פרסום ראשון

דנקנר לא מוותר: דסק"ש שוב בהצעת רכש ל-11% ממניות נכסים ובניין

חצי שנה לאחר הצעת הרכש הקודמת (שלא נענתה) ובמחיר שאפילו לא מזכיר את אותה הצעת הרכש, דנקנר ינסה להגדיל את האחזקה בנכסים ובניין ל-86.5%
יוסי פינק |

נוחי דנקנר אומנם העיד על עצמו שמזה חודשים ארוכים הוא פועל למניעת כל עסקה חדשה (להוציא קרדיט סוויס) אך בעניין הגדלת האחזקה או הקטנת החוב בחברות שבשליטתו זה כבר עניין אחר.

לאחר שביום שישי האחרון דיווחה כור כי ביצעה רכישה עצמית מאגרות החוב של החברה (סדרה ח') בהיקף גדול של 60.3 מיליון שקלים (), הלילה דיווחה דיסקונט השקעות (החברה האם של כור), כי תפרסם מחר הצעת רכש רגילה לרכישת עד כ-650,000 מניות רגילות של נכסים ובנין במחיר של 126 שקל למניה. בתוך כך נציין, כי מחיר הסגירה של מניית נכסים ובניין עמד הערב על 115 שקלים וזאת לאחר זינוק יומי של 27%. במילים אחרות, מדובר בפרמיה של קצת יותר מ-9%.

במקרה שהצעת הרכש תיענה, תרשום דסק"ש ברבעון הרביעי של שנת 2008 רווח בסך של כ-266 ששקל לכל מניה שתירכש, הנובע מהפחתת המוניטין השלילי שיווצר ברכישה האמורה. חישוב הרווח למניה כאמור מבוסס על ההון העצמי של נכסים ובנין ליום 30 בספטמבר 2008 וכפוף לשינויים בהון העצמי הנ"ל.

נציין כי נכסים ובנין היא חברה בת של דסק"ש המוחזקת על ידה בשיעור של כ-75.5%. במקרה שהצעת הרכש תיענה במלואה, תגדל האחזקה של דסק"ש בנכסים ובנין לשיעור של כ-86.5%. פרסום הצעת הרכש כפוף לאישור דירקטוריון דסק"ש.

יש לציין, כי אין מדובר בפעם הראשונה שדנקנר מנסה להגדיל משמעותית את האחזקה בנכסים ובניין, כבר בחודש מאי, כאשר מחיר המניה היה יותר מכפול ממחירה הנוכחי, פרסמה דסק"ש הצעת רכש ל-16% ממניות החברה לפי שער מניה של 315 שקל (נזכיר - כעת ההצעה היא לפי שער של 115 שקל בלבד!!!).

בזמנו, ההיענות להצעת הרכש הייתה נמוכה מאוד (כנראה בגלל הפרמיה הנמוכה הניתנה (כ-2% בלבד) ולבסוף הצליחה דסק"ש לרכוש 2.5% בלבד באותה הצעה. מאז רכשה דסק"ש מניות ב-6 מיליון שקלים נוספים (ב-13 באוקטובר 2008 לפי מחיר מניה של 158.6 שקל) והגיעה לאחזקה של 75.5%.

בעניין מניית נכסים ובניין, נציין כי מאז השיא שנרשם במניה ביולי 2007, היא איבדה לא פחות מ-88.5% (לא כולל התיקון החד ביום המסחר האחרון).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".