פרסום ראשון

דנקנר לא מוותר: דסק"ש שוב בהצעת רכש ל-11% ממניות נכסים ובניין

חצי שנה לאחר הצעת הרכש הקודמת (שלא נענתה) ובמחיר שאפילו לא מזכיר את אותה הצעת הרכש, דנקנר ינסה להגדיל את האחזקה בנכסים ובניין ל-86.5%
יוסי פינק |

נוחי דנקנר אומנם העיד על עצמו שמזה חודשים ארוכים הוא פועל למניעת כל עסקה חדשה (להוציא קרדיט סוויס) אך בעניין הגדלת האחזקה או הקטנת החוב בחברות שבשליטתו זה כבר עניין אחר.

לאחר שביום שישי האחרון דיווחה כור כי ביצעה רכישה עצמית מאגרות החוב של החברה (סדרה ח') בהיקף גדול של 60.3 מיליון שקלים (), הלילה דיווחה דיסקונט השקעות (החברה האם של כור), כי תפרסם מחר הצעת רכש רגילה לרכישת עד כ-650,000 מניות רגילות של נכסים ובנין במחיר של 126 שקל למניה. בתוך כך נציין, כי מחיר הסגירה של מניית נכסים ובניין עמד הערב על 115 שקלים וזאת לאחר זינוק יומי של 27%. במילים אחרות, מדובר בפרמיה של קצת יותר מ-9%.

במקרה שהצעת הרכש תיענה, תרשום דסק"ש ברבעון הרביעי של שנת 2008 רווח בסך של כ-266 ששקל לכל מניה שתירכש, הנובע מהפחתת המוניטין השלילי שיווצר ברכישה האמורה. חישוב הרווח למניה כאמור מבוסס על ההון העצמי של נכסים ובנין ליום 30 בספטמבר 2008 וכפוף לשינויים בהון העצמי הנ"ל.

נציין כי נכסים ובנין היא חברה בת של דסק"ש המוחזקת על ידה בשיעור של כ-75.5%. במקרה שהצעת הרכש תיענה במלואה, תגדל האחזקה של דסק"ש בנכסים ובנין לשיעור של כ-86.5%. פרסום הצעת הרכש כפוף לאישור דירקטוריון דסק"ש.

יש לציין, כי אין מדובר בפעם הראשונה שדנקנר מנסה להגדיל משמעותית את האחזקה בנכסים ובניין, כבר בחודש מאי, כאשר מחיר המניה היה יותר מכפול ממחירה הנוכחי, פרסמה דסק"ש הצעת רכש ל-16% ממניות החברה לפי שער מניה של 315 שקל (נזכיר - כעת ההצעה היא לפי שער של 115 שקל בלבד!!!).

בזמנו, ההיענות להצעת הרכש הייתה נמוכה מאוד (כנראה בגלל הפרמיה הנמוכה הניתנה (כ-2% בלבד) ולבסוף הצליחה דסק"ש לרכוש 2.5% בלבד באותה הצעה. מאז רכשה דסק"ש מניות ב-6 מיליון שקלים נוספים (ב-13 באוקטובר 2008 לפי מחיר מניה של 158.6 שקל) והגיעה לאחזקה של 75.5%.

בעניין מניית נכסים ובניין, נציין כי מאז השיא שנרשם במניה ביולי 2007, היא איבדה לא פחות מ-88.5% (לא כולל התיקון החד ביום המסחר האחרון).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה


אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.