פרסום ראשון

דנקנר לא מוותר: דסק"ש שוב בהצעת רכש ל-11% ממניות נכסים ובניין

חצי שנה לאחר הצעת הרכש הקודמת (שלא נענתה) ובמחיר שאפילו לא מזכיר את אותה הצעת הרכש, דנקנר ינסה להגדיל את האחזקה בנכסים ובניין ל-86.5%
יוסי פינק |

נוחי דנקנר אומנם העיד על עצמו שמזה חודשים ארוכים הוא פועל למניעת כל עסקה חדשה (להוציא קרדיט סוויס) אך בעניין הגדלת האחזקה או הקטנת החוב בחברות שבשליטתו זה כבר עניין אחר.

לאחר שביום שישי האחרון דיווחה כור כי ביצעה רכישה עצמית מאגרות החוב של החברה (סדרה ח') בהיקף גדול של 60.3 מיליון שקלים (), הלילה דיווחה דיסקונט השקעות (החברה האם של כור), כי תפרסם מחר הצעת רכש רגילה לרכישת עד כ-650,000 מניות רגילות של נכסים ובנין במחיר של 126 שקל למניה. בתוך כך נציין, כי מחיר הסגירה של מניית נכסים ובניין עמד הערב על 115 שקלים וזאת לאחר זינוק יומי של 27%. במילים אחרות, מדובר בפרמיה של קצת יותר מ-9%.

במקרה שהצעת הרכש תיענה, תרשום דסק"ש ברבעון הרביעי של שנת 2008 רווח בסך של כ-266 ששקל לכל מניה שתירכש, הנובע מהפחתת המוניטין השלילי שיווצר ברכישה האמורה. חישוב הרווח למניה כאמור מבוסס על ההון העצמי של נכסים ובנין ליום 30 בספטמבר 2008 וכפוף לשינויים בהון העצמי הנ"ל.

נציין כי נכסים ובנין היא חברה בת של דסק"ש המוחזקת על ידה בשיעור של כ-75.5%. במקרה שהצעת הרכש תיענה במלואה, תגדל האחזקה של דסק"ש בנכסים ובנין לשיעור של כ-86.5%. פרסום הצעת הרכש כפוף לאישור דירקטוריון דסק"ש.

יש לציין, כי אין מדובר בפעם הראשונה שדנקנר מנסה להגדיל משמעותית את האחזקה בנכסים ובניין, כבר בחודש מאי, כאשר מחיר המניה היה יותר מכפול ממחירה הנוכחי, פרסמה דסק"ש הצעת רכש ל-16% ממניות החברה לפי שער מניה של 315 שקל (נזכיר - כעת ההצעה היא לפי שער של 115 שקל בלבד!!!).

בזמנו, ההיענות להצעת הרכש הייתה נמוכה מאוד (כנראה בגלל הפרמיה הנמוכה הניתנה (כ-2% בלבד) ולבסוף הצליחה דסק"ש לרכוש 2.5% בלבד באותה הצעה. מאז רכשה דסק"ש מניות ב-6 מיליון שקלים נוספים (ב-13 באוקטובר 2008 לפי מחיר מניה של 158.6 שקל) והגיעה לאחזקה של 75.5%.

בעניין מניית נכסים ובניין, נציין כי מאז השיא שנרשם במניה ביולי 2007, היא איבדה לא פחות מ-88.5% (לא כולל התיקון החד ביום המסחר האחרון).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.