פרסום ראשון

דנקנר לא מוותר: דסק"ש שוב בהצעת רכש ל-11% ממניות נכסים ובניין

חצי שנה לאחר הצעת הרכש הקודמת (שלא נענתה) ובמחיר שאפילו לא מזכיר את אותה הצעת הרכש, דנקנר ינסה להגדיל את האחזקה בנכסים ובניין ל-86.5%
יוסי פינק |

נוחי דנקנר אומנם העיד על עצמו שמזה חודשים ארוכים הוא פועל למניעת כל עסקה חדשה (להוציא קרדיט סוויס) אך בעניין הגדלת האחזקה או הקטנת החוב בחברות שבשליטתו זה כבר עניין אחר.

לאחר שביום שישי האחרון דיווחה כור כי ביצעה רכישה עצמית מאגרות החוב של החברה (סדרה ח') בהיקף גדול של 60.3 מיליון שקלים (), הלילה דיווחה דיסקונט השקעות (החברה האם של כור), כי תפרסם מחר הצעת רכש רגילה לרכישת עד כ-650,000 מניות רגילות של נכסים ובנין במחיר של 126 שקל למניה. בתוך כך נציין, כי מחיר הסגירה של מניית נכסים ובניין עמד הערב על 115 שקלים וזאת לאחר זינוק יומי של 27%. במילים אחרות, מדובר בפרמיה של קצת יותר מ-9%.

במקרה שהצעת הרכש תיענה, תרשום דסק"ש ברבעון הרביעי של שנת 2008 רווח בסך של כ-266 ששקל לכל מניה שתירכש, הנובע מהפחתת המוניטין השלילי שיווצר ברכישה האמורה. חישוב הרווח למניה כאמור מבוסס על ההון העצמי של נכסים ובנין ליום 30 בספטמבר 2008 וכפוף לשינויים בהון העצמי הנ"ל.

נציין כי נכסים ובנין היא חברה בת של דסק"ש המוחזקת על ידה בשיעור של כ-75.5%. במקרה שהצעת הרכש תיענה במלואה, תגדל האחזקה של דסק"ש בנכסים ובנין לשיעור של כ-86.5%. פרסום הצעת הרכש כפוף לאישור דירקטוריון דסק"ש.

יש לציין, כי אין מדובר בפעם הראשונה שדנקנר מנסה להגדיל משמעותית את האחזקה בנכסים ובניין, כבר בחודש מאי, כאשר מחיר המניה היה יותר מכפול ממחירה הנוכחי, פרסמה דסק"ש הצעת רכש ל-16% ממניות החברה לפי שער מניה של 315 שקל (נזכיר - כעת ההצעה היא לפי שער של 115 שקל בלבד!!!).

בזמנו, ההיענות להצעת הרכש הייתה נמוכה מאוד (כנראה בגלל הפרמיה הנמוכה הניתנה (כ-2% בלבד) ולבסוף הצליחה דסק"ש לרכוש 2.5% בלבד באותה הצעה. מאז רכשה דסק"ש מניות ב-6 מיליון שקלים נוספים (ב-13 באוקטובר 2008 לפי מחיר מניה של 158.6 שקל) והגיעה לאחזקה של 75.5%.

בעניין מניית נכסים ובניין, נציין כי מאז השיא שנרשם במניה ביולי 2007, היא איבדה לא פחות מ-88.5% (לא כולל התיקון החד ביום המסחר האחרון).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"