האם ראינו את השפל האחרון במדדי המניות?

לטענתו של אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי, מי שמחפש תחתיות חוטא לעקרונות הבסיסיים של רעיון ההשקעה במניות
אלדד גנזל |

שוויים של שוקי המניות המובילים בעולם נחתך בחצי מאז השיא שקבעו המדדים באוקטובר אשתקד ועד לנקודת השפל שנקבעה לפני כשבועיים, ונפילות שערים של עד 40% במדדים המובילים אפיינו את המהלך ההיסטורי שחווינו בחודשיים שחלפו לבדם. מאז נקודת השפל, החל מהלך תיקון והמדדים בוול סטריט השלימו זינוק של 18%, נפילה של 10% ושוב עליה של 3%, מה שמעלה את השאלה שמטרידה את מוחם הקודח של המשקיעים החבוטים מסביב לעולם – האם מצאנו את התחתית?

לפני שבוחנים את האפשרות שנקודת השפל כבר מאחורינו, יש להבין האם המונח "תחתית" הוא רלוונטי בכלל להשקעה במניות. מטעמים אבולוציוניים כנראה, בני אדם נמשכים לסיפוקים מידיים, והדחף החזק להיפגש עוד הערב עם העלמה האטרקטיבית ביותר בכפר, בדיוק כמו הרצון העז לשפד עכשיו את חזיר הבר העסיסי ולצלות אותו על האש לצלילי מעגל המתופפים, הם כנראה חלק מהאינסטינקטים החשובים ביותר שהביאו אותנו עד הלום.

ובחזרה לעולמנו, השקעה במניות במגמת העלייה שמאפיינת את התקופה שאחרי התחתית תגשים את צרכי הסיפוק המיידי כך שהסיכוי להשגת רווח מיד עם תחילת ההשקעה יגדל באופן ניכר.

יצרי הישרדות חשובים לא פחות טבעו בנו את שנאת ההפסד, שכן עפ"י חוקי הג'ונגל רק החזק שורד, ומי שהפסיד אפילו רק פעם אחת סביר שיאלץ לסיים את הקדנציה שלו עליי אדמות. כניסה לפוזיציה ורכישת מניות במחירי ריצפה תבטיח כביכול למשקיע שהוא לעולם לא יהיה בהפסד על הקרן, ובמצב עולם אוטופי שכזה אפשר לישון בשקט כאשר הכסף עובד בשבילנו ללא סיכון כלל.

לצערנו, האוטופיה אינה מתגשמת בעולם ההשקעות הפיננסיות והאינסטינקטים החייתיים שלנו לא מסייעים לנו כלל בקבלת החלטות בני"ע. מי שמגלה עניין בהשקעה במניות חייב להתנתק מהצורך בסיפוק המיידי ולא פחות חשוב להיות מוכן להפסיד, ואם נשים בצד את שני הדחפים הנדונים נגלה להפתעתנו שנושא התחתית מאבד משמעות.

הבעיה בנקודות שפל בדיוק כמו נקודות שיא של בועה היא שניתן לאתרן רק בדיעבד, וגם אם תחלוף שנה של עליות שערים בולטות לא בטוח שמשבר מפתיע נוסף לא יטרוף את הקלפים ויביא אותנו לנקודת שפל חדשה.

התבוננות בגרף השבועי של מדד מניות התעשייה הדאו ג'ונס מאז שנת 1995, תגלה לנו שמי שקנה מניות בתחתית בה נסחר המדד לפני 10 שנים, גילה כעבור 5 שנים של השקעה כי הגיע שוב לאותה תחתית ארורה עם קריסתה של בועת הדוט קום בשנת 2002. אותו משקיע שלב נפש המתין עוד 5 שנים ומצא עצמו שוב באותה תחתית של שער 8000 הנקודות בחודש שעבר. למעשה, למעט תשואת הדיבידנד שחילקו מניות המדד, עשר השנים שחלפו לא הניבו למשקיע ולו אחוז רווח אחד.

אז אם החיפוש אחר התחתית אינו רלוונטי, בוודאי ישנם איתותים אחרים ששווה לעקוב אחריהם לפני קבלת החלטה להשקיע. המהלך ההיסטורי בשווקים הביא את שערי המניות והמדדים לרמה שמגלמת ציפיות אפוקליפטיות ביותר, ואם יתגלה בסופו של דבר שהשד אינו נורא כפי שחשבו רבים ותרחישי הקיצון שנצפו לא יגיעו לכדי הבשלה, הרי לנו סיבה מצוינת להשקיע במניות בנקודת הזמן הזו. חברות מכל המגזרים נסחרות היום במכפילים מגוחכים, וגם אם ישטוף גל של פשיטות רגל את מחוזותינו בעת הקרובה, אלה שישרדו ישובו להרוויח בסביבה תחרותית פחות ורעבה יותר.

הורדות ריבית משמעותיות מסביב לעולם יחד עם תמריצים נוספים וחבילות סיוע יאיצו את ההתאוששות ויקלו את נחיתתו של מי שנפגע. משבר האמון מתחיל להראות סימנים של התפוגגות כאשר הריביות הבין בנקאיות ממשיכות לאבד גובה ומדד הפחד (VIX) צונח משיא היסטורי של 90 נקודות לרמת 56 הנקודות ביום המסחר האחרון.

חילופי המפלגות בבית הלבן והעברת שרביט השליטה לידיים כריזמטיות ומרעננות עשויים להביא איתם רוחות של תקווה ולחדש את האמון שנסדק בלבם של המשקיעים בתבל.

נפילות השערים החדות פתחו בפנינו הזדמנות היסטורית להשקעה שעשויה להניב רווחים חסרי תקדים בשנים הבאות. לצד האופטימיות קיים סיכון רב בטווח הקצר ואסור לשקוע באופוריה חסרת בסיס ולהעריך שהגענו לתחתית ומכאן פרוסה לפנינו הדרך למעלה. גם בנקודת הזמן הזו כפי שנכון תמיד, רק זה שידע להתעלם ממניעיו האבולוציוניים ומתחושות הבטן יוכל לנצח במשחק ההשקעה בשוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.