האם ראינו את השפל האחרון במדדי המניות?

לטענתו של אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי, מי שמחפש תחתיות חוטא לעקרונות הבסיסיים של רעיון ההשקעה במניות
אלדד גנזל |

שוויים של שוקי המניות המובילים בעולם נחתך בחצי מאז השיא שקבעו המדדים באוקטובר אשתקד ועד לנקודת השפל שנקבעה לפני כשבועיים, ונפילות שערים של עד 40% במדדים המובילים אפיינו את המהלך ההיסטורי שחווינו בחודשיים שחלפו לבדם. מאז נקודת השפל, החל מהלך תיקון והמדדים בוול סטריט השלימו זינוק של 18%, נפילה של 10% ושוב עליה של 3%, מה שמעלה את השאלה שמטרידה את מוחם הקודח של המשקיעים החבוטים מסביב לעולם – האם מצאנו את התחתית?

לפני שבוחנים את האפשרות שנקודת השפל כבר מאחורינו, יש להבין האם המונח "תחתית" הוא רלוונטי בכלל להשקעה במניות. מטעמים אבולוציוניים כנראה, בני אדם נמשכים לסיפוקים מידיים, והדחף החזק להיפגש עוד הערב עם העלמה האטרקטיבית ביותר בכפר, בדיוק כמו הרצון העז לשפד עכשיו את חזיר הבר העסיסי ולצלות אותו על האש לצלילי מעגל המתופפים, הם כנראה חלק מהאינסטינקטים החשובים ביותר שהביאו אותנו עד הלום.

ובחזרה לעולמנו, השקעה במניות במגמת העלייה שמאפיינת את התקופה שאחרי התחתית תגשים את צרכי הסיפוק המיידי כך שהסיכוי להשגת רווח מיד עם תחילת ההשקעה יגדל באופן ניכר.

יצרי הישרדות חשובים לא פחות טבעו בנו את שנאת ההפסד, שכן עפ"י חוקי הג'ונגל רק החזק שורד, ומי שהפסיד אפילו רק פעם אחת סביר שיאלץ לסיים את הקדנציה שלו עליי אדמות. כניסה לפוזיציה ורכישת מניות במחירי ריצפה תבטיח כביכול למשקיע שהוא לעולם לא יהיה בהפסד על הקרן, ובמצב עולם אוטופי שכזה אפשר לישון בשקט כאשר הכסף עובד בשבילנו ללא סיכון כלל.

לצערנו, האוטופיה אינה מתגשמת בעולם ההשקעות הפיננסיות והאינסטינקטים החייתיים שלנו לא מסייעים לנו כלל בקבלת החלטות בני"ע. מי שמגלה עניין בהשקעה במניות חייב להתנתק מהצורך בסיפוק המיידי ולא פחות חשוב להיות מוכן להפסיד, ואם נשים בצד את שני הדחפים הנדונים נגלה להפתעתנו שנושא התחתית מאבד משמעות.

הבעיה בנקודות שפל בדיוק כמו נקודות שיא של בועה היא שניתן לאתרן רק בדיעבד, וגם אם תחלוף שנה של עליות שערים בולטות לא בטוח שמשבר מפתיע נוסף לא יטרוף את הקלפים ויביא אותנו לנקודת שפל חדשה.

התבוננות בגרף השבועי של מדד מניות התעשייה הדאו ג'ונס מאז שנת 1995, תגלה לנו שמי שקנה מניות בתחתית בה נסחר המדד לפני 10 שנים, גילה כעבור 5 שנים של השקעה כי הגיע שוב לאותה תחתית ארורה עם קריסתה של בועת הדוט קום בשנת 2002. אותו משקיע שלב נפש המתין עוד 5 שנים ומצא עצמו שוב באותה תחתית של שער 8000 הנקודות בחודש שעבר. למעשה, למעט תשואת הדיבידנד שחילקו מניות המדד, עשר השנים שחלפו לא הניבו למשקיע ולו אחוז רווח אחד.

אז אם החיפוש אחר התחתית אינו רלוונטי, בוודאי ישנם איתותים אחרים ששווה לעקוב אחריהם לפני קבלת החלטה להשקיע. המהלך ההיסטורי בשווקים הביא את שערי המניות והמדדים לרמה שמגלמת ציפיות אפוקליפטיות ביותר, ואם יתגלה בסופו של דבר שהשד אינו נורא כפי שחשבו רבים ותרחישי הקיצון שנצפו לא יגיעו לכדי הבשלה, הרי לנו סיבה מצוינת להשקיע במניות בנקודת הזמן הזו. חברות מכל המגזרים נסחרות היום במכפילים מגוחכים, וגם אם ישטוף גל של פשיטות רגל את מחוזותינו בעת הקרובה, אלה שישרדו ישובו להרוויח בסביבה תחרותית פחות ורעבה יותר.

הורדות ריבית משמעותיות מסביב לעולם יחד עם תמריצים נוספים וחבילות סיוע יאיצו את ההתאוששות ויקלו את נחיתתו של מי שנפגע. משבר האמון מתחיל להראות סימנים של התפוגגות כאשר הריביות הבין בנקאיות ממשיכות לאבד גובה ומדד הפחד (VIX) צונח משיא היסטורי של 90 נקודות לרמת 56 הנקודות ביום המסחר האחרון.

חילופי המפלגות בבית הלבן והעברת שרביט השליטה לידיים כריזמטיות ומרעננות עשויים להביא איתם רוחות של תקווה ולחדש את האמון שנסדק בלבם של המשקיעים בתבל.

נפילות השערים החדות פתחו בפנינו הזדמנות היסטורית להשקעה שעשויה להניב רווחים חסרי תקדים בשנים הבאות. לצד האופטימיות קיים סיכון רב בטווח הקצר ואסור לשקוע באופוריה חסרת בסיס ולהעריך שהגענו לתחתית ומכאן פרוסה לפנינו הדרך למעלה. גם בנקודת הזמן הזו כפי שנכון תמיד, רק זה שידע להתעלם ממניעיו האבולוציוניים ומתחושות הבטן יוכל לנצח במשחק ההשקעה בשוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.