האם ראינו את השפל האחרון במדדי המניות?

לטענתו של אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי, מי שמחפש תחתיות חוטא לעקרונות הבסיסיים של רעיון ההשקעה במניות
אלדד גנזל |

שוויים של שוקי המניות המובילים בעולם נחתך בחצי מאז השיא שקבעו המדדים באוקטובר אשתקד ועד לנקודת השפל שנקבעה לפני כשבועיים, ונפילות שערים של עד 40% במדדים המובילים אפיינו את המהלך ההיסטורי שחווינו בחודשיים שחלפו לבדם. מאז נקודת השפל, החל מהלך תיקון והמדדים בוול סטריט השלימו זינוק של 18%, נפילה של 10% ושוב עליה של 3%, מה שמעלה את השאלה שמטרידה את מוחם הקודח של המשקיעים החבוטים מסביב לעולם – האם מצאנו את התחתית?

לפני שבוחנים את האפשרות שנקודת השפל כבר מאחורינו, יש להבין האם המונח "תחתית" הוא רלוונטי בכלל להשקעה במניות. מטעמים אבולוציוניים כנראה, בני אדם נמשכים לסיפוקים מידיים, והדחף החזק להיפגש עוד הערב עם העלמה האטרקטיבית ביותר בכפר, בדיוק כמו הרצון העז לשפד עכשיו את חזיר הבר העסיסי ולצלות אותו על האש לצלילי מעגל המתופפים, הם כנראה חלק מהאינסטינקטים החשובים ביותר שהביאו אותנו עד הלום.

ובחזרה לעולמנו, השקעה במניות במגמת העלייה שמאפיינת את התקופה שאחרי התחתית תגשים את צרכי הסיפוק המיידי כך שהסיכוי להשגת רווח מיד עם תחילת ההשקעה יגדל באופן ניכר.

יצרי הישרדות חשובים לא פחות טבעו בנו את שנאת ההפסד, שכן עפ"י חוקי הג'ונגל רק החזק שורד, ומי שהפסיד אפילו רק פעם אחת סביר שיאלץ לסיים את הקדנציה שלו עליי אדמות. כניסה לפוזיציה ורכישת מניות במחירי ריצפה תבטיח כביכול למשקיע שהוא לעולם לא יהיה בהפסד על הקרן, ובמצב עולם אוטופי שכזה אפשר לישון בשקט כאשר הכסף עובד בשבילנו ללא סיכון כלל.

לצערנו, האוטופיה אינה מתגשמת בעולם ההשקעות הפיננסיות והאינסטינקטים החייתיים שלנו לא מסייעים לנו כלל בקבלת החלטות בני"ע. מי שמגלה עניין בהשקעה במניות חייב להתנתק מהצורך בסיפוק המיידי ולא פחות חשוב להיות מוכן להפסיד, ואם נשים בצד את שני הדחפים הנדונים נגלה להפתעתנו שנושא התחתית מאבד משמעות.

הבעיה בנקודות שפל בדיוק כמו נקודות שיא של בועה היא שניתן לאתרן רק בדיעבד, וגם אם תחלוף שנה של עליות שערים בולטות לא בטוח שמשבר מפתיע נוסף לא יטרוף את הקלפים ויביא אותנו לנקודת שפל חדשה.

התבוננות בגרף השבועי של מדד מניות התעשייה הדאו ג'ונס מאז שנת 1995, תגלה לנו שמי שקנה מניות בתחתית בה נסחר המדד לפני 10 שנים, גילה כעבור 5 שנים של השקעה כי הגיע שוב לאותה תחתית ארורה עם קריסתה של בועת הדוט קום בשנת 2002. אותו משקיע שלב נפש המתין עוד 5 שנים ומצא עצמו שוב באותה תחתית של שער 8000 הנקודות בחודש שעבר. למעשה, למעט תשואת הדיבידנד שחילקו מניות המדד, עשר השנים שחלפו לא הניבו למשקיע ולו אחוז רווח אחד.

אז אם החיפוש אחר התחתית אינו רלוונטי, בוודאי ישנם איתותים אחרים ששווה לעקוב אחריהם לפני קבלת החלטה להשקיע. המהלך ההיסטורי בשווקים הביא את שערי המניות והמדדים לרמה שמגלמת ציפיות אפוקליפטיות ביותר, ואם יתגלה בסופו של דבר שהשד אינו נורא כפי שחשבו רבים ותרחישי הקיצון שנצפו לא יגיעו לכדי הבשלה, הרי לנו סיבה מצוינת להשקיע במניות בנקודת הזמן הזו. חברות מכל המגזרים נסחרות היום במכפילים מגוחכים, וגם אם ישטוף גל של פשיטות רגל את מחוזותינו בעת הקרובה, אלה שישרדו ישובו להרוויח בסביבה תחרותית פחות ורעבה יותר.

הורדות ריבית משמעותיות מסביב לעולם יחד עם תמריצים נוספים וחבילות סיוע יאיצו את ההתאוששות ויקלו את נחיתתו של מי שנפגע. משבר האמון מתחיל להראות סימנים של התפוגגות כאשר הריביות הבין בנקאיות ממשיכות לאבד גובה ומדד הפחד (VIX) צונח משיא היסטורי של 90 נקודות לרמת 56 הנקודות ביום המסחר האחרון.

חילופי המפלגות בבית הלבן והעברת שרביט השליטה לידיים כריזמטיות ומרעננות עשויים להביא איתם רוחות של תקווה ולחדש את האמון שנסדק בלבם של המשקיעים בתבל.

נפילות השערים החדות פתחו בפנינו הזדמנות היסטורית להשקעה שעשויה להניב רווחים חסרי תקדים בשנים הבאות. לצד האופטימיות קיים סיכון רב בטווח הקצר ואסור לשקוע באופוריה חסרת בסיס ולהעריך שהגענו לתחתית ומכאן פרוסה לפנינו הדרך למעלה. גם בנקודת הזמן הזו כפי שנכון תמיד, רק זה שידע להתעלם ממניעיו האבולוציוניים ומתחושות הבטן יוכל לנצח במשחק ההשקעה בשוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.