הצרות שבדרך - הן יבואו כנחשול
ברגעים אלו ממש מתהווה גל אזהרות הרווח הבא שינחת על שוק ההון הישראלי, אי שם בשלהיי הקיץ הקרוב. הרבעון השני הולך לקבל האבסת אינפלציה, בדומה לזו שאירעה ברבעון השלישי של 2007. למעשה, עיקר הגידול בקצב המחירים שהתחלק בדרך כלל באופן נורמלי בין הרבעונים, צפוי להתרחש לעת עתה ברבעון הקרוב.
הוצאות המימון של החברות הציבוריות עתידות לרשום גידול חד ברבעון הנוכחי, ולייצר בעיה רצינית בשורה התחתונה. עוד לפני שהתפרסם מדד המחירים של חודש מאי, שיגיע רק באמצע יוני, אפשר לסכום את שני המדדים הראשונים לרבעון: מרס ואפריל, ולקבל עלייה של 1.8%. נזכיר כי אי שם בתחילת אפריל הנוכחי צפו בשוק כי שני המדדים הללו יסתכמו בעלייה של 0.4% (!).
הצפי הנוכחי של מחלקת המחקר למדד המחירים במאי עומד על 0.8%. כך שהאינפלציה החזויה לרבעון השני תעמוד על כ-2.6%. גם אם מדד מאי יפתיע לחיוב ויהיה נמוך מהתחזיות, עדיין קיבלנו התקדמות מהירה של מדדי המחירים. איך הדבר משפיע? אם חברה משלמת חוב צמוד מדד בריבית של 5% בשנה, הרי שההוצאה הרבעונית שלה על מימון נאמדת ב-1.25%, כשמוסיפים לכך אינפלציה של 2.6%, מקבלים הוצאות מימון בשיעור של 3.85% - זינוק של פי 3 (מול תרחיש של אינפלציה מאופסת).
כמובן, שקיים תרחיש בלהות שבו נראה את הקצב נמשך גם אל תוך הרבעון השלישי והלאה. כלומר, בהנחה שבנק ישראל לא יצליח להתערב ולווסת את הקצב באמצעות מדיניות הריבית שלו, והיא תמשיך לדהור קדימה כחלק מהמגמה של הספקולנטים ברחבי תבל, שמזניקים את מחירי האורז, החיטה, הנפט והסחורות וכל מה שהם יכולים להמר עליו (ושאינו 'מניות'), אנו עלולים להמצא במחוזות אחרים לגמרי בסוף השנה.
אבל לעת עתה, מסתמן כי חלק מגל עליות המחירים שאירעו לאחרונה נבע מניצול של סוחרים מקומיים את הבהלה. במידה והעליות שבוצעו על ידי רשתות המזון והקמעונאים היו "מזויפות" בחלקן, כלומר – הן הסתמכו יותר על הפאניקה הציבורית מאשר על בעיות בהיצע. הרי שאחרי הפוגה מסוימת הסוחרים אמורים "להיתקע" עם חלק מהסחורה וגל ירידות מחירים עשוי להגיע. תרחיש שכזה – משמעותו שהאירוע מבחינת החברות הציבוריות הוא נקודתי במידה מסוימת (האינפלציה של מרבית השנה מתנקזת ברבעון אחד).
אך גם אם תרחיש זה נקודתי, הרי שעדיין – אנו עומדים בפני צבר מדדים של הרבעון השני שיעורר שמות בהוצאות המימון של החברות, ויוביל ככל הנראה לגל אזהרות רווח לקראת פרסום תוצאות הרבעון השני. נראה כי עבור המשקיע הנבון, יש צורך לתת עדיפות להשקעה במגזר האג"ח (בעיקר הצמוד במח"מ הבינוני) על פני המגזר המנייתי. יחד עם זאת, ניתן לאתר (בפינצטה) מניות של חברות שהוצאות המימון שלהן אינן גדולות או שאינן צמודות, והן יכולות לצלוח את התקופה במידה רבה יותר של הצלחה. הסקטורים שנותרים מועדפים על ידינו הם הקמעונאות, המזון, הבטחון ובמידה מסוימת גם הטכנולוגיה. בתחום הנדל"ן חשוב לשמור על סלקטיביות מירבית, כשמנסים לאתר מציאות.
מי שמעוניין להכנס לאפיק השקלי ביתר שאת בימים אלה, מבצע מהלך ספקוליטיבי במידה מסויימת. מומלץ להמתין לפחות עד פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש מאי (לקראת אמצע יוני), או לפני כן - להחלטת הריבית של הנגיד בהמשך החודש, לפני שמהמרים על היפוך המגמה באפיקים הצמודים.
מאת: חזי שטרנליכט
* הכותב הינו אנליסט במחלקת המחקר של ישיר בית השקעות
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
