הצרות שבדרך - הן יבואו כנחשול
ברגעים אלו ממש מתהווה גל אזהרות הרווח הבא שינחת על שוק ההון הישראלי, אי שם בשלהיי הקיץ הקרוב. הרבעון השני הולך לקבל האבסת אינפלציה, בדומה לזו שאירעה ברבעון השלישי של 2007. למעשה, עיקר הגידול בקצב המחירים שהתחלק בדרך כלל באופן נורמלי בין הרבעונים, צפוי להתרחש לעת עתה ברבעון הקרוב.
הוצאות המימון של החברות הציבוריות עתידות לרשום גידול חד ברבעון הנוכחי, ולייצר בעיה רצינית בשורה התחתונה. עוד לפני שהתפרסם מדד המחירים של חודש מאי, שיגיע רק באמצע יוני, אפשר לסכום את שני המדדים הראשונים לרבעון: מרס ואפריל, ולקבל עלייה של 1.8%. נזכיר כי אי שם בתחילת אפריל הנוכחי צפו בשוק כי שני המדדים הללו יסתכמו בעלייה של 0.4% (!).
הצפי הנוכחי של מחלקת המחקר למדד המחירים במאי עומד על 0.8%. כך שהאינפלציה החזויה לרבעון השני תעמוד על כ-2.6%. גם אם מדד מאי יפתיע לחיוב ויהיה נמוך מהתחזיות, עדיין קיבלנו התקדמות מהירה של מדדי המחירים. איך הדבר משפיע? אם חברה משלמת חוב צמוד מדד בריבית של 5% בשנה, הרי שההוצאה הרבעונית שלה על מימון נאמדת ב-1.25%, כשמוסיפים לכך אינפלציה של 2.6%, מקבלים הוצאות מימון בשיעור של 3.85% - זינוק של פי 3 (מול תרחיש של אינפלציה מאופסת).
כמובן, שקיים תרחיש בלהות שבו נראה את הקצב נמשך גם אל תוך הרבעון השלישי והלאה. כלומר, בהנחה שבנק ישראל לא יצליח להתערב ולווסת את הקצב באמצעות מדיניות הריבית שלו, והיא תמשיך לדהור קדימה כחלק מהמגמה של הספקולנטים ברחבי תבל, שמזניקים את מחירי האורז, החיטה, הנפט והסחורות וכל מה שהם יכולים להמר עליו (ושאינו 'מניות'), אנו עלולים להמצא במחוזות אחרים לגמרי בסוף השנה.
אבל לעת עתה, מסתמן כי חלק מגל עליות המחירים שאירעו לאחרונה נבע מניצול של סוחרים מקומיים את הבהלה. במידה והעליות שבוצעו על ידי רשתות המזון והקמעונאים היו "מזויפות" בחלקן, כלומר – הן הסתמכו יותר על הפאניקה הציבורית מאשר על בעיות בהיצע. הרי שאחרי הפוגה מסוימת הסוחרים אמורים "להיתקע" עם חלק מהסחורה וגל ירידות מחירים עשוי להגיע. תרחיש שכזה – משמעותו שהאירוע מבחינת החברות הציבוריות הוא נקודתי במידה מסוימת (האינפלציה של מרבית השנה מתנקזת ברבעון אחד).
אך גם אם תרחיש זה נקודתי, הרי שעדיין – אנו עומדים בפני צבר מדדים של הרבעון השני שיעורר שמות בהוצאות המימון של החברות, ויוביל ככל הנראה לגל אזהרות רווח לקראת פרסום תוצאות הרבעון השני. נראה כי עבור המשקיע הנבון, יש צורך לתת עדיפות להשקעה במגזר האג"ח (בעיקר הצמוד במח"מ הבינוני) על פני המגזר המנייתי. יחד עם זאת, ניתן לאתר (בפינצטה) מניות של חברות שהוצאות המימון שלהן אינן גדולות או שאינן צמודות, והן יכולות לצלוח את התקופה במידה רבה יותר של הצלחה. הסקטורים שנותרים מועדפים על ידינו הם הקמעונאות, המזון, הבטחון ובמידה מסוימת גם הטכנולוגיה. בתחום הנדל"ן חשוב לשמור על סלקטיביות מירבית, כשמנסים לאתר מציאות.
מי שמעוניין להכנס לאפיק השקלי ביתר שאת בימים אלה, מבצע מהלך ספקוליטיבי במידה מסויימת. מומלץ להמתין לפחות עד פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש מאי (לקראת אמצע יוני), או לפני כן - להחלטת הריבית של הנגיד בהמשך החודש, לפני שמהמרים על היפוך המגמה באפיקים הצמודים.
מאת: חזי שטרנליכט
* הכותב הינו אנליסט במחלקת המחקר של ישיר בית השקעות
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
