הצרות שבדרך - הן יבואו כנחשול

חזי שטרנליכט, אנליסט בישיר בית השקעות, מסתכל על המדד הגבוה
חזי שטרנליכט |

ברגעים אלו ממש מתהווה גל אזהרות הרווח הבא שינחת על שוק ההון הישראלי, אי שם בשלהיי הקיץ הקרוב. הרבעון השני הולך לקבל האבסת אינפלציה, בדומה לזו שאירעה ברבעון השלישי של 2007. למעשה, עיקר הגידול בקצב המחירים שהתחלק בדרך כלל באופן נורמלי בין הרבעונים, צפוי להתרחש לעת עתה ברבעון הקרוב.

הוצאות המימון של החברות הציבוריות עתידות לרשום גידול חד ברבעון הנוכחי, ולייצר בעיה רצינית בשורה התחתונה. עוד לפני שהתפרסם מדד המחירים של חודש מאי, שיגיע רק באמצע יוני, אפשר לסכום את שני המדדים הראשונים לרבעון: מרס ואפריל, ולקבל עלייה של 1.8%. נזכיר כי אי שם בתחילת אפריל הנוכחי צפו בשוק כי שני המדדים הללו יסתכמו בעלייה של 0.4% (!).

הצפי הנוכחי של מחלקת המחקר למדד המחירים במאי עומד על 0.8%. כך שהאינפלציה החזויה לרבעון השני תעמוד על כ-2.6%. גם אם מדד מאי יפתיע לחיוב ויהיה נמוך מהתחזיות, עדיין קיבלנו התקדמות מהירה של מדדי המחירים. איך הדבר משפיע? אם חברה משלמת חוב צמוד מדד בריבית של 5% בשנה, הרי שההוצאה הרבעונית שלה על מימון נאמדת ב-1.25%, כשמוסיפים לכך אינפלציה של 2.6%, מקבלים הוצאות מימון בשיעור של 3.85% - זינוק של פי 3 (מול תרחיש של אינפלציה מאופסת).

כמובן, שקיים תרחיש בלהות שבו נראה את הקצב נמשך גם אל תוך הרבעון השלישי והלאה. כלומר, בהנחה שבנק ישראל לא יצליח להתערב ולווסת את הקצב באמצעות מדיניות הריבית שלו, והיא תמשיך לדהור קדימה כחלק מהמגמה של הספקולנטים ברחבי תבל, שמזניקים את מחירי האורז, החיטה, הנפט והסחורות וכל מה שהם יכולים להמר עליו (ושאינו 'מניות'), אנו עלולים להמצא במחוזות אחרים לגמרי בסוף השנה.

אבל לעת עתה, מסתמן כי חלק מגל עליות המחירים שאירעו לאחרונה נבע מניצול של סוחרים מקומיים את הבהלה. במידה והעליות שבוצעו על ידי רשתות המזון והקמעונאים היו "מזויפות" בחלקן, כלומר – הן הסתמכו יותר על הפאניקה הציבורית מאשר על בעיות בהיצע. הרי שאחרי הפוגה מסוימת הסוחרים אמורים "להיתקע" עם חלק מהסחורה וגל ירידות מחירים עשוי להגיע. תרחיש שכזה – משמעותו שהאירוע מבחינת החברות הציבוריות הוא נקודתי במידה מסוימת (האינפלציה של מרבית השנה מתנקזת ברבעון אחד).

אך גם אם תרחיש זה נקודתי, הרי שעדיין – אנו עומדים בפני צבר מדדים של הרבעון השני שיעורר שמות בהוצאות המימון של החברות, ויוביל ככל הנראה לגל אזהרות רווח לקראת פרסום תוצאות הרבעון השני. נראה כי עבור המשקיע הנבון, יש צורך לתת עדיפות להשקעה במגזר האג"ח (בעיקר הצמוד במח"מ הבינוני) על פני המגזר המנייתי. יחד עם זאת, ניתן לאתר (בפינצטה) מניות של חברות שהוצאות המימון שלהן אינן גדולות או שאינן צמודות, והן יכולות לצלוח את התקופה במידה רבה יותר של הצלחה. הסקטורים שנותרים מועדפים על ידינו הם הקמעונאות, המזון, הבטחון ובמידה מסוימת גם הטכנולוגיה. בתחום הנדל"ן חשוב לשמור על סלקטיביות מירבית, כשמנסים לאתר מציאות.

מי שמעוניין להכנס לאפיק השקלי ביתר שאת בימים אלה, מבצע מהלך ספקוליטיבי במידה מסויימת. מומלץ להמתין לפחות עד פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש מאי (לקראת אמצע יוני), או לפני כן - להחלטת הריבית של הנגיד בהמשך החודש, לפני שמהמרים על היפוך המגמה באפיקים הצמודים.

מאת: חזי שטרנליכט

* הכותב הינו אנליסט במחלקת המחקר של ישיר בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

חנן פרידמן לאומי
צילום: דוברות הכנסת, יחצ

לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%

ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל



צלי אהרון |

החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -1.09%   יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח. 

אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם. 

בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית. 

חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים. 

בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.


למה המהלך מגיע דווקא עכשיו?