20% בשנה פלוס מדד זה מפחיד? עניין ששווה לבדוק
כיאה לשבוע מסחר מקוצר, שבו היו רק 3 ימי מסחר, לא נרשמו ארועים מיוחדים בשוק אגרות החוב הממשלתיות, כך שבאופן כללי נמשכה המגמה החיובית הן בשוק השקלי והן בשוק הצמוד, מגמה שהוזכרה כאן בעיקר כלפיי אגרות החוב הצמודות בעת האחרונה בשל העלייה בציפיות האינפלציוניות.
בהקשר זה נציין כי הציפיות האינפלציוניות, כפי שהן נמדדות בשוק ההון, כלומר הפערים בין הגלילים לשחרים במח"מים זהים, מתייצבות לאחרונה ברמה של כ-3.15% -3.2% לאורך כל תקופות הזמן כמעט, מה שאומר שציפיות הפעילים הן שהאינפלציה בישראל תחרוג מיעדי הממשלה לא רק בתקופה הקרובה אלא לאורך כל השנים הבאות.
אז אמנם היה שקט בשוק הממשלתי, אבל ה"אקשן" לא נעלם לחלוטין אלא הוא "נדד" לשוק אגרות החוב הקונצרניות, ובפרט כמובן אל אגרות החוב הבלתי מדורגות.
מילים רבות נכתבו כבר על השוק הזה ועל תזזיותו בחודשים האחרונים וגם טור זה לא קיפח את הסקטור גם בימים הטובים שלו וגם בימיו הרעים.
בגדול , ומבלי להכליל, שלושת ימי המסחר בשבוע החולף היו מצוינים לאגרות החוב הבלתי מדורגות והם המשיכו מגמה שנמשכת כבר למעלה משבועיים.
לא אתעכב כאן על שורה ארוכה של חברות שזינקו ב-3 ימים ב-5% ויותר, היו כאלו לא מעט, אלא על נקודה שהיא חשובה מאד לדעתי בהקשר זה - קניות אישיות של בעלי עניין או חברות באגרות החוב שלהן. כזכור, אגרות חוב רבות הגיעו בחודשים האחרונים לתשואה דו ספרתית, חלקן אף הגיעו לתשואות "מבהילות" של 30% לשנה ואף יותר.
במצבים כאלה, מתעוררת מאליה השאלה: איפה בעלי העניין? מדוע הם לא קונים באגרות החוב שלהם או שלחילופין תקנה החברה את האג"ח שהנפיקה, מכיוון שעל פניו, ובהנחה שהחברה אכן מתעתדת להחזיר את הכסף למשקיעים, מדובר בצעד שהוא מתבקש - החברה רושמת רווחי הון ניכרים ולמשקיעים מסופקת הנזילות, שבמצב רגיל לא קיימת בכל סדרות האג"ח שהונפקו.
נכון הוא, שלעיתים לחברה אין יתרות מזומנים פנויות והיא אינה יכולה לבצע רכישה מעין זו, אולם במידה וזה איננו המצב ולחברה יש יתרות מזומנים פנויות, האם השקעה, שמבחינת החברה הקונה עצמה היא השקעה חסרת סיכון, בתשואה של 20% לשנה +מדד (ולפעמים אפילו יותר) איננה השקעה טובה? האם הכסף ששוכב בקופת החברה יניב תשואה גבוהה יותר בסיכון דומה?
לכן, קניות, ולא פחות מכך אי קניות של החברות (או בעלי הענין) באגרות החוב שלהן הן אינדיקציה נוספת, מסייעת, להחלטה אם להחזיק או לקנות את אגרות החוב של החברות הנ"ל.
יש לזכור שהנתון הנ"ל (קניות בעלי העניין) מהווה רק אינדיקציה משלימה למעקב השוטף אחרי החברות, הפרסומים והדו"חות הכספיים שלהן, פגישות עם הנהלותיהן וכ"ו - לכל הפעולות שהוזכרו כאן אין ולא יכול להיות תחליף שכן ברור שלא כל חברה שקונה את אגרת החוב שלה בהכרח תפרע את חובה, ומנגד חברות רבות שלא קונות את אגרות החוב שלהן יחזירו לבטח את חובן, אבל יחד עם זאת, חשוב כאמור לעקוב, אין ספק שקניות מהסוג הנ"ל הינן איתות חיובי לשווקים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
