20% בשנה פלוס מדד זה מפחיד? עניין ששווה לבדוק

ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב, מסתכל על שוק האג"ח ונותן עצה למחפשים אג"חים בתשואות גבוהות
ערן סטפק |

כיאה לשבוע מסחר מקוצר, שבו היו רק 3 ימי מסחר, לא נרשמו ארועים מיוחדים בשוק אגרות החוב הממשלתיות, כך שבאופן כללי נמשכה המגמה החיובית הן בשוק השקלי והן בשוק הצמוד, מגמה שהוזכרה כאן בעיקר כלפיי אגרות החוב הצמודות בעת האחרונה בשל העלייה בציפיות האינפלציוניות.

בהקשר זה נציין כי הציפיות האינפלציוניות, כפי שהן נמדדות בשוק ההון, כלומר הפערים בין הגלילים לשחרים במח"מים זהים, מתייצבות לאחרונה ברמה של כ-3.15% -3.2% לאורך כל תקופות הזמן כמעט, מה שאומר שציפיות הפעילים הן שהאינפלציה בישראל תחרוג מיעדי הממשלה לא רק בתקופה הקרובה אלא לאורך כל השנים הבאות.

אז אמנם היה שקט בשוק הממשלתי, אבל ה"אקשן" לא נעלם לחלוטין אלא הוא "נדד" לשוק אגרות החוב הקונצרניות, ובפרט כמובן אל אגרות החוב הבלתי מדורגות.

מילים רבות נכתבו כבר על השוק הזה ועל תזזיותו בחודשים האחרונים וגם טור זה לא קיפח את הסקטור גם בימים הטובים שלו וגם בימיו הרעים.

בגדול , ומבלי להכליל, שלושת ימי המסחר בשבוע החולף היו מצוינים לאגרות החוב הבלתי מדורגות והם המשיכו מגמה שנמשכת כבר למעלה משבועיים.

לא אתעכב כאן על שורה ארוכה של חברות שזינקו ב-3 ימים ב-5% ויותר, היו כאלו לא מעט, אלא על נקודה שהיא חשובה מאד לדעתי בהקשר זה - קניות אישיות של בעלי עניין או חברות באגרות החוב שלהן. כזכור, אגרות חוב רבות הגיעו בחודשים האחרונים לתשואה דו ספרתית, חלקן אף הגיעו לתשואות "מבהילות" של 30% לשנה ואף יותר.

במצבים כאלה, מתעוררת מאליה השאלה: איפה בעלי העניין? מדוע הם לא קונים באגרות החוב שלהם או שלחילופין תקנה החברה את האג"ח שהנפיקה, מכיוון שעל פניו, ובהנחה שהחברה אכן מתעתדת להחזיר את הכסף למשקיעים, מדובר בצעד שהוא מתבקש - החברה רושמת רווחי הון ניכרים ולמשקיעים מסופקת הנזילות, שבמצב רגיל לא קיימת בכל סדרות האג"ח שהונפקו.

נכון הוא, שלעיתים לחברה אין יתרות מזומנים פנויות והיא אינה יכולה לבצע רכישה מעין זו, אולם במידה וזה איננו המצב ולחברה יש יתרות מזומנים פנויות, האם השקעה, שמבחינת החברה הקונה עצמה היא השקעה חסרת סיכון, בתשואה של 20% לשנה +מדד (ולפעמים אפילו יותר) איננה השקעה טובה? האם הכסף ששוכב בקופת החברה יניב תשואה גבוהה יותר בסיכון דומה?

לכן, קניות, ולא פחות מכך אי קניות של החברות (או בעלי הענין) באגרות החוב שלהן הן אינדיקציה נוספת, מסייעת, להחלטה אם להחזיק או לקנות את אגרות החוב של החברות הנ"ל.

יש לזכור שהנתון הנ"ל (קניות בעלי העניין) מהווה רק אינדיקציה משלימה למעקב השוטף אחרי החברות, הפרסומים והדו"חות הכספיים שלהן, פגישות עם הנהלותיהן וכ"ו - לכל הפעולות שהוזכרו כאן אין ולא יכול להיות תחליף שכן ברור שלא כל חברה שקונה את אגרת החוב שלה בהכרח תפרע את חובה, ומנגד חברות רבות שלא קונות את אגרות החוב שלהן יחזירו לבטח את חובן, אבל יחד עם זאת, חשוב כאמור לעקוב, אין ספק שקניות מהסוג הנ"ל הינן איתות חיובי לשווקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".