דווקא עכשיו - סחורות: כיצד נרוויח מזה?

התנודתיות הרבה בשוקי העולם בשבוע האחרון לא פסחה גם על שוק הסחורות, ועצבנות ציבור המשקיעים התבטאה בעליות ובירידות חדות במחירים אפילו במהלך המסחר התוך יומי, אולם בסיכום שבועי לא היו השינויים גדולים
אריה גורן |

התנודתיות הרבה בשוקי העולם בשבוע האחרון לא פסחה גם על שוק הסחורות, ועצבנות ציבור המשקיעים התבטאה בעליות ובירידות חדות במחירים אפילו במהלך המסחר התוך יומי, אולם בסיכום שבועי לא היו השינויים גדולים.

בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי המתכות האצילות: מחיר הפלטינה עלה ב-7.3% ל-1,680 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הזהב עלה ב-3.9% ל-916.2 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר ב-28 השנים האחרונות. מחיר הפלדיום עלה ב-2.8% ומחיר הכסף עלה ב-1.7%.

המשך העליות החדות במחירי המתכות האצילות מצביע על חששות המשקיעים ממצב הכלכלה העולמית ומחולשת הדולר, משום כך הם מחפשים מפלט בסחורה ממשית, סחורה שלדעתם תשמור על ערכה גם בעתות משבר, והמתכות האצילות הן דוגמה לכך. אולם למרות האמור לעיל לא פסחו התנודות החזקות בשבוע שעבר על מחירי המתכות האצילות, והן נסחרו בתחום מחירים רחב: הזהב בתחום שבין 855 ל-929.7 דולר לאונקיה, והפלטינה בתחום שבין 1,506 ל-1,685 דולר לאונקיה.

מחיר הנפט רשם עלייה שבועית של 0.9% ל-90.71 דולר לחבית, לאחר שגם הוא נע בשבוע שעבר בתחום מחירים רחב בין 85.42 ל-91.38 דולר לחבית.

הורדת הריבית הדרמטית בשיעור של 0.75% על ידי הפדרל ריזרב לפני תחילת המסחר במניות בארצות הברית ב-22 בינואר, וחבילת התמריצים לכלכלה המוצעת על ידי ממשל בוש בשיעור של כ- 1% מהתוצר הלאומי הגולמי, כ-140 מיליארד דולר, הקטינו את חששות המשקיעים מפני האטה בכלכלה העולמית ומפני כניסה למיתון בארצות הברית. הביטחון היחסי של המשקיעים מתבטא במחיר הנפט וגם במחיר המתכות התעשייתיות, שחלקן עלה בשבוע האחרון.

למרות כל הדיבורים על חולשת הכלכלה האמריקאית ועל העברת המנהיגות הכלכלית לסין, כלכלת ארצות הברית היא עדיין הגדולה והחשובה בעולם, ואף מדינה אינה משתווה לה. התוצר הלאומי הגולמי של ארצות הברית, שהיה 13,200 מיליארד דולר בשנת 2006, מהווה 27.4% מהתוצר העולמי. פי שלושה מהתוצר הלאומי הגולמי של יפן, השנייה לה מבחינת גודל התוצר, ופי 4.5 מהתוצר הלאומי הגולמי של גרמניה וסין שבאות אחרי יפן. אולם כלכלת סין נהנית מצמיחה חזקה יותר בשנים האחרונות: הצמיחה השנתית הממוצעת בתוצר הלאומי של סין בשנים 2007-2001 הייתה 9.9%. לשם השוואה, בארצות הברית הייתה הצמיחה הממוצעת באותן שנים 2.4%, ביפן 1.8%, בגרמניה 1.3% ובישראל 2.8%.

בסיכום שבועי עלה בשבוע שעבר מדד מחירי הסחורות המשוקלל,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-0.21%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 0.41% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה שבועית של 0.59% במדד מניות הנאסד"ק.

פלטינה

מחיר הפלטינה הגיע לשיא של כל הזמנים ביום שישי שעבר: חוזה עתידי לחודש אפריל 2008 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר במחיר של 1,680.10 דולר לאונקיה (31.1 גרם), עלייה שבועית של 7.3%. מתחילת שנת 2002, השנה שבה החלה המגמה הרצופה של העלייה התלולה במחיר הפלטינה, האמיר מחירה ב-246%. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר הפלטינה בעבר גבוה יותר: ב-13 במארס 1980 נסחרה הפלטינה במחיר של 1,045 דולר לאונקיה, מחיר השקול ל-2,800 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.

גורם נוסף לעלייה התלולה במחיר הפלטינה מלבד המשבר הפיננסי העולמי והטלטלה בשווקים, שדחפו משקיעים רבים לחפש מפלט במתכות האצילות, היה משבר אספקת החשמל בדרום אפריקה. המשבר הזה גרם לשתי חברות כריית הפלטינה הגדולות בעולם, Anglo Platinum ו-Impala Platinum להפסיק את עבודת הכרייה. דרום אפריקה מספקת כ-80% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות, ומאחר שחברת החשמל של המדינה, ,Eskom Holdings אינה מצליחה להבטיח אספקת חשמל רצופה, נאלצו חברות הפלטינה להפסיק את עבודות הכרייה מחשש שבמקרה של הפסקת חשמל ארוכה ילכדו הכורים במכרה, ולא יהיה אפשר לחלץ אותם.

הביקוש לפלטינה גדל בשנת 2007 ב-3.0% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.81 מיליון אונקיות. תעשיית הרכב הייתה הצרכן העיקרי של פלטינה בשנת 2007 וצרכה 54.2% מהצריכה העולמית, תעשיית התכשיטים, שהייתה בעבר הצרכנית העיקרית של פלטינה, צרכה רק 20.4% מצריכת הפלטינה הכללית בעולם בשנת 2007. היצע הפלטינה ירד בשנת 2007 ב-1.4% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.545 מיליון אונקיות, כלומר 265,000 אונקיות פחות מהביקוש. דרום אפריקה הפיקה 78.4% מהכמות הזו, ורוסיה הפיקה 12.3% מהתפוקה העולמית ממכרות. 11.7% מהיצע הפלטינה הכללי בשנת 2007 הגיע ממחזור ממירים קטליטיים ישנים.

איך משקיעים בפלטינה

תעודות סל: ETFS Physical Platinum היא תעודת הסל הראשונה והיחידה עד כה המשקיעה בפלטינה. את תעודת הסל הנפיקה החברה הבריטית ETF Securities באפריל 2007. התעודה מתומחרת בדולרים ונסחרת בבורסת לונדון בסימול PHPT.

חברות ציבוריות המפיקות פלטינה:

החברה הדרום אפריקאית Anglo Platinum היא המפיקה הגדולה בעולם של פלטינה ממכרות, החברה מפיקה כ-34% מכמות הפלטינה העולמית. החברה מפיקה את כל כמות הפלטינה מהמכרות שלה באזור בושוולד בדרום אפריקה, האזור העשיר ביותר במרבצי פלטינה בעולם. מניית החברה נסחרת בבורסות של יוהנסבורג, לונדון ובריסל.

החברה הדרום אפריקאית Impala Platinum היא המפיקה השנייה בגודלה בעולם של פלטינה ממכרות, החברה מפיקה כ-18.5% מכמות הפלטינה העולמית. גם החברה הזו מפיקה את כל כמות הפלטינה מהמכרות שלה באזור בושוולד שבדרום אפריקה. מניית החברה נסחרת בבורסות של יוהנסבורג ולונדון, וקיים גם ,ADR הנסחר בנפח קטן בארצות הברית בסימול IMPUF.

החברה האמריקאית Stillwater Mining נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SWC. החברה עוסקת בהפקה, בעיבוד ובשיווק של פלטינה ופלדיום במדינת מונטנה שבארצות הברית. היא מפעילה מכרות ומפעל זיקוק במקומות שונים במונטנה. יש לה רזרבות מוכחות של 42.4 מיליון טון עפרות עם נצולת ממוצעת של 0.54 אונקיות פלטינה ופלדיום לטון עפרה, כלומר רזרבה של כ-23 מיליון אונקיות פלטינה ופלדיום יחד.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: פלטינה – 7.3%, עופרת – 3.9%, זהב – 3.9%, אלומיניום – 3.5%, קקאו – 3.3%, פלדיום – 2.8%, חזיר לפיטום – 2.2%, חזיר קפוא – 2.0%, כסף – 1.7% ונפט גולמי – 0.9%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: כותנה – 4.0%, עץ – 3.8%, אורניום -3.4%, חיטה – 3.1%, ניקל – 2.1%, שמן סויה – 2.1%, אתנול – 1.8%, סויה – 1.7%, נחושת – 1.6% וקפה – 1.2%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?