דווקא עכשיו - סחורות: כיצד נרוויח מזה?

התנודתיות הרבה בשוקי העולם בשבוע האחרון לא פסחה גם על שוק הסחורות, ועצבנות ציבור המשקיעים התבטאה בעליות ובירידות חדות במחירים אפילו במהלך המסחר התוך יומי, אולם בסיכום שבועי לא היו השינויים גדולים
אריה גורן |

התנודתיות הרבה בשוקי העולם בשבוע האחרון לא פסחה גם על שוק הסחורות, ועצבנות ציבור המשקיעים התבטאה בעליות ובירידות חדות במחירים אפילו במהלך המסחר התוך יומי, אולם בסיכום שבועי לא היו השינויים גדולים.

בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי המתכות האצילות: מחיר הפלטינה עלה ב-7.3% ל-1,680 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הזהב עלה ב-3.9% ל-916.2 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר ב-28 השנים האחרונות. מחיר הפלדיום עלה ב-2.8% ומחיר הכסף עלה ב-1.7%.

המשך העליות החדות במחירי המתכות האצילות מצביע על חששות המשקיעים ממצב הכלכלה העולמית ומחולשת הדולר, משום כך הם מחפשים מפלט בסחורה ממשית, סחורה שלדעתם תשמור על ערכה גם בעתות משבר, והמתכות האצילות הן דוגמה לכך. אולם למרות האמור לעיל לא פסחו התנודות החזקות בשבוע שעבר על מחירי המתכות האצילות, והן נסחרו בתחום מחירים רחב: הזהב בתחום שבין 855 ל-929.7 דולר לאונקיה, והפלטינה בתחום שבין 1,506 ל-1,685 דולר לאונקיה.

מחיר הנפט רשם עלייה שבועית של 0.9% ל-90.71 דולר לחבית, לאחר שגם הוא נע בשבוע שעבר בתחום מחירים רחב בין 85.42 ל-91.38 דולר לחבית.

הורדת הריבית הדרמטית בשיעור של 0.75% על ידי הפדרל ריזרב לפני תחילת המסחר במניות בארצות הברית ב-22 בינואר, וחבילת התמריצים לכלכלה המוצעת על ידי ממשל בוש בשיעור של כ- 1% מהתוצר הלאומי הגולמי, כ-140 מיליארד דולר, הקטינו את חששות המשקיעים מפני האטה בכלכלה העולמית ומפני כניסה למיתון בארצות הברית. הביטחון היחסי של המשקיעים מתבטא במחיר הנפט וגם במחיר המתכות התעשייתיות, שחלקן עלה בשבוע האחרון.

למרות כל הדיבורים על חולשת הכלכלה האמריקאית ועל העברת המנהיגות הכלכלית לסין, כלכלת ארצות הברית היא עדיין הגדולה והחשובה בעולם, ואף מדינה אינה משתווה לה. התוצר הלאומי הגולמי של ארצות הברית, שהיה 13,200 מיליארד דולר בשנת 2006, מהווה 27.4% מהתוצר העולמי. פי שלושה מהתוצר הלאומי הגולמי של יפן, השנייה לה מבחינת גודל התוצר, ופי 4.5 מהתוצר הלאומי הגולמי של גרמניה וסין שבאות אחרי יפן. אולם כלכלת סין נהנית מצמיחה חזקה יותר בשנים האחרונות: הצמיחה השנתית הממוצעת בתוצר הלאומי של סין בשנים 2007-2001 הייתה 9.9%. לשם השוואה, בארצות הברית הייתה הצמיחה הממוצעת באותן שנים 2.4%, ביפן 1.8%, בגרמניה 1.3% ובישראל 2.8%.

בסיכום שבועי עלה בשבוע שעבר מדד מחירי הסחורות המשוקלל,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-0.21%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 0.41% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה שבועית של 0.59% במדד מניות הנאסד"ק.

פלטינה

מחיר הפלטינה הגיע לשיא של כל הזמנים ביום שישי שעבר: חוזה עתידי לחודש אפריל 2008 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר במחיר של 1,680.10 דולר לאונקיה (31.1 גרם), עלייה שבועית של 7.3%. מתחילת שנת 2002, השנה שבה החלה המגמה הרצופה של העלייה התלולה במחיר הפלטינה, האמיר מחירה ב-246%. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר הפלטינה בעבר גבוה יותר: ב-13 במארס 1980 נסחרה הפלטינה במחיר של 1,045 דולר לאונקיה, מחיר השקול ל-2,800 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.

גורם נוסף לעלייה התלולה במחיר הפלטינה מלבד המשבר הפיננסי העולמי והטלטלה בשווקים, שדחפו משקיעים רבים לחפש מפלט במתכות האצילות, היה משבר אספקת החשמל בדרום אפריקה. המשבר הזה גרם לשתי חברות כריית הפלטינה הגדולות בעולם, Anglo Platinum ו-Impala Platinum להפסיק את עבודת הכרייה. דרום אפריקה מספקת כ-80% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות, ומאחר שחברת החשמל של המדינה, ,Eskom Holdings אינה מצליחה להבטיח אספקת חשמל רצופה, נאלצו חברות הפלטינה להפסיק את עבודות הכרייה מחשש שבמקרה של הפסקת חשמל ארוכה ילכדו הכורים במכרה, ולא יהיה אפשר לחלץ אותם.

הביקוש לפלטינה גדל בשנת 2007 ב-3.0% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.81 מיליון אונקיות. תעשיית הרכב הייתה הצרכן העיקרי של פלטינה בשנת 2007 וצרכה 54.2% מהצריכה העולמית, תעשיית התכשיטים, שהייתה בעבר הצרכנית העיקרית של פלטינה, צרכה רק 20.4% מצריכת הפלטינה הכללית בעולם בשנת 2007. היצע הפלטינה ירד בשנת 2007 ב-1.4% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.545 מיליון אונקיות, כלומר 265,000 אונקיות פחות מהביקוש. דרום אפריקה הפיקה 78.4% מהכמות הזו, ורוסיה הפיקה 12.3% מהתפוקה העולמית ממכרות. 11.7% מהיצע הפלטינה הכללי בשנת 2007 הגיע ממחזור ממירים קטליטיים ישנים.

איך משקיעים בפלטינה

תעודות סל: ETFS Physical Platinum היא תעודת הסל הראשונה והיחידה עד כה המשקיעה בפלטינה. את תעודת הסל הנפיקה החברה הבריטית ETF Securities באפריל 2007. התעודה מתומחרת בדולרים ונסחרת בבורסת לונדון בסימול PHPT.

חברות ציבוריות המפיקות פלטינה:

החברה הדרום אפריקאית Anglo Platinum היא המפיקה הגדולה בעולם של פלטינה ממכרות, החברה מפיקה כ-34% מכמות הפלטינה העולמית. החברה מפיקה את כל כמות הפלטינה מהמכרות שלה באזור בושוולד בדרום אפריקה, האזור העשיר ביותר במרבצי פלטינה בעולם. מניית החברה נסחרת בבורסות של יוהנסבורג, לונדון ובריסל.

החברה הדרום אפריקאית Impala Platinum היא המפיקה השנייה בגודלה בעולם של פלטינה ממכרות, החברה מפיקה כ-18.5% מכמות הפלטינה העולמית. גם החברה הזו מפיקה את כל כמות הפלטינה מהמכרות שלה באזור בושוולד שבדרום אפריקה. מניית החברה נסחרת בבורסות של יוהנסבורג ולונדון, וקיים גם ,ADR הנסחר בנפח קטן בארצות הברית בסימול IMPUF.

החברה האמריקאית Stillwater Mining נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SWC. החברה עוסקת בהפקה, בעיבוד ובשיווק של פלטינה ופלדיום במדינת מונטנה שבארצות הברית. היא מפעילה מכרות ומפעל זיקוק במקומות שונים במונטנה. יש לה רזרבות מוכחות של 42.4 מיליון טון עפרות עם נצולת ממוצעת של 0.54 אונקיות פלטינה ופלדיום לטון עפרה, כלומר רזרבה של כ-23 מיליון אונקיות פלטינה ופלדיום יחד.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: פלטינה – 7.3%, עופרת – 3.9%, זהב – 3.9%, אלומיניום – 3.5%, קקאו – 3.3%, פלדיום – 2.8%, חזיר לפיטום – 2.2%, חזיר קפוא – 2.0%, כסף – 1.7% ונפט גולמי – 0.9%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: כותנה – 4.0%, עץ – 3.8%, אורניום -3.4%, חיטה – 3.1%, ניקל – 2.1%, שמן סויה – 2.1%, אתנול – 1.8%, סויה – 1.7%, נחושת – 1.6% וקפה – 1.2%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.