דווקא עכשיו - סחורות: כיצד נרוויח מזה?

התנודתיות הרבה בשוקי העולם בשבוע האחרון לא פסחה גם על שוק הסחורות, ועצבנות ציבור המשקיעים התבטאה בעליות ובירידות חדות במחירים אפילו במהלך המסחר התוך יומי, אולם בסיכום שבועי לא היו השינויים גדולים
אריה גורן |

התנודתיות הרבה בשוקי העולם בשבוע האחרון לא פסחה גם על שוק הסחורות, ועצבנות ציבור המשקיעים התבטאה בעליות ובירידות חדות במחירים אפילו במהלך המסחר התוך יומי, אולם בסיכום שבועי לא היו השינויים גדולים.

בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי המתכות האצילות: מחיר הפלטינה עלה ב-7.3% ל-1,680 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הזהב עלה ב-3.9% ל-916.2 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר ב-28 השנים האחרונות. מחיר הפלדיום עלה ב-2.8% ומחיר הכסף עלה ב-1.7%.

המשך העליות החדות במחירי המתכות האצילות מצביע על חששות המשקיעים ממצב הכלכלה העולמית ומחולשת הדולר, משום כך הם מחפשים מפלט בסחורה ממשית, סחורה שלדעתם תשמור על ערכה גם בעתות משבר, והמתכות האצילות הן דוגמה לכך. אולם למרות האמור לעיל לא פסחו התנודות החזקות בשבוע שעבר על מחירי המתכות האצילות, והן נסחרו בתחום מחירים רחב: הזהב בתחום שבין 855 ל-929.7 דולר לאונקיה, והפלטינה בתחום שבין 1,506 ל-1,685 דולר לאונקיה.

מחיר הנפט רשם עלייה שבועית של 0.9% ל-90.71 דולר לחבית, לאחר שגם הוא נע בשבוע שעבר בתחום מחירים רחב בין 85.42 ל-91.38 דולר לחבית.

הורדת הריבית הדרמטית בשיעור של 0.75% על ידי הפדרל ריזרב לפני תחילת המסחר במניות בארצות הברית ב-22 בינואר, וחבילת התמריצים לכלכלה המוצעת על ידי ממשל בוש בשיעור של כ- 1% מהתוצר הלאומי הגולמי, כ-140 מיליארד דולר, הקטינו את חששות המשקיעים מפני האטה בכלכלה העולמית ומפני כניסה למיתון בארצות הברית. הביטחון היחסי של המשקיעים מתבטא במחיר הנפט וגם במחיר המתכות התעשייתיות, שחלקן עלה בשבוע האחרון.

למרות כל הדיבורים על חולשת הכלכלה האמריקאית ועל העברת המנהיגות הכלכלית לסין, כלכלת ארצות הברית היא עדיין הגדולה והחשובה בעולם, ואף מדינה אינה משתווה לה. התוצר הלאומי הגולמי של ארצות הברית, שהיה 13,200 מיליארד דולר בשנת 2006, מהווה 27.4% מהתוצר העולמי. פי שלושה מהתוצר הלאומי הגולמי של יפן, השנייה לה מבחינת גודל התוצר, ופי 4.5 מהתוצר הלאומי הגולמי של גרמניה וסין שבאות אחרי יפן. אולם כלכלת סין נהנית מצמיחה חזקה יותר בשנים האחרונות: הצמיחה השנתית הממוצעת בתוצר הלאומי של סין בשנים 2007-2001 הייתה 9.9%. לשם השוואה, בארצות הברית הייתה הצמיחה הממוצעת באותן שנים 2.4%, ביפן 1.8%, בגרמניה 1.3% ובישראל 2.8%.

בסיכום שבועי עלה בשבוע שעבר מדד מחירי הסחורות המשוקלל,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-0.21%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 0.41% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה שבועית של 0.59% במדד מניות הנאסד"ק.

פלטינה

מחיר הפלטינה הגיע לשיא של כל הזמנים ביום שישי שעבר: חוזה עתידי לחודש אפריל 2008 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר במחיר של 1,680.10 דולר לאונקיה (31.1 גרם), עלייה שבועית של 7.3%. מתחילת שנת 2002, השנה שבה החלה המגמה הרצופה של העלייה התלולה במחיר הפלטינה, האמיר מחירה ב-246%. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר הפלטינה בעבר גבוה יותר: ב-13 במארס 1980 נסחרה הפלטינה במחיר של 1,045 דולר לאונקיה, מחיר השקול ל-2,800 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.

גורם נוסף לעלייה התלולה במחיר הפלטינה מלבד המשבר הפיננסי העולמי והטלטלה בשווקים, שדחפו משקיעים רבים לחפש מפלט במתכות האצילות, היה משבר אספקת החשמל בדרום אפריקה. המשבר הזה גרם לשתי חברות כריית הפלטינה הגדולות בעולם, Anglo Platinum ו-Impala Platinum להפסיק את עבודת הכרייה. דרום אפריקה מספקת כ-80% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות, ומאחר שחברת החשמל של המדינה, ,Eskom Holdings אינה מצליחה להבטיח אספקת חשמל רצופה, נאלצו חברות הפלטינה להפסיק את עבודות הכרייה מחשש שבמקרה של הפסקת חשמל ארוכה ילכדו הכורים במכרה, ולא יהיה אפשר לחלץ אותם.

הביקוש לפלטינה גדל בשנת 2007 ב-3.0% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.81 מיליון אונקיות. תעשיית הרכב הייתה הצרכן העיקרי של פלטינה בשנת 2007 וצרכה 54.2% מהצריכה העולמית, תעשיית התכשיטים, שהייתה בעבר הצרכנית העיקרית של פלטינה, צרכה רק 20.4% מצריכת הפלטינה הכללית בעולם בשנת 2007. היצע הפלטינה ירד בשנת 2007 ב-1.4% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.545 מיליון אונקיות, כלומר 265,000 אונקיות פחות מהביקוש. דרום אפריקה הפיקה 78.4% מהכמות הזו, ורוסיה הפיקה 12.3% מהתפוקה העולמית ממכרות. 11.7% מהיצע הפלטינה הכללי בשנת 2007 הגיע ממחזור ממירים קטליטיים ישנים.

איך משקיעים בפלטינה

תעודות סל: ETFS Physical Platinum היא תעודת הסל הראשונה והיחידה עד כה המשקיעה בפלטינה. את תעודת הסל הנפיקה החברה הבריטית ETF Securities באפריל 2007. התעודה מתומחרת בדולרים ונסחרת בבורסת לונדון בסימול PHPT.

חברות ציבוריות המפיקות פלטינה:

החברה הדרום אפריקאית Anglo Platinum היא המפיקה הגדולה בעולם של פלטינה ממכרות, החברה מפיקה כ-34% מכמות הפלטינה העולמית. החברה מפיקה את כל כמות הפלטינה מהמכרות שלה באזור בושוולד בדרום אפריקה, האזור העשיר ביותר במרבצי פלטינה בעולם. מניית החברה נסחרת בבורסות של יוהנסבורג, לונדון ובריסל.

החברה הדרום אפריקאית Impala Platinum היא המפיקה השנייה בגודלה בעולם של פלטינה ממכרות, החברה מפיקה כ-18.5% מכמות הפלטינה העולמית. גם החברה הזו מפיקה את כל כמות הפלטינה מהמכרות שלה באזור בושוולד שבדרום אפריקה. מניית החברה נסחרת בבורסות של יוהנסבורג ולונדון, וקיים גם ,ADR הנסחר בנפח קטן בארצות הברית בסימול IMPUF.

החברה האמריקאית Stillwater Mining נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SWC. החברה עוסקת בהפקה, בעיבוד ובשיווק של פלטינה ופלדיום במדינת מונטנה שבארצות הברית. היא מפעילה מכרות ומפעל זיקוק במקומות שונים במונטנה. יש לה רזרבות מוכחות של 42.4 מיליון טון עפרות עם נצולת ממוצעת של 0.54 אונקיות פלטינה ופלדיום לטון עפרה, כלומר רזרבה של כ-23 מיליון אונקיות פלטינה ופלדיום יחד.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: פלטינה – 7.3%, עופרת – 3.9%, זהב – 3.9%, אלומיניום – 3.5%, קקאו – 3.3%, פלדיום – 2.8%, חזיר לפיטום – 2.2%, חזיר קפוא – 2.0%, כסף – 1.7% ונפט גולמי – 0.9%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: כותנה – 4.0%, עץ – 3.8%, אורניום -3.4%, חיטה – 3.1%, ניקל – 2.1%, שמן סויה – 2.1%, אתנול – 1.8%, סויה – 1.7%, נחושת – 1.6% וקפה – 1.2%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.