דווקא עכשיו - סחורות: כיצד נרוויח מזה?

התנודתיות הרבה בשוקי העולם בשבוע האחרון לא פסחה גם על שוק הסחורות, ועצבנות ציבור המשקיעים התבטאה בעליות ובירידות חדות במחירים אפילו במהלך המסחר התוך יומי, אולם בסיכום שבועי לא היו השינויים גדולים
אריה גורן |

התנודתיות הרבה בשוקי העולם בשבוע האחרון לא פסחה גם על שוק הסחורות, ועצבנות ציבור המשקיעים התבטאה בעליות ובירידות חדות במחירים אפילו במהלך המסחר התוך יומי, אולם בסיכום שבועי לא היו השינויים גדולים.

בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי המתכות האצילות: מחיר הפלטינה עלה ב-7.3% ל-1,680 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הזהב עלה ב-3.9% ל-916.2 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר ב-28 השנים האחרונות. מחיר הפלדיום עלה ב-2.8% ומחיר הכסף עלה ב-1.7%.

המשך העליות החדות במחירי המתכות האצילות מצביע על חששות המשקיעים ממצב הכלכלה העולמית ומחולשת הדולר, משום כך הם מחפשים מפלט בסחורה ממשית, סחורה שלדעתם תשמור על ערכה גם בעתות משבר, והמתכות האצילות הן דוגמה לכך. אולם למרות האמור לעיל לא פסחו התנודות החזקות בשבוע שעבר על מחירי המתכות האצילות, והן נסחרו בתחום מחירים רחב: הזהב בתחום שבין 855 ל-929.7 דולר לאונקיה, והפלטינה בתחום שבין 1,506 ל-1,685 דולר לאונקיה.

מחיר הנפט רשם עלייה שבועית של 0.9% ל-90.71 דולר לחבית, לאחר שגם הוא נע בשבוע שעבר בתחום מחירים רחב בין 85.42 ל-91.38 דולר לחבית.

הורדת הריבית הדרמטית בשיעור של 0.75% על ידי הפדרל ריזרב לפני תחילת המסחר במניות בארצות הברית ב-22 בינואר, וחבילת התמריצים לכלכלה המוצעת על ידי ממשל בוש בשיעור של כ- 1% מהתוצר הלאומי הגולמי, כ-140 מיליארד דולר, הקטינו את חששות המשקיעים מפני האטה בכלכלה העולמית ומפני כניסה למיתון בארצות הברית. הביטחון היחסי של המשקיעים מתבטא במחיר הנפט וגם במחיר המתכות התעשייתיות, שחלקן עלה בשבוע האחרון.

למרות כל הדיבורים על חולשת הכלכלה האמריקאית ועל העברת המנהיגות הכלכלית לסין, כלכלת ארצות הברית היא עדיין הגדולה והחשובה בעולם, ואף מדינה אינה משתווה לה. התוצר הלאומי הגולמי של ארצות הברית, שהיה 13,200 מיליארד דולר בשנת 2006, מהווה 27.4% מהתוצר העולמי. פי שלושה מהתוצר הלאומי הגולמי של יפן, השנייה לה מבחינת גודל התוצר, ופי 4.5 מהתוצר הלאומי הגולמי של גרמניה וסין שבאות אחרי יפן. אולם כלכלת סין נהנית מצמיחה חזקה יותר בשנים האחרונות: הצמיחה השנתית הממוצעת בתוצר הלאומי של סין בשנים 2007-2001 הייתה 9.9%. לשם השוואה, בארצות הברית הייתה הצמיחה הממוצעת באותן שנים 2.4%, ביפן 1.8%, בגרמניה 1.3% ובישראל 2.8%.

בסיכום שבועי עלה בשבוע שעבר מדד מחירי הסחורות המשוקלל,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-0.21%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 0.41% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולירידה שבועית של 0.59% במדד מניות הנאסד"ק.

פלטינה

מחיר הפלטינה הגיע לשיא של כל הזמנים ביום שישי שעבר: חוזה עתידי לחודש אפריל 2008 בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר במחיר של 1,680.10 דולר לאונקיה (31.1 גרם), עלייה שבועית של 7.3%. מתחילת שנת 2002, השנה שבה החלה המגמה הרצופה של העלייה התלולה במחיר הפלטינה, האמיר מחירה ב-246%. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר הפלטינה בעבר גבוה יותר: ב-13 במארס 1980 נסחרה הפלטינה במחיר של 1,045 דולר לאונקיה, מחיר השקול ל-2,800 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.

גורם נוסף לעלייה התלולה במחיר הפלטינה מלבד המשבר הפיננסי העולמי והטלטלה בשווקים, שדחפו משקיעים רבים לחפש מפלט במתכות האצילות, היה משבר אספקת החשמל בדרום אפריקה. המשבר הזה גרם לשתי חברות כריית הפלטינה הגדולות בעולם, Anglo Platinum ו-Impala Platinum להפסיק את עבודת הכרייה. דרום אפריקה מספקת כ-80% מכמות הפלטינה העולמית ממכרות, ומאחר שחברת החשמל של המדינה, ,Eskom Holdings אינה מצליחה להבטיח אספקת חשמל רצופה, נאלצו חברות הפלטינה להפסיק את עבודות הכרייה מחשש שבמקרה של הפסקת חשמל ארוכה ילכדו הכורים במכרה, ולא יהיה אפשר לחלץ אותם.

הביקוש לפלטינה גדל בשנת 2007 ב-3.0% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.81 מיליון אונקיות. תעשיית הרכב הייתה הצרכן העיקרי של פלטינה בשנת 2007 וצרכה 54.2% מהצריכה העולמית, תעשיית התכשיטים, שהייתה בעבר הצרכנית העיקרית של פלטינה, צרכה רק 20.4% מצריכת הפלטינה הכללית בעולם בשנת 2007. היצע הפלטינה ירד בשנת 2007 ב-1.4% בהשוואה לשנת 2006 ל-7.545 מיליון אונקיות, כלומר 265,000 אונקיות פחות מהביקוש. דרום אפריקה הפיקה 78.4% מהכמות הזו, ורוסיה הפיקה 12.3% מהתפוקה העולמית ממכרות. 11.7% מהיצע הפלטינה הכללי בשנת 2007 הגיע ממחזור ממירים קטליטיים ישנים.

איך משקיעים בפלטינה

תעודות סל: ETFS Physical Platinum היא תעודת הסל הראשונה והיחידה עד כה המשקיעה בפלטינה. את תעודת הסל הנפיקה החברה הבריטית ETF Securities באפריל 2007. התעודה מתומחרת בדולרים ונסחרת בבורסת לונדון בסימול PHPT.

חברות ציבוריות המפיקות פלטינה:

החברה הדרום אפריקאית Anglo Platinum היא המפיקה הגדולה בעולם של פלטינה ממכרות, החברה מפיקה כ-34% מכמות הפלטינה העולמית. החברה מפיקה את כל כמות הפלטינה מהמכרות שלה באזור בושוולד בדרום אפריקה, האזור העשיר ביותר במרבצי פלטינה בעולם. מניית החברה נסחרת בבורסות של יוהנסבורג, לונדון ובריסל.

החברה הדרום אפריקאית Impala Platinum היא המפיקה השנייה בגודלה בעולם של פלטינה ממכרות, החברה מפיקה כ-18.5% מכמות הפלטינה העולמית. גם החברה הזו מפיקה את כל כמות הפלטינה מהמכרות שלה באזור בושוולד שבדרום אפריקה. מניית החברה נסחרת בבורסות של יוהנסבורג ולונדון, וקיים גם ,ADR הנסחר בנפח קטן בארצות הברית בסימול IMPUF.

החברה האמריקאית Stillwater Mining נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SWC. החברה עוסקת בהפקה, בעיבוד ובשיווק של פלטינה ופלדיום במדינת מונטנה שבארצות הברית. היא מפעילה מכרות ומפעל זיקוק במקומות שונים במונטנה. יש לה רזרבות מוכחות של 42.4 מיליון טון עפרות עם נצולת ממוצעת של 0.54 אונקיות פלטינה ופלדיום לטון עפרה, כלומר רזרבה של כ-23 מיליון אונקיות פלטינה ופלדיום יחד.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: פלטינה – 7.3%, עופרת – 3.9%, זהב – 3.9%, אלומיניום – 3.5%, קקאו – 3.3%, פלדיום – 2.8%, חזיר לפיטום – 2.2%, חזיר קפוא – 2.0%, כסף – 1.7% ונפט גולמי – 0.9%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: כותנה – 4.0%, עץ – 3.8%, אורניום -3.4%, חיטה – 3.1%, ניקל – 2.1%, שמן סויה – 2.1%, אתנול – 1.8%, סויה – 1.7%, נחושת – 1.6% וקפה – 1.2%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.