בעלי עניין: היסטריית ההמונים לא מפחידה את בעלי השליטה
השווקים הפיננסיים עוברים טלטלה לא קלה ומדי יום ביומו רואים כיצד המשקיעיםם ממשיכים במסע המנוסה שלהם מהבורסה המקומית. עם זאת, יש הרואים בירידות השערים ובהיסטריה בשווקים כהזדמנויות קניה חוזרות ונשנות ומראים את הבעת אמונם המלאה בחברות שבבעלותם, בין אם למשקיעים באחד העם ובין אם לאגו הפרטי שלהם, אשר לא נותן להם להאמין כי הזדמנויות טובות יותר עשויות להגיע בעתיד שלא רחוק מהעין.
בעלת השליטה בחברת האגרוכימיה ממשיכה במסע הרכישות
לאחר ששבוע שעבר דיווחנו כי כור, בעלת השליטה במכתשים אגן , מגדילה אחזקותיה בצל ירידות השערים החדות אשר חוותה המניה. ממשיכה זאת במסע הרכישות שלה וקנתה השבוע (ב') 1,622,000 מניות בשער ממוצע של 28.58 שקל למניה ובהיקף כספי של 46.3 מיליון שקל. בכך הביאה את שיעור אחזקותיה בחברה ל-39.55% מהון המניות.
מסע רכישות זה החל בשבוע שעבר בצל ירידות השערים החדות אשר חוותה המניה לפני שבועיים עקב הודעת החברה כי הרווח ברבעון הרביעי יעמוד על 20 מיליון דולר בלבד, נמוך מהצפי המוקדם ל-30 מיליון דולר. המשקיעים הענישו את החברה ו"חתכו" כ-20% בתוך ימים ספורים אשר החלו בצניחה של כ-16% ביום בודד אחד.
נראה, כי קונצרן כור רואה בירידות אלה הזדמנות פז להתחיל לאסוף סחורה וכבר שבוע לאחר מכן רכש מניות מכתשים בהיקף של 80 מיליון שקל עם שער ממוצע של 32.04 שקלים.
מניית החברה נסחרת נכון לכתיבת שורות אלה ברמה של 28.8 שקל למניה המשקף לה שווי שוק של 12.9 מיליארד שקל.
נוחי דנקנר מביע אמון בקונצרן האחזקות שבבעלותו
דיסקונט השקעות, אשר בשליטתו של נוחי דנקנר, המשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון, ממשיכה לנצל את החולשה במניית כור וממשיכה לאסוף סחורה בקונצרן האחזקות. לאחר ששבוע שעבר דיווחנו כי הגדילה אחזקותיה בחברה בהיקף של 25.5 מיליון שקל, קנתה כור השבוע (ב') 97,345 מניות בשער ממוצע של 236.89 שקל למניה ובהיקף כספי של 23 מיליון שקל. בכך הביא את שיעור אחזקותיו בחברה ל-48.41% מהון המניות.
נכון לכתיבת שורות אלה נסחרת המניה בעלות של 238 שקל למניה, זאת לאחר שאיבדה 25% מערכה מתחילת השנה והביאה את שווי שוק החברה בכך ל-3.97 מיליארד שקל.
כצמן מוכיח כי במאבקי שליטה יש לראות כל ירידה לצורך עליה
מאבק השליטה באורמת מתגמד בימים אלה למול הנעשה בשווקים, אך מאחורי הקלעים ממשיכים חיים כצמן ודורי סגל לאסוף מניות אורמת בשוק דרך חברת גזית שבשליטתם. השבוע (ב') ו-(ג') רכשה החברה 144 אלף מניות אורמת בשער ממוצע של 50.57 שקל למניה ובהיקף כספי של 7.33 מיליון שקל, בכך הביאה את שיעור אחזקותיה בחברה ל-19.22% מהון המניות.
מניית אורמת נסחרת ברמה של 49.3 שקל לאחר שאיבדה בשבוע האחרון כ-8.8% מערכה ו-14.3% מתחילת השנה בלבד. ירידות אלה מביאות את החברה להיסחר לפי שווי שוק של 5.82 מיליארד שקל המהווים משקל של 1.95% במדד תל אביב 25.
נתן חץ ומוזי ורטהיים מנצלים את הירידות בחברת הנדלן שבבעלותם על מנת לאסוף סחורה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
