שיא חדש לזהב; הערכת פינוטק: מחיר הזהב יגיע ל-1000 דולר לאונקיה

הזהב ממשיך לעלות ופרץ היום את מחסום ה- 900$ לאונקיה. כעת נסחר הזהב סביב- 914$ לאונקיה, עלייה יומית של כמעט שני אחוזים.

הזהב ממשיך לעלות ופרץ היום את מחסום ה- 900$ לאונקיה. כעת נסחר הזהב סביב- 914$ לאונקיה, עלייה יומית של כמעט שני אחוזים.

לדברי לירן קפלוטו, אנליסט בכיר בחדר העסקאות של פינוטק, עלייה דרמטית זו ניתן לייחס לשתי סיבות עיקריות שהמשותף להן הוא השימוש בהשקעה בזהב ככלי גידור: הראשונה היא היחלשות הדולר. "המשקיעים הגדולים מחפשים השקעה על מנת לנסות ולשמר את הערך הריאלי של הדולר הצונח ולכן פונים לכיוון הזהב, כאשר רכישת הזהב מגדרת את ערכו של הדולר" אומר קפלוטו.

הסיבה השנייה לעליית קרנו של הזהב היא העלייה במחירי הסחורות בכל העולם. "סחורות רבות רושמות עליות מחירים בשנה האחרונה, דבר המביא ללחץ של אינפלציה כאשר הזהב משמש כלי גידור מפניה ומפני שחיקה ועליות מחירים", מוסיף קפלוטו.

לצורך ההשוואה, רק לפני שלושה ימים, ביום חמישי האחרון, היה מחירו של הזהב 892$ לאונקיה. במהלך סוף שבוע אחד, התייקר הזהב ב- 15 דולר. יתרה מכן, בסוף חודש אוגוסט, קצת פחות מ-5 חודשים, היה מחירו של הזהב 657$, זאת אמרת- נסחר בפחות 250 דולר מהיום.

לדברי קפלוטו, המרוויח העיקרי מעליות מחירי הזהב הוא המטבע האוסטרלי, האוזי. המטבע האוסטרלי מושפע מאוד מהתייקרותו של הזהב, מאחר ובאוסטרליה מכרות זהב רבים. הכלכלה המקומית נשענת בעיקר על הרווח מסחורות אלו, ולכן לאוזי קורלציה ישירה עם מחירי הזהב. ככל שאלו עולים, כך גם מתחזק המטבע האוסטרלי שכעת נסחר סביב 0.8990 אל מול הדולר, עליה של כ 10% בארבעה חודשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: