הצעת החוק התפרסמה ביום 15.10.2007. להלן מובאים עיקרי התיקונים בהצעת החוק, שדנים במסים (פרק ה' ופרק י"ג בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 [להלן "חוק הביטוח הלאומי"].

תיקון בפקודת מס הכנסה

א. "שליטה" ו"החזקה מהותית" - תיקון הגדרות לעניין קופות גמל וקרנות פנסיה

מוצע לתקן את ההגדרות: "שליטה" ו"החזקה מהותית" לעניין הפטור ממס על הכנסה של קופת גמל (לרבות קרן פנסיה), שמקורה בתאגיד שבשליטתה. על פי התיקון, שיעור ההחזקה המרבי במניות של תאגיד ("החזקה מהותית"), המקנה פטור ממס, יהיה 20% ולא 10%.

ב. הקטנת שיעור הריבית ל-3% בגין החזר מס יתר וגבייה מנישומים

סעיף 159א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] קובע, כי החזר המס יהיה צמוד לשיעור עליית המדד ובתוספת 4% ריבית לשנה. הוראות הסעיף האמור חלות גם לעניין גבייה מנישומים.

מוצע להקטין את שיעור הריבית ל-3% לשנה. וכן, תהא לשר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הסמכות לשנות את השיעור בשים לב לשיעורי התשואה על אג"ח ממשלתיות הצמודות למדד.

ביטול מס מעסיקים

מס מעסיקים מוטל בשיעור 4% מבסיס השכר (בקירוב) שמשלם מעסיק, שהוא חבר-בני-אדם, שסעיף 3(ז), לפקודה חל עליו - משמע: עמותות ורשויות מקומיות. בעבר הוטל המס על כלל המעסיקים, ואולם הוא בוטל בהדרגה.

מוצע לבטל את מס המעסיקים בתחולה על הכנסת עבודה המשולמת בעד חודש ינואר 2008 ואילך. ככלל, מס מעסיקים מוטל בשיעור 4% מבסיס השכר.

לאור ביטולו המוצע של מס מעסיקים, מוצע לבטל גם את הוראות פרק שמיני 2 לחוק עידוד השקעות הון, שעניינו הטבות במס מעסיקים למפעל מאושר.

חוק אזור סחר חופשי באילת - פטורים והנחות ממסים

סעיף 17 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) קובע, כי אזור אילת, מהיבט ההטבות הקבועות בחוק האמור, יהיה תחום העיר אילת לרבות קילומטר שעוטף אותו. בעבר הוסף סעיף זה, כדי לאפשר את הכללת המלון טאבה באזור העיר אילת לעניין הטבות המס.

לאור העובדה, כי תחום אזור טאבה נמסר למצרים, וכי אינו מהווה עוד חלק ממדינת ישראל - מוצע לבטל את הסעיף האמור.

תיקונים בחוק הביטוח הלאומי

א. חבות בדמי ביטוח בתקופה שבה משולמים דמי פגיעה או דמי לידה

סעיף 351(א) ו-(ה) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בזמן שמגיעים לו דמי פגיעה או תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי.

התכלית בבסיס הפטור יסודה במצב, שבו לזכאים לתשלומים אלה לא היו הכנסות מעבודה או ממשלח-יד, והכנסותיהם לצורך מחייתם כללו רק גמלאות המשולמות בתקופה זו מן המוסד לביטוח לאומי [להלן - "המל"ל"], דהיינו: גמלאות מחליפות שכר.

כיום, דמי הפגיעה ודמי הלידה עצמם מחויבים בתשלום דמי ביטוח; ואילו דווקא הכנסות אחרות, שיש למבוטח בתקופה שבה משולמת לו אחת הגמלאות האמורות, פטורות הכנסות אלה מתשלום דמי ביטוח.

לאור האמור, מוצע לבטל את הפטור הקבוע האמור לגבי הכנסות אחרות, שיש למבוטח בתקופה שבה משולמים לו דמי פגיעה, דמי לידה או דמי שיקום מקצועי.

ב. דמי ביטוח מהכנסות פסיביות

בתקנות 14 ו-15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) נקבעו כללים לעובד עצמאי או לעובד שכיר, שיש להם, נוסף על הכנסותיהם מעבודה כעצמאי או מעבודה כשכיר, גם הכנסות אחרות מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (הכנסות פסיביות).

ככלל - לפי הכללים האמורים, הכנסות שאינן מעבודה פטורות מתשלום דמי ביטוח, ובלבד שהן שוות להכנסה ממשלח-יד או מעבודה או נמוכות ממנה.

יישום הכללים מביא לכך שבמקרים מסוימים מחויבת ההכנסה הפסיבית במלואה בתשלום דמי ביטוח, אם היא עולה על ההכנסה ממשלח-יד או מעבודה, ולו בשקל אחד. ואילו אם ההכנסה הפסיבית נמוכה, ולו בשקל אחד, מההכנסה ממשלח-יד או מעבודה - ייתכן שיינתן פטור מלא מתשלום דמי ביטוח.

ועוד בעניין: בהוראות האמורות אין מבע למצב, שבו למבוטח יש שילוב של מקורות הכנסה - ממשלח-יד, מעבודה ומהכנסה פסיבית.

לפיכך, מוצע לקבוע, כי מי שיש לו הכנסה פסיבית, וכן הכנסה ממקורות נוספים - יחויב בתשלום דמי ביטוח גם בעד הכנסתו הפסיבית, אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו. במקביל, מוצע לקבוע, כי הכנסה פסיבית כאמור שאינה עולה על סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע במשק, לא תובא בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח.

ג. תיקון מועד החיוב בדמי ביטוח - לחברות בית, לחברות משפחתיות ולחברות "שקופות"

סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה מסדירים את החיוב במס אשר חל על בעליהן של חברות בית, של חברות משפחתיות ושל חברות "שקופות", אשר בהן מיוחסות הכנסות החברה במישרין לאחד או יותר מבעלי החברה.

לפי הוראות הפקודה, מועד החיוב במס במקרים אלה הוא שנת המס, שבה הפיקה החברה את ההכנסה החייבת. בעקבות פסק דין בעניין "יוסף ברק" נדחה החיוב בתשלום דמי הביטוח במקרים אלה למועד בלתי ידוע, שבו מחלקת החברה את רווחיה בקרב חבריה.

לפיכך, מוצע לקבוע, כי הוראות סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה, לעניין מועד החיוב במס, יחולו גם על מועד החיוב בתשלום דמי ביטוח לאומי.

שינויים לגבי עקרות בית

א. חובת תשלום דמי ביטוח בריאות

חוק ביטוח בריאות פוטר עקרות בית מתשלום דמי ביטוח בריאות. "עקרת בית" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי: אישה נשואה אשר בן-זוגה מבוטח, ואשר אינה עובדת ואינה עובדת עצמאית. בכך נוצר מצב, שבו קיימת אוכלוסייה הזכאית לשירותי בריאות, אך לא חלה עליה חובת תשלום דמי ביטוח בריאות.

לפיכך, מוצע לחייב עקרת בית בתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום דהיינו בסכום של 86 ש"ח לחודש.

ב. ביטוח לעניין קצבת ילדים

במשפחה, שבה בת-הזוג היא עקרת בית, היא אינה נחשבת למבוטחת לעניין הזכאות לקצבת ילדים, אלא רק בן-זוגה; וזאת, אף על פי שהקצבה משולמת לחשבון הכספי של האם.

כדי לאפשר קיזוז חובות של דמי ביטוח בריאות מקצבת ילדים גם כאשר החוב בשל דמי ביטוח בריאות הוא של עקרת בית, מוצע לתקן את הגדרת "מבוטח", שבסעיף 65 לחוק הביטוח הלאומי, ולקבוע כי גם עקרת בית תיחשב למבוטחת לעניין קצבת ילדים. עם זאת, אין כוונה לחייב את עקרת הבית בתשלום דמי ביטוח לאומי; ועל כן, במקביל, מוצע לתקן את סעיף 335 לחוק הביטוח הלאומי באופן שעקרת בית תהא פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי לעניין פרק ביטוח ילדים שבחוק זה.

תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963

א. מס רכישה - הרחבת מדרגות המס

מס רכישה מוטל על רכישת זכות במקרקעין ועל פעולה באיגוד מקרקעין. במסגרת הוראת שעה, שנקבעה לתקופה, אשר מן 1 ביולי 2005 עד 31 בדצמבר 2007, נקבע, כי לא יחול חיוב במס רכישה בעת רכישת דירת מגורים יחידה; וזאת, עד לשווי של כ-600,000 ש"ח. ואילו על חלק השווי, שבין השווי האמור ועד לשווי של כ-744,000 ש"ח, הוטל מס רכישה בשיעור 3.5% (מעל השווי האמור הוטל מס בשיעור (5%).

מס רכישה מהווה במהותו מס על המחזור; ויש הטוענים, כי יש בכך כדי לתרום להקטנת מהירות המחזור בענף הדיור, וכי הוא מהווה חסם בפני עסקאות של מכירה ורכישה של דירות, המפריעות בתורן לניידות העובדים ולפגיעה בהקצאת המקורות היעילה במשק.

לאור האמור - מוצע לקבוע את הוראת השעה האמורה לעיל עד ליום 31 ביולי 2007; ולגבי רכישת דירת מגורים יחידה, החל ביום 1 באוגוסט 2007 ואילך - לקבוע בהוראה של קבע, ולא כהוראת שעה, כי חלק השווי שבשלו לא ישולם מס רכישה יהא עד לשווי של 850,000 ש"ח, ומעל השווי האמור ועד לסכום של 1,300,000 ש"ח ישולם מס רכישה בשיעור של 3.5%, ומעל השווי האמור ישולם מס בשיעור של 5%.

ב. עדכון מדרגות מס רכישה אחת לשנה

הסכומים הקובעים את מדרגות מס הרכישה מתעדכנים, נכון להיום, ארבע פעמים בשנה לפי שיעור עליית מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים.

לאור העובדה, כי השינויים במדד האמור אינם שינויים גדולים, מוצע לקבוע, כי עדכון הסכומים יבוצע אחת לשנה - ב-16 בינואר של כל שנה.

ב. ביטול מס המכירה

מס המכירה הוא מס מחזור במהותו; והוא מוטל גם אם אין כלל רווח בעסקת המכירה (מכירת זכות במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין). כדי לעודד את שוק הנדל"ן - מוצע לבטלו.

ג. הגדלת שיעור מס השבח על שבח במכירת מקרקעין שנרכשו לפני 1.4.1961

על פי סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין נקבע, כי שיעור מס שבח מרבי לגבי השבח הנומינלי הנובע במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין, כאשר יום הרכישה אירע בשנת המס 1960 או לפניה - יהיה כדלקמן: אם יום הרכישה אירע בשנת המס 1948 או לפניה - מס השבח הוא בשיעור מרבי של 12% מהשבח (הנומינלי); ואילו אם יום הרכישה היה בין שנת המס 1949 לשנת המס 1960 - ייווסף לשיעור המס המרבי 1% בגין כל שנה.

בתיקון 147 לפקודה נקבע, כי לגבי מכירת זכות במקרקעין בידי חברה שלה פעילות עסקית או בידי יחיד שקיבל את המקרקעין בפירוק חברה כאמור, יוגדל שיעור המס המרבי ב-1% לכל שנת מס משנת המס 2005 ועד לשנת המכירה, אך לא יותר מ-29% (לחברה, נכון לשנת המס 2007) או 20% (ליחיד).

בהצעת החוק מוצע להרחיב את ביטולם ההדרגתי של שיעורי המס ההיסטוריים. מכך - יחול הביטול האמור על כל מי שמוכר מקרקעין, שיום רכישתם אירע בשנת המס 1960 או לפניה, וזאת מיום 1.1.2009 ואילך).