איש השיווק של חודש אוגוסט: יורם אפרתי מ"פרימור"
איגוד המפרסמים בחר ביורם אפרתי לאיש השיווק של חודש אוגוסט 2007. אפרתי מכהן כמנהל השיווק בשוק המקומי של חברת גניר, יצרנית משקאות "פרימור".
אפרתי, המכהן בתפקידו מזה 4 שנים וחצי, אחראי למהלך שהוביל להצבת "פרימור" במקום הראשון בקטגוריית המיץ הסחוט בארץ, ולהגדלת הקטגוריה כולה באחוזים משמעותיים.
המותג "פרימור" קיים בשוק המקומי מזה 13 שנה ונחשב עד לפני כ-5 שנים למותג כמעט מחתרתי כשהשחקן המרכזי בקטגוריית המיץ הסחוט בארץ היה מותג "פריגת", הפעיל בשוק מזה 50 שנה.
עם כניסתו לתפקיד, הוביל אפרתי, בשיתוף עם משרד הפרסום יהושע TBWA, בשלב הראשון, מהלך של מיצוב מחדש של המותג "פרימור" כשהדגש הוא על מומחיות בהכנת מיצים טבעיים עם המסר של טבעיות חומרי הגלם - התפוזים. הסיסמא שנבחרה להובלת המיצוב מחדש היא: "זה לא אנחנו, זה התפוזים".
השלב השני היה הרחבת המותג ובו הוחדר לשוק, מיץ התפוזים בחמיצות מעודנת, שעונה על הצרכים של אותם אנשים וילדים שעבורם מיץ תפוזים טבעי הנו חמוץ מדי.
השלב השלישי שהתחיל השנה היה השקת מיצים בעלי ערך בריאותי גבוה - מיץ רימונים, אשכולית אדומה ופומלית. לפני מהלך שיווקי זה היה נתח השוק של פרימור 55% כשהמתחרים (פריגת) חלשו על 45%. בעקבות המהלך גדל נתח השוק של פרימור ל-60% לעומת 40% של המתחרים.
יורם אפרתי מציין, כי "להצלחה של פרימור בארץ אין כמעט אח ורע בעולם: אנשים חושבים פריגת וקונים פרימור. יש מעט מאוד מוצרים בתחום הבריאות שהצליחו עם רמת מודעות כל כך נמוכה להביא את המותג שלהם למקום ראשון, הרבה מעבר למתחרה. אף מומחה שיווק אינו יכול להסביר את התופעה ולכן אנו מסיקים שהמוצר טוב ולכן הוא זוכה לנאמנות גבוהה של קהל הצרכנים. בנוסף, פרימור הוא מותג ממוקד המציע אך ורק מיצים סחוטים טבעיים ומיקוד זה הוא שמאפשר התמקצעות והתמחות וייצור מיץ סחוט ברמה הגבוהה ביותר".
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
