אורי כהן מתכלית: בזק היא מניית ערך אמיתית
בזק , היא ללא ספק המניה המאכזבת של השנה מבין שלושת חברות התקשורת (פרטנר וסלקום) במדד המעוף. המניה הניבה מתחילת השנה תשואה של כ-10% בלבד, לעומת חברות הסלולר פרטנר (כ-47%) וסלקום (כ- 25% במונחים דולרים מאז ההנפקה בתחילת פברואר 2007).
בזק סבלה בעת האחרונה מכותרות שליליות לא מעטות בתקשורת. המנכ"ל יעקב גלברד נאלץ "לפרוש מרצון" מתפקידו, עקב דו"ח חמור שפרסם בודק חיצוני על התנהלותו של האחרון בפרשת האופציות וההטבות לבכירי בזק. בנוסף, בניגוד לחברות הנדל"ן, שהונם העצמי השתפר פלאים עם המעבר לתקינה הבינ"ל, הפתיעה בזק כשהודיעה שהונה העצמי יופחת בכ-1.7 מיליארד שקל, עקב רישום נכסים קבועים בערכים גבוהים מדי בספרי החברה. אם לא די בזאת, הרי שהמיזוגים האחרונים בשוק התקשורת (אינטרנט זהב-קווי זהב ונטוויז'ן-ברק-גלובקול) והיווצרות קבוצות תקשורת אלטרנטיביות לבזק, עוררו תהיות בקרב המשקיעים בדבר חוסנו של מונופול התקשורת המוכר לכולנו.
חרף הנימה הפסימית בתחילת דברי, אני סבור כי יש מקום לאופטימיות רבה ביחס לבזק. למי ששכח, בזק פרסמה דוחות מדהימים ברבעון הראשון של השנה, אשר הוכיחו שוב, כי לא מדובר בחברת תקשורת קווית בלבד, אלא בקבוצת תקשורת חזקה. חברות הבנות המשיכו להפגין ביצועים מרשימים, אשר חיפו בקלות על המשך השחיקה בעסקי הטלפוניה הקווית, עקב התחזקות חברות הסלולר והתחרות מצד חברת הכבלים.
חשוב לציין, כי איבוד נתח השוק בתחום הטלפוניה הקווית, אשר צפוי להחריף עם כניסת ניידות המספרים לתוקף לקראת סוף השנה, טומן בחובו גם הקלות רגולטוריות מהן צפויה בזק להנות עם ירידתה לנתח שוק הנמוך מ- 85%. נכון להיום, עיקר צמיחתה של הוט נובע מיכולתה לשווק חבילת Triple Play (טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט) ושירות VoD (שירותי וידאו על פי דרישה) בעוד בבזק קיימת הפרדה מבנית בין חברות הבנות וקיים לגביה איסור מוחלט על שיווק חבילות תקשורת בדומה למתחרתה, אם כי הקלות רגולטוריות נראות באופק.
אם נסתכל על התמחור, הרי שבזק נסחרת לפי מכפיל EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) של כ-5.3 הנמוך ביחס לחברות דומות בעולם ונמוך משמעותית מזה של חברות הסלולר, הנסחרות במכפיל של 6.6 לאחר הירידות האחרונות, כשפוטנציאל צמיחת ה-Ebitda שלהן נמוך מזה של בזק לאור היעילות התפעולית שלהן. תשואת הדיבידנד הצפויה בבזק צפויה להיות דומה לזו של חברות הסלולר (כ-6%), כשפוטנציאל השיפור בתוצאותיה התפעוליות ניכר לאור תוכנית ההתייעלות אותה מיישמת החברה, המשך צמיחה בחברות הבנות והקלות רגולטוריות מהן צפויה החברה להנות בעתיד, כשכיום הרגולציה הינה בעוכריה של בזק.
מינויו של שלמה רודב ליו"ר החברה, לאחר שהמו"מ עם שלמה נחמה לא הבשיל, הינו מינוי ראוי ונכון לבזק. אני סבור, כי תחת רודב, תגבש הנהלת בזק אסטרטגיית צמיחה מחייבת, תנוהל בצורה יעילה, עם משמעת תקציבית הדוקה והנהלתה תהיה מחויבת להמשך שיפור בתזרים המזומנים אותו מייצרת החברה.
עם EBITDA צפוי של למעלה מ-4 מיליארד שקל מדי שנה, ביכולתה של בזק לשתף את בעלי מניותיה ברווחים, לצד המשך השקעות בפיתוח עתידי של עסקיה ובשיפור רשתות התקשורת השונות אשר בבעלותה.
ברמת המחירים הנוכחית של חברות התקשורת במדד המעוף ובמיוחד לאור הטלטלה האחרונה בשווקים, יש לתור אחר מניות ערך, המתומחרות באופן נח ומבטיחות תשואת דיבידנד נאה. אני סבור כי לבזק מקדם שיפור גבוה יותר ביחס לחברותיה לסקטור התקשורת במדד המעוף, לצד תשואת דיבידנד צפויה נאה שאינה נופלת מזו של חברות הסלולר.
*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
