אורי כהן מתכלית: בזק היא מניית ערך אמיתית
בזק , היא ללא ספק המניה המאכזבת של השנה מבין שלושת חברות התקשורת (פרטנר וסלקום) במדד המעוף. המניה הניבה מתחילת השנה תשואה של כ-10% בלבד, לעומת חברות הסלולר פרטנר (כ-47%) וסלקום (כ- 25% במונחים דולרים מאז ההנפקה בתחילת פברואר 2007).
בזק סבלה בעת האחרונה מכותרות שליליות לא מעטות בתקשורת. המנכ"ל יעקב גלברד נאלץ "לפרוש מרצון" מתפקידו, עקב דו"ח חמור שפרסם בודק חיצוני על התנהלותו של האחרון בפרשת האופציות וההטבות לבכירי בזק. בנוסף, בניגוד לחברות הנדל"ן, שהונם העצמי השתפר פלאים עם המעבר לתקינה הבינ"ל, הפתיעה בזק כשהודיעה שהונה העצמי יופחת בכ-1.7 מיליארד שקל, עקב רישום נכסים קבועים בערכים גבוהים מדי בספרי החברה. אם לא די בזאת, הרי שהמיזוגים האחרונים בשוק התקשורת (אינטרנט זהב-קווי זהב ונטוויז'ן-ברק-גלובקול) והיווצרות קבוצות תקשורת אלטרנטיביות לבזק, עוררו תהיות בקרב המשקיעים בדבר חוסנו של מונופול התקשורת המוכר לכולנו.
חרף הנימה הפסימית בתחילת דברי, אני סבור כי יש מקום לאופטימיות רבה ביחס לבזק. למי ששכח, בזק פרסמה דוחות מדהימים ברבעון הראשון של השנה, אשר הוכיחו שוב, כי לא מדובר בחברת תקשורת קווית בלבד, אלא בקבוצת תקשורת חזקה. חברות הבנות המשיכו להפגין ביצועים מרשימים, אשר חיפו בקלות על המשך השחיקה בעסקי הטלפוניה הקווית, עקב התחזקות חברות הסלולר והתחרות מצד חברת הכבלים.
חשוב לציין, כי איבוד נתח השוק בתחום הטלפוניה הקווית, אשר צפוי להחריף עם כניסת ניידות המספרים לתוקף לקראת סוף השנה, טומן בחובו גם הקלות רגולטוריות מהן צפויה בזק להנות עם ירידתה לנתח שוק הנמוך מ- 85%. נכון להיום, עיקר צמיחתה של הוט נובע מיכולתה לשווק חבילת Triple Play (טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט) ושירות VoD (שירותי וידאו על פי דרישה) בעוד בבזק קיימת הפרדה מבנית בין חברות הבנות וקיים לגביה איסור מוחלט על שיווק חבילות תקשורת בדומה למתחרתה, אם כי הקלות רגולטוריות נראות באופק.
אם נסתכל על התמחור, הרי שבזק נסחרת לפי מכפיל EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) של כ-5.3 הנמוך ביחס לחברות דומות בעולם ונמוך משמעותית מזה של חברות הסלולר, הנסחרות במכפיל של 6.6 לאחר הירידות האחרונות, כשפוטנציאל צמיחת ה-Ebitda שלהן נמוך מזה של בזק לאור היעילות התפעולית שלהן. תשואת הדיבידנד הצפויה בבזק צפויה להיות דומה לזו של חברות הסלולר (כ-6%), כשפוטנציאל השיפור בתוצאותיה התפעוליות ניכר לאור תוכנית ההתייעלות אותה מיישמת החברה, המשך צמיחה בחברות הבנות והקלות רגולטוריות מהן צפויה החברה להנות בעתיד, כשכיום הרגולציה הינה בעוכריה של בזק.
מינויו של שלמה רודב ליו"ר החברה, לאחר שהמו"מ עם שלמה נחמה לא הבשיל, הינו מינוי ראוי ונכון לבזק. אני סבור, כי תחת רודב, תגבש הנהלת בזק אסטרטגיית צמיחה מחייבת, תנוהל בצורה יעילה, עם משמעת תקציבית הדוקה והנהלתה תהיה מחויבת להמשך שיפור בתזרים המזומנים אותו מייצרת החברה.
עם EBITDA צפוי של למעלה מ-4 מיליארד שקל מדי שנה, ביכולתה של בזק לשתף את בעלי מניותיה ברווחים, לצד המשך השקעות בפיתוח עתידי של עסקיה ובשיפור רשתות התקשורת השונות אשר בבעלותה.
ברמת המחירים הנוכחית של חברות התקשורת במדד המעוף ובמיוחד לאור הטלטלה האחרונה בשווקים, יש לתור אחר מניות ערך, המתומחרות באופן נח ומבטיחות תשואת דיבידנד נאה. אני סבור כי לבזק מקדם שיפור גבוה יותר ביחס לחברותיה לסקטור התקשורת במדד המעוף, לצד תשואת דיבידנד צפויה נאה שאינה נופלת מזו של חברות הסלולר.
*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
