אורי כהן מתכלית: בזק היא מניית ערך אמיתית

כותב בין השאר: "מכפיל EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) של כ-5.3 הנמוך ביחס לחברות דומות בעולם ונמוך משמעותית מזה של חברות הסלולר, הנסחרות במכפיל של 6.6 לאחר הירידות האחרונות"
אורי כהן |

בזק , היא ללא ספק המניה המאכזבת של השנה מבין שלושת חברות התקשורת (פרטנר וסלקום) במדד המעוף. המניה הניבה מתחילת השנה תשואה של כ-10% בלבד, לעומת חברות הסלולר פרטנר (כ-47%) וסלקום (כ- 25% במונחים דולרים מאז ההנפקה בתחילת פברואר 2007).

בזק סבלה בעת האחרונה מכותרות שליליות לא מעטות בתקשורת. המנכ"ל יעקב גלברד נאלץ "לפרוש מרצון" מתפקידו, עקב דו"ח חמור שפרסם בודק חיצוני על התנהלותו של האחרון בפרשת האופציות וההטבות לבכירי בזק. בנוסף, בניגוד לחברות הנדל"ן, שהונם העצמי השתפר פלאים עם המעבר לתקינה הבינ"ל, הפתיעה בזק כשהודיעה שהונה העצמי יופחת בכ-1.7 מיליארד שקל, עקב רישום נכסים קבועים בערכים גבוהים מדי בספרי החברה. אם לא די בזאת, הרי שהמיזוגים האחרונים בשוק התקשורת (אינטרנט זהב-קווי זהב ונטוויז'ן-ברק-גלובקול) והיווצרות קבוצות תקשורת אלטרנטיביות לבזק, עוררו תהיות בקרב המשקיעים בדבר חוסנו של מונופול התקשורת המוכר לכולנו.

חרף הנימה הפסימית בתחילת דברי, אני סבור כי יש מקום לאופטימיות רבה ביחס לבזק. למי ששכח, בזק פרסמה דוחות מדהימים ברבעון הראשון של השנה, אשר הוכיחו שוב, כי לא מדובר בחברת תקשורת קווית בלבד, אלא בקבוצת תקשורת חזקה. חברות הבנות המשיכו להפגין ביצועים מרשימים, אשר חיפו בקלות על המשך השחיקה בעסקי הטלפוניה הקווית, עקב התחזקות חברות הסלולר והתחרות מצד חברת הכבלים.

חשוב לציין, כי איבוד נתח השוק בתחום הטלפוניה הקווית, אשר צפוי להחריף עם כניסת ניידות המספרים לתוקף לקראת סוף השנה, טומן בחובו גם הקלות רגולטוריות מהן צפויה בזק להנות עם ירידתה לנתח שוק הנמוך מ- 85%. נכון להיום, עיקר צמיחתה של הוט נובע מיכולתה לשווק חבילת Triple Play (טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט) ושירות VoD (שירותי וידאו על פי דרישה) בעוד בבזק קיימת הפרדה מבנית בין חברות הבנות וקיים לגביה איסור מוחלט על שיווק חבילות תקשורת בדומה למתחרתה, אם כי הקלות רגולטוריות נראות באופק.

אם נסתכל על התמחור, הרי שבזק נסחרת לפי מכפיל EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) של כ-5.3 הנמוך ביחס לחברות דומות בעולם ונמוך משמעותית מזה של חברות הסלולר, הנסחרות במכפיל של 6.6 לאחר הירידות האחרונות, כשפוטנציאל צמיחת ה-Ebitda שלהן נמוך מזה של בזק לאור היעילות התפעולית שלהן. תשואת הדיבידנד הצפויה בבזק צפויה להיות דומה לזו של חברות הסלולר (כ-6%), כשפוטנציאל השיפור בתוצאותיה התפעוליות ניכר לאור תוכנית ההתייעלות אותה מיישמת החברה, המשך צמיחה בחברות הבנות והקלות רגולטוריות מהן צפויה החברה להנות בעתיד, כשכיום הרגולציה הינה בעוכריה של בזק.

מינויו של שלמה רודב ליו"ר החברה, לאחר שהמו"מ עם שלמה נחמה לא הבשיל, הינו מינוי ראוי ונכון לבזק. אני סבור, כי תחת רודב, תגבש הנהלת בזק אסטרטגיית צמיחה מחייבת, תנוהל בצורה יעילה, עם משמעת תקציבית הדוקה והנהלתה תהיה מחויבת להמשך שיפור בתזרים המזומנים אותו מייצרת החברה.

עם EBITDA צפוי של למעלה מ-4 מיליארד שקל מדי שנה, ביכולתה של בזק לשתף את בעלי מניותיה ברווחים, לצד המשך השקעות בפיתוח עתידי של עסקיה ובשיפור רשתות התקשורת השונות אשר בבעלותה.

ברמת המחירים הנוכחית של חברות התקשורת במדד המעוף ובמיוחד לאור הטלטלה האחרונה בשווקים, יש לתור אחר מניות ערך, המתומחרות באופן נח ומבטיחות תשואת דיבידנד נאה. אני סבור כי לבזק מקדם שיפור גבוה יותר ביחס לחברותיה לסקטור התקשורת במדד המעוף, לצד תשואת דיבידנד צפויה נאה שאינה נופלת מזו של חברות הסלולר.

*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות