אורי כהן מתכלית: בזק היא מניית ערך אמיתית
בזק , היא ללא ספק המניה המאכזבת של השנה מבין שלושת חברות התקשורת (פרטנר וסלקום) במדד המעוף. המניה הניבה מתחילת השנה תשואה של כ-10% בלבד, לעומת חברות הסלולר פרטנר (כ-47%) וסלקום (כ- 25% במונחים דולרים מאז ההנפקה בתחילת פברואר 2007).
בזק סבלה בעת האחרונה מכותרות שליליות לא מעטות בתקשורת. המנכ"ל יעקב גלברד נאלץ "לפרוש מרצון" מתפקידו, עקב דו"ח חמור שפרסם בודק חיצוני על התנהלותו של האחרון בפרשת האופציות וההטבות לבכירי בזק. בנוסף, בניגוד לחברות הנדל"ן, שהונם העצמי השתפר פלאים עם המעבר לתקינה הבינ"ל, הפתיעה בזק כשהודיעה שהונה העצמי יופחת בכ-1.7 מיליארד שקל, עקב רישום נכסים קבועים בערכים גבוהים מדי בספרי החברה. אם לא די בזאת, הרי שהמיזוגים האחרונים בשוק התקשורת (אינטרנט זהב-קווי זהב ונטוויז'ן-ברק-גלובקול) והיווצרות קבוצות תקשורת אלטרנטיביות לבזק, עוררו תהיות בקרב המשקיעים בדבר חוסנו של מונופול התקשורת המוכר לכולנו.
חרף הנימה הפסימית בתחילת דברי, אני סבור כי יש מקום לאופטימיות רבה ביחס לבזק. למי ששכח, בזק פרסמה דוחות מדהימים ברבעון הראשון של השנה, אשר הוכיחו שוב, כי לא מדובר בחברת תקשורת קווית בלבד, אלא בקבוצת תקשורת חזקה. חברות הבנות המשיכו להפגין ביצועים מרשימים, אשר חיפו בקלות על המשך השחיקה בעסקי הטלפוניה הקווית, עקב התחזקות חברות הסלולר והתחרות מצד חברת הכבלים.
חשוב לציין, כי איבוד נתח השוק בתחום הטלפוניה הקווית, אשר צפוי להחריף עם כניסת ניידות המספרים לתוקף לקראת סוף השנה, טומן בחובו גם הקלות רגולטוריות מהן צפויה בזק להנות עם ירידתה לנתח שוק הנמוך מ- 85%. נכון להיום, עיקר צמיחתה של הוט נובע מיכולתה לשווק חבילת Triple Play (טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט) ושירות VoD (שירותי וידאו על פי דרישה) בעוד בבזק קיימת הפרדה מבנית בין חברות הבנות וקיים לגביה איסור מוחלט על שיווק חבילות תקשורת בדומה למתחרתה, אם כי הקלות רגולטוריות נראות באופק.
אם נסתכל על התמחור, הרי שבזק נסחרת לפי מכפיל EV/EBITDA (שווי פעילות מחולק ברווח התזרימי התפעולי) של כ-5.3 הנמוך ביחס לחברות דומות בעולם ונמוך משמעותית מזה של חברות הסלולר, הנסחרות במכפיל של 6.6 לאחר הירידות האחרונות, כשפוטנציאל צמיחת ה-Ebitda שלהן נמוך מזה של בזק לאור היעילות התפעולית שלהן. תשואת הדיבידנד הצפויה בבזק צפויה להיות דומה לזו של חברות הסלולר (כ-6%), כשפוטנציאל השיפור בתוצאותיה התפעוליות ניכר לאור תוכנית ההתייעלות אותה מיישמת החברה, המשך צמיחה בחברות הבנות והקלות רגולטוריות מהן צפויה החברה להנות בעתיד, כשכיום הרגולציה הינה בעוכריה של בזק.
מינויו של שלמה רודב ליו"ר החברה, לאחר שהמו"מ עם שלמה נחמה לא הבשיל, הינו מינוי ראוי ונכון לבזק. אני סבור, כי תחת רודב, תגבש הנהלת בזק אסטרטגיית צמיחה מחייבת, תנוהל בצורה יעילה, עם משמעת תקציבית הדוקה והנהלתה תהיה מחויבת להמשך שיפור בתזרים המזומנים אותו מייצרת החברה.
עם EBITDA צפוי של למעלה מ-4 מיליארד שקל מדי שנה, ביכולתה של בזק לשתף את בעלי מניותיה ברווחים, לצד המשך השקעות בפיתוח עתידי של עסקיה ובשיפור רשתות התקשורת השונות אשר בבעלותה.
ברמת המחירים הנוכחית של חברות התקשורת במדד המעוף ובמיוחד לאור הטלטלה האחרונה בשווקים, יש לתור אחר מניות ערך, המתומחרות באופן נח ומבטיחות תשואת דיבידנד נאה. אני סבור כי לבזק מקדם שיפור גבוה יותר ביחס לחברותיה לסקטור התקשורת במדד המעוף, לצד תשואת דיבידנד צפויה נאה שאינה נופלת מזו של חברות הסלולר.
*מאת: אורי כהן, אנליסט ראשי, תכלית בית השקעות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
