מיטב: פישר יוריד הריבית ב-0.25% או יותירה על כנה
ביום ב' הקרוב צפוי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להודיע על גובה הריבית במשק לחודש יוני. בשונה מהחודשים האחרונים בהם היה קונצנזוס בקרב כלכלנים לפיו הנגיד יוריד את הריבית, והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היתה באיזה שיעור, הפעם הדעות חלוקות, ורבים מתקשים להכריע האם הנגיד יותיר את הריבית על כנה בשיעור של 3.75%, או שמא יוריד את הריבית ב-0.25% נוספים, לאחר שבמהלך שבעת החודשים האחרונים השלים מהלך של הפחתת הריבית בשיעור מצטבר של 1.75%.
מבית ההשקעות מיטב, נמסר כי הקושי לנבא מה יחליט הנגיד נובע מכוחות מנוגדים הפועלים בשוק ההופכים את החלטת הנגיד לקשה יותר. מחד, ציפיות שוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים נמצאות הרבה מתחת ליעד הממשלה, ובנק ישראל הצהיר, לא אחת, כי מדיניותו נועדה להחזיר את האינפלציה ליעד לקראת סוף השנה. לכך, יש להוסיף את המשך התחזקות השקל כלפי הדולר, כשגורמים אלו תומכים בהפחתת הריבית בשיעור של רבע אחוז לרמה של 3.5%. מאידך, התחזקות הצמיחה המהירה של המשק תומכים בהותרת הריבית על כנה.
בהודעות הריבית שמתפרסמות מדי חודש מדגיש בנק ישראל, כי הוא מנהל מדיניות מוניטרית שנועדה לשמור על יציבות המחירים במשק, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה. בשנת 2006 כולה ירד מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.1%, חריגה משמעותית מיעד הממשלה. זאת, בעיקר עקב היחלשות הדולר וירידה חדה במחירי הדלקים. ירידה זו הובילה, כאמור, להורדת הריבית בישראל בשיעור מצטבר של 1.75% עד כה.
כלכלני מיטב מסרו כי, למרות שטרם ראינו שינוי מגמה בקצב האינפלציה יש לקחת בחשבון את האפשרות שהשפעת הפחתות הריבית האחרונות אכן תביא לעלייה בביקושים, ולשינוי מגמה, כך שייתכן שהנגיד יעדיף להותיר את הריבית לחודש יוני על כנה ולא להסתכן בזעזועים אפשריים בעתיד.
מנגד, למרות מדד אפריל שעלה, בהתאם להערכות, בשיעור של 0.5%, ציפיות שוק ההון לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים רשמו ירידה לא מבוטלת בחודש האחרון והינן נמוכות מיעד הממשלה. נזכיר, כי יחד עם הצגת דו"ח בנק ישראל לשנת 2006, אמר נגיד בנק ישראל כי יידרש עוד זמן רב לחזרת האינפלציה ליעד, מה שתומך בהפחתת הריבית.
שוק המט"ח, ובכלל זה שינוי השקל מול הדולר, היווה גורם מרכזי בהחלטות הנגיד האחרונות. השקל, שהתחזק משמעותית כלפי הדולר בשנה אחרונה, היה בין המרכיבים המהותיים שהשפיעו על סביבת האינפלציה ועל המדדים השליליים. עם זאת, חשוב לזכור, כי התחזקות השקל נובעת בעיקר ממצבה הטוב של כלכלת ישראל, העודף בחשבון השוטף, חולשת הדולר בעולם והשקעות תושבי חוץ במשק, כך שלא נראה שהפחתת ריבית נוספת תוביל לשינוי כיוון דרמטי בשוק המט"ח.
בעוד שבעבר נושא הריבית בארה"ב היווה גורם מהותי במכלול השיקולים של בנק ישראל, נראה כי לאחרונה, הועברה המשקולת אל הפרמטרים המקומיים, המהווים חלק מרכזי בהחלטת הנגיד. לאחר 17 העלאות ריבית רצופות שהחלו ביוני 2004, החל מאוגוסט 2006 חלה תפנית במדיניות המוניטרית בארה"ב, ומאז נותרה ריבית ה"פד" ללא שינוי. מהודעת הסיכום שצורפה להחלטת ה"פד" האחרונה עולה, כי המדיניות המוניטרית תלויה בהתפתחות המחירים והצמיחה, כאשר כל חברי הועדה ציינו כי החשש מפני לחצי האינפלציה עומד בעינו והינו החשש העיקרי העומד בפניהם.
נתון חשוב נוסף המשפיע על בנק ישראל הינו קצב צמיחת המשק. למרות המלחמה בצפון ברבעון השלישי של השנה, בסיכום 2006 צמח המשק הישראלי בשיעור של כ-5.1%. גם בנק ישראל עדכן מעלה את תחזית הצמיחה לשנת 2007 ל-5.1% כאשר האבטלה צפויה לרדת, להערכתו, ל-7.5%. קצב הצמיחה המהיר של המשק בוודאי שאינו מצריך הפחתת הריבית, ותומך, כאמור, בהותרת הריבית על כנה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
