שווקי הסחורות: והפעם אתנול – הדלק השיכור

אריה גורן על הקשר בין השקעות בשווקי הסחורות, משקאות אלכוהוליים ולתכנון עתיד האנרגיה והכלכלה של העולם כולו? כיצד הפכה ברזיל לשחקנית מועדפת בתחום? מדוע שווה לשים לב למה שקורה בתחום הדלק לרכבים בארה"ב ועוד
אריה גורן |

משבר האנרגיה המתמשך, מחירי הנפט המאמירים, תלות המערב ביבוא הנפט ממדינות אופ"ק – כל הגורמים הללו מובילים לחיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים. האתנול, המופק מגידולים חקלאיים, יכול להוות פתרון הולם (בעיקר לדלק למכוניות), משום שבניגוד לנפט ולגז טבעי הוא משאב בלתי מתכלה.

מהו אתנול ואיך מפיקים אותו?

אתנול הוא האלכוהול המוכר לכולנו, כמרכיב העיקרי במשקאות האלכוהוליים. אתנול מופק מתסיסה של סוכרים למיניהם, המצויים בגידולים החקלאיים. בברזיל אתנול מופק בכמויות גדולות מקנה סוכר, בארצות הברית מופק האתנול בעיקר מתירס. לאחר התסיסה עוברת התערובת זיקוק בחום עד לקבלת האלכוהול באחוזים שונים. בעירת האתנול נקייה מבעירת הבנזין ומזהמת פחות את האוויר. כדי להימנע מהמיסוי הכבד שהמדינות השונות מטילות על אלכוהול לשתייה, עובר האתנול התעשייתי תהליך פיגול הכולל הכנסת חומרים בעלי ריח וטעם דוחים.

אתנול כדלק למכוניות

עד לא מכבר הוסיפו בתי הזיקוק בארצות הברית לבנזין המיועד למכוניות את התוספת המחמצנת MTBE, המשפרת את אוקטן הדלק. מתברר שהתוספת הזו חודרת למקורות המים התת-קרקעיים ולכן, אסרה ממשלת ארצות הברית את השימוש ב-MTBEבחודש אוקטובר השנה. במקומו, בתי הזיקוק מוסיפים כעת אתנול, הממלא אותו תפקיד אך אינו מזהם את הסביבה.

בארצות הברית משתמשים כיום בשתי תערובות שונות המכילות אתנול. התערובת האחת נקראת E10 ומכילה 90% בנזין נטול עופרת ו-10% אתנול. תערובת זו מתאימה לכל סוגי הרכב הפועל על בנזין ולפיכך, אין חובה על תחנות הדלק בארצות הברית לציין אותה בשונה מבנזין רגיל. היתרון הוא ששריפת E10 נקייה משריפת בנזין רגיל.

התערובת השנייה נקראת E85 ומכילה 15% בנזין נטול עופרת ו-85% אתנול. התערובת הזו מתאימה לשימוש בכלי רכב מסוג Flexible Fuel Vehicles או FFV. עד סוף שנת 2006 ייסעו בכבישי ארצות הברית 6 מיליון כלי רכב כאלה מתוצרת GM פורד, דיימלרקרייזלר, מאזדה ויצרניות רכב אחרות. כלי הרכב הללו יכולים לנוע על בנזין נקי, או על כל תערובת בנזין-אתנול עד תכולה של 85% אתנול.

1,050 תחנות דלק בארצות הברית כבר מספקות דלק E85, ומספרן גדל במהירות. רכב הצורך דלק E85 מזהם פחות את האוויר ומקטין את פליטת גזי החממה. אולם דרושים 36% יותר דלק E85 מבנזין לנסיעת אותו מרחק, מפני שתכולת האנרגיה של האתנול נמוכה יותר.

ברזיל – סיפור הצלחה

בשנת 1975, בעקבות העלייה התלולה במחירי הנפט שנבעה מאמברגו הנפט אתו הטילו מדינות ערב על ארצות המערב, לאחר מלחמת יום הכיפורים, יצאה הכת הצבאית ששלטה בברזיל באותה עת בתכנית לבטל את התלות של המדינה בנפט מיובא.

הפתרון שלהם היה שימוש באתנול המיוצר מקנה סוכר במקום בבנזין להנעת כלי הרכב במדינה. מצד אחד, סבסדה המדינה את ייצור האתנול, ומצד שני הטילה מס גבוה על הבנזין. הפקת אתנול מקנה סוכר יעילה יותר מהפקתו מתירס, וברזיל היא הספקית הגדולה ביותר בעולם לקנה סוכר הגדל באקלים טרופי. התכנית הצליחה מעל למשוער ומספר כלי הרכב הנעים על בנזין פחת ב-10 מיליון.

באותם הימים עבדתי בברזיל ואני זוכר את המדבקות על המוניות "עובד על אלכוהול: גם הרכב וגם הנהג".

כיום השימוש באתנול מחליף כ-40% מצריכת הדלק במדינה: ברזיל עדיין מייבאת נפט לשימושים שונים, בעיקר לדלק דיזל, שהחלפתו באתנול אינה פשוטה. העלות הכוללת של ייצור האתנול בברזיל נעה בין 0.87-1.10 דולר לגלון, ובהתחשב בתכולת האנרגיה הנמוכה יותר של האתנול, הסכום הזה מקביל ל-1.16-1.47 דולר בעבור גלון בנזין.

אתנול בארצות הברית

בעקבות מצבה של ארצות הברית בזירה הבין-לאומית והמלחמה בעירק, הכריז לא מכבר הנשיא בוש שעל מדינתו למצוא תחליף לתלות שלה בנפט מיובא, ואתנול הוא התחליף לשימוש בבנזין להנעת כלי הרכב בארצות הברית.

הממשל קבע תכנית אנרגיה להגדלת השימוש הנוכחי באתנול, המסתכם ב-4 מיליארד גלון – למעשה 3% מצריכת הבנזין במדינה, ל-7.5 מיליארד גלון עד שנת 2012. כיום פועלים בארצות הברית 97 בתי זיקוק לאתנול: תשעה מהם בתהליך הרחבה ו-35 בתי זיקוק נוספים נמצאים בבנייה. בשנת 2005 שימשו 14% מגידולי התירס במדינה ו-11% מגידולי הסורגום להפקת אתנול. בימים אלו מנסים שם להפיק אתנול גם מצלולוזה, משאריות הגבעולים והעלים, מקש ועשבים, אולם תהליך ההפקה מסובך מאוד, מכיוון שבצלולוזה הפחמימות מורכבות מאוד וקשה להביא אותן לידי תסיסה. היתרון הוא שכמות החומר גלם אינה מוגבלת והיא תוצר לוואי של הגידולים השונים.

כדי לעודד את בתי הזיקוק להשתמש באתנול בתערובת הבנזין, מעניקה ממשלת ארצות הברית ניכוי ממס של 51 סנט על כל גלון אתנול שהם מוסיפים לתערובת.

מחיר האתנול תנודתי מאוד ומושפע ממחיר הנפט. מתחילת שנת 2003 ועד היום נע מחיר האתנול בין 1.10 ל-4.25 דולר לגלון, השיא היה בחודש יולי השנה והמינימום בחודש מאי 2005. יש לציין שרק חלק קטן מכמות האתנול המופקת נמכרת בשוק החופשי, ורובו 90%-95% נמכר בחוזים ארוכי טווח של 6-12 חודשים לחברות הנפט במחיר קבוע או כפונקציה של מחיר הנפט. מחיר האתנול ב-9 בנובמבר היה 1.83 דולר לגלון, רק לשם השוואה: מחיר הבנזין נטול עופרת היה באותו הזמן 1.60 דולר לגלון.

אם כן, האתנול שהוא מקור אנרגיה לא מתכלה יוכל לשמש בעתיד תחליף ראוי לנפט, שהוא משאב מתכלה עם עתודות המוערכות רק ל-30 שנה. עם הגדלת השימוש באתנול קרוב לוודאי שמחיר הפקתו ירד משמעותית, ומדינה כמו ארצות הברית תקטין את תלותה בנפט מיובא. יתרון נוסף לאתנול הוא ייצור דלק נקי יותר, המזהם פחות את הסביבה ומפיק כמות קטנה יותר של גזי חממה.

ובשבוע הבא: למי שמאמין בעתיד השימוש באתנול ומחפש דרך להשקיע בו – אסביר כיצד עושים זאת.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה