טכנית: המעו"ף הולך על קרח דק

אפשר לומר שלא התחיל משהו. אבל המשהו הזה, מגמת העלייה שמאפיינת את השוק בשלושת השבועות האחרונים, אינה אמורה לקבל משמעות של מגמת עלייה ארוכת טווח
אייל גורביץ |

מהלך העליות שמאפיין את שוק המניות המקומי מאז ה-16 ליולי, יכול לטעת תחושות שווא. שהנה גל הירידות הסתיים, שמכאן הכיוון כלפי מעלה. וכל זאת מדוע, ראשית משום שכולנו מקווים שאכן כך יהיה ולתהליך החשיבה הרציונלי שכולנו מנסים לנהל, חודרות התקוות, הרצונות והיצרים שמעוותים את התמונה ולא במעט. שנית, משום שהזיכרון שלנו קצר ומשום מה יש לנו נטייה לתת לאירוע האחרון משקל גבוה ולגמד ולהמעיט באירועי העבר.

גל העליות שהחל באמצע יולי הוא אכן מגמת עלייה. מינורית בלבד. ושוק המניות המקומי הולך על מעטה קרח דק שברירי והוא רחוק כברת דרך מפיסת האדמה היציבה והבטוחה.

אותו כנ"ל לגבי שוק המניות האמריקני. מהלך העליות שהחל שם לפני ימים מספר, אינו מסמל על מגמה ממשית, במדד נאסד"ק, מיוחס גל עליות זה לרמת התמיכה השוכנת סביב 2,000 הנקודות ומילאה את תפקידה בנאמנות. אולם מכאן ועד להכרזה על תחילתו של מהלך עליות ארוך טווח, הדרך אינה קצרה.

האינדיקטורים לטווח המיידי

1. בסקירה האחרונה הערכתי שמדד המעו"ף מדשדש בין רמות של 771 כרמת תמיכה לבין רמת 793 הנקודות כרמת התנגדות. עוד הערכתי ששבירתה כלפי מעלה של רמת 793 הנקודות תהווה אינדיקציה חיובית לטווח הזמן המיידי. לא כל שכן, אם מחזור המסחר יהיה גבוה. שבירה של רמה זו תספק את הבעירה להמשך העליות בטווח הקצר בלבד כאשר פוטנציאל העליות מצוי בטווח שבין 810-830 הנקודות.

2. נכון לתחילת שבוע המסחר הנוכחי מצוי מדד המעו"ף סביב רמת 805 הנקודות. רחוק כמטחווי נקודות בודדות מהרף התחתון של יעד המחירים בו נקבתי והוא מתקרב במהירות לרמת התנגדות בעלת משמעות. האזור הנוכחי שימש בעבר, כפי שאפשר לראות על הגרף, כרמת תמיכה. שבירתו כלפי מטה, אמורה ליצור התנגדות בדיוק ברמות הללו.

3. המחזורים - אותו פרמטר רב חשיבות בו דשתי לא מעט בשבועות האחרונים. זה עדיין לא זה. למעט מחזור הפקיעה הרי שאפשר לראות בבירור שגל העליות האחרון לא נהנה ממחזורים גבוהים. יחד עם רמת ההתנגדות הקיימת והיקפי הפעילות שאינם מייצגים ומאפייניים מגמת עלייה הופכים את כל גל העליות לשברירי.

לסיכום: אי אפשר לומר שלא התחיל משהו. אבל המשהו הזה, מגמת העלייה שמאפיינת את השוק בשלושת השבועות האחרונים, אינה אמורה לקבל משמעות של מגמת עלייה ארוכת טווח. הדברים חייבים להישמר בפרופורציות הנכונות.

אותה "פרופוציה נכונה" מקבלת ביטוי בשני מישורים: הראשון בחירה סלקטיבית של המניות להשקעה, משום שרוב מניות המעו"ף אינן מצויות במגמת עלייה. והמישור השני הוא חשיפה נמוכה. השוק, כך זה נראה, עדיין לא צבר מספיק כוח כדי לבסס גל עליות ארוך טווח.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?

שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה

רן קידר |
נושאים בכתבה CDS


פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על  כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.


חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.

השפעות על שוקי האג"ח והריבית

הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.


כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.