אלביט הדמיה - להוסיף לרשימת המעקב
התקופה האחרונה בה מצוי מדד המעו"ף בירידה ושאר השווקים נוטעים בך את הרושם כאילו השמיים נופלים, היא התקופה בה המשקיע הנבון יתור אחר מניות המתאימות למלא את רשימת המעקב שלו. מניות שבגל העליות הבא, יספקו את הזדמנות הקנייה ואת התשואה לחודשים הבאים.
אלא שנשאלת השאלה אילו מניות בדיוק להכניס לרשימת המעקב. האם כל מניה מתאימה? האם מניה שירדה משיאה אחוז מסויים היא זו הראוייה להיכלל ברשימות? חייבים להיות מספר קריטריונים ברורים שיסייעו לבחור את המניות הנכונות. ואלביט הדמיה היא אחת כזו שעונה על כל הדרישות כולן.
אם נביט לאחור, הרי שהמגמה הראשית היא מגמת עלייה ברורה. ראשיתה בשלהי 2003 במחיר של 16.5 שקלים למניה. היו זמנים. כפי שאפשר לראות, עומדת מגמת ראשית זו בכל הקריטריונים הטכניים הנדרשים ממגמת עלייה. הפרמטר המרכזי הוא שהמניה הגיעה לשיאה לפני ימים מספר, 121 שקלים למניה, תוך מחזור שיא. הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במניה.
כאשר מתקיים תיאום מוחלט בין המחיר למחזור, כלומר העפלה למחיר שיא בליווי מחזור מסחר גבוה, במרבית המקרים המסר הוא שלא מדובר בשיא האחרון. כלומר, מסקנת הביניים היא שאלביט הדמיה אמורה, בתוך הסערה, לכבוש פסגות גבוהות יותר מן הפסגה האחרונה שנקבעה.
גם ברמת המגמה המשנית לא צצה לה עדיין בעיה מהותית וגם כאן מדובר במגמת עלייה. וגם כאן מתקיים שילוב של מחיר שיא המלווה בעלייה משמעותית בהיקפי הפעילות. לא רק זאת אלא שבנוסף, המומנטום מעיד על עוצמה גבוהה. כלומר גם בנקודה הזמן הנוכחית אין סימנים ולפיהם השיא שאליו העפילה המניה לאחרונה, הוא האחרון בסדרה.
ברמת המגמה המינורית מתקיימים בימים האחרונים מספר סימני חולשה. במרכזם מספר תבניות היפוך המתקבלות משיטת הנרות היפאניים. למי שמכיר מעט את אופן הרישום ואת המונחים המתלווים לתבניות, אציין שבימים האחרונים אפשר היה לראות תבנית מסוג "כוכב נופל", המעידה על היצע כבד הקיים במחיר השיא, "תבנית חובקת" המעידה על היפוך, ובנוסף, סגירה כלפי מטה של "פער מחירים" עולה שמעידה על חולשה נוספת. מבט על מדדי המומנטום חושף מוקד חולשה נוסף המעלה את הסבירות שבתקופה הקרובה נהיה עדים לגל ירידות.
וזה מותיר אותנו עם שורת הסיכום, אלביט הדמיה היא מניה האמורה להיכלל ברשימות המעקב. הסביבה הטכנית ארוכת הטווח תומכת עליות וכדי לקבל את האיתות הנכון יש להמתין לתיקון טכני שכבר עומד בפתח.
במסגרתו, יש לבחון את יכולתה של המניה להיבלם ברמות התמיכה שבדרך מחד, ומאידך להתאפיין במחזורי מסחר נמוכים במהלך התיקון. עם סיומו של התיקון, אמור להתפתח גל עליות נוסף ובמסגרתו כיבוש רמות שיא גבוהות יותר מזו שנרשמה במהלך הימים האחרונים, אנחנו נמשיך לעקוב.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
