מתי יהיה (גם) היועץ אחראי לתחמון המס?

מאת: נדב הכהן, רו"ח; רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

הכותב דן בחבות עורך דין כאשר לקוחותיו הסוו חוזה מכר לחוזה הלוואה מתוך מטרה לחמוק מתשלום המס.
עו"ד לילך דניאל |

בשלהי שנת 2004 ניתן פסק דין מנחה (אך לא בהכרח תקדימי) בבית משפט השלום בחיפה, בתיק אזרחי מספר 20059/97.

מדובר במקרה שבו התקשרו התובעים חזי שקלים ושולמית שקלים (להלן; "שקלים") עם ציון איתן ורוזה איתן (להלן; "איתן") בהסכם בלתי שגרתי, שנשא את הכותרת "הסכם הלוואה" אך במהותו (ואף על פניו) היה הסכם מכר.

באותו הסכם, שנחתם ביום 25.9.1990, התחייב איתן להלוות לשקלים סכום של 202,000 ש"ח (שווה ערך ל-100,000 $), צמוד לשער הדולר ובצרוף ריבית של 7% לשנה, כשהריבית אמורה להיות משולמת בדרך של מתן הרשאה לאיתן להתגורר בדירה שנבנתה בחיפה ע"י שקלים. בנוסף לכך, התחייב שקלים לפרוע לאיתן את ההלוואה ביום 1.9.1993, בדרך של העברת הזכויות בדירה האמורה, כנגד תשלום נוסף של 17,500 $.

אין צורך להיות מומחה מס ו/או משפטן דגול על מנת להגיע למסקנה כי תוכנו הכלכלי של ההסכם במקרה זה שונה עד למאוד מכותרתו, ואין מדובר בהלוואה אלא במכר. ניתן אף להניח (בהתבסס על העובדות הרלוונטיות) כי שקלים חפץ "להזיז" את תאריך מכירת הדירה למועד מאוחר יותר, על מנת שיהיה באפשרותו לקבל פטור ממס שבח (לאחר שתחלוף תקופת הצינון שהתבקשה בשל מכירת דירת המגורים הקודמת, שנמכרה בפטור ממס).

דא עקא, שרשויות המס נוהגות (וזכאיות) לפרש את ההתקשרויות הללו בהתאם למשמעותן הכלכלית, ומלכתחילה היה כמעט ברור לצדדים - גם על סמך תקדימים משפטיים - כי מנהל מס שבח לא "יקנה" את הלבוש המפוקפק של ההתקשרות, ויראה בה הסכם למכירת הדירה.

על רקע הדברים הללו, ככל הנראה, נכללו בסעיף 6 להסכם הוראות אלו:

"המלווה ישא בכל ההוצאות הכרוכות בהעברת הזכויות בדירה, לרבות תשלום מס שבח במידה ויחול.

למרות האמור לעיל, לא ישא המלווה בתשלום מס שבח במידה וחובת תשלומו נגרמה עקב מעשה ו/או מחדל של הלווה, שלא בהתאם למוסכם בין הצדדים לפי הסכם זה".

ואכן, כפי שניתן היה לשער מלכתחילה, קבע מנהל מס שבח כי מדובר בהסכם מכר ולא בהסכם הלוואה, וכפועל יוצא מכך הוטל מס שבח על העסקה.

שקלים מצא איפוא לנכון לתבוע את נזקיו (שיפוי בגין החיוב במס, הוצאות ופיצוי בגין עוגמת נפש), והגיש את התביעה נגד איתן, נגד עורך הדין שייצג אותו (להלן; "יועץ א'") ונגד עורך הדין שייצג את איתן (להלן; "יועץ ב'"). היועצים, מצידם, הזדרזו להגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח איילון, הנסמכת על פוליסת הביטוח לאחריות מקצועית לעורכי דין.

בפסק הדין, שניתן ע"י השופטת ג. כנפי-שטייניץ ביום 19.12.2004, נקבעו הלכות אלו:

1.ניתן להניח כי הצדדים ידעו היטב שהתקשרו בעסקת מכר, וכי מדובר בחוזה שנערך למראית עין בלבד.

2.על כן, הסכם ההלוואה, על כל תניותיו, הינו הסכם שאיננו משקף כל עיקר את הסכמת הצדדים, וככזה הינו בטל ואין בכוחם של התובעים לאכפו.

3.בדרך כלל, יצא עורך הדין ידי חובתו, כלפי הלקוח, בכך שהסביר היטב ללקוח את משמעותו של ההסכם, תניותיו והסיכונים שזה נושא עמו. ואולם, כאשר מדובר בחוזה מכר שהוסווה כחוזה הלוואה, מתוך מטרה ברורה לחמוק מתשלום המס, אמור עורך הדין להעמיד את לקוחו על חומרת העניין ולעשות כל אשר לאל ידו כדי למנוע מלקוחו להתקשר בהסכם כזה.

4.השתתפותו הפעילה של יועץ א' בהסכם, אף אם הזהיר את שקלים בדבר סיכוני המס, ודרישותיו להרחיק משקלים את הסיכון לתשלום מס השבח, מנעה מסר חד-משמעי שכזה ועל כן יש להטיל גם עליו אחריות לנזק, בשיעור של 30%.

5.אין להטיל אחריות על יועץ ב', שכלל לא ייצג את שקלים.

6.אין להטיל אחריות על איתן (שכן חוזה ההלוואה בטל, ואין בכוחו של שקלים לאכפו על איתן).

7.חוזה הביטוח מעניק לעורך הדין כיסוי ביטוחי מפני הפרת חובה מקצועית, שמקורה במעשה רשלנות, טעות או השמטה, אך לא יותר מכך.

אין לדרוש מחברת הביטוח להיות אחראית לסיכונים נוספים, כגון השתתפותו של עורך הדין (יועץ א') בעריכת חוזה שאיננו מבטא את ההתקשרות האמיתית בין הצדדים, למרות שהיה מודע למהותה האמיתית של העסקה.

בהקשר זה אף ראה לנכון בית המשפט לכלול בפסק הדין ציטוט מדברי בית המשפט בעניין אחר (ברש נגד עו"ד גד ירדני, ע"א 759/81) ואלו הם:

"...ראויה דרך מחתרת עקלקלה זו לכל גינוי, ועל אחת כמה וכמה כשהיא ננקטת ע"י עורך-דין, כשהוא משתמש בה לקידום ענייניו הפרטיים על חשבון קופת המדינה. לעורכי הדין תפקיד וחלק בהשלטת שלטון החוק במדינה. עורך-דין המשתמש כך בידע המקצועי שלו, כשהוא נהנה מהאמון של מערכת המשפט והמינהל, מועל בתפקידו ומועל באמון הניתן בו".

על כן, קבע בית המשפט כי יועץ א' אינו זכאי לקבל שיפוי מכוח הפוליסה, בין אם מחמת העובדה שהסיכון שהתממש איננו מן הסיכונים המכוסים בה, ובין מחמת העובדה כי פעולתו (של יועץ א') מהווה משום "מעילה באמון", המוחרגת בפוליסה.

אנו קוראים על כן לכל הנוגעים בדבר להפנים את השלכות פסק הדין שניתן במקרה זה, ובאשר ליועצים שמוצאים עצמם "אנוסים" להעניק ללקוחותיהם שירותי ליווי משפטי - מוטב שיצטיידו מבעוד מועד במסמך מפורש, המוכיח באותות ובמופתים את ניקיון כפיהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).