מתי יהיה (גם) היועץ אחראי לתחמון המס?
הכותב דן בחבות עורך דין כאשר לקוחותיו הסוו חוזה מכר לחוזה הלוואה מתוך מטרה לחמוק מתשלום המס.
בשלהי שנת 2004 ניתן פסק דין מנחה (אך לא בהכרח תקדימי) בבית משפט השלום בחיפה, בתיק אזרחי מספר 20059/97.
מדובר במקרה שבו התקשרו התובעים חזי שקלים ושולמית שקלים (להלן; "שקלים") עם ציון איתן ורוזה איתן (להלן; "איתן") בהסכם בלתי שגרתי, שנשא את הכותרת "הסכם הלוואה" אך במהותו (ואף על פניו) היה הסכם מכר.
באותו הסכם, שנחתם ביום 25.9.1990, התחייב איתן להלוות לשקלים סכום של 202,000 ש"ח (שווה ערך ל-100,000 $), צמוד לשער הדולר ובצרוף ריבית של 7% לשנה, כשהריבית אמורה להיות משולמת בדרך של מתן הרשאה לאיתן להתגורר בדירה שנבנתה בחיפה ע"י שקלים. בנוסף לכך, התחייב שקלים לפרוע לאיתן את ההלוואה ביום 1.9.1993, בדרך של העברת הזכויות בדירה האמורה, כנגד תשלום נוסף של 17,500 $.
אין צורך להיות מומחה מס ו/או משפטן דגול על מנת להגיע למסקנה כי תוכנו הכלכלי של ההסכם במקרה זה שונה עד למאוד מכותרתו, ואין מדובר בהלוואה אלא במכר. ניתן אף להניח (בהתבסס על העובדות הרלוונטיות) כי שקלים חפץ "להזיז" את תאריך מכירת הדירה למועד מאוחר יותר, על מנת שיהיה באפשרותו לקבל פטור ממס שבח (לאחר שתחלוף תקופת הצינון שהתבקשה בשל מכירת דירת המגורים הקודמת, שנמכרה בפטור ממס).
דא עקא, שרשויות המס נוהגות (וזכאיות) לפרש את ההתקשרויות הללו בהתאם למשמעותן הכלכלית, ומלכתחילה היה כמעט ברור לצדדים - גם על סמך תקדימים משפטיים - כי מנהל מס שבח לא "יקנה" את הלבוש המפוקפק של ההתקשרות, ויראה בה הסכם למכירת הדירה.
על רקע הדברים הללו, ככל הנראה, נכללו בסעיף 6 להסכם הוראות אלו:
"המלווה ישא בכל ההוצאות הכרוכות בהעברת הזכויות בדירה, לרבות תשלום מס שבח במידה ויחול.
למרות האמור לעיל, לא ישא המלווה בתשלום מס שבח במידה וחובת תשלומו נגרמה עקב מעשה ו/או מחדל של הלווה, שלא בהתאם למוסכם בין הצדדים לפי הסכם זה".
ואכן, כפי שניתן היה לשער מלכתחילה, קבע מנהל מס שבח כי מדובר בהסכם מכר ולא בהסכם הלוואה, וכפועל יוצא מכך הוטל מס שבח על העסקה.
שקלים מצא איפוא לנכון לתבוע את נזקיו (שיפוי בגין החיוב במס, הוצאות ופיצוי בגין עוגמת נפש), והגיש את התביעה נגד איתן, נגד עורך הדין שייצג אותו (להלן; "יועץ א'") ונגד עורך הדין שייצג את איתן (להלן; "יועץ ב'"). היועצים, מצידם, הזדרזו להגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח איילון, הנסמכת על פוליסת הביטוח לאחריות מקצועית לעורכי דין.
בפסק הדין, שניתן ע"י השופטת ג. כנפי-שטייניץ ביום 19.12.2004, נקבעו הלכות אלו:
1.ניתן להניח כי הצדדים ידעו היטב שהתקשרו בעסקת מכר, וכי מדובר בחוזה שנערך למראית עין בלבד.
2.על כן, הסכם ההלוואה, על כל תניותיו, הינו הסכם שאיננו משקף כל עיקר את הסכמת הצדדים, וככזה הינו בטל ואין בכוחם של התובעים לאכפו.
3.בדרך כלל, יצא עורך הדין ידי חובתו, כלפי הלקוח, בכך שהסביר היטב ללקוח את משמעותו של ההסכם, תניותיו והסיכונים שזה נושא עמו. ואולם, כאשר מדובר בחוזה מכר שהוסווה כחוזה הלוואה, מתוך מטרה ברורה לחמוק מתשלום המס, אמור עורך הדין להעמיד את לקוחו על חומרת העניין ולעשות כל אשר לאל ידו כדי למנוע מלקוחו להתקשר בהסכם כזה.
4.השתתפותו הפעילה של יועץ א' בהסכם, אף אם הזהיר את שקלים בדבר סיכוני המס, ודרישותיו להרחיק משקלים את הסיכון לתשלום מס השבח, מנעה מסר חד-משמעי שכזה ועל כן יש להטיל גם עליו אחריות לנזק, בשיעור של 30%.
5.אין להטיל אחריות על יועץ ב', שכלל לא ייצג את שקלים.
6.אין להטיל אחריות על איתן (שכן חוזה ההלוואה בטל, ואין בכוחו של שקלים לאכפו על איתן).
7.חוזה הביטוח מעניק לעורך הדין כיסוי ביטוחי מפני הפרת חובה מקצועית, שמקורה במעשה רשלנות, טעות או השמטה, אך לא יותר מכך.
אין לדרוש מחברת הביטוח להיות אחראית לסיכונים נוספים, כגון השתתפותו של עורך הדין (יועץ א') בעריכת חוזה שאיננו מבטא את ההתקשרות האמיתית בין הצדדים, למרות שהיה מודע למהותה האמיתית של העסקה.
בהקשר זה אף ראה לנכון בית המשפט לכלול בפסק הדין ציטוט מדברי בית המשפט בעניין אחר (ברש נגד עו"ד גד ירדני, ע"א 759/81) ואלו הם:
"...ראויה דרך מחתרת עקלקלה זו לכל גינוי, ועל אחת כמה וכמה כשהיא ננקטת ע"י עורך-דין, כשהוא משתמש בה לקידום ענייניו הפרטיים על חשבון קופת המדינה. לעורכי הדין תפקיד וחלק בהשלטת שלטון החוק במדינה. עורך-דין המשתמש כך בידע המקצועי שלו, כשהוא נהנה מהאמון של מערכת המשפט והמינהל, מועל בתפקידו ומועל באמון הניתן בו".
על כן, קבע בית המשפט כי יועץ א' אינו זכאי לקבל שיפוי מכוח הפוליסה, בין אם מחמת העובדה שהסיכון שהתממש איננו מן הסיכונים המכוסים בה, ובין מחמת העובדה כי פעולתו (של יועץ א') מהווה משום "מעילה באמון", המוחרגת בפוליסה.
אנו קוראים על כן לכל הנוגעים בדבר להפנים את השלכות פסק הדין שניתן במקרה זה, ובאשר ליועצים שמוצאים עצמם "אנוסים" להעניק ללקוחותיהם שירותי ליווי משפטי - מוטב שיצטיידו מבעוד מועד במסמך מפורש, המוכיח באותות ובמופתים את ניקיון כפיהם.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
