רונן מנחם מיטל בר דוד
צילום: יחצ

האם ענף הנפט והגז, הלהיט של הבורסה בשנה שעברה, יעשה חיל גם השנה?

הפוטנציאל קיים אך התשובה תלויה במידה רבה בהתפתחויות הביטחוניות

בשנה שעברה עלה מדד ת"א נפט וגז דורגו ב-39% ודורג ראשון בבורסה לניירות ערך של תל אביב. זאת, אפילו שברביע הראשון של השנה הוא ספג ירידות, בצל תחילת החקיקה המשפטית.

גורמים רבים פעלו לטובת הענף אשתקד. בראש ובראשונה, הצעה שקיבלה שותפות ניו מד (דלק קידוחים לשעבר) מבריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (העסקה) לרכוש 50% מהון המניות שלה עבור 12.05 שקל ליחידת השתתפות אחת. נכון להיום, בצל המתיחות באזור, מתעכב העניין, אך עם הגשת ההצעה זינקה יחידת ההשתתפות שלה בעשרות אחוזים וגם היום מחירה (9.6 שקל נכון לכתיבת הטור) גבוה משמעותית מהמחיר ערב ההצעה (6.7 שקל). להערכתנו, הדבר מעיד על אמון המשקיעים בשווי נכסי שותפות מאגר לוויתן.

בהקשר זה, לפני מספר חודשים פורסם בבלומברג כי שתי החברות הללו (בריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי) הקימו מיזם לפיתוח נכסי נפט במצרים. להערכתנו הזהירה, עשוי מיזם זה להוציא לפועל את העסקה אם וכאשר.

רוח גבית נוספת קיבל המדד בחודש יולי, כשאיש העסקים אהרון פרנקל רכש 20% מתמר פטרוליום לפי שווי של 1.46 מיליארד שקל (בפרמיה של 27% על שווי השוק).

ימים ספורים לפני תחילת מלחמת חרבות ברזל נסק המדד לשיא כל הזמנים. אולם, עם פרוץ המלחמה, עבר המדד לירידות חדות, בצל חשש מפגיעה בתשתיות הגז. אמנם, ניתן להתגבר על שיבוש של הפקה לזמן קצוב (כפי שנכתב בדוח שהוציאה סוכנות הדירוג Moody's וכפי שאכן אירע למאגר תמר), אך פגיעה פיזית בתשתיות עלולה להיות חמורה יותר.

עוד העיבו על הענף דיווחים לא מאומתים על ניסיון פגיעה לכאורה במאגר "כריש" ע"י החות'ים, חשש מפגיעה, או עיכוב, של העסקה, יציאת משקיעים זרים עם פרוץ המלחמה והורדת דירוג לאג"ח לוויתן.

אך על איתנות הענף תעיד העובדה שכבר בחודש דצמבר אושרה הגדלה נוספת של מכסת היצוא ממאגר תמר ואילו בפברואר 2024, תוך כדי לחימה, חתמו שותפויות תמר על חוזה מול מצרים שיסופק על ידי הרחבת קיבולת ההפקה.

גם שותפות לוויתן דיווחו על  הרחבת הפקה במחצית 2025 וזו עשויה להגדיל את הכנסותיהן ב-20%, ללא גידול מהותי של ההוצאות (על ידי הוספת צינור והרחבת תשתית).

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בצד ההתפתחויות החיוביות שתיארנו, נציין כי לחברות הענף מתאפיינות בביקוש ותזרים יציבים (לא התגלו קשיים מצד מצרים, או ירדן, למרות המתיחות הגיאופוליטית) וכך גם תשואת הדיבידנד שהן מחלקות.

בסופו של יום, תיקן מדד הנפט והגז את הירידות החדות ואף הגיע לשיא חדש לקראת סוף חודש מרץ. למרות המשך הלחימה, שומר המדד על יציבות יחסית וכיום רחוק רק 5% משיא זה.

מה צפוי קדימה?

בטווח הקצר, כל עוד הלחימה נמשכת, ימשיך הענף להיות נתון לאי וודאות גדולה לגבי עוצמת הלחימה בחזית הצפונית, מצב העסקה, שכאמור מושהית כיום, וגישת הממשלה באשר לאישור הרחבת היצוא ממאגר לווייתן. אם הלחימה בצפון תחריף, חלילה, לא ניתן לשלול ששערי יחידות ההשתתפות תרשומנה ירידות לא מבוטלות.

אולם, בטווח הארוך, יתמכו בענף תכניות ההרחבה ויצוא לשווקים מעבר לגבולות היבשתיים של ישראל (למשל, צפי לחוזה גדול מול גרמניה). נציין, עם זאת, כי עליית הריביות והעלויות תשפיע על הקמת פרויקטים בהיקפים גדולים של מיליארדי דולרים והם יצאו אל הפועל רק לאחר חתימה על חוזי יצוא משמעותיים.

כמו כן, ייתכן כי נוכח צרכי המימון של הוצאות המלחמה תבחר הממשלה לאשר הרחבה של הייצוא ממאגר לוויתן, כחלופה למימון. נזכיר כי דוח ששינסקי זוקף למדינה נתח משמעותי מההכנסות. תרחיש כזה ייטיב עם שותפות המאגר כי מחירי היצוא גבוהים יותר מהמחירים בשוק המקומי וכמו כן יקדים הדבר את תזרימיהן ויעלה את שווי המאגר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אפי 19/05/2024 17:29
    הגב לתגובה זו
    ויש מצב שאם העיסקה באיתקה תיסגר הדיווידנד אפילו יעלה
  • 7.
    עמית 12/05/2024 14:30
    הגב לתגובה זו
    מה עם אחריות לכספי החוסכים?
  • 6.
    בזן 12/05/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    חילקו דיבידנד גבוה וריסקו את המניה לגמריי. חרא מניה מיום שעידן עופר הנפיק ואמר שיתן דיבידנדים המניה הונפקה בשער 330 וכל מי שקנה רק הפסיד מאז. עידן עופר יודע רק להפסיד
  • 5.
    משה ראשל"צ 12/05/2024 12:38
    הגב לתגובה זו
    ליד לבנון ???
  • 4.
    מדינה דפוקה מוכרים למצריים והם מוכרים פי 3 הלאה (ל"ת)
    ערן 12/05/2024 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    BABA 12/05/2024 12:19
    הגב לתגובה זו
    ניו מד זה לא מניה זה אג"ח רק להחזיק ולהנות מהדבידנדים נקודה.ניו מד אנרגיה מניה לפנסיהמחזיק הרבה ניו מד אנרגיה
  • 2.
    הכריש 12/05/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
    מי שיקנה את החלק מניומד יתכן וירצה לקחת הכל מרציו
  • 1.
    דלק קבוצה מכונה להדפסת כסף נקודה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 12/05/2024 10:48
    הגב לתגובה זו
  • חחחחחחחחחח המניה תקועה חזק במקום דרוך (ל"ת)
    מבין עניין 14/05/2024 15:43
    הגב לתגובה זו
  • מכונה שלא מחוברת לחשמל. (ל"ת)
    יעקוביאן מעמק האלה 12/05/2024 12:27
    הגב לתגובה זו
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".