איראן מאיימת לסגור את מצר הורמוז; הנפט קופץ 1.5%

איראן מצהירה כי סגירת מצר הורמוז היא תגובה אפשרית, איום שמעלה חשש משיתוק של אחד הנתיבים האסטרטגיים החשובים ביותר לסחר הנפט העולמי

תמיר חכמוף | (5)
נושאים בכתבה נפט מיצרי הורמוז

חבר נשיאות ועדת הביטחון הלאומית בפרלמנט האיראני, בהנאם סעידי, הצהיר היום (חמישי) כי אחד הצעדים האפשריים בתגובה של איראן כלפי אויביה הוא סגירת מצר הורמוז, נתיב אסטרטגי דרכו עובר כ-20% מצריכת הנפט היומית העולמית, כך לפי דיווח של סוכנות הידיעות האיראנית למחצה מהר.

איראן איימה בעבר לחסום את המעבר במצר הורמוז כתגובה ללחץ מערבי, ובינתיים, לפי מקורות בתעשיית הספנות, כבר אתמול דווח כי אוניות מסחר נמנעות מלהיכנס למים הטריטוריאליים של איראן באזור זה.

מצר הורמוז

מצר הורמוז הוא מעבר ימי צר יחסית שרוחבו בנקודה הצרה ביותר כ-33 ק"מ בלבד, שמחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי. למרות הרוחב המצומצם, הוא כולל נתיבי שיט כפולים (לכניסה ויציאה), שכל תקלה או חסימה בהם עשויה לשתק את התנועה לחלוטין. מעבר לסיכון הצבאי הישיר, עצם קיומו של צו ימי או התרעה ביטחונית מספיקה לעיתים כדי לעכב תנועת מכליות ולהקפיץ את הביטוחים.

מדובר כאמור בנקודת מפתח אסטרטגית, דרכה עוברות מדי יום קרוב ל-20 מיליון חביות נפט השווה לכשליש מהסחר העולמי בדרך ים. מדינות כמו סעודיה, כווית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות תלויות לחלוטין במעבר ימי חופשי דרך המצר. גם איראן, למרות האיומים החוזרים לאורך השנים, נזהרה מלבצע מהלך בפועל שיביא לעימות ישיר עם מדינות המפרץ ועם סין, שמהווה את הלקוחה המרכזית לנפט שלה.

מעבר לנפט, המצר הוא גם נתיב חיוני לגז טבעי נוזלי (LNG), בעיקר מקטר, ולתנועה כללית של סחורות באזור. כל שיבוש במעבר הזה עלול לשבש את שרשראות האספקה באסיה ובאירופה ולהעלות מחירים גם בתחומים שאינם קשורים ישירות לאנרגיה, כמו מתכות, דשנים, ותוצרת חקלאית.

זו אינה הפעם הראשונה בה איראן מאיימת לחסום את המצר, שמעולם לא קרתה בפועל, אך פעולה זו תיחשב לצעד של עימות ישיר מול המערב, ובפרט ארצות הברית. 


השפעה על מחירי הנפט

ההשפעה צפויה להיות מיידית עם זינוק במחירי הנפט בעקבות פגיעה בתנועת המכליות, וסיכון ממשי לאספקה סדירה למדינות רבות באסיה ובאירופה. מחירי הנפט כבר קפצו מאז תחילת החודש בכ-26% ונסחרים כעת מעל ל-76 דולר לחבית.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 על פי בנק ההשקעות ג'י.פי. מורגן, המחיר הנוכחי כולל פרמיה של כ-11 דולר לעומת השווי ההוגן שגזר הבנק ליוני, המשקפת הסתברות של כ-17% בלבד לתרחיש קיצון שבו הפגיעה באספקת הנפט חורגת מהפחתה זמנית בלבד.

בבנק סבורים שהשוק שומר על רגיעה יחסית, משום שאינו מייחס הסתברות גבוהה לסגירה ממשית של מצר הורמוז, צעד שייחשב כהכרזת מלחמה מצידה של איראן, עם פוטנציאל לתגובה צבאית רחבת היקף מצד ארה"ב ובעלות בריתה. ואולם, הדיווחים האחרונים על כך שאיראן "לא שוללת" את האפשרות הזו שולחים כבר עכשיו את המחיר לעלייה של כ-1.5%.

מה מלמדת ההיסטוריה?

מבט לאחור מלמד כי שוק הנפט מגיב בחדות לעימותים ביטחוניים אך ההשפעה לרוב זמנית. מתוך 11 עימותים משמעותיים בין ישראל לשכנותיה, רק אחד, מלחמת יום כיפור, הוביל לשיבוש ממשי באספקת הנפט ולהשפעה ממושכת על המחירים, זאת בשל החרם הערבי שהוטל אז. מדינות אופ"ק הערביות, ובראשן ערב הסעודית, הגיבו לתמיכת ארה"ב והולנד בישראל באמצעות הפסקת ייצוא הנפט אליהן והפחתת ההפקה הכוללת. התוצאה הייתה זינוק חד במחירי הנפט ופרוץ משבר האנרגיה של 1973, שכלל מחסור חמור, אינפלציה גואה ותורים בתחנות דלק במערב. האמברגו סימן את הפעם היחידה שבה סכסוך צבאי בין ישראל לשכנותיה הוביל לשיבוש ממושך באספקת הנפט העולמית. בעימותים אחרים העליות בנפט היו לרוב מוגבלות והתפוגגו תוך זמן קצר.


הסיכון מתרחש במידה ותהיה פגיעה משמעותית וארוכה בשרשרת האספקה או במתקני הנפט והגז באיראן, שכידוע אחראית להיקף משמעותי מהצריכה של סין. סין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם והפכה בשנים האחרונות לצרכנית מרכזית של נפט איראני, לעיתים במחירי הנחה ובמסלול עוקף סנקציות. כל שיבוש ביצוא האיראני דרך מצר הורמוז או פגיעה באספקה מהאזור כולו יפגע בכלכלה הסינית, יעלה את עלויות הייצור במדינה ועשוי לגרור תגובת שרשרת אינפלציונית בכלכלה הגלובלית.


ומה לגבי סעודיה?

לצד האיום האיראני על סגירת מצר הורמוז, בסעודיה חוששים בעיקר מתרחיש אחר: תקיפה ישירה של תשתיות נפט בשטח הממלכה, בדומה למה שקרה ב-2019, אז מתקפת מל"טים ופצצות של החות'ים פגעה במתקני ארמקו וגרמה לשיבוש זמני של כ-5% מהפקת הנפט העולמית. ריאד מייצאת מיליוני חביות נפט ביום, וכל פגיעה בתשתיות עשויה להצית זינוק חד במחירים. כך שישנו חשש לא רק מסגירת המיצר, אלא בפגיעה משמעותית במתקני הנפט במדינה השכנה שיקפיץ את מחיר החבית.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 19/06/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    את התרבוש הזקן והשמלהגלימה והכל ירטה אחרת! וכנל אם הפאה המפוצצת מן הצד השני תיעלם אז ייעלם גם כל הביטחון המופרז! למה ביבי לדעתכם זוכה לטיפול בשערו יותר מאשר שרה הזוכה מן הצד השני בריטושים מצעירים!!
  • 4.
    למה לא משמידים את אירן (ל"ת)
    אנונימי 19/06/2025 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 19/06/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
    הנפט יגיע ל 200
  • 2.
    בני בנקר 19/06/2025 15:31
    הגב לתגובה זו
    מדינות המערב יחזירו אותה לימי הביניים ותושביה יעבירו את כל זמנם בחיפוש נואש אחרי מים קמח ובקינאה בתושבי עזה...
  • 1.
    אז מה אם היא מאיימת אם זה גורם נזק לעולם...אז יטרח העולם וידאג שזה לא יקרה... (ל"ת)
    שי 19/06/2025 15:12
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון

טורקיה ולוב צפויות לחפש גז מול חופי לוב;  טורקיה גם מעוניינת בהסכמי סחר לרבות נשק עם לוב; מצרים מודאגת 

רן קידר |
נושאים בכתבה טורקיה לוב גז

טורקיה עומדת בפני הישג אסטרטגי משמעותי בתחום האנרגיה ומדיניות החוץ שלה. לראשונה מאז פרוץ המלחמה האזרחית בלוב והפיצול הפוליטי העמוק במדינה, הפרלמנט המזרחי בבנגזי, השולט באזורים נרחבים במזרח לוב, שוקל לאשר את ההסכם הימי שנחתם ב-2019 עם אנקרה לקידוחים לחיפושי גז מול חופי לוב.  

ההסכם יאפשר לטורקיה לבצע חיפושי גז ונפט במים הכלכליים של לוב, וזאת על רקע הסרת מרבית החסמים שבלמו את המהלך עד כה. הסיכוי לאישור, כך עולה מדיווחים שונים, גבוה מתמיד, והוא עשוי להוביל לשליחת כלי שיט טורקיים לאזורים האלו, מה שמגביר את המתיחות האזורית - גם מולנו, וגם מול קפריסין ויוון.  

המהלך הצפוי הוא פריצת דרך כלכלית פוטנציאלית עבור טורקיה, שמחפשת להרחיב את מקורות האנרגיה שלה ולהפחית תלות ביבוא. היא עשויה להיות הבעלים במאגרי הנפט והגז שיימצאו והיא תהיה שותפה וידידה של לוב שלה מאגרים מהגדולים באפריקה עם ייצור יומי של כ-1.2 מיליון חביות נפט. כדי לפתח את המאגרים האלו לוב זקוקה להשקעות זרות וטורקיה רואה כאן פוטנציאל גדול.

ההסכם המדובר, שנחתם בשיאו של המשבר הלובי בין ממשלת טריפולי הנתמכת על ידי טורקיה לבין ממשלו של הגנרל ח'ליפה חפתר בבנגזי, כולל שרטוט גבולות ימיים בין טורקיה ללוב. הוא העניק לאנקרה זכות לבצע חיפושי גז באזור שהוא מוקד מחלוקת חריף מול יוון וקפריסין, שרואות קידוחים בו כהפרה של זכויותיהן הריבוניות. 

ההסכם, שכלל גם מרכיב צבאי של סיוע טורקי לממשלת טריפולי, אושר על ידי המערב הלובי אך נדחה נחרצות על ידי המזרח, שנתמך על ידי רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות. כעת, שש שנים לאחר מכן, נראה שהגלגל מתהפך, עם דיונים בפרלמנט המזרחי על אישור ההסכם. ביוני חתמה תאגיד הנפט הלאומי של לוב על מזכר הבנות עם תאגיד הנפט הטורקי לביצוע מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים בארבעה אזורים ימיים, מה שמסמן צעד ראשון בהוצאה לפועל של ההסכם.