"הביקושים גבוהים, ברבעון השני המכירות עלו בשיעור דו ספרתי"
למרות רבעון חלש, רון רוטר מנכ"ל קסטרו, אופטימי. בראיון לביזפורטל הוא מספר על הקשיים שחווה כעת שוק האופנה (יש מי שנהנה מהסגרים בקורונה), מסביר מדוע לדעתו קסטרו אינה תלויה בהנפקת אורבניקה כדי להציף ערך; האם תוצאות הרבעון השני תהיינה טובות יותר?
"הגידול בהכנסות לעומת הירידה ברווחיות נבע בעיקר מהעובדה כי בניגוד לשנה שעברה - אז החנויות היו סגורות ולא נאלצנו לשלם עבור פתיחת החנות - השנה חווינו גל אדיר של בידודים בעקבות האומיקרון, הדבר הוביל לירידה בביקושים ובמקביל המשכנו לשלם שכר, הן לעובדים והן למשכירים", מסביר מנכ"ל קסטרו, רון רוטר.
חברת קסטרו 0% פרסמה הבוקר את דוחותיה לרבעון הראשון של 2022 אז דיווחה כי הכניסה כ-302 מיליון שקל, גידול של 15% בהכנסות אשתקד אז הכניסה 283 מיליון שקל, אך במקביל דיווחה על הפסד נקי של כ-26.1 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של כ-15.1 מיליון שקל אשתקד.
שורת ההכנסות גדלה, אך בשורה התחתונה עברתם להפסד?
"בשנה שעברה היינו סגורים עד ה-21.2, במקביל, ההוצאות היו פחותות באופן משמעותי. מדובר היה אז בזן שונה של הקורונה שהשאיר את המדינה בסגר. מה שקרה השנה הוא גל האומיקרון, שמבחינה רפואית היה חמור פחות אך עדיין הדביק יותר אנשים ולכן מצד אחד המדינה לא נכנסה לסגר, אך מצד שני אנשים רבים נשארו בבידוד."
- VIA גייסה בוול סטריט לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר
- אוניברסיטת פיניקס בדרך להנפקה בוול סטריט בשווי העולה על 1.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נוסיף לכך את העובדה את גל מזג האוויר הקר שתקף את מדינת ישראל במהלך חודש מרץ ותאלץ להתמודד עם העובדה שבמקום להתחיל למכור סחורת קיץ במחירים רגילים אתה נאלץ להמשיך ולמכור סחורת חורף במחירי סוף עונה. כל הדברים הללו אמנם 'מעלים' את המכירות אך מורידים את הרווחיות."
האם לדעתך במהלך הרבעון השני הביקושים חזרו לקדמותם?
"מה שאנחנו רואים מולנו כרגע דומה מאוד לפתיחה של סגר קורונה מלא כפי שהיה בשנה שעברה. מבחינת הרבעון השני אנחנו רושמים רווחים גבוהים הן בשל ההשלכות הטובות של חג הפסח שהיה בתחילת אפריל, וכמובן מהביקושים הגבוהים שמאז חודש מרץ חזרו לעליה. כל המכירות - בין אם מדובר בהלבשה, אופנה או קוסמטיקה, עלו בשיעור דו ספרתי."
רמת הביקושים בענף נפגעה להערכתך? ישראלים שטסים לחול לא רוכשים שם יותר מאשר במדינת ישראל?
"התמונות מנתב"ג ונתוני משרד הפנים מראים כי קרוב למיליון ישראלים טסו לחו"ל במהלך חודש אפריל, ובכל זאת הנתונים שלנו עבור הרבעון השני מראים כי הביקושים חזרו לאיתנותם. בסך הכל אני מעודד מהמצב ואני מאמין שבהיעדר אירועים חריגים נוספים נוכל בקרוב לחזור לשגרה."
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
מה לגבי מכירות באינטרנט? לפוקס יש רייטלורס ואת טרמינל איקס, איך זה פועל אצלכם?
"אצלנו לכל מותג - קסטרו, אורבינקה, קרולינה למקה וכיו"ב - יש אתר משלו. האתרים האלו בעצם מאפשרים ללקוחות להיכנס לאתר עצמו, לבחור את המוצר שהם מעוניינים בו, ואז לבחור אם לבוא לחנות ולרכוש אותו באותו מחיר כמו שהוא מופיע באתר, או לשלם באתר ולקבל את המוצר עד הבית."
"אנחנו מאוד מאמינים בשיטה הזו והיא עובדת לחנויות הגדולות ביותר בעולם - זארה, H&M וכו' - שיטה זו מאפשרת אופטימיזציה מבחינת המכירות כי בסופו של יום הרבה מהלקוחות הצעירים נחשפים לחווית המכירה והיא מאפשרת להם להיחשף למוצרים בצורה טובה יותר, ובכך לנו למכור להם יותר ולהגדיל את שולי הרווח שלנו."
"המטרה שלנו היא לאפשר ללקוח לרכוש בחנות הפיזית או באונליין - לי אין תמריץ לשכנע אותך אם לרכוש כאן או כאן, אני אבנה את החנות המושקעת ביותר ואני אשיק את האתר שלטעמי מעוצב בצורה הטובה ביותר והלקוח יבחר איפה הוא מעדיף לרכוש.
בפועל, כמה חנויות האונליין שלכם "טובות"?
"אם מסתכלים בסקירות של אתרי עיתונות כלכלית ושל חברות הסוקרות ביצועים באתרים של חברות כמו שלנו רואים שמדובר בקרוב ל-2 מיליון סשנים בחודש, מדובר במספרים טובים בשוק בו אנחנו פועלים.
במהלך השבוע הקודם דווח כי קסטרו, המחזיקה באורבניקה בבעלות מלאה (100%), פרסמה לרשות ניירות ערך תשקיף על פיו היא מתכננת להנפיק את אורבניקה, כאשר גורמים רבים בשוק מעריכים שהיא תבצע זאת על פי שווי שוק של בין 650 ל-850 מיליון שקל - טווח סביר בשוק האופנה, כאשר הוא מבטא מכפיל עתידי של בין 13 ל-17.
כזכור, טרמינל איקס 0% , שהונפקה לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל נסחרת כיום לפי שווי של 850 מיליון שקל, זאת לאחר שני דוחות מאכזבים. ריטיילורס 0% הונפקה לפני שנה על פי שווי של 1.8 מיליארד שקל ונסחרת כעת לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל, אך בחודשיים האחרונים ספגה ירידות חדות.
המשמעות לאורבניקה היא שהשוק יכול לדרוש תמחור נמוך יותר לאור הסיכון והניסיון הרע יחסית עם חברות האופנה בחודשים האחרונים.
מה משמעות המצב בשוק האופנה מבחינת הנפקת אורבניקה?
- 1.מוהל ערך בצמיחה 31/05/2022 17:36הגב לתגובה זומה מבוקש בדיוק? החברה מסתמכת מייצרת רווחיות באחוז גבוה ממוצרים נחותים, בטקסטיל ובאופטיקה. הצרכן יודע, קסטרו של פעם לא תהיה עוד.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

טאואר מקבלת העלאת מחיר יעד, ומה יהיה היום בבורסה?
מדד המחירים
לצרכן שיתפרסם היום עשוי להשפיע על מסלול הריבית של בנק ישראל, שנמצא בצומת דרכים בין נתונים כלכליים יציבים יחסית לבין אי הוודאות שנובעת מהמלחמה. בעוד שבארה"ב ההימורים בשווקים כבר מגלמים בוודאות הורדת ריבית (ואפילו כמה כאלה עד סוף השנה), אצלנו הנגיד שוקל
את ההשלכות של הרחבת הלחימה על הפעילות הכלכלית. מצד אחד, אמנם האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד
ריבית? מדד המחירים באוגוסט צפוי לעלות 0.6%, כאשר הערכות האנליסטים נעות בין 0.5% ל-0.7% - להרחבה: מדד
המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
ברקע, צה״ל פתח שלב
חדש ומוגבר במבצע "מרכבות גדעון ב׳" בעיר עזה, שבמסגרתו תקף מעל 360 מטרות טרור בשלושה גלים, בהובלת פיקוד הדרום ובשיתוף חיל האוויר. התקיפות התמקדו בתשתיות טרור כמו מבנים שהוסבו למתקנים צבאיים, עמדות תצפית וצליפה, חמ"לי תצפית, מתקני פיקוד ושליטה ואתרי אחסון אמל״ח,
זאת כהכנה לכניסה לכניסה קרקעית של כוחות צה"ל.
האם מניות התשתיות מעניינות?
- נעילה שלילית בת"א: איידיאי צנחה 7.7%, הראל ומנורה 5.6%
- שער הדולר, חוזים על וול סטריט ומניות בולטות - מה קורה בשווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום התשתיות, שלרוב נתפס כאפור ומשעמם, הוא למעשה הבסיס לכל פעילות כלכלית: כבישים, תחבורה, תקשורת, מים ואנרגיה, ומספק ביקוש יציב ותשואות גבוהות יחסית בסיכון נמוך, כשגם השקעות ענקיות בתשתיות לטכנולוגיה ו-AI דוחפות את התחום קדימה. בשנים האחרונות מניות התשתיות בבורסה המקומית הניבו תשואות דומות למדד ת"א 125, והמשך הצמיחה תלוי בעיקר בתקציבי הממשלה ובהורדת ריבית שיכולה לשפר רווחיות. כדי לסייע למשקיעים להבין את הפוטנציאל, יצרנו דירוג חדש למניות תשתית לפי ערך כלכלי, צמיחה והערכת מומחים, לצד דירוג סיכון, שמאפשר לזהות מניות שמספקות תשואה גבוהה ביחס לסיכון. הכל בכתבה כאן - השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?