רון רוטר סמנכ"ל כספים קסטרו
צילום: אביב חופי
ראיון

"הביקושים גבוהים, ברבעון השני המכירות עלו בשיעור דו ספרתי"

למרות רבעון חלש, רון רוטר מנכ"ל קסטרו, אופטימי. בראיון לביזפורטל הוא מספר על הקשיים שחווה כעת שוק האופנה (יש מי שנהנה מהסגרים בקורונה), מסביר מדוע לדעתו קסטרו אינה תלויה בהנפקת אורבניקה כדי להציף ערך; האם תוצאות הרבעון השני תהיינה טובות יותר?

תומר אמן | (1)

"הגידול בהכנסות לעומת הירידה ברווחיות נבע בעיקר מהעובדה כי בניגוד לשנה שעברה - אז החנויות היו סגורות ולא נאלצנו לשלם עבור פתיחת החנות - השנה חווינו גל אדיר של בידודים בעקבות האומיקרון, הדבר הוביל לירידה בביקושים ובמקביל המשכנו לשלם שכר, הן לעובדים והן למשכירים", מסביר מנכ"ל קסטרו, רון רוטר

חברת קסטרו -1.37%  פרסמה הבוקר את דוחותיה לרבעון הראשון של 2022 אז דיווחה כי הכניסה כ-302 מיליון שקל, גידול של 15% בהכנסות אשתקד אז הכניסה 283 מיליון שקל, אך במקביל דיווחה על הפסד נקי של כ-26.1 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של כ-15.1 מיליון שקל אשתקד. 

שורת ההכנסות גדלה, אך בשורה התחתונה עברתם להפסד? 

"בשנה שעברה היינו סגורים עד ה-21.2, במקביל, ההוצאות היו פחותות באופן משמעותי. מדובר היה אז בזן שונה של הקורונה שהשאיר את המדינה בסגר. מה שקרה השנה הוא גל האומיקרון, שמבחינה רפואית היה חמור פחות אך עדיין הדביק יותר אנשים ולכן מצד אחד המדינה לא נכנסה לסגר, אך מצד שני אנשים רבים נשארו בבידוד."

"נוסיף לכך את העובדה את גל מזג האוויר הקר שתקף את מדינת ישראל במהלך חודש מרץ ותאלץ להתמודד עם העובדה שבמקום להתחיל למכור סחורת קיץ במחירים רגילים אתה נאלץ להמשיך ולמכור סחורת חורף במחירי סוף עונה. כל הדברים הללו אמנם 'מעלים' את המכירות אך מורידים את הרווחיות." 

האם לדעתך במהלך הרבעון השני הביקושים חזרו לקדמותם?

"מה שאנחנו רואים מולנו כרגע דומה מאוד לפתיחה של סגר קורונה מלא כפי שהיה בשנה שעברה. מבחינת הרבעון השני אנחנו רושמים רווחים גבוהים הן בשל ההשלכות הטובות של חג הפסח שהיה בתחילת אפריל, וכמובן מהביקושים הגבוהים שמאז חודש מרץ חזרו לעליה. כל המכירות - בין אם מדובר בהלבשה, אופנה או קוסמטיקה, עלו בשיעור דו ספרתי."

רמת הביקושים בענף נפגעה להערכתך? ישראלים שטסים לחול לא רוכשים שם יותר מאשר במדינת ישראל? 

"התמונות מנתב"ג ונתוני משרד הפנים מראים כי קרוב למיליון ישראלים טסו לחו"ל במהלך חודש אפריל, ובכל זאת הנתונים שלנו עבור הרבעון השני מראים כי הביקושים חזרו לאיתנותם. בסך הכל אני מעודד מהמצב ואני מאמין שבהיעדר אירועים חריגים נוספים נוכל בקרוב לחזור לשגרה." 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה לגבי מכירות באינטרנט? לפוקס יש רייטלורס ואת טרמינל איקס, איך זה פועל אצלכם?

"אצלנו לכל מותג - קסטרו, אורבינקה, קרולינה למקה וכיו"ב - יש אתר משלו. האתרים האלו בעצם מאפשרים ללקוחות להיכנס לאתר עצמו, לבחור את המוצר שהם מעוניינים בו, ואז לבחור אם לבוא לחנות ולרכוש אותו באותו מחיר כמו שהוא מופיע באתר, או לשלם באתר ולקבל את המוצר עד הבית." 

"אנחנו מאוד מאמינים בשיטה הזו והיא עובדת לחנויות הגדולות ביותר בעולם - זארה, H&M וכו' - שיטה זו מאפשרת אופטימיזציה מבחינת המכירות כי בסופו של יום הרבה מהלקוחות הצעירים נחשפים לחווית המכירה והיא מאפשרת להם להיחשף למוצרים בצורה טובה יותר, ובכך לנו למכור להם יותר ולהגדיל את שולי הרווח שלנו." 

"המטרה שלנו היא לאפשר ללקוח לרכוש בחנות הפיזית או באונליין - לי אין תמריץ לשכנע אותך אם לרכוש כאן או כאן, אני אבנה את החנות המושקעת ביותר ואני אשיק את האתר שלטעמי מעוצב בצורה הטובה ביותר והלקוח יבחר איפה הוא מעדיף לרכוש.

בפועל, כמה חנויות האונליין שלכם "טובות"?

"אם מסתכלים בסקירות של אתרי עיתונות כלכלית ושל חברות הסוקרות ביצועים באתרים של חברות כמו שלנו רואים שמדובר בקרוב ל-2 מיליון סשנים בחודש, מדובר במספרים טובים בשוק בו אנחנו פועלים.

במהלך השבוע הקודם דווח כי קסטרו, המחזיקה באורבניקה בבעלות מלאה (100%), פרסמה לרשות ניירות ערך תשקיף על פיו היא מתכננת להנפיק את אורבניקה, כאשר גורמים רבים בשוק מעריכים שהיא תבצע זאת על פי שווי שוק של בין 650 ל-850 מיליון שקל - טווח סביר בשוק האופנה, כאשר הוא מבטא מכפיל עתידי של בין 13 ל-17. 

כזכור, טרמינל איקס 6.22% , שהונפקה לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל נסחרת כיום לפי שווי של 850 מיליון שקל, זאת לאחר שני דוחות מאכזבים. ריטיילורס -5.8%  הונפקה לפני שנה על פי שווי של 1.8 מיליארד שקל ונסחרת כעת לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל, אך בחודשיים האחרונים ספגה ירידות חדות. 

המשמעות לאורבניקה היא שהשוק יכול לדרוש תמחור נמוך יותר לאור הסיכון והניסיון הרע יחסית עם חברות האופנה בחודשים האחרונים.

מה משמעות המצב בשוק האופנה מבחינת הנפקת אורבניקה? 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוהל ערך בצמיחה 31/05/2022 17:36
    הגב לתגובה זו
    מה מבוקש בדיוק? החברה מסתמכת מייצרת רווחיות באחוז גבוה ממוצרים נחותים, בטקסטיל ובאופטיקה. הצרכן יודע, קסטרו של פעם לא תהיה עוד.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.