רון רוטר סמנכ"ל כספים קסטרו
צילום: אביב חופי
ראיון

"הביקושים גבוהים, ברבעון השני המכירות עלו בשיעור דו ספרתי"

למרות רבעון חלש, רון רוטר מנכ"ל קסטרו, אופטימי. בראיון לביזפורטל הוא מספר על הקשיים שחווה כעת שוק האופנה (יש מי שנהנה מהסגרים בקורונה), מסביר מדוע לדעתו קסטרו אינה תלויה בהנפקת אורבניקה כדי להציף ערך; האם תוצאות הרבעון השני תהיינה טובות יותר?

תומר אמן | (1)

"הגידול בהכנסות לעומת הירידה ברווחיות נבע בעיקר מהעובדה כי בניגוד לשנה שעברה - אז החנויות היו סגורות ולא נאלצנו לשלם עבור פתיחת החנות - השנה חווינו גל אדיר של בידודים בעקבות האומיקרון, הדבר הוביל לירידה בביקושים ובמקביל המשכנו לשלם שכר, הן לעובדים והן למשכירים", מסביר מנכ"ל קסטרו, רון רוטר

חברת קסטרו -0.25%  פרסמה הבוקר את דוחותיה לרבעון הראשון של 2022 אז דיווחה כי הכניסה כ-302 מיליון שקל, גידול של 15% בהכנסות אשתקד אז הכניסה 283 מיליון שקל, אך במקביל דיווחה על הפסד נקי של כ-26.1 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של כ-15.1 מיליון שקל אשתקד. 

שורת ההכנסות גדלה, אך בשורה התחתונה עברתם להפסד? 

"בשנה שעברה היינו סגורים עד ה-21.2, במקביל, ההוצאות היו פחותות באופן משמעותי. מדובר היה אז בזן שונה של הקורונה שהשאיר את המדינה בסגר. מה שקרה השנה הוא גל האומיקרון, שמבחינה רפואית היה חמור פחות אך עדיין הדביק יותר אנשים ולכן מצד אחד המדינה לא נכנסה לסגר, אך מצד שני אנשים רבים נשארו בבידוד."

"נוסיף לכך את העובדה את גל מזג האוויר הקר שתקף את מדינת ישראל במהלך חודש מרץ ותאלץ להתמודד עם העובדה שבמקום להתחיל למכור סחורת קיץ במחירים רגילים אתה נאלץ להמשיך ולמכור סחורת חורף במחירי סוף עונה. כל הדברים הללו אמנם 'מעלים' את המכירות אך מורידים את הרווחיות." 

האם לדעתך במהלך הרבעון השני הביקושים חזרו לקדמותם?

"מה שאנחנו רואים מולנו כרגע דומה מאוד לפתיחה של סגר קורונה מלא כפי שהיה בשנה שעברה. מבחינת הרבעון השני אנחנו רושמים רווחים גבוהים הן בשל ההשלכות הטובות של חג הפסח שהיה בתחילת אפריל, וכמובן מהביקושים הגבוהים שמאז חודש מרץ חזרו לעליה. כל המכירות - בין אם מדובר בהלבשה, אופנה או קוסמטיקה, עלו בשיעור דו ספרתי."

רמת הביקושים בענף נפגעה להערכתך? ישראלים שטסים לחול לא רוכשים שם יותר מאשר במדינת ישראל? 

"התמונות מנתב"ג ונתוני משרד הפנים מראים כי קרוב למיליון ישראלים טסו לחו"ל במהלך חודש אפריל, ובכל זאת הנתונים שלנו עבור הרבעון השני מראים כי הביקושים חזרו לאיתנותם. בסך הכל אני מעודד מהמצב ואני מאמין שבהיעדר אירועים חריגים נוספים נוכל בקרוב לחזור לשגרה." 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה לגבי מכירות באינטרנט? לפוקס יש רייטלורס ואת טרמינל איקס, איך זה פועל אצלכם?

"אצלנו לכל מותג - קסטרו, אורבינקה, קרולינה למקה וכיו"ב - יש אתר משלו. האתרים האלו בעצם מאפשרים ללקוחות להיכנס לאתר עצמו, לבחור את המוצר שהם מעוניינים בו, ואז לבחור אם לבוא לחנות ולרכוש אותו באותו מחיר כמו שהוא מופיע באתר, או לשלם באתר ולקבל את המוצר עד הבית." 

"אנחנו מאוד מאמינים בשיטה הזו והיא עובדת לחנויות הגדולות ביותר בעולם - זארה, H&M וכו' - שיטה זו מאפשרת אופטימיזציה מבחינת המכירות כי בסופו של יום הרבה מהלקוחות הצעירים נחשפים לחווית המכירה והיא מאפשרת להם להיחשף למוצרים בצורה טובה יותר, ובכך לנו למכור להם יותר ולהגדיל את שולי הרווח שלנו." 

"המטרה שלנו היא לאפשר ללקוח לרכוש בחנות הפיזית או באונליין - לי אין תמריץ לשכנע אותך אם לרכוש כאן או כאן, אני אבנה את החנות המושקעת ביותר ואני אשיק את האתר שלטעמי מעוצב בצורה הטובה ביותר והלקוח יבחר איפה הוא מעדיף לרכוש.

בפועל, כמה חנויות האונליין שלכם "טובות"?

"אם מסתכלים בסקירות של אתרי עיתונות כלכלית ושל חברות הסוקרות ביצועים באתרים של חברות כמו שלנו רואים שמדובר בקרוב ל-2 מיליון סשנים בחודש, מדובר במספרים טובים בשוק בו אנחנו פועלים.

במהלך השבוע הקודם דווח כי קסטרו, המחזיקה באורבניקה בבעלות מלאה (100%), פרסמה לרשות ניירות ערך תשקיף על פיו היא מתכננת להנפיק את אורבניקה, כאשר גורמים רבים בשוק מעריכים שהיא תבצע זאת על פי שווי שוק של בין 650 ל-850 מיליון שקל - טווח סביר בשוק האופנה, כאשר הוא מבטא מכפיל עתידי של בין 13 ל-17. 

כזכור, טרמינל איקס -0.91% , שהונפקה לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל נסחרת כיום לפי שווי של 850 מיליון שקל, זאת לאחר שני דוחות מאכזבים. ריטיילורס -1.19%  הונפקה לפני שנה על פי שווי של 1.8 מיליארד שקל ונסחרת כעת לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל, אך בחודשיים האחרונים ספגה ירידות חדות. 

המשמעות לאורבניקה היא שהשוק יכול לדרוש תמחור נמוך יותר לאור הסיכון והניסיון הרע יחסית עם חברות האופנה בחודשים האחרונים.

מה משמעות המצב בשוק האופנה מבחינת הנפקת אורבניקה? 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוהל ערך בצמיחה 31/05/2022 17:36
    הגב לתגובה זו
    מה מבוקש בדיוק? החברה מסתמכת מייצרת רווחיות באחוז גבוה ממוצרים נחותים, בטקסטיל ובאופטיקה. הצרכן יודע, קסטרו של פעם לא תהיה עוד.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.