סניף בנק הפועלים כספומט כסף
צילום: יח"צ

לאחר הסרת האיסור: בנק הפועלים יחלק דיבידנד של 617 מיליון שקל

הבנק הוא הראשון מבין הבנקים שחוזר לחלק דיבידנדים; מדובר בדיבידנד בגובה 30% מרווחי הבנק של שנת 2020 - האחוז הגבוה ביותר שהפיקוח על הבנקים מתיר. היקף הדיבידנד חריג יחסית עבור הבנק וזו הפעם הראשונה מאז 2019 שהבנק מחלק דיבידנד
נתנאל אריאל | (4)

לאחר שהמפקח על הבנקים בבנק ישראל הסיר לפני שבועיים את האיסור על הבנקים לחלק דיבידנדים, איסור שהושת על הבנקים בעקבות משבר הקורונה במטרה למנוע זעזועים במערכת הפיננסית, מודיע כעת בנק הפועלים -0.21% על חלוקת דיבידנד של 616.8 מיליון שקל, או 46 אגורות. למניה, מדובר ב-30% מהרווח הנקי של שנת 2020. 

המועד הקובע לחלוקת הדיבידנד יהיה ה-9 באוגוסט, ומועד התשלום יהיה ה-18 באוגוסט. על פי הבנק, יתרת הרווחים שלו לאחר חלוקת הדיבידנד תעמוד על 31.9 מיליארד שקלים.

למעשה מדובר בפעם הראשונה מאז סוף ספטמבר 2019 שבו הבנק מחלק דיבידנד. אז עמד הדיבידנד על סכום של 1 מיליארד שקל או כ-74.9 אגורות למניה. 

הבנק הוא הראשון שחוזר לחלק דיבידנדים מאז הסרת האיסור של הפיקוח על הבנקים לפני כשבועיים, וגם הבנקים האחרים צפויים לשוב למדיניות חלוקת דיבידנד.

הסכום של הדיבידנד ב-2019 היה חריג - וגם הדיבידנד הנוכחי גבוה יחסית. לפני כן הפעם האחרונה שחילק הבנק דיבידנד הייתה במאי 2018, שנה קודם, ובו חילק הבנק דיבידנד של 251.2 מיליון שקל, 18.8 אגורות למניה. רבעון קודם לכן חילק הבנק דיבידנד בסך 244.77 מיליארד שקל, 18.3 אגורות למניה.

הבנק צפוי לדווח בחודש הקרוב את דוחותיו לרבעון השני של שנת 2021, וברבעון הקודם הוא דיווח על רווח של 1.35 מיליארד שקל - תשואה של 14.2% על ההון. הבנק ביטל הפסדי אשראי שרשם בתקופת הקורונה, מה שהגדיל את הרווח (ברוטו) ב-508 מיליון שקל; משמע - הרווח "האמיתי" (תחת הפרשה מייצגת) מוערך בכ-800-900 מיליון - עדיין מרשים

 

התוצאות של הבנקים טובות - אמרנו לכם מזמן שכך צפוי להיות

הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה, מניות הבנקים זינקו מאז תקופת השפל של הקורונה ב-40%-50% תוך 4-5 חודשים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.

 
האמת שזה לא חדש, הכתובת הייתה על הקיר וכבר באמצע 2020 ולאורך כל המחצית השנייה של 2020 אתם קוראים כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח של מניות הבנקים (כאןכאןכאןכאן ויש עוד). בהמשך גם בית ההשקות IBI המליצו לקנות את מניות הבנקים, שלהערכתם צפויים להמשיך ולעלות. 
 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בושה וכלימה (ל"ת)
    שימישי 02/08/2021 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי 02/08/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מחלקים את הכסף המשכנתאות מטורפות וגזרים קופון לעצם בלי לחשוב לרגע על היום השחור שיגיע בקרוב
  • 2.
    אחד 02/08/2021 08:01
    הגב לתגובה זו
    עושקים את עולם עם ריביות מטורפות .על חשבון החוסכים והפנסיונרים.שיתבישו
  • 1.
    דיסקונט תחלק דיבידנד ותעלה בגדול. (ל"ת)
    יודע דבר 01/08/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.