סניף בנק הפועלים כספומט כסף
צילום: יח"צ

לאחר הסרת האיסור: בנק הפועלים יחלק דיבידנד של 617 מיליון שקל

הבנק הוא הראשון מבין הבנקים שחוזר לחלק דיבידנדים; מדובר בדיבידנד בגובה 30% מרווחי הבנק של שנת 2020 - האחוז הגבוה ביותר שהפיקוח על הבנקים מתיר. היקף הדיבידנד חריג יחסית עבור הבנק וזו הפעם הראשונה מאז 2019 שהבנק מחלק דיבידנד
נתנאל אריאל | (4)

לאחר שהמפקח על הבנקים בבנק ישראל הסיר לפני שבועיים את האיסור על הבנקים לחלק דיבידנדים, איסור שהושת על הבנקים בעקבות משבר הקורונה במטרה למנוע זעזועים במערכת הפיננסית, מודיע כעת בנק הפועלים 1.21% על חלוקת דיבידנד של 616.8 מיליון שקל, או 46 אגורות. למניה, מדובר ב-30% מהרווח הנקי של שנת 2020. 

המועד הקובע לחלוקת הדיבידנד יהיה ה-9 באוגוסט, ומועד התשלום יהיה ה-18 באוגוסט. על פי הבנק, יתרת הרווחים שלו לאחר חלוקת הדיבידנד תעמוד על 31.9 מיליארד שקלים.

למעשה מדובר בפעם הראשונה מאז סוף ספטמבר 2019 שבו הבנק מחלק דיבידנד. אז עמד הדיבידנד על סכום של 1 מיליארד שקל או כ-74.9 אגורות למניה. 

הבנק הוא הראשון שחוזר לחלק דיבידנדים מאז הסרת האיסור של הפיקוח על הבנקים לפני כשבועיים, וגם הבנקים האחרים צפויים לשוב למדיניות חלוקת דיבידנד.

הסכום של הדיבידנד ב-2019 היה חריג - וגם הדיבידנד הנוכחי גבוה יחסית. לפני כן הפעם האחרונה שחילק הבנק דיבידנד הייתה במאי 2018, שנה קודם, ובו חילק הבנק דיבידנד של 251.2 מיליון שקל, 18.8 אגורות למניה. רבעון קודם לכן חילק הבנק דיבידנד בסך 244.77 מיליארד שקל, 18.3 אגורות למניה.

הבנק צפוי לדווח בחודש הקרוב את דוחותיו לרבעון השני של שנת 2021, וברבעון הקודם הוא דיווח על רווח של 1.35 מיליארד שקל - תשואה של 14.2% על ההון. הבנק ביטל הפסדי אשראי שרשם בתקופת הקורונה, מה שהגדיל את הרווח (ברוטו) ב-508 מיליון שקל; משמע - הרווח "האמיתי" (תחת הפרשה מייצגת) מוערך בכ-800-900 מיליון - עדיין מרשים

 

התוצאות של הבנקים טובות - אמרנו לכם מזמן שכך צפוי להיות

הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה, מניות הבנקים זינקו מאז תקופת השפל של הקורונה ב-40%-50% תוך 4-5 חודשים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.

 
האמת שזה לא חדש, הכתובת הייתה על הקיר וכבר באמצע 2020 ולאורך כל המחצית השנייה של 2020 אתם קוראים כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח של מניות הבנקים (כאןכאןכאןכאן ויש עוד). בהמשך גם בית ההשקות IBI המליצו לקנות את מניות הבנקים, שלהערכתם צפויים להמשיך ולעלות. 
 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בושה וכלימה (ל"ת)
    שימישי 02/08/2021 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי 02/08/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מחלקים את הכסף המשכנתאות מטורפות וגזרים קופון לעצם בלי לחשוב לרגע על היום השחור שיגיע בקרוב
  • 2.
    אחד 02/08/2021 08:01
    הגב לתגובה זו
    עושקים את עולם עם ריביות מטורפות .על חשבון החוסכים והפנסיונרים.שיתבישו
  • 1.
    דיסקונט תחלק דיבידנד ותעלה בגדול. (ל"ת)
    יודע דבר 01/08/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 6.8%, אנרג׳יקס יורדת 5.7% - מדד הבנקים מוסיף 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.7%, ת״א 90 מטפס 1.3%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף -0.52%   אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״


מדד ת״א ביטחוניות (החדש) במומנטום שלישי. זה מוביל אותנו לחשוב על הוויכוחים על התקציב בין האוצר למשרד הבטחון. תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז, האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים.



אנלייט אנלייט אנרגיה 7.36%   ואנרג’יקס אנרג'יקס -5.76%   הן בחמישיה הפותחת של חברות האנרגיה בבורסה. לאורך החודשים האחרונים הן זזו די בהתאמה, אבל תוצאות הרבעון השלישי הפרידו ביניהן.