סניף בנק הפועלים כספומט כסף
צילום: יח"צ

לאחר הסרת האיסור: בנק הפועלים יחלק דיבידנד של 617 מיליון שקל

הבנק הוא הראשון מבין הבנקים שחוזר לחלק דיבידנדים; מדובר בדיבידנד בגובה 30% מרווחי הבנק של שנת 2020 - האחוז הגבוה ביותר שהפיקוח על הבנקים מתיר. היקף הדיבידנד חריג יחסית עבור הבנק וזו הפעם הראשונה מאז 2019 שהבנק מחלק דיבידנד
נתנאל אריאל | (4)

לאחר שהמפקח על הבנקים בבנק ישראל הסיר לפני שבועיים את האיסור על הבנקים לחלק דיבידנדים, איסור שהושת על הבנקים בעקבות משבר הקורונה במטרה למנוע זעזועים במערכת הפיננסית, מודיע כעת בנק הפועלים 0.28% על חלוקת דיבידנד של 616.8 מיליון שקל, או 46 אגורות. למניה, מדובר ב-30% מהרווח הנקי של שנת 2020. 

המועד הקובע לחלוקת הדיבידנד יהיה ה-9 באוגוסט, ומועד התשלום יהיה ה-18 באוגוסט. על פי הבנק, יתרת הרווחים שלו לאחר חלוקת הדיבידנד תעמוד על 31.9 מיליארד שקלים.

למעשה מדובר בפעם הראשונה מאז סוף ספטמבר 2019 שבו הבנק מחלק דיבידנד. אז עמד הדיבידנד על סכום של 1 מיליארד שקל או כ-74.9 אגורות למניה. 

הבנק הוא הראשון שחוזר לחלק דיבידנדים מאז הסרת האיסור של הפיקוח על הבנקים לפני כשבועיים, וגם הבנקים האחרים צפויים לשוב למדיניות חלוקת דיבידנד.

הסכום של הדיבידנד ב-2019 היה חריג - וגם הדיבידנד הנוכחי גבוה יחסית. לפני כן הפעם האחרונה שחילק הבנק דיבידנד הייתה במאי 2018, שנה קודם, ובו חילק הבנק דיבידנד של 251.2 מיליון שקל, 18.8 אגורות למניה. רבעון קודם לכן חילק הבנק דיבידנד בסך 244.77 מיליארד שקל, 18.3 אגורות למניה.

הבנק צפוי לדווח בחודש הקרוב את דוחותיו לרבעון השני של שנת 2021, וברבעון הקודם הוא דיווח על רווח של 1.35 מיליארד שקל - תשואה של 14.2% על ההון. הבנק ביטל הפסדי אשראי שרשם בתקופת הקורונה, מה שהגדיל את הרווח (ברוטו) ב-508 מיליון שקל; משמע - הרווח "האמיתי" (תחת הפרשה מייצגת) מוערך בכ-800-900 מיליון - עדיין מרשים

 

התוצאות של הבנקים טובות - אמרנו לכם מזמן שכך צפוי להיות

הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה, מניות הבנקים זינקו מאז תקופת השפל של הקורונה ב-40%-50% תוך 4-5 חודשים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.

 
האמת שזה לא חדש, הכתובת הייתה על הקיר וכבר באמצע 2020 ולאורך כל המחצית השנייה של 2020 אתם קוראים כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח של מניות הבנקים (כאןכאןכאןכאן ויש עוד). בהמשך גם בית ההשקות IBI המליצו לקנות את מניות הבנקים, שלהערכתם צפויים להמשיך ולעלות. 
 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בושה וכלימה (ל"ת)
    שימישי 02/08/2021 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי 02/08/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מחלקים את הכסף המשכנתאות מטורפות וגזרים קופון לעצם בלי לחשוב לרגע על היום השחור שיגיע בקרוב
  • 2.
    אחד 02/08/2021 08:01
    הגב לתגובה זו
    עושקים את עולם עם ריביות מטורפות .על חשבון החוסכים והפנסיונרים.שיתבישו
  • 1.
    דיסקונט תחלק דיבידנד ותעלה בגדול. (ל"ת)
    יודע דבר 01/08/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים