סניף בנק הפועלים כספומט כסף
צילום: יח"צ

לאחר הסרת האיסור: בנק הפועלים יחלק דיבידנד של 617 מיליון שקל

הבנק הוא הראשון מבין הבנקים שחוזר לחלק דיבידנדים; מדובר בדיבידנד בגובה 30% מרווחי הבנק של שנת 2020 - האחוז הגבוה ביותר שהפיקוח על הבנקים מתיר. היקף הדיבידנד חריג יחסית עבור הבנק וזו הפעם הראשונה מאז 2019 שהבנק מחלק דיבידנד
נתנאל אריאל | (4)

לאחר שהמפקח על הבנקים בבנק ישראל הסיר לפני שבועיים את האיסור על הבנקים לחלק דיבידנדים, איסור שהושת על הבנקים בעקבות משבר הקורונה במטרה למנוע זעזועים במערכת הפיננסית, מודיע כעת בנק הפועלים -0.35% על חלוקת דיבידנד של 616.8 מיליון שקל, או 46 אגורות. למניה, מדובר ב-30% מהרווח הנקי של שנת 2020. 

המועד הקובע לחלוקת הדיבידנד יהיה ה-9 באוגוסט, ומועד התשלום יהיה ה-18 באוגוסט. על פי הבנק, יתרת הרווחים שלו לאחר חלוקת הדיבידנד תעמוד על 31.9 מיליארד שקלים.

למעשה מדובר בפעם הראשונה מאז סוף ספטמבר 2019 שבו הבנק מחלק דיבידנד. אז עמד הדיבידנד על סכום של 1 מיליארד שקל או כ-74.9 אגורות למניה. 

הבנק הוא הראשון שחוזר לחלק דיבידנדים מאז הסרת האיסור של הפיקוח על הבנקים לפני כשבועיים, וגם הבנקים האחרים צפויים לשוב למדיניות חלוקת דיבידנד.

הסכום של הדיבידנד ב-2019 היה חריג - וגם הדיבידנד הנוכחי גבוה יחסית. לפני כן הפעם האחרונה שחילק הבנק דיבידנד הייתה במאי 2018, שנה קודם, ובו חילק הבנק דיבידנד של 251.2 מיליון שקל, 18.8 אגורות למניה. רבעון קודם לכן חילק הבנק דיבידנד בסך 244.77 מיליארד שקל, 18.3 אגורות למניה.

הבנק צפוי לדווח בחודש הקרוב את דוחותיו לרבעון השני של שנת 2021, וברבעון הקודם הוא דיווח על רווח של 1.35 מיליארד שקל - תשואה של 14.2% על ההון. הבנק ביטל הפסדי אשראי שרשם בתקופת הקורונה, מה שהגדיל את הרווח (ברוטו) ב-508 מיליון שקל; משמע - הרווח "האמיתי" (תחת הפרשה מייצגת) מוערך בכ-800-900 מיליון - עדיין מרשים

 

התוצאות של הבנקים טובות - אמרנו לכם מזמן שכך צפוי להיות

הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה, מניות הבנקים זינקו מאז תקופת השפל של הקורונה ב-40%-50% תוך 4-5 חודשים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.

 
האמת שזה לא חדש, הכתובת הייתה על הקיר וכבר באמצע 2020 ולאורך כל המחצית השנייה של 2020 אתם קוראים כאן בביזפורטל הרבה אייטמים על התמחור הנוח של מניות הבנקים (כאןכאןכאןכאן ויש עוד). בהמשך גם בית ההשקות IBI המליצו לקנות את מניות הבנקים, שלהערכתם צפויים להמשיך ולעלות. 
 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בושה וכלימה (ל"ת)
    שימישי 02/08/2021 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי 02/08/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מחלקים את הכסף המשכנתאות מטורפות וגזרים קופון לעצם בלי לחשוב לרגע על היום השחור שיגיע בקרוב
  • 2.
    אחד 02/08/2021 08:01
    הגב לתגובה זו
    עושקים את עולם עם ריביות מטורפות .על חשבון החוסכים והפנסיונרים.שיתבישו
  • 1.
    דיסקונט תחלק דיבידנד ותעלה בגדול. (ל"ת)
    יודע דבר 01/08/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.