לאחר הסרת האיסור: בנק הפועלים יחלק דיבידנד של 617 מיליון שקל
לאחר שהמפקח על הבנקים בבנק ישראל הסיר לפני שבועיים את האיסור על הבנקים לחלק דיבידנדים, איסור שהושת על הבנקים בעקבות משבר הקורונה במטרה למנוע זעזועים במערכת הפיננסית, מודיע כעת בנק הפועלים 2.09% על חלוקת דיבידנד של 616.8 מיליון שקל, או 46 אגורות. למניה, מדובר ב-30% מהרווח הנקי של שנת 2020.
המועד הקובע לחלוקת הדיבידנד יהיה ה-9 באוגוסט, ומועד התשלום יהיה ה-18 באוגוסט. על פי הבנק, יתרת הרווחים שלו לאחר חלוקת הדיבידנד תעמוד על 31.9 מיליארד שקלים.
למעשה מדובר בפעם הראשונה מאז סוף ספטמבר 2019 שבו הבנק מחלק דיבידנד. אז עמד הדיבידנד על סכום של 1 מיליארד שקל או כ-74.9 אגורות למניה.
הבנק הוא הראשון שחוזר לחלק דיבידנדים מאז הסרת האיסור של הפיקוח על הבנקים לפני כשבועיים, וגם הבנקים האחרים צפויים לשוב למדיניות חלוקת דיבידנד.
הסכום של הדיבידנד ב-2019 היה חריג - וגם הדיבידנד הנוכחי גבוה יחסית. לפני כן הפעם האחרונה שחילק הבנק דיבידנד הייתה במאי 2018, שנה קודם, ובו חילק הבנק דיבידנד של 251.2 מיליון שקל, 18.8 אגורות למניה. רבעון קודם לכן חילק הבנק דיבידנד בסך 244.77 מיליארד שקל, 18.3 אגורות למניה.
הבנק צפוי לדווח בחודש הקרוב את דוחותיו לרבעון השני של שנת 2021, וברבעון הקודם הוא דיווח על רווח של 1.35 מיליארד שקל - תשואה של 14.2% על ההון. הבנק ביטל הפסדי אשראי שרשם בתקופת הקורונה, מה שהגדיל את הרווח (ברוטו) ב-508 מיליון שקל; משמע - הרווח "האמיתי" (תחת הפרשה מייצגת) מוערך בכ-800-900 מיליון - עדיין מרשים
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה, מניות הבנקים זינקו מאז תקופת השפל של הקורונה ב-40%-50% תוך 4-5 חודשים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.
- 4.בושה וכלימה (ל"ת)שימישי 02/08/2021 21:00הגב לתגובה זו
- 3.רועי 02/08/2021 11:08הגב לתגובה זוהבנקים מחלקים את הכסף המשכנתאות מטורפות וגזרים קופון לעצם בלי לחשוב לרגע על היום השחור שיגיע בקרוב
- 2.אחד 02/08/2021 08:01הגב לתגובה זועושקים את עולם עם ריביות מטורפות .על חשבון החוסכים והפנסיונרים.שיתבישו
- 1.דיסקונט תחלק דיבידנד ותעלה בגדול. (ל"ת)יודע דבר 01/08/2021 21:39הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת
לידר שוקי הון התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה.
כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות.
"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הצרכנים נשארים בבית ורשתות המזון מרוויחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון
