דפנה בקשטנסקי
צילום: יחץ

"החשש מבועה ברור, אך הנתונים ידחפו את השוק קדימה"

דפנה בקשטנסקי, מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים מסבירה שרק מניות יביאו לגידול בתשואה וזו הסיבה שהרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות גדל; וגם - מה המשקיעים הפרטיים יכולים ללמוד מהמשקיעים הגדולים/ התאגידים? 
אלמוג עזר | (1)

"אצל הלקוחות שלנו מתקבלות החלטות יותר רציונליות כתוצאה משימוש בוועדת השקעות. משקיעים פרטיים חשופים הרבה יותר לרגש וללחץ אישי". כך מתארת דפנה בקשטנסקי מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים את העבודה מול תאגידים. 

בקשטנסקי לא פוטרת גם את נציגי התאגידים מביקורת ומוסיפה גם כי התאגידים יכולים ללמוד מהמשקיעים הפרטיים כיצד להפוך לפחות שמרניים. "במצב היום, שמרנות יתר היא גם סיכון שיכול להתממש. זאת משום שהסולידי הפך ללא סולידי ועשוי לגרום להפסדים גבוהים ריאליים לאורך זמן בעקבות תשואה אפסית ועליית מחירים במשק".

בקשטנסקי נמצאת בתפקידה הנוכחי משנת 2013. שווי התיקים התאגידיים במיטב דש ניהול תיקים הוא בהיקף של כ-8 מיליארד שקל, כאשר את רובו מנהלת בקשטנסקי. לעולם ניהול תיקים, יש מאפיינים ייחודיים בעיקר משום אופי הלקוחות שבהם מוסדות להשכלה גבוהה, קיבוצים, עמותות, חברות ממשלתיות, מלכרים, חברות ציבוריות ופרטיות וגם העובדה שהכספים כמעט תמיד נהנים ממעמד של פטור מניכוי מס במקור.

במה שונה ניהול השקעות לתאגידים לעומת משקיעים פרטיים?

"אנחנו חייבים להתמקד בעיקר בטווח הארוך. הכסף הוא כרית ביטחון של התאגיד והתשואה היא חלק מההכנסה של התאגיד. הלקוחות עצמם מאד מקצועיים".

איך הגיבו הלקוחות בחודשי מרץ אפריל אשתקד כאשר פאניקת הקורונה הייתה בשיאה? 

"בירידות בשווקים היה נדיר מאד שלקוח ייבהל ויבצע משיכה או מימוש של התיק, בניגוד למה שראינו בשוק. המצב דרש ממנו לבצע שיחות רבות כדי להרגיע את הלקוחות. כדאי לזכור שהירידות בשווקים גרמו גם לסערה בשוק האג"ח ולכן פגעו בתיקי התאגידים, למרות האופי השמרני שלהם. זה הצריך מאיתנו לעבוד קשה במיוחד. חלקם אף נתנו לנו את הגב להגדיל את האחזקה המנייתית והאג"ח הקונצרני בדירוגים גבוהים תוך כדי המשבר".  

בתיקי תאגידים קיימת דילמה. מחד הם בנויים לאחזקה בטווח הארוך מאידך יכולת החשיפה שלהם לסיכון מוגבלת. לכן, האחזקה המנייתית שלהן עומדת על שיעורים נמוכים. אבל על פי בקשטנסקי המצב הזה משתנה. 

"התאגידים מבינים כי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה למניות, כי זו הבחירה המתבקשת כדי להגדיל את תשואת התיק לאורך זמן. אני יכולה לתת דוגמה לעיריות. לאורך השנים חל איסור על עיירות להחזיק בתיק הנכסים שלהן מניות. חוזר משרד הפנים מתחילת 2020 העניק להן הרשאה להחזקה של 10%. אני יכולה לקבוע כי העיירות אכן רוכשות מניות כדי להגדיל את התשואה בתיק שלהן. באופן כללי התאגידים שמרנים מטבעם ולא אוהבים תנודתיות אבל יש מעבר היום מ-15% מניות ל-20% ומ-10% ל-15% וגם תיקי 0% עוברים ל-5% או 10% מניות". 

מה המניות המועדפות שלך בתיקים? 

"אני מאמינה בתעשיית השבבים. התעשייה צומחת בצורה מטורפת. אנחנו רואים את זה בענן, בערים חכמות, במצלמות. החשיפה בחו"ל אמורה להיעשות דרך סלים ומקרב המניות הישראליות אנו אוהבים את נובה וקמטק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אנו גם חוזים את המשך התאוששות הבנקים, לצד סקטורים של ביטוח ונדל"ן עם ביצוע השקעה סלקטיבית של מניות. במיוחד לנוכח ההנחה כי ישראל תהיה אחת המדינות הראשונות שתצא מהמשבר".

"לגבי סקטור  הטכנולוגיה, מגמת ההתחזקות של החברות תימשך התוצאות של חברות אלו אמורות לגדול באופן ניכר. אנו מבצעים הערכות השווי של חברות אלו על פי הכנסות של שלוש שנים קדימה, ותחת השקפה זו, מניות האנרגיה הירוקה עדיין מעניינות".

יש מקום גם למניות חלום? 

"לא דיברתי עד כה על מניות חלום, הן דבר בפני עצמו. גל ההנפקות של סטארטאפים ללא מכירות הן דבר שכדאי לתת עליו את הדעת. אני בטוחה שבעתיד נסתכל על חלקן כהצלחה, אבל הדרך עוד ארוכה. בכל אופן, לגבי תיקים תאגידיים, זה ייכנס באופן מינורי וכתזרים".

השיאים החדשים בוול סטריט לא גורמים לך לחשש?

"החשש מבועה ברור, אבל אם מנתחים את המצב רואים שקיימים נתונים שיידחפו את השוק קדימה. החיסון יגרום לשיפור בנתונים הכלכליים, בנוסף, התמריצים הפיסקליים, השפעתם חזקה יותר מהשפעת התמריצים שמגיעים מהבנקים המרכזיים. בארה"ב המהלכים של הממשל הם דרמטיים מאוד".

"באופן יחסי לתמ"ג העולמי, גודל התמריצים הוא משמעותי. בנוסף נעשתה קפיצת מדרגה בהתייעלות שתביא לעלייה בפריון ואנו יודעים לספר על עלייה בהשקעות של החברות שהן תמיד סימן טוב לצמיחה עתידית ולשוק המניות. כמו כן שיעורי האבטלה לא יעלו כל כך מהר. לכן הריבית תהיה נמוכה לאורך זמן".

אם כך, איך את מסבירה את מכפיל הרווח הגבוהים? 

"מכפילי הרווח הגבוהים הם מכפילים של יציאה ממיתון. מבחינה מחזורית זה מאפיין את השלב הזה. בנוסף, רמות האופטימיות אינן גבוהות מדי, הן סבירות".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יחזקאל 21/02/2021 10:01
    הגב לתגובה זו
    שהמצב לא יציב ומסוכן! גם רגע לפני המפולת הם ממליצים להשקיע כי זו הפרנסה שלהם
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

טסט

עדי ברזילי |
לאומי מדד ת"א 35 0.49% פועלים 0.56%