דפנה בקשטנסקי
צילום: יחץ

"החשש מבועה ברור, אך הנתונים ידחפו את השוק קדימה"

דפנה בקשטנסקי, מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים מסבירה שרק מניות יביאו לגידול בתשואה וזו הסיבה שהרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות גדל; וגם - מה המשקיעים הפרטיים יכולים ללמוד מהמשקיעים הגדולים/ התאגידים? 
אלמוג עזר | (1)

"אצל הלקוחות שלנו מתקבלות החלטות יותר רציונליות כתוצאה משימוש בוועדת השקעות. משקיעים פרטיים חשופים הרבה יותר לרגש וללחץ אישי". כך מתארת דפנה בקשטנסקי מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים את העבודה מול תאגידים. 

בקשטנסקי לא פוטרת גם את נציגי התאגידים מביקורת ומוסיפה גם כי התאגידים יכולים ללמוד מהמשקיעים הפרטיים כיצד להפוך לפחות שמרניים. "במצב היום, שמרנות יתר היא גם סיכון שיכול להתממש. זאת משום שהסולידי הפך ללא סולידי ועשוי לגרום להפסדים גבוהים ריאליים לאורך זמן בעקבות תשואה אפסית ועליית מחירים במשק".

בקשטנסקי נמצאת בתפקידה הנוכחי משנת 2013. שווי התיקים התאגידיים במיטב דש ניהול תיקים הוא בהיקף של כ-8 מיליארד שקל, כאשר את רובו מנהלת בקשטנסקי. לעולם ניהול תיקים, יש מאפיינים ייחודיים בעיקר משום אופי הלקוחות שבהם מוסדות להשכלה גבוהה, קיבוצים, עמותות, חברות ממשלתיות, מלכרים, חברות ציבוריות ופרטיות וגם העובדה שהכספים כמעט תמיד נהנים ממעמד של פטור מניכוי מס במקור.

במה שונה ניהול השקעות לתאגידים לעומת משקיעים פרטיים?

"אנחנו חייבים להתמקד בעיקר בטווח הארוך. הכסף הוא כרית ביטחון של התאגיד והתשואה היא חלק מההכנסה של התאגיד. הלקוחות עצמם מאד מקצועיים".

איך הגיבו הלקוחות בחודשי מרץ אפריל אשתקד כאשר פאניקת הקורונה הייתה בשיאה? 

"בירידות בשווקים היה נדיר מאד שלקוח ייבהל ויבצע משיכה או מימוש של התיק, בניגוד למה שראינו בשוק. המצב דרש ממנו לבצע שיחות רבות כדי להרגיע את הלקוחות. כדאי לזכור שהירידות בשווקים גרמו גם לסערה בשוק האג"ח ולכן פגעו בתיקי התאגידים, למרות האופי השמרני שלהם. זה הצריך מאיתנו לעבוד קשה במיוחד. חלקם אף נתנו לנו את הגב להגדיל את האחזקה המנייתית והאג"ח הקונצרני בדירוגים גבוהים תוך כדי המשבר".  

בתיקי תאגידים קיימת דילמה. מחד הם בנויים לאחזקה בטווח הארוך מאידך יכולת החשיפה שלהם לסיכון מוגבלת. לכן, האחזקה המנייתית שלהן עומדת על שיעורים נמוכים. אבל על פי בקשטנסקי המצב הזה משתנה. 

"התאגידים מבינים כי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה למניות, כי זו הבחירה המתבקשת כדי להגדיל את תשואת התיק לאורך זמן. אני יכולה לתת דוגמה לעיריות. לאורך השנים חל איסור על עיירות להחזיק בתיק הנכסים שלהן מניות. חוזר משרד הפנים מתחילת 2020 העניק להן הרשאה להחזקה של 10%. אני יכולה לקבוע כי העיירות אכן רוכשות מניות כדי להגדיל את התשואה בתיק שלהן. באופן כללי התאגידים שמרנים מטבעם ולא אוהבים תנודתיות אבל יש מעבר היום מ-15% מניות ל-20% ומ-10% ל-15% וגם תיקי 0% עוברים ל-5% או 10% מניות". 

מה המניות המועדפות שלך בתיקים? 

"אני מאמינה בתעשיית השבבים. התעשייה צומחת בצורה מטורפת. אנחנו רואים את זה בענן, בערים חכמות, במצלמות. החשיפה בחו"ל אמורה להיעשות דרך סלים ומקרב המניות הישראליות אנו אוהבים את נובה וקמטק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אנו גם חוזים את המשך התאוששות הבנקים, לצד סקטורים של ביטוח ונדל"ן עם ביצוע השקעה סלקטיבית של מניות. במיוחד לנוכח ההנחה כי ישראל תהיה אחת המדינות הראשונות שתצא מהמשבר".

"לגבי סקטור  הטכנולוגיה, מגמת ההתחזקות של החברות תימשך התוצאות של חברות אלו אמורות לגדול באופן ניכר. אנו מבצעים הערכות השווי של חברות אלו על פי הכנסות של שלוש שנים קדימה, ותחת השקפה זו, מניות האנרגיה הירוקה עדיין מעניינות".

יש מקום גם למניות חלום? 

"לא דיברתי עד כה על מניות חלום, הן דבר בפני עצמו. גל ההנפקות של סטארטאפים ללא מכירות הן דבר שכדאי לתת עליו את הדעת. אני בטוחה שבעתיד נסתכל על חלקן כהצלחה, אבל הדרך עוד ארוכה. בכל אופן, לגבי תיקים תאגידיים, זה ייכנס באופן מינורי וכתזרים".

השיאים החדשים בוול סטריט לא גורמים לך לחשש?

"החשש מבועה ברור, אבל אם מנתחים את המצב רואים שקיימים נתונים שיידחפו את השוק קדימה. החיסון יגרום לשיפור בנתונים הכלכליים, בנוסף, התמריצים הפיסקליים, השפעתם חזקה יותר מהשפעת התמריצים שמגיעים מהבנקים המרכזיים. בארה"ב המהלכים של הממשל הם דרמטיים מאוד".

"באופן יחסי לתמ"ג העולמי, גודל התמריצים הוא משמעותי. בנוסף נעשתה קפיצת מדרגה בהתייעלות שתביא לעלייה בפריון ואנו יודעים לספר על עלייה בהשקעות של החברות שהן תמיד סימן טוב לצמיחה עתידית ולשוק המניות. כמו כן שיעורי האבטלה לא יעלו כל כך מהר. לכן הריבית תהיה נמוכה לאורך זמן".

אם כך, איך את מסבירה את מכפיל הרווח הגבוהים? 

"מכפילי הרווח הגבוהים הם מכפילים של יציאה ממיתון. מבחינה מחזורית זה מאפיין את השלב הזה. בנוסף, רמות האופטימיות אינן גבוהות מדי, הן סבירות".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יחזקאל 21/02/2021 10:01
    הגב לתגובה זו
    שהמצב לא יציב ומסוכן! גם רגע לפני המפולת הם ממליצים להשקיע כי זו הפרנסה שלהם
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית נופלת 20%, המדים עולים עד 1%

הכוונה להנפיק את רשף, הבת של ארית גורמת לנפילה של 20% במניית ארית

מערכת ביזפורטל |

המדדים המובילים בבורסה עולים וכצפוי הבורסה שברה שיאים גם היום. מול העליות המרשימות, הנה רשימת הגדולות, בולטת ארית בקריסה של 20% ובמחזור של 165 מיליון שקל.  



אתמול בערב הודיעה ארית ארית תעשיות -20%    על הנפקה בחברה הבת רשף. ארית זה הסיפור הגדול של השנתיים האחרונות - חברה שהתרוממה משווי של 100-150 מיליון שקל ל-5 מיליארד שקל. העלייה הזו נובעת ממכירות מוגברות של מרעומים אלקטרוניים לצה"ל וגם להודו וצפון אמריקה. האם ההתרוממות ברווח יכולה להחזיק, האם רווחיות של 70% לחברה הגיונית לאורך זמן או שהחברה נהנית מגל ענק של ביקושים שמתישהו יסתיים. במלחמה קונים מכל הבא ליד ולא דואגים למחירים סבירים.  אבל ביום שאחרי האם משהב"ט  לא יסתכל בדוחות של ארית יראה את הרווחיות ויגיד - "הגזמתם"? גם המחירים יכולים לרדת וגם הכמויות עשויות לרדת. זה לא יקרה ברבעון, גם לא בשנה. יש צבר גדול ואת זה בדיוק מנצלת החברה, אבל עוד שנה-שנתיים יכולים להגיע חריקות, אולי אפילו מוקדם יותר - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים


 




נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.85%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה