דפנה בקשטנסקי
צילום: יחץ

"החשש מבועה ברור, אך הנתונים ידחפו את השוק קדימה"

דפנה בקשטנסקי, מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים מסבירה שרק מניות יביאו לגידול בתשואה וזו הסיבה שהרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות גדל; וגם - מה המשקיעים הפרטיים יכולים ללמוד מהמשקיעים הגדולים/ התאגידים? 
אלמוג עזר | (1)

"אצל הלקוחות שלנו מתקבלות החלטות יותר רציונליות כתוצאה משימוש בוועדת השקעות. משקיעים פרטיים חשופים הרבה יותר לרגש וללחץ אישי". כך מתארת דפנה בקשטנסקי מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים את העבודה מול תאגידים. 

בקשטנסקי לא פוטרת גם את נציגי התאגידים מביקורת ומוסיפה גם כי התאגידים יכולים ללמוד מהמשקיעים הפרטיים כיצד להפוך לפחות שמרניים. "במצב היום, שמרנות יתר היא גם סיכון שיכול להתממש. זאת משום שהסולידי הפך ללא סולידי ועשוי לגרום להפסדים גבוהים ריאליים לאורך זמן בעקבות תשואה אפסית ועליית מחירים במשק".

בקשטנסקי נמצאת בתפקידה הנוכחי משנת 2013. שווי התיקים התאגידיים במיטב דש ניהול תיקים הוא בהיקף של כ-8 מיליארד שקל, כאשר את רובו מנהלת בקשטנסקי. לעולם ניהול תיקים, יש מאפיינים ייחודיים בעיקר משום אופי הלקוחות שבהם מוסדות להשכלה גבוהה, קיבוצים, עמותות, חברות ממשלתיות, מלכרים, חברות ציבוריות ופרטיות וגם העובדה שהכספים כמעט תמיד נהנים ממעמד של פטור מניכוי מס במקור.

במה שונה ניהול השקעות לתאגידים לעומת משקיעים פרטיים?

"אנחנו חייבים להתמקד בעיקר בטווח הארוך. הכסף הוא כרית ביטחון של התאגיד והתשואה היא חלק מההכנסה של התאגיד. הלקוחות עצמם מאד מקצועיים".

איך הגיבו הלקוחות בחודשי מרץ אפריל אשתקד כאשר פאניקת הקורונה הייתה בשיאה? 

"בירידות בשווקים היה נדיר מאד שלקוח ייבהל ויבצע משיכה או מימוש של התיק, בניגוד למה שראינו בשוק. המצב דרש ממנו לבצע שיחות רבות כדי להרגיע את הלקוחות. כדאי לזכור שהירידות בשווקים גרמו גם לסערה בשוק האג"ח ולכן פגעו בתיקי התאגידים, למרות האופי השמרני שלהם. זה הצריך מאיתנו לעבוד קשה במיוחד. חלקם אף נתנו לנו את הגב להגדיל את האחזקה המנייתית והאג"ח הקונצרני בדירוגים גבוהים תוך כדי המשבר".  

בתיקי תאגידים קיימת דילמה. מחד הם בנויים לאחזקה בטווח הארוך מאידך יכולת החשיפה שלהם לסיכון מוגבלת. לכן, האחזקה המנייתית שלהן עומדת על שיעורים נמוכים. אבל על פי בקשטנסקי המצב הזה משתנה. 

"התאגידים מבינים כי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה למניות, כי זו הבחירה המתבקשת כדי להגדיל את תשואת התיק לאורך זמן. אני יכולה לתת דוגמה לעיריות. לאורך השנים חל איסור על עיירות להחזיק בתיק הנכסים שלהן מניות. חוזר משרד הפנים מתחילת 2020 העניק להן הרשאה להחזקה של 10%. אני יכולה לקבוע כי העיירות אכן רוכשות מניות כדי להגדיל את התשואה בתיק שלהן. באופן כללי התאגידים שמרנים מטבעם ולא אוהבים תנודתיות אבל יש מעבר היום מ-15% מניות ל-20% ומ-10% ל-15% וגם תיקי 0% עוברים ל-5% או 10% מניות". 

מה המניות המועדפות שלך בתיקים? 

"אני מאמינה בתעשיית השבבים. התעשייה צומחת בצורה מטורפת. אנחנו רואים את זה בענן, בערים חכמות, במצלמות. החשיפה בחו"ל אמורה להיעשות דרך סלים ומקרב המניות הישראליות אנו אוהבים את נובה וקמטק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אנו גם חוזים את המשך התאוששות הבנקים, לצד סקטורים של ביטוח ונדל"ן עם ביצוע השקעה סלקטיבית של מניות. במיוחד לנוכח ההנחה כי ישראל תהיה אחת המדינות הראשונות שתצא מהמשבר".

"לגבי סקטור  הטכנולוגיה, מגמת ההתחזקות של החברות תימשך התוצאות של חברות אלו אמורות לגדול באופן ניכר. אנו מבצעים הערכות השווי של חברות אלו על פי הכנסות של שלוש שנים קדימה, ותחת השקפה זו, מניות האנרגיה הירוקה עדיין מעניינות".

יש מקום גם למניות חלום? 

"לא דיברתי עד כה על מניות חלום, הן דבר בפני עצמו. גל ההנפקות של סטארטאפים ללא מכירות הן דבר שכדאי לתת עליו את הדעת. אני בטוחה שבעתיד נסתכל על חלקן כהצלחה, אבל הדרך עוד ארוכה. בכל אופן, לגבי תיקים תאגידיים, זה ייכנס באופן מינורי וכתזרים".

השיאים החדשים בוול סטריט לא גורמים לך לחשש?

"החשש מבועה ברור, אבל אם מנתחים את המצב רואים שקיימים נתונים שיידחפו את השוק קדימה. החיסון יגרום לשיפור בנתונים הכלכליים, בנוסף, התמריצים הפיסקליים, השפעתם חזקה יותר מהשפעת התמריצים שמגיעים מהבנקים המרכזיים. בארה"ב המהלכים של הממשל הם דרמטיים מאוד".

"באופן יחסי לתמ"ג העולמי, גודל התמריצים הוא משמעותי. בנוסף נעשתה קפיצת מדרגה בהתייעלות שתביא לעלייה בפריון ואנו יודעים לספר על עלייה בהשקעות של החברות שהן תמיד סימן טוב לצמיחה עתידית ולשוק המניות. כמו כן שיעורי האבטלה לא יעלו כל כך מהר. לכן הריבית תהיה נמוכה לאורך זמן".

אם כך, איך את מסבירה את מכפיל הרווח הגבוהים? 

"מכפילי הרווח הגבוהים הם מכפילים של יציאה ממיתון. מבחינה מחזורית זה מאפיין את השלב הזה. בנוסף, רמות האופטימיות אינן גבוהות מדי, הן סבירות".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יחזקאל 21/02/2021 10:01
    הגב לתגובה זו
    שהמצב לא יציב ומסוכן! גם רגע לפני המפולת הם ממליצים להשקיע כי זו הפרנסה שלהם
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.