"החשש מבועה ברור, אך הנתונים ידחפו את השוק קדימה"

דפנה בקשטנסקי, מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים מסבירה שרק מניות יביאו לגידול בתשואה וזו הסיבה שהרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות גדל; וגם - מה המשקיעים הפרטיים יכולים ללמוד מהמשקיעים הגדולים/ התאגידים? 
אלמוג עזר | (1)

"אצל הלקוחות שלנו מתקבלות החלטות יותר רציונליות כתוצאה משימוש בוועדת השקעות. משקיעים פרטיים חשופים הרבה יותר לרגש וללחץ אישי". כך מתארת דפנה בקשטנסקי מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים את העבודה מול תאגידים. 

בקשטנסקי לא פוטרת גם את נציגי התאגידים מביקורת ומוסיפה גם כי התאגידים יכולים ללמוד מהמשקיעים הפרטיים כיצד להפוך לפחות שמרניים. "במצב היום, שמרנות יתר היא גם סיכון שיכול להתממש. זאת משום שהסולידי הפך ללא סולידי ועשוי לגרום להפסדים גבוהים ריאליים לאורך זמן בעקבות תשואה אפסית ועליית מחירים במשק".

בקשטנסקי נמצאת בתפקידה הנוכחי משנת 2013. שווי התיקים התאגידיים במיטב דש ניהול תיקים הוא בהיקף של כ-8 מיליארד שקל, כאשר את רובו מנהלת בקשטנסקי. לעולם ניהול תיקים, יש מאפיינים ייחודיים בעיקר משום אופי הלקוחות שבהם מוסדות להשכלה גבוהה, קיבוצים, עמותות, חברות ממשלתיות, מלכרים, חברות ציבוריות ופרטיות וגם העובדה שהכספים כמעט תמיד נהנים ממעמד של פטור מניכוי מס במקור.

במה שונה ניהול השקעות לתאגידים לעומת משקיעים פרטיים?

"אנחנו חייבים להתמקד בעיקר בטווח הארוך. הכסף הוא כרית ביטחון של התאגיד והתשואה היא חלק מההכנסה של התאגיד. הלקוחות עצמם מאד מקצועיים".

איך הגיבו הלקוחות בחודשי מרץ אפריל אשתקד כאשר פאניקת הקורונה הייתה בשיאה? 

"בירידות בשווקים היה נדיר מאד שלקוח ייבהל ויבצע משיכה או מימוש של התיק, בניגוד למה שראינו בשוק. המצב דרש ממנו לבצע שיחות רבות כדי להרגיע את הלקוחות. כדאי לזכור שהירידות בשווקים גרמו גם לסערה בשוק האג"ח ולכן פגעו בתיקי התאגידים, למרות האופי השמרני שלהם. זה הצריך מאיתנו לעבוד קשה במיוחד. חלקם אף נתנו לנו את הגב להגדיל את האחזקה המנייתית והאג"ח הקונצרני בדירוגים גבוהים תוך כדי המשבר".  

בתיקי תאגידים קיימת דילמה. מחד הם בנויים לאחזקה בטווח הארוך מאידך יכולת החשיפה שלהם לסיכון מוגבלת. לכן, האחזקה המנייתית שלהן עומדת על שיעורים נמוכים. אבל על פי בקשטנסקי המצב הזה משתנה. 

"התאגידים מבינים כי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה למניות, כי זו הבחירה המתבקשת כדי להגדיל את תשואת התיק לאורך זמן. אני יכולה לתת דוגמה לעיריות. לאורך השנים חל איסור על עיירות להחזיק בתיק הנכסים שלהן מניות. חוזר משרד הפנים מתחילת 2020 העניק להן הרשאה להחזקה של 10%. אני יכולה לקבוע כי העיירות אכן רוכשות מניות כדי להגדיל את התשואה בתיק שלהן. באופן כללי התאגידים שמרנים מטבעם ולא אוהבים תנודתיות אבל יש מעבר היום מ-15% מניות ל-20% ומ-10% ל-15% וגם תיקי 0% עוברים ל-5% או 10% מניות". 

מה המניות המועדפות שלך בתיקים? 

"אני מאמינה בתעשיית השבבים. התעשייה צומחת בצורה מטורפת. אנחנו רואים את זה בענן, בערים חכמות, במצלמות. החשיפה בחו"ל אמורה להיעשות דרך סלים ומקרב המניות הישראליות אנו אוהבים את נובה וקמטק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אנו גם חוזים את המשך התאוששות הבנקים, לצד סקטורים של ביטוח ונדל"ן עם ביצוע השקעה סלקטיבית של מניות. במיוחד לנוכח ההנחה כי ישראל תהיה אחת המדינות הראשונות שתצא מהמשבר".

"לגבי סקטור  הטכנולוגיה, מגמת ההתחזקות של החברות תימשך התוצאות של חברות אלו אמורות לגדול באופן ניכר. אנו מבצעים הערכות השווי של חברות אלו על פי הכנסות של שלוש שנים קדימה, ותחת השקפה זו, מניות האנרגיה הירוקה עדיין מעניינות".

יש מקום גם למניות חלום? 

"לא דיברתי עד כה על מניות חלום, הן דבר בפני עצמו. גל ההנפקות של סטארטאפים ללא מכירות הן דבר שכדאי לתת עליו את הדעת. אני בטוחה שבעתיד נסתכל על חלקן כהצלחה, אבל הדרך עוד ארוכה. בכל אופן, לגבי תיקים תאגידיים, זה ייכנס באופן מינורי וכתזרים".

השיאים החדשים בוול סטריט לא גורמים לך לחשש?

"החשש מבועה ברור, אבל אם מנתחים את המצב רואים שקיימים נתונים שיידחפו את השוק קדימה. החיסון יגרום לשיפור בנתונים הכלכליים, בנוסף, התמריצים הפיסקליים, השפעתם חזקה יותר מהשפעת התמריצים שמגיעים מהבנקים המרכזיים. בארה"ב המהלכים של הממשל הם דרמטיים מאוד".

"באופן יחסי לתמ"ג העולמי, גודל התמריצים הוא משמעותי. בנוסף נעשתה קפיצת מדרגה בהתייעלות שתביא לעלייה בפריון ואנו יודעים לספר על עלייה בהשקעות של החברות שהן תמיד סימן טוב לצמיחה עתידית ולשוק המניות. כמו כן שיעורי האבטלה לא יעלו כל כך מהר. לכן הריבית תהיה נמוכה לאורך זמן".

אם כך, איך את מסבירה את מכפיל הרווח הגבוהים? 

"מכפילי הרווח הגבוהים הם מכפילים של יציאה ממיתון. מבחינה מחזורית זה מאפיין את השלב הזה. בנוסף, רמות האופטימיות אינן גבוהות מדי, הן סבירות".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יחזקאל 21/02/2021 10:01
    הגב לתגובה זו
    שהמצב לא יציב ומסוכן! גם רגע לפני המפולת הם ממליצים להשקיע כי זו הפרנסה שלהם
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.