דפנה בקשטנסקי
צילום: יחץ

"החשש מבועה ברור, אך הנתונים ידחפו את השוק קדימה"

דפנה בקשטנסקי, מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים מסבירה שרק מניות יביאו לגידול בתשואה וזו הסיבה שהרכיב המנייתי בתיקי ההשקעות גדל; וגם - מה המשקיעים הפרטיים יכולים ללמוד מהמשקיעים הגדולים/ התאגידים? 
אלמוג עזר | (1)

"אצל הלקוחות שלנו מתקבלות החלטות יותר רציונליות כתוצאה משימוש בוועדת השקעות. משקיעים פרטיים חשופים הרבה יותר לרגש וללחץ אישי". כך מתארת דפנה בקשטנסקי מנהלת דסק מוסדיים במיטב דש ניהול תיקים את העבודה מול תאגידים. 

בקשטנסקי לא פוטרת גם את נציגי התאגידים מביקורת ומוסיפה גם כי התאגידים יכולים ללמוד מהמשקיעים הפרטיים כיצד להפוך לפחות שמרניים. "במצב היום, שמרנות יתר היא גם סיכון שיכול להתממש. זאת משום שהסולידי הפך ללא סולידי ועשוי לגרום להפסדים גבוהים ריאליים לאורך זמן בעקבות תשואה אפסית ועליית מחירים במשק".

בקשטנסקי נמצאת בתפקידה הנוכחי משנת 2013. שווי התיקים התאגידיים במיטב דש ניהול תיקים הוא בהיקף של כ-8 מיליארד שקל, כאשר את רובו מנהלת בקשטנסקי. לעולם ניהול תיקים, יש מאפיינים ייחודיים בעיקר משום אופי הלקוחות שבהם מוסדות להשכלה גבוהה, קיבוצים, עמותות, חברות ממשלתיות, מלכרים, חברות ציבוריות ופרטיות וגם העובדה שהכספים כמעט תמיד נהנים ממעמד של פטור מניכוי מס במקור.

במה שונה ניהול השקעות לתאגידים לעומת משקיעים פרטיים?

"אנחנו חייבים להתמקד בעיקר בטווח הארוך. הכסף הוא כרית ביטחון של התאגיד והתשואה היא חלק מההכנסה של התאגיד. הלקוחות עצמם מאד מקצועיים".

איך הגיבו הלקוחות בחודשי מרץ אפריל אשתקד כאשר פאניקת הקורונה הייתה בשיאה? 

"בירידות בשווקים היה נדיר מאד שלקוח ייבהל ויבצע משיכה או מימוש של התיק, בניגוד למה שראינו בשוק. המצב דרש ממנו לבצע שיחות רבות כדי להרגיע את הלקוחות. כדאי לזכור שהירידות בשווקים גרמו גם לסערה בשוק האג"ח ולכן פגעו בתיקי התאגידים, למרות האופי השמרני שלהם. זה הצריך מאיתנו לעבוד קשה במיוחד. חלקם אף נתנו לנו את הגב להגדיל את האחזקה המנייתית והאג"ח הקונצרני בדירוגים גבוהים תוך כדי המשבר".  

בתיקי תאגידים קיימת דילמה. מחד הם בנויים לאחזקה בטווח הארוך מאידך יכולת החשיפה שלהם לסיכון מוגבלת. לכן, האחזקה המנייתית שלהן עומדת על שיעורים נמוכים. אבל על פי בקשטנסקי המצב הזה משתנה. 

"התאגידים מבינים כי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה למניות, כי זו הבחירה המתבקשת כדי להגדיל את תשואת התיק לאורך זמן. אני יכולה לתת דוגמה לעיריות. לאורך השנים חל איסור על עיירות להחזיק בתיק הנכסים שלהן מניות. חוזר משרד הפנים מתחילת 2020 העניק להן הרשאה להחזקה של 10%. אני יכולה לקבוע כי העיירות אכן רוכשות מניות כדי להגדיל את התשואה בתיק שלהן. באופן כללי התאגידים שמרנים מטבעם ולא אוהבים תנודתיות אבל יש מעבר היום מ-15% מניות ל-20% ומ-10% ל-15% וגם תיקי 0% עוברים ל-5% או 10% מניות". 

מה המניות המועדפות שלך בתיקים? 

"אני מאמינה בתעשיית השבבים. התעשייה צומחת בצורה מטורפת. אנחנו רואים את זה בענן, בערים חכמות, במצלמות. החשיפה בחו"ל אמורה להיעשות דרך סלים ומקרב המניות הישראליות אנו אוהבים את נובה וקמטק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אנו גם חוזים את המשך התאוששות הבנקים, לצד סקטורים של ביטוח ונדל"ן עם ביצוע השקעה סלקטיבית של מניות. במיוחד לנוכח ההנחה כי ישראל תהיה אחת המדינות הראשונות שתצא מהמשבר".

"לגבי סקטור  הטכנולוגיה, מגמת ההתחזקות של החברות תימשך התוצאות של חברות אלו אמורות לגדול באופן ניכר. אנו מבצעים הערכות השווי של חברות אלו על פי הכנסות של שלוש שנים קדימה, ותחת השקפה זו, מניות האנרגיה הירוקה עדיין מעניינות".

יש מקום גם למניות חלום? 

"לא דיברתי עד כה על מניות חלום, הן דבר בפני עצמו. גל ההנפקות של סטארטאפים ללא מכירות הן דבר שכדאי לתת עליו את הדעת. אני בטוחה שבעתיד נסתכל על חלקן כהצלחה, אבל הדרך עוד ארוכה. בכל אופן, לגבי תיקים תאגידיים, זה ייכנס באופן מינורי וכתזרים".

השיאים החדשים בוול סטריט לא גורמים לך לחשש?

"החשש מבועה ברור, אבל אם מנתחים את המצב רואים שקיימים נתונים שיידחפו את השוק קדימה. החיסון יגרום לשיפור בנתונים הכלכליים, בנוסף, התמריצים הפיסקליים, השפעתם חזקה יותר מהשפעת התמריצים שמגיעים מהבנקים המרכזיים. בארה"ב המהלכים של הממשל הם דרמטיים מאוד".

"באופן יחסי לתמ"ג העולמי, גודל התמריצים הוא משמעותי. בנוסף נעשתה קפיצת מדרגה בהתייעלות שתביא לעלייה בפריון ואנו יודעים לספר על עלייה בהשקעות של החברות שהן תמיד סימן טוב לצמיחה עתידית ולשוק המניות. כמו כן שיעורי האבטלה לא יעלו כל כך מהר. לכן הריבית תהיה נמוכה לאורך זמן".

אם כך, איך את מסבירה את מכפיל הרווח הגבוהים? 

"מכפילי הרווח הגבוהים הם מכפילים של יציאה ממיתון. מבחינה מחזורית זה מאפיין את השלב הזה. בנוסף, רמות האופטימיות אינן גבוהות מדי, הן סבירות".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יחזקאל 21/02/2021 10:01
    הגב לתגובה זו
    שהמצב לא יציב ומסוכן! גם רגע לפני המפולת הם ממליצים להשקיע כי זו הפרנסה שלהם
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

סוגת (צילום: תמר מצפי)סוגת (צילום: תמר מצפי)

למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר

סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק

מנדי הניג |

הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד.  אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.   


חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל  לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר. 

סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.

ההנפקה: שווי, גיוס ומבנה בעלויות

ההנפקה כוללת גיוס של 250-300 מיליון שקל, כאשר 80–120 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות, והיתר למימון התרחבות ורכישות נוספות. השווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה, פורטיסימו תחזיק ב-57%, פועלים אקוויטי ב-14%, והציבור ב-26%. ההנהלה תחזיק חלקים קטנים: המנכ"ל גיא פרופר 1.5% וסמנכ"לים בקבוצה יחזיקו ביחד בכ-1.5% נוספים.

בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. תחזית 2025: הכנסות של 944 מיליון שקל, דומה ל-2024 ונמוך ב-2% מ-2023. ל-2026 צופים בחברה מחזור של 977 מיליון שקל. נתחי שוק: מלח מיוחד 91%, מלח באריזות נייר 76%, סוכר 56%, אורז 53%, קטניות 37%, שמן 25%. הדומיננטיות מעניקה כוח תמחור.