אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock

העתיד שלכם נמצא בידיים שלהם

הטענה על הפעלת לחצים מצד  אלפרד אקירוב ואייל לפידות על מנכ"ל כלל ביטוח - יורם נווה כדי לקבל החלטות השקעה לטובתם היא תמרור אזהרה אדום להשקעות שלנו בפנסיה. האם אפשר לפתור את הבעיות המבניות ולמה בסופו של דבר הכל תלוי בעמוד השדרה של המנכ"ל ומנהלי ההשקעות 
ניצן כהן | (9)
נושאים בכתבה אינטר כלל ביטוח

הרכילות סביב הניסיון לפטר את יורם נווה, מנכ"ל כלל ביטוח היא מאוד עסיסית, אבל היא בסופו של דבר - רכילות. הסיפור המרכזי בכל הסאגה שעדיין לא נגמרה הוא ההשפעה של בעלי מניות עם ניגודי עניינים בהחלטות השקעה של קרנות הפנסיה שלכם. 

נתחיל (בקצרה) ברכילות - השחקנים בהצגה הם - בעלי מניות המיעוט, אלפרד אקירוב, מורי ארקין ואייל לפידות; יו"ר הדירקטוריון, דני נווה ומנכ"ל החברה - יורם נווה. בעלי מניות המיעוט הם אולי מיעוט, אבל חשוב להסביר שכלל ביטוח של קבוצת אי.די.בי היא גוף ללא שליטה (מסיבות שונות וידועות - אדוארדו אלשטיין בעל הבית באי.די.בי לא רשאי לשלוט בגוף פיננסי לצד החזקותיו בחברות ריאליות). לכן - המיעוט, הוא לא מה שעשוי להישמע - "מיעוט מקופח וחלש...". אלא ההיפך. המיעוט הזה חזק, חזק מאוד. 

אז המיעוט הזה רצה להחליף את המנכ"ל. דני נווה יו"ר הדירקטוריון הצדיק אותם כשהטיעון המרכזי - החברה לא ייצרה ערך - לא בשוק, לא בתוצאות. כלל ביטוח היא מהחלשות בתוצאות השנים האחרונות מבין חברות הביטוח. אז הלכו להודיע למנכ"ל שיודיע שהוא מתפטר. זה לא עבד. המנכ"ל נווה לא מוכן להתפטר. לדעתו אין סיבה אמיתית לפיטורים. בינתיים הסיפור מסתעף - מריבות, עורכי דין, התערבות של המפקח על שוק ההון והבטיח. כולם מאשימים את כולם.   

האמת - כמו תמיד - היא לא שחור ולבן. נכון - כלל ביטוח עם תוצאות חלשות, מצד שני - פעילות ההשקעות שלה (ניהול השקעות - פנסיות, ביטוחי חיים, גמל וכו') במצב מאוד טוב והתשואות ביחס לעבר מרשימות. חוץ מזה - התוצאות של כלל ביטוח וחברות ביטוח בכלל, לא תלויות כמעט בניהול. המיליארדים שהפסידה כלל בשנים האחרונות הם בגלל שינויים בריבית, שינויים חשבונאיים ואקטוארים - בקיצור, להנהלה אין השפעה עליהם, אם כבר - אז להנהלות קודמות שיצרו את תיקי ביטוחי החיים, יש אחריות עליהם.

עד כאן פיקנטרייה. הסיפור הגדול הוא הטענה של המנכ"ל שאלפרד אקירוב הפעיל לחץ מלמעלה כדי שקרנות הפנסיה והגמל של כלל ביטוח יצביעו באספות של החברה בשליטתו - אלרוב כפי שהוא רוצה. כמו כן, נטען כי בעלי מניות המיעוט - אקירוב ולפידות עניינו את החברה בהשקעות וניסו שקרנות הפנסיה והגמל יכנסו להשקעה/ השקעות מסוימות. הלחץ הופעל דרך דני נווה היו"ר שהיה מעין "המתווך". היו"ר דני נווה מכחיש זאת מכל וכל. המנכ"ל יורם נווה טוען שהרצון להחליפו נובע גם מהסיבה הזו - הוא לא הסכים להתכופף.

  

חברים יקרים. כתבנו בעבר על הבעיות הגדולות של הפנסיה שלנו - מיליארדים, עשרות מיליארדים, מאות מיליארדים, מעל טריליון נמצאים אצל סדר גודל של 10 גופים שנשלטים על ידי גורמים שיש להם אינטרסים. למי הרי אין אינטרס. תמיד ובלי קשר למקרה הספציפי הזה - יש לחצים. בכל מקום בעולם, למרות הפיקוח, למרות הרגולציה. גם בישראל. החשש הגדול שדיברנו עליו היה השליטה בידיים זרות - כשהסינים שולטים בהפניקס, האם הם לא יכולים להפעיל יד נעלמה שתאשר איזו עסקת נדל"ן באירופה, ארה"ב מכספי החוסכים ותטיב עם  איזה גורם שהם רוצים להטיב איתו.

מי יידע על זה? מי יישמע על זה? איך אפשר בכלל לבדוק ולפקח? תדמיינו איזו הצעה שמגיעה לשולחן של מנהלי ההשקעות - המספרים נראים טוב, ומלמעלה אחד או שניים ימשכו בחוטים שהעסקה תצא לפועל, למרות שת'כלס זו עסקה לא טובה. מה זאת עסקה לא טובה - במקום לשלם 300 מיליון דולר ישלמו 400 מיליון דולר, אבל מה זה 100 מיליון דולר לקרן פנסיה גדולה. זה נבלע בפנים בלי בעיה, במיוחד שגם אם יגלו שזה הפסד (ויגלו אחרי תקופה), הוא יימתח על פני שנים - החוסכים לא ירגישו את זה - מדובר בשברירי אחוזים להשקעה הכוללת. 100 מיליון דולר יכולים לעבור בקלות מיד ליד על חשבונכם. מדברים על פיקוח בקרה, דירקטוריון, וועדת השקעות - שטויות. מי שרוצה לעשות את זה יכול. אנחנו חששנו כאן בעיקר מחברות זרות. אבל מה אנחנו מגלים - בעלי מיעוט ישראלים לא מתביישים לכאורה לעשות את זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הטענות של יורם נווה מאוד מטרידות. הטענות האלו מראות שאתם תלויים, תלויים מאוד במנהלי החברות ומנהלי ההשקעות שלכם. הטענות האלו מוכיחות שוב שהעתיד שלכם תלוי במנהלי חברות הביטוח. לא בפיקוח - הרי מנפנפים לנו כל הזמן שהפיקוח נהדר וזו הסיבה שהסכימו למכירת הפניקס לסינים. הפיקוח קיים אבל לא יכול למנוע הכל. מה שיכול למנוע ניגודי עניינים הוא עמוד השדרה של מנכ"ל. תתפלאו, אבל עוד פיקוח, עוד רגולציה כמו שמציעים לא תעזור. בסופו של דבר זה אנשים. בסופו של דבר יש נושא על הפרק ומישהו צריך לקבל החלטה - כן לאשר בונוס בחברה ציבורית או לא, כן לקנות נכס באירופה או לא. 

אז יכול להיות שהסכסוך בכלל ביטוח הוא הזדמנות לפיקוח לעלות שלב במגבלות על השקעות הפנסיה בניגוד עניינים, אבל בסופו של דבר הכל תלוי בעצמאותו של דרג ההשקעות. האם דרג ההשקעות יכול להיות עצמאי? אני לא בטוח. תחשבו על מנהל השקעות בכיר ככל שיהיה שיודע מה טובת בעל הבית שלו. האם הוא לא יבין רמזים? האם הוא לא יפעל על פי רוח המפקד? זה תלוי באדם עצמו - יהיו כאלו שיתכופפו. יהיו גם כאלו שלא. נקווה שהם יהיו הרוב, אבל שלא תטעו - נוגסים לכם בפנסיה.   

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מאיר עיניים. לכן אני בנדלן. זה שלי (ל"ת)
    פנסיונר 13/05/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כל מילה בסלע! (ל"ת)
    צודק 13/05/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אדיס אבבה 13/05/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    טוב שאת בזק { המרשימה כרגע יש לומר } לא מכרו בזמנו לגורמים בעיתיים....
  • 6.
    מרטין שולר 13/05/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד,הכל אינטרסים לפיקוח לא איכפת מכלום כתבה מצוינת .
  • 5.
    אייל 13/05/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
    עד שלא יאפשרו לבעל המאה ובעל הדעה לשלוט בכספי השקעתו בפנסיה ובביטוחי המנלים בשיטת IRA כפי שניתן בקופ"ג וההשתלמות אין לבעל הפוליסה אפשרות לעשות כלום אלא לבכות על מר גורלו אך זהו הפתרון האפשרי היחיד ללקוח.
  • 4.
    הגיע הזמן לניהול קרנות פנסיה בניהול עצמאי -IRA (ל"ת)
    אדם 13/05/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל 13/05/2020 12:55
    הגב לתגובה זו
    מושחתים נומאסתם!!!
  • 2.
    דן 13/05/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
    ולמה אתם לא מציעים פתרונות אפשריים ?
  • 1.
    מדינה מושחתת מהיסוד (ל"ת)
    13/05/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 10.81%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 4.44%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות.