אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock

העתיד שלכם נמצא בידיים שלהם

הטענה על הפעלת לחצים מצד  אלפרד אקירוב ואייל לפידות על מנכ"ל כלל ביטוח - יורם נווה כדי לקבל החלטות השקעה לטובתם היא תמרור אזהרה אדום להשקעות שלנו בפנסיה. האם אפשר לפתור את הבעיות המבניות ולמה בסופו של דבר הכל תלוי בעמוד השדרה של המנכ"ל ומנהלי ההשקעות 
ניצן כהן | (9)
נושאים בכתבה אינטר כלל ביטוח

הרכילות סביב הניסיון לפטר את יורם נווה, מנכ"ל כלל ביטוח היא מאוד עסיסית, אבל היא בסופו של דבר - רכילות. הסיפור המרכזי בכל הסאגה שעדיין לא נגמרה הוא ההשפעה של בעלי מניות עם ניגודי עניינים בהחלטות השקעה של קרנות הפנסיה שלכם. 

נתחיל (בקצרה) ברכילות - השחקנים בהצגה הם - בעלי מניות המיעוט, אלפרד אקירוב, מורי ארקין ואייל לפידות; יו"ר הדירקטוריון, דני נווה ומנכ"ל החברה - יורם נווה. בעלי מניות המיעוט הם אולי מיעוט, אבל חשוב להסביר שכלל ביטוח של קבוצת אי.די.בי היא גוף ללא שליטה (מסיבות שונות וידועות - אדוארדו אלשטיין בעל הבית באי.די.בי לא רשאי לשלוט בגוף פיננסי לצד החזקותיו בחברות ריאליות). לכן - המיעוט, הוא לא מה שעשוי להישמע - "מיעוט מקופח וחלש...". אלא ההיפך. המיעוט הזה חזק, חזק מאוד. 

אז המיעוט הזה רצה להחליף את המנכ"ל. דני נווה יו"ר הדירקטוריון הצדיק אותם כשהטיעון המרכזי - החברה לא ייצרה ערך - לא בשוק, לא בתוצאות. כלל ביטוח היא מהחלשות בתוצאות השנים האחרונות מבין חברות הביטוח. אז הלכו להודיע למנכ"ל שיודיע שהוא מתפטר. זה לא עבד. המנכ"ל נווה לא מוכן להתפטר. לדעתו אין סיבה אמיתית לפיטורים. בינתיים הסיפור מסתעף - מריבות, עורכי דין, התערבות של המפקח על שוק ההון והבטיח. כולם מאשימים את כולם.   

האמת - כמו תמיד - היא לא שחור ולבן. נכון - כלל ביטוח עם תוצאות חלשות, מצד שני - פעילות ההשקעות שלה (ניהול השקעות - פנסיות, ביטוחי חיים, גמל וכו') במצב מאוד טוב והתשואות ביחס לעבר מרשימות. חוץ מזה - התוצאות של כלל ביטוח וחברות ביטוח בכלל, לא תלויות כמעט בניהול. המיליארדים שהפסידה כלל בשנים האחרונות הם בגלל שינויים בריבית, שינויים חשבונאיים ואקטוארים - בקיצור, להנהלה אין השפעה עליהם, אם כבר - אז להנהלות קודמות שיצרו את תיקי ביטוחי החיים, יש אחריות עליהם.

עד כאן פיקנטרייה. הסיפור הגדול הוא הטענה של המנכ"ל שאלפרד אקירוב הפעיל לחץ מלמעלה כדי שקרנות הפנסיה והגמל של כלל ביטוח יצביעו באספות של החברה בשליטתו - אלרוב כפי שהוא רוצה. כמו כן, נטען כי בעלי מניות המיעוט - אקירוב ולפידות עניינו את החברה בהשקעות וניסו שקרנות הפנסיה והגמל יכנסו להשקעה/ השקעות מסוימות. הלחץ הופעל דרך דני נווה היו"ר שהיה מעין "המתווך". היו"ר דני נווה מכחיש זאת מכל וכל. המנכ"ל יורם נווה טוען שהרצון להחליפו נובע גם מהסיבה הזו - הוא לא הסכים להתכופף.

  

חברים יקרים. כתבנו בעבר על הבעיות הגדולות של הפנסיה שלנו - מיליארדים, עשרות מיליארדים, מאות מיליארדים, מעל טריליון נמצאים אצל סדר גודל של 10 גופים שנשלטים על ידי גורמים שיש להם אינטרסים. למי הרי אין אינטרס. תמיד ובלי קשר למקרה הספציפי הזה - יש לחצים. בכל מקום בעולם, למרות הפיקוח, למרות הרגולציה. גם בישראל. החשש הגדול שדיברנו עליו היה השליטה בידיים זרות - כשהסינים שולטים בהפניקס, האם הם לא יכולים להפעיל יד נעלמה שתאשר איזו עסקת נדל"ן באירופה, ארה"ב מכספי החוסכים ותטיב עם  איזה גורם שהם רוצים להטיב איתו.

מי יידע על זה? מי יישמע על זה? איך אפשר בכלל לבדוק ולפקח? תדמיינו איזו הצעה שמגיעה לשולחן של מנהלי ההשקעות - המספרים נראים טוב, ומלמעלה אחד או שניים ימשכו בחוטים שהעסקה תצא לפועל, למרות שת'כלס זו עסקה לא טובה. מה זאת עסקה לא טובה - במקום לשלם 300 מיליון דולר ישלמו 400 מיליון דולר, אבל מה זה 100 מיליון דולר לקרן פנסיה גדולה. זה נבלע בפנים בלי בעיה, במיוחד שגם אם יגלו שזה הפסד (ויגלו אחרי תקופה), הוא יימתח על פני שנים - החוסכים לא ירגישו את זה - מדובר בשברירי אחוזים להשקעה הכוללת. 100 מיליון דולר יכולים לעבור בקלות מיד ליד על חשבונכם. מדברים על פיקוח בקרה, דירקטוריון, וועדת השקעות - שטויות. מי שרוצה לעשות את זה יכול. אנחנו חששנו כאן בעיקר מחברות זרות. אבל מה אנחנו מגלים - בעלי מיעוט ישראלים לא מתביישים לכאורה לעשות את זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הטענות של יורם נווה מאוד מטרידות. הטענות האלו מראות שאתם תלויים, תלויים מאוד במנהלי החברות ומנהלי ההשקעות שלכם. הטענות האלו מוכיחות שוב שהעתיד שלכם תלוי במנהלי חברות הביטוח. לא בפיקוח - הרי מנפנפים לנו כל הזמן שהפיקוח נהדר וזו הסיבה שהסכימו למכירת הפניקס לסינים. הפיקוח קיים אבל לא יכול למנוע הכל. מה שיכול למנוע ניגודי עניינים הוא עמוד השדרה של מנכ"ל. תתפלאו, אבל עוד פיקוח, עוד רגולציה כמו שמציעים לא תעזור. בסופו של דבר זה אנשים. בסופו של דבר יש נושא על הפרק ומישהו צריך לקבל החלטה - כן לאשר בונוס בחברה ציבורית או לא, כן לקנות נכס באירופה או לא. 

אז יכול להיות שהסכסוך בכלל ביטוח הוא הזדמנות לפיקוח לעלות שלב במגבלות על השקעות הפנסיה בניגוד עניינים, אבל בסופו של דבר הכל תלוי בעצמאותו של דרג ההשקעות. האם דרג ההשקעות יכול להיות עצמאי? אני לא בטוח. תחשבו על מנהל השקעות בכיר ככל שיהיה שיודע מה טובת בעל הבית שלו. האם הוא לא יבין רמזים? האם הוא לא יפעל על פי רוח המפקד? זה תלוי באדם עצמו - יהיו כאלו שיתכופפו. יהיו גם כאלו שלא. נקווה שהם יהיו הרוב, אבל שלא תטעו - נוגסים לכם בפנסיה.   

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מאיר עיניים. לכן אני בנדלן. זה שלי (ל"ת)
    פנסיונר 13/05/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כל מילה בסלע! (ל"ת)
    צודק 13/05/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אדיס אבבה 13/05/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    טוב שאת בזק { המרשימה כרגע יש לומר } לא מכרו בזמנו לגורמים בעיתיים....
  • 6.
    מרטין שולר 13/05/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד,הכל אינטרסים לפיקוח לא איכפת מכלום כתבה מצוינת .
  • 5.
    אייל 13/05/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
    עד שלא יאפשרו לבעל המאה ובעל הדעה לשלוט בכספי השקעתו בפנסיה ובביטוחי המנלים בשיטת IRA כפי שניתן בקופ"ג וההשתלמות אין לבעל הפוליסה אפשרות לעשות כלום אלא לבכות על מר גורלו אך זהו הפתרון האפשרי היחיד ללקוח.
  • 4.
    הגיע הזמן לניהול קרנות פנסיה בניהול עצמאי -IRA (ל"ת)
    אדם 13/05/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל 13/05/2020 12:55
    הגב לתגובה זו
    מושחתים נומאסתם!!!
  • 2.
    דן 13/05/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
    ולמה אתם לא מציעים פתרונות אפשריים ?
  • 1.
    מדינה מושחתת מהיסוד (ל"ת)
    13/05/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.