אדגר מנמיכה תחזיות ל-2019; ווליו בייס נותנים אפסייד של 22%

חברת הנדל"ן המניב עדכנה את תחזיותיה כלפי מטה לאור דחיית האכלוס של פרויקט אדגר 360 והעלתה תחזיות ל-2020; בווליו בייס נותנים מחיר יעד של 10.62 למניה
נועם בראל |
נושאים בכתבה אדגר

חברת הנדל"ן המניב, אדגר, דיווחה על שיפור במרבית הפרמטרים התפעוליים ברבעון השלישי, אותו היא מסכמת עם עליה של כ-11% ב-FFO בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה עדכנה כלפי מטה את התחזית לשנת 2019 אך העלתה את התחזית לשנת 2020 בשל דחיית מועד האכלוס של פרויקט אדגר 360.

הכנסותיה של אדגר מהשכרת נכסים הסתכמו ברבעון השלישי בכ-58.2 מיליון שקל לעומת כ-60.2 מיליון שקל אשתקד, ירידה מינורית שמקורה בעיקר מהשפעת שערי חליפין. למרות ההשפעה, ה-NOI ברבעון הסתכם בכ-55.1 מיליון שקל לעומת כ-54.8 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה, אדגר מסכמת את הרבעון עם FFO של כ-19 מיליון שקל לעומת כ-17.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ועם רווח כולל של כ-20.7 מיליון שקל לבעלי המניות.

החברה עדכנה כאמור את טווח תחזית ה-FFO שלה כלפי מטה לטווח של 75-77 מיליון שקל עקב דחיית מועד האכלוס של פרוייקט אדגר 360C (צפוי להתאכלס עד סוף השנה), אך במקביל העלתה את התחזית לשנת 2020 לכ-85-90 מיליון שקל על בסיס שיפור בשיעורי התפוסה.

רועי גדיש, מנכ"ל החברה: "אנו צופים כי עד סוף השנה נחנוך את בניין אדגר 360 בו אנו משיקים לראשונה בארץ, מתחם בן ארבע קומות של מותג הבית למרחבי עבודה "Brian Embassy", הזוכה כבר לביקושים משמעותיים. אדגר תמשיך לפעול לצמיחה בפעילות החברה תוך מיקוד באסטרטגיה העסקית הכוללת הגדלת ה-FFO, חשיבה על פתרונות ערך לשוכרים והמשך השבחה וחיזוק הנכסים הקיימים".

בווליו בייס התייחסו לתוצאות החברה ואמרו כי הן "מצביעות על המשך שיפור בכל הפרמטרים התפעוליים. אנו נותרים בהמלצת קנייה, ומחיר היעד עולה מ- 9.76 שקלים ל- 10.62 שקל למנייה - אפסייד של כ-22% לפי מודל שמרני שלוקח מכפיל של 14.5 על ה- FFO הריאלי הצפוי ב-2020 ובתוספת של שווי הקרקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.