חנן פרידמן
צילום: כפיר סיון

דירקטוריון לאומי החליט על מינוי עו"ד חנן פרידמן כמנכ"ל

פרידמן הצטרף לבנק לאומי לפני כחמש שנים, תחילה כיהן כיועץ המשפטי הראשי של הבנק ובהמשך מונה לתפקיד ראש חטיבת אסטרטגיה, חדשנות, טרנספורמציה בנקאית ורגולציה
ערן סוקול | (1)

בנק לאומי 2.62%  מדווח כי דירקטוריון הבנק, בראשות ד"ר סאמר חאג' יחיא, החליט היום על מינויו של עו"ד חנן פרידמן למנכ"ל הקבוצה, וזאת בהתאם להמלצות ועדת האיתור שבראשה עמד יו"ר הבנק.

> הזמן הטוב ביותר לנטוש את הספינה

> לאומי: התשואה להון עמדה על 10.6% ברבעון השני של 2019

> ד"ר חאג' יחיא מונה כיו"ר דירקטוריון בנק לאומי

פרידמן יחליף בתפקיד את רקפת רוסק עמינח, שכיהנה כמנכ"לית לאומי מאז מאי 2012. רוסק עמינח, תמשיך ללוות את לאומי עד סוף 2019. המינוי כפוף לאישור בנק ישראל.

עו"ד חנן פרידמן, 48, נשוי ואב ל-4 ילדים, הצטרף ללאומי לפני למעלה מחמש שנים, תחילה כיהן כיועץ המשפטי הראשי של דירקטוריון הבנק ושל הבנק ובהמשך מונה לתפקיד ראש חטיבת אסטרטגיה, חדשנות, טרנספורמציה בנקאית ורגולציה. במסגרת זו הוביל בהצלחה מספר מהלכים מהותיים בבנק, ובכללם: יישום חוק שטרום, הכנסת שותפים אסטרטגיים לבנק לאומי ארה"ב, מכירת לאומי קארד ומכירת לאומי רומניה. חנן פרידמן היה שותף מרכזי למרבית המהלכים האסטרטגיים שבוצעו בלאומי בשנים האחרונות, לרבות מהלכי ההתייעלות והטמעת שירותים דיגיטליים מתקדמים.

כאחראי על האסטרטגיה ופעילות שלוחות לאומי בחו"ל, הוביל פרידמן מהלכים עסקיים מוצלחים במגוון תחומי הפעילות של הבנק. פרידמן הינו בעל תואר ראשון (בהצטיינות) ושני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

בסוף חודש יוני 2019 הודיעה גב' רקפת רוסק עמינח על סיום כהונתה בבנק לאומי, לאחר כהונה כמנכ"לית במשך כ-7 שנים. בחודש יולי מינה דירקטוריון לאומי ועדת איתור בראשות יו"ר הדירקטוריון, ד"ר סאמר חאג' יחיא, כאשר החברים הנוספים בה היו הדירקטורים גב' תמר גוטליב, מר אוהד מראני, גב' אסתר דומיניסיני ומר יורם גבאי. ועדת האיתור קיימה הליך אינטנסיבי ויסודי, ובסיומו החליטה להמליץ בפני הדירקטוריון על מינויו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל לאומי הבא.

ד"ר סאמר חאג' יחיא, יו"ר דירקטוריון הבנק: "עם כניסתי לתפקיד היו"ר, הוטלה עלי משימה שהינה אחת החשובות ביותר לעתיד הבנק בשנים הקרובות - מינוי מנכ"ל. ועדת האיתור שפעלה בחודש האחרון קיימה דיונים רבים על מנת לאפיין את היכולות, התכונות והידע שנדרש מהמנכ"ל הבא, לנוכח האתגרים שעומדים בפני המערכת הבנקאית בכלל, והבנק בפרט. הוועדה בחנה מועמדים מתוך ומחוץ לבנק, מישראל ומחו"ל, והגיעה למסקנה שחנן פרידמן הוא המועמד המתאים ביותר להוביל את הבנק בתקופה זו. חברי דירקטוריון הבנק מכירים היטב את פרידמן בהיותו חבר הנהלת הבנק בחמש השנים האחרונות, במהלכן הוביל נושאים מרכזיים שבוצעו בעבודה צמודה עם הדירקטוריון וועדותיו, והם מלאי הערכה לדרך עבודתו ולתרומתו להצלחת לאומי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השיער טבעי או צבוע - זה מה שמעניין (ל"ת)
    גם דתיים צובעים ? 27/08/2019 18:36
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.