חנן פרידמן
צילום: כפיר סיון

דירקטוריון לאומי החליט על מינוי עו"ד חנן פרידמן כמנכ"ל

פרידמן הצטרף לבנק לאומי לפני כחמש שנים, תחילה כיהן כיועץ המשפטי הראשי של הבנק ובהמשך מונה לתפקיד ראש חטיבת אסטרטגיה, חדשנות, טרנספורמציה בנקאית ורגולציה
ערן סוקול | (1)

בנק לאומי 1.5%  מדווח כי דירקטוריון הבנק, בראשות ד"ר סאמר חאג' יחיא, החליט היום על מינויו של עו"ד חנן פרידמן למנכ"ל הקבוצה, וזאת בהתאם להמלצות ועדת האיתור שבראשה עמד יו"ר הבנק.

> הזמן הטוב ביותר לנטוש את הספינה

> לאומי: התשואה להון עמדה על 10.6% ברבעון השני של 2019

> ד"ר חאג' יחיא מונה כיו"ר דירקטוריון בנק לאומי

פרידמן יחליף בתפקיד את רקפת רוסק עמינח, שכיהנה כמנכ"לית לאומי מאז מאי 2012. רוסק עמינח, תמשיך ללוות את לאומי עד סוף 2019. המינוי כפוף לאישור בנק ישראל.

עו"ד חנן פרידמן, 48, נשוי ואב ל-4 ילדים, הצטרף ללאומי לפני למעלה מחמש שנים, תחילה כיהן כיועץ המשפטי הראשי של דירקטוריון הבנק ושל הבנק ובהמשך מונה לתפקיד ראש חטיבת אסטרטגיה, חדשנות, טרנספורמציה בנקאית ורגולציה. במסגרת זו הוביל בהצלחה מספר מהלכים מהותיים בבנק, ובכללם: יישום חוק שטרום, הכנסת שותפים אסטרטגיים לבנק לאומי ארה"ב, מכירת לאומי קארד ומכירת לאומי רומניה. חנן פרידמן היה שותף מרכזי למרבית המהלכים האסטרטגיים שבוצעו בלאומי בשנים האחרונות, לרבות מהלכי ההתייעלות והטמעת שירותים דיגיטליים מתקדמים.

כאחראי על האסטרטגיה ופעילות שלוחות לאומי בחו"ל, הוביל פרידמן מהלכים עסקיים מוצלחים במגוון תחומי הפעילות של הבנק. פרידמן הינו בעל תואר ראשון (בהצטיינות) ושני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

בסוף חודש יוני 2019 הודיעה גב' רקפת רוסק עמינח על סיום כהונתה בבנק לאומי, לאחר כהונה כמנכ"לית במשך כ-7 שנים. בחודש יולי מינה דירקטוריון לאומי ועדת איתור בראשות יו"ר הדירקטוריון, ד"ר סאמר חאג' יחיא, כאשר החברים הנוספים בה היו הדירקטורים גב' תמר גוטליב, מר אוהד מראני, גב' אסתר דומיניסיני ומר יורם גבאי. ועדת האיתור קיימה הליך אינטנסיבי ויסודי, ובסיומו החליטה להמליץ בפני הדירקטוריון על מינויו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל לאומי הבא.

ד"ר סאמר חאג' יחיא, יו"ר דירקטוריון הבנק: "עם כניסתי לתפקיד היו"ר, הוטלה עלי משימה שהינה אחת החשובות ביותר לעתיד הבנק בשנים הקרובות - מינוי מנכ"ל. ועדת האיתור שפעלה בחודש האחרון קיימה דיונים רבים על מנת לאפיין את היכולות, התכונות והידע שנדרש מהמנכ"ל הבא, לנוכח האתגרים שעומדים בפני המערכת הבנקאית בכלל, והבנק בפרט. הוועדה בחנה מועמדים מתוך ומחוץ לבנק, מישראל ומחו"ל, והגיעה למסקנה שחנן פרידמן הוא המועמד המתאים ביותר להוביל את הבנק בתקופה זו. חברי דירקטוריון הבנק מכירים היטב את פרידמן בהיותו חבר הנהלת הבנק בחמש השנים האחרונות, במהלכן הוביל נושאים מרכזיים שבוצעו בעבודה צמודה עם הדירקטוריון וועדותיו, והם מלאי הערכה לדרך עבודתו ולתרומתו להצלחת לאומי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השיער טבעי או צבוע - זה מה שמעניין (ל"ת)
    גם דתיים צובעים ? 27/08/2019 18:36
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?