אמיר וידמן מנכ"ל המ-לט
צילום: יח"צ
ראיון

"נחזור בקרוב לצמיחה ורווחים"

המניה ירדה בכ-36% בשנה האחרונה, הדוחות חלשים; אבל מספר רכישות שביצעה החברה והתאוששות בתעשיית הסמיקונדקטורים, מביאות את אמיר וידמן לתחזית אופטימית במיוחד - הצמיחה תהיה כבר ברבעונים הבאים ותתחזק ל-30%-40% בשנה הבאה
ארז ליבנה | (5)
נושאים בכתבה המלט הפסד

חברת המלט הוותיקה בתקופה לא פשוטה, אבל להערכת המנכ"ל שלה - אמיר וידמן, מדובר במשבר זמני, ואוטוטו החברה תחזור לצמיחה ולרווחים משמעותיים.

החברה המספקת שסתומים וחלקים נוספים לתעשיות כבדות – בעיקר בתחום הסמיקונדקטורים ותעשיית הגז הטבעי, התאימה את עצמה לעולם החדש. היא רכשה בשנים האחרונות חברות ופיתחה אפיקי הכנסה בתעשיות הקשורות כמעט לכל סוג של אנרגיה, מנפט, דרך אנרגיה גרעינית ועד אנרגיות מתחדשות. הרכישות האלו לצד הגידול האורגני בשנים האחרונות, יצרו חברה שסיפקה מדי רבעון דוחות משופרים, אבל אז הגיעה השנה האחרונה. 

 

ביולי 2018 פורסם שקרן פימי, המחזיקה ב-60% מהחברה, הודיעה שבכוונתה למכור את חלקה בחברה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. זה לא קרה. ולא רק שזה לא קרה, אלא שמאז צנחה המניה בכ-36%.

זאת ועוד - פרסום הדוחות הכספיים הבוקר, מפיל את המניה ב-5% נוספים בגלל תוצאות חלשות ומעבר להפסד, לשווי של 830 מיליון שקל. החברה עברה להפסד של 677 אלף דולר ברבעון השני, ביחס לרווח של 3.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2018. המכירות ברבעון עלו ל-45.6 מיליון דולר לעומת 44.5 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, אם מנטרלים הוצאות חד פעמיות ברבעון, מקבלים שהתוצאות פושרות, אך לא חלשות. 

 

אבל אם תשאלו את אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט, הדוח דווקא חיובי ומראה שבסיס החברה איתן, כשבשנים הקרובות הוא צופה צמיחה משמעותית.

מה הביא לירידה בהכנסות?

"זו הייתה שנה לא פשוטה. מהרבעון האחרון של השנה שעברה אנחנו רואים שרמת הביקושים לסמיקונדקטורים ירדו באופן גורף בגלל מלחמת הסחר. לא רק אצלנו, בכל השוק. באופן כללי זו תעשיה שמתנהגת קצת בצורה מאניה-דיפרסיבית. ברבעון האחרון הרגשנו את הירידה.

ברבעון השני היה קצת יותר טוב. אין מה לעשות, הירידה בביקושים בתעשיה משפיעה על המכירות והרווחיות. הרווח הגולמי נשחק בשל הרכישות שביצענו, אבל החברה מתייעלת. כך שמה שאנחנו רואים קדימה יותר מרנין".

 

ממה נובע ההפסד ברבעון האחרון?

"ההפסד נובע משני פרמטרים עיקריים: שומת מס שהחברה נאלצה לשלם והסדר שביצעה החברה על רכישת מפעל בקוריאה. אם אתה מבטל את שתי ההוצאות, החברה גם גמרה ברווח וגם מראה שיפור ב-EBITDA. אז אם מנטרלים את שני הפקטורים האלה המצב לא כזה גרוע".

 

היו לקוחות שעזבו אתכם?

"לא. להפך. יש יותר ויותר לקוחות שבאים אלינו מהמתחרים. אנחנו ממשיכים לעבוד חזק עם הלקוחות והכנסה של לקוחות חדשים, עבודה ששמה אותנו בנקודת פתיחה מאוד טובה כשהשוק יחזור ואנחנו מרגישים שהוא חוזר באמת. אני מאוד אופטימי לגבי העתיד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

היו דיבורים על מיזוגים עם מתחרות – איפה זה עומד?

"בהגדרה אנחנו בבעלות של 60% פרייבט אקוויטי, כך שהאפשרות למיזוג תמיד נמצאת על השולחן. כרגע אנחנו מתרכזים להחזיר את החברה למצבה הטוב. אני בטוח שבמצב הזה אנשים יראו את הדברים הטובים בחברה וירצו אותה. אבל אני לא מתעסק בזה".

 

איך אתם מתכוונים להחזיר את החברה לרווחיות?

"אנחנו מסיימים הרצה מפעל מוליכים למחצה בתאילנד, שיהיה מנוע משמעותי כשהתעשייה תחזור, ביצענו רכישות בשלוש השנים האחרונות בנורווגיה, סינגפור וקוריאה- כך שאנחנו ממוצבים מאוד טוב בעולם.

 

"גם בתעשיית ספינות ה-LNG (מיכליות גז טבעי), 77%, שהן 107 מתוך 133 אוניות ה-LNG ייוצרו בקוריאה ואנחנו ספקים משמעותיים למספנות שם. אז זה ביזנס שבדרכו אלינו. אנחנו גם עובדים חזק מאוד על טרמינלים של גז טבעי וקידוחים בים הצפוני ובברזיל.

 

"הרבעונים הכי טובים שלנו היו הראשון והשני ב-2018. הרבעון הזה מבחינת מכירות הוא טוב יותר. יחד עם החזרה של שוק הסמיקונדקטורים, אנחנו צופים עלייה בביצועים של ב-30%-40%. את ההתאוששות נראה ברבעונים הקרובים ובוודאי ב-2020, התחזיות נראות טוב ונראה סינרגיה של הרכישות האחרונות שלנו".

 

מה עם תעשיות האנרגיות המתחדשות? זה משפיע עליכם?

"המ-לט מעורבת באנרגיות המתחדשות בצורה משמעותית. באנרגיה הסולארית אנחנו ספקים מרכזיים לחברות שמייצרות את הפאנלים. חלק מההתאוששות שלנו נובעת מהשוק הזה. ישנה גם מגמה עולמית של תנועה חזקה למעבר מפחם ומזו"ט לתחנות הפועלות על גז טבעי ובשוק הזה אנחנו מאוד משמעותיים בכל העולם וגם בתחום אנרגיית הרוח אנחנו מאוד פעילים.

 

"גם בתחום האנרגיה הגרעינית יש לנו אחיזה משמעותית. כיום יש לנו מפעל בסין שהוא אחד מבין 2 המפעלים המספקים מוצרים לכורים גרעיניים בסין, ובונים 3-4 כורים כאלה בשנה, אז זו גם פעילות מאוד משמעותית".

 

איך אתה רואה את החברה 5 שנים קדימה?

"זו חברת צמיחה של תעשיה מתקדמת. יש לנו מוצרים מצוינים ויש התפתחות אורגנית, כולל בתחום הסמיקונדקטור, כי יש שימוש גובר בצ'יפים במוצרים חכמים, ברכבים אוטונומיים, רובוטיקה ועוד, כשההתרחבות משפיעה עלינו לטובה.

"אני תמיד אומר למשקיעים שבסופו של דבר, החברה מנוהלת בטווח הארוך ולא מרבעון לרבעון. יש רבעונים יותר טובים וכאלה שפחות טובים. חצי השנה הקרובה תהיה מאוד מעניינת בחיי החברה ואנחנו בטוחים ש-2020 תהיה שנה משמעותית".

הדוח הרבעוני שהפיל את המניה

כאמור, המ-לט מדווחת על מעבר להפסד של 677 אלף דולר ברבעון השני. הרווח הגולמי ירד מ-5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, ל-3.5 מיליון דולר ברבעון האחרון.

המכירות ברבעון עלו כאמור ל-45.6 מיליון דולר לעומת 44.5 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, אבל ההוצאות התפעוליות עלו והרווח התפעולי הסתכם ב-1 מיליון דולר לעומת מעל 5 מיליון דולר ברבעון המקביל. התמונה למחצית דומה, ואפילו קשה יותר- ההכנסות ירדו ל-88.5 מיליון דולר לעומת 89 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018, ובשורה התחתונה החברה הפסידה 500 אלף דולר, לעומת רווח של 8 מיליון דולר במחצית המקבילה.

 

הוצאות המכירה והשיווק של החברה שמתמחה בפיתוח של מחברים, ברזים ושסתומים לתעשייה התהליכית, הצטמצמו אף הן מ-1.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, לכמיליון דולר ברבעון האחרון. מנגד, הוצאות ההנהלה עלו ל-810 אלף דולר, ביחס ל-775 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ירד מ-2.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, ל-442 אלף דולר בתקופה המקבילה השנה.

גם במאזן יש סימני חולשה. לחברה יש אמנם ירידה בהתחייבויות השוטפות מ-75 מיליון דולר ל-69 מיליון דולר, אבל עלייה של כמעט 70% בהתחייבויות שאינן שוטפות מ-49.5 מיליון דולר, ל-82 מיליון דולר.

החברה מסרה כי בניית המפעל בסין מורידה את רווחי החברה. עם זאת, החברה צופה שלקראת סוף 2020 ייפתח המפעל החדש בסין שעשוי לייעל ולשפר את מצבה הפיננסי. כמו כן, החברה החלה בשיתוף פעולה עם סמסונג העולמית, מה שיכול להתפתח לשיתוף פעולה אסטרטגי עבור המ-לט.

ירידה בביקושים, ברקזיט וצבר הזמנות

החברה מדווחת כי הירידה בהכנסות ברבעון האחרון נובעת בעיקרה "מירידה בביקושים למוצרי החברה בטריטוריות צפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק. וכן משינוי יזום בתמהיל המכירות בחברת הבת בסין".

 

הירידה במכירות המוצרים האולטרה נקיים ברבעון האחרון נובעת מירידה זמנית בביקושים למוצרי החברה באירופה ובצפון אמריקה. באירופה הירידה במכירות נובעת מירידה במכירות של חברת הבת היצרנית באנגליה, עקב החשש של הלקוחות באירופה מהשפעת ה"ברקזיט" על האספקות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    התחזית של המנכ״ל תתממש רק אם יפטרו אותו (ל"ת)
    מאירה 26/08/2019 09:45
    הגב לתגובה זו
  • איילה 26/08/2019 18:13
    הגב לתגובה זו
    כישלון, רכב תקופה על כוח האנרציה של אלו שהיו לפניו מהדור של משפחת טופז....יהירות ושחצנות מובילות לאבדון...
  • 1.
    איך אין תגובות? (ל"ת)
    משה 24/08/2019 08:44
    הגב לתגובה זו
  • עדי 24/08/2019 11:36
    הגב לתגובה זו
    החברה באמת עשתה את כל הצעדים הנדרשים כדי להכין את עצמה לצמיחה מועצת. אך התזמון הנוכחי בשווקים לא נותן לפוטנציאל שלה להתממש. משקיעים נבונים צריכים לראות 10 שנים קדימה ולא להתרגש מרבעון-שניים חלשים, כאשר החולשה היא קשורה למקרו ולא לחברה עצמה
  • איילה 26/08/2019 19:44
    רב הנסתר על הגלוי....
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.83%   והכסף כסף 1.46%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.