אמיר וידמן מנכ"ל המ-לט
צילום: יח"צ
ראיון

"נחזור בקרוב לצמיחה ורווחים"

המניה ירדה בכ-36% בשנה האחרונה, הדוחות חלשים; אבל מספר רכישות שביצעה החברה והתאוששות בתעשיית הסמיקונדקטורים, מביאות את אמיר וידמן לתחזית אופטימית במיוחד - הצמיחה תהיה כבר ברבעונים הבאים ותתחזק ל-30%-40% בשנה הבאה
ארז ליבנה | (5)
נושאים בכתבה המלט הפסד

חברת המלט הוותיקה בתקופה לא פשוטה, אבל להערכת המנכ"ל שלה - אמיר וידמן, מדובר במשבר זמני, ואוטוטו החברה תחזור לצמיחה ולרווחים משמעותיים.

החברה המספקת שסתומים וחלקים נוספים לתעשיות כבדות – בעיקר בתחום הסמיקונדקטורים ותעשיית הגז הטבעי, התאימה את עצמה לעולם החדש. היא רכשה בשנים האחרונות חברות ופיתחה אפיקי הכנסה בתעשיות הקשורות כמעט לכל סוג של אנרגיה, מנפט, דרך אנרגיה גרעינית ועד אנרגיות מתחדשות. הרכישות האלו לצד הגידול האורגני בשנים האחרונות, יצרו חברה שסיפקה מדי רבעון דוחות משופרים, אבל אז הגיעה השנה האחרונה. 

 

ביולי 2018 פורסם שקרן פימי, המחזיקה ב-60% מהחברה, הודיעה שבכוונתה למכור את חלקה בחברה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. זה לא קרה. ולא רק שזה לא קרה, אלא שמאז צנחה המניה בכ-36%.

זאת ועוד - פרסום הדוחות הכספיים הבוקר, מפיל את המניה ב-5% נוספים בגלל תוצאות חלשות ומעבר להפסד, לשווי של 830 מיליון שקל. החברה עברה להפסד של 677 אלף דולר ברבעון השני, ביחס לרווח של 3.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2018. המכירות ברבעון עלו ל-45.6 מיליון דולר לעומת 44.5 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, אם מנטרלים הוצאות חד פעמיות ברבעון, מקבלים שהתוצאות פושרות, אך לא חלשות. 

 

אבל אם תשאלו את אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט, הדוח דווקא חיובי ומראה שבסיס החברה איתן, כשבשנים הקרובות הוא צופה צמיחה משמעותית.

מה הביא לירידה בהכנסות?

"זו הייתה שנה לא פשוטה. מהרבעון האחרון של השנה שעברה אנחנו רואים שרמת הביקושים לסמיקונדקטורים ירדו באופן גורף בגלל מלחמת הסחר. לא רק אצלנו, בכל השוק. באופן כללי זו תעשיה שמתנהגת קצת בצורה מאניה-דיפרסיבית. ברבעון האחרון הרגשנו את הירידה.

ברבעון השני היה קצת יותר טוב. אין מה לעשות, הירידה בביקושים בתעשיה משפיעה על המכירות והרווחיות. הרווח הגולמי נשחק בשל הרכישות שביצענו, אבל החברה מתייעלת. כך שמה שאנחנו רואים קדימה יותר מרנין".

 

ממה נובע ההפסד ברבעון האחרון?

"ההפסד נובע משני פרמטרים עיקריים: שומת מס שהחברה נאלצה לשלם והסדר שביצעה החברה על רכישת מפעל בקוריאה. אם אתה מבטל את שתי ההוצאות, החברה גם גמרה ברווח וגם מראה שיפור ב-EBITDA. אז אם מנטרלים את שני הפקטורים האלה המצב לא כזה גרוע".

 

היו לקוחות שעזבו אתכם?

"לא. להפך. יש יותר ויותר לקוחות שבאים אלינו מהמתחרים. אנחנו ממשיכים לעבוד חזק עם הלקוחות והכנסה של לקוחות חדשים, עבודה ששמה אותנו בנקודת פתיחה מאוד טובה כשהשוק יחזור ואנחנו מרגישים שהוא חוזר באמת. אני מאוד אופטימי לגבי העתיד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

היו דיבורים על מיזוגים עם מתחרות – איפה זה עומד?

"בהגדרה אנחנו בבעלות של 60% פרייבט אקוויטי, כך שהאפשרות למיזוג תמיד נמצאת על השולחן. כרגע אנחנו מתרכזים להחזיר את החברה למצבה הטוב. אני בטוח שבמצב הזה אנשים יראו את הדברים הטובים בחברה וירצו אותה. אבל אני לא מתעסק בזה".

 

איך אתם מתכוונים להחזיר את החברה לרווחיות?

"אנחנו מסיימים הרצה מפעל מוליכים למחצה בתאילנד, שיהיה מנוע משמעותי כשהתעשייה תחזור, ביצענו רכישות בשלוש השנים האחרונות בנורווגיה, סינגפור וקוריאה- כך שאנחנו ממוצבים מאוד טוב בעולם.

 

"גם בתעשיית ספינות ה-LNG (מיכליות גז טבעי), 77%, שהן 107 מתוך 133 אוניות ה-LNG ייוצרו בקוריאה ואנחנו ספקים משמעותיים למספנות שם. אז זה ביזנס שבדרכו אלינו. אנחנו גם עובדים חזק מאוד על טרמינלים של גז טבעי וקידוחים בים הצפוני ובברזיל.

 

"הרבעונים הכי טובים שלנו היו הראשון והשני ב-2018. הרבעון הזה מבחינת מכירות הוא טוב יותר. יחד עם החזרה של שוק הסמיקונדקטורים, אנחנו צופים עלייה בביצועים של ב-30%-40%. את ההתאוששות נראה ברבעונים הקרובים ובוודאי ב-2020, התחזיות נראות טוב ונראה סינרגיה של הרכישות האחרונות שלנו".

 

מה עם תעשיות האנרגיות המתחדשות? זה משפיע עליכם?

"המ-לט מעורבת באנרגיות המתחדשות בצורה משמעותית. באנרגיה הסולארית אנחנו ספקים מרכזיים לחברות שמייצרות את הפאנלים. חלק מההתאוששות שלנו נובעת מהשוק הזה. ישנה גם מגמה עולמית של תנועה חזקה למעבר מפחם ומזו"ט לתחנות הפועלות על גז טבעי ובשוק הזה אנחנו מאוד משמעותיים בכל העולם וגם בתחום אנרגיית הרוח אנחנו מאוד פעילים.

 

"גם בתחום האנרגיה הגרעינית יש לנו אחיזה משמעותית. כיום יש לנו מפעל בסין שהוא אחד מבין 2 המפעלים המספקים מוצרים לכורים גרעיניים בסין, ובונים 3-4 כורים כאלה בשנה, אז זו גם פעילות מאוד משמעותית".

 

איך אתה רואה את החברה 5 שנים קדימה?

"זו חברת צמיחה של תעשיה מתקדמת. יש לנו מוצרים מצוינים ויש התפתחות אורגנית, כולל בתחום הסמיקונדקטור, כי יש שימוש גובר בצ'יפים במוצרים חכמים, ברכבים אוטונומיים, רובוטיקה ועוד, כשההתרחבות משפיעה עלינו לטובה.

"אני תמיד אומר למשקיעים שבסופו של דבר, החברה מנוהלת בטווח הארוך ולא מרבעון לרבעון. יש רבעונים יותר טובים וכאלה שפחות טובים. חצי השנה הקרובה תהיה מאוד מעניינת בחיי החברה ואנחנו בטוחים ש-2020 תהיה שנה משמעותית".

הדוח הרבעוני שהפיל את המניה

כאמור, המ-לט מדווחת על מעבר להפסד של 677 אלף דולר ברבעון השני. הרווח הגולמי ירד מ-5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, ל-3.5 מיליון דולר ברבעון האחרון.

המכירות ברבעון עלו כאמור ל-45.6 מיליון דולר לעומת 44.5 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, אבל ההוצאות התפעוליות עלו והרווח התפעולי הסתכם ב-1 מיליון דולר לעומת מעל 5 מיליון דולר ברבעון המקביל. התמונה למחצית דומה, ואפילו קשה יותר- ההכנסות ירדו ל-88.5 מיליון דולר לעומת 89 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018, ובשורה התחתונה החברה הפסידה 500 אלף דולר, לעומת רווח של 8 מיליון דולר במחצית המקבילה.

 

הוצאות המכירה והשיווק של החברה שמתמחה בפיתוח של מחברים, ברזים ושסתומים לתעשייה התהליכית, הצטמצמו אף הן מ-1.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, לכמיליון דולר ברבעון האחרון. מנגד, הוצאות ההנהלה עלו ל-810 אלף דולר, ביחס ל-775 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ירד מ-2.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, ל-442 אלף דולר בתקופה המקבילה השנה.

גם במאזן יש סימני חולשה. לחברה יש אמנם ירידה בהתחייבויות השוטפות מ-75 מיליון דולר ל-69 מיליון דולר, אבל עלייה של כמעט 70% בהתחייבויות שאינן שוטפות מ-49.5 מיליון דולר, ל-82 מיליון דולר.

החברה מסרה כי בניית המפעל בסין מורידה את רווחי החברה. עם זאת, החברה צופה שלקראת סוף 2020 ייפתח המפעל החדש בסין שעשוי לייעל ולשפר את מצבה הפיננסי. כמו כן, החברה החלה בשיתוף פעולה עם סמסונג העולמית, מה שיכול להתפתח לשיתוף פעולה אסטרטגי עבור המ-לט.

ירידה בביקושים, ברקזיט וצבר הזמנות

החברה מדווחת כי הירידה בהכנסות ברבעון האחרון נובעת בעיקרה "מירידה בביקושים למוצרי החברה בטריטוריות צפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק. וכן משינוי יזום בתמהיל המכירות בחברת הבת בסין".

 

הירידה במכירות המוצרים האולטרה נקיים ברבעון האחרון נובעת מירידה זמנית בביקושים למוצרי החברה באירופה ובצפון אמריקה. באירופה הירידה במכירות נובעת מירידה במכירות של חברת הבת היצרנית באנגליה, עקב החשש של הלקוחות באירופה מהשפעת ה"ברקזיט" על האספקות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    התחזית של המנכ״ל תתממש רק אם יפטרו אותו (ל"ת)
    מאירה 26/08/2019 09:45
    הגב לתגובה זו
  • איילה 26/08/2019 18:13
    הגב לתגובה זו
    כישלון, רכב תקופה על כוח האנרציה של אלו שהיו לפניו מהדור של משפחת טופז....יהירות ושחצנות מובילות לאבדון...
  • 1.
    איך אין תגובות? (ל"ת)
    משה 24/08/2019 08:44
    הגב לתגובה זו
  • עדי 24/08/2019 11:36
    הגב לתגובה זו
    החברה באמת עשתה את כל הצעדים הנדרשים כדי להכין את עצמה לצמיחה מועצת. אך התזמון הנוכחי בשווקים לא נותן לפוטנציאל שלה להתממש. משקיעים נבונים צריכים לראות 10 שנים קדימה ולא להתרגש מרבעון-שניים חלשים, כאשר החולשה היא קשורה למקרו ולא לחברה עצמה
  • איילה 26/08/2019 19:44
    רב הנסתר על הגלוי....
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."