אמיר וידמן מנכ"ל המ-לט
צילום: יח"צ
ראיון

"נחזור בקרוב לצמיחה ורווחים"

המניה ירדה בכ-36% בשנה האחרונה, הדוחות חלשים; אבל מספר רכישות שביצעה החברה והתאוששות בתעשיית הסמיקונדקטורים, מביאות את אמיר וידמן לתחזית אופטימית במיוחד - הצמיחה תהיה כבר ברבעונים הבאים ותתחזק ל-30%-40% בשנה הבאה
ארז ליבנה | (5)
נושאים בכתבה המלט הפסד

חברת המלט הוותיקה בתקופה לא פשוטה, אבל להערכת המנכ"ל שלה - אמיר וידמן, מדובר במשבר זמני, ואוטוטו החברה תחזור לצמיחה ולרווחים משמעותיים.

החברה המספקת שסתומים וחלקים נוספים לתעשיות כבדות – בעיקר בתחום הסמיקונדקטורים ותעשיית הגז הטבעי, התאימה את עצמה לעולם החדש. היא רכשה בשנים האחרונות חברות ופיתחה אפיקי הכנסה בתעשיות הקשורות כמעט לכל סוג של אנרגיה, מנפט, דרך אנרגיה גרעינית ועד אנרגיות מתחדשות. הרכישות האלו לצד הגידול האורגני בשנים האחרונות, יצרו חברה שסיפקה מדי רבעון דוחות משופרים, אבל אז הגיעה השנה האחרונה. 

 

ביולי 2018 פורסם שקרן פימי, המחזיקה ב-60% מהחברה, הודיעה שבכוונתה למכור את חלקה בחברה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. זה לא קרה. ולא רק שזה לא קרה, אלא שמאז צנחה המניה בכ-36%.

זאת ועוד - פרסום הדוחות הכספיים הבוקר, מפיל את המניה ב-5% נוספים בגלל תוצאות חלשות ומעבר להפסד, לשווי של 830 מיליון שקל. החברה עברה להפסד של 677 אלף דולר ברבעון השני, ביחס לרווח של 3.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2018. המכירות ברבעון עלו ל-45.6 מיליון דולר לעומת 44.5 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, אם מנטרלים הוצאות חד פעמיות ברבעון, מקבלים שהתוצאות פושרות, אך לא חלשות. 

 

אבל אם תשאלו את אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט, הדוח דווקא חיובי ומראה שבסיס החברה איתן, כשבשנים הקרובות הוא צופה צמיחה משמעותית.

מה הביא לירידה בהכנסות?

"זו הייתה שנה לא פשוטה. מהרבעון האחרון של השנה שעברה אנחנו רואים שרמת הביקושים לסמיקונדקטורים ירדו באופן גורף בגלל מלחמת הסחר. לא רק אצלנו, בכל השוק. באופן כללי זו תעשיה שמתנהגת קצת בצורה מאניה-דיפרסיבית. ברבעון האחרון הרגשנו את הירידה.

ברבעון השני היה קצת יותר טוב. אין מה לעשות, הירידה בביקושים בתעשיה משפיעה על המכירות והרווחיות. הרווח הגולמי נשחק בשל הרכישות שביצענו, אבל החברה מתייעלת. כך שמה שאנחנו רואים קדימה יותר מרנין".

 

ממה נובע ההפסד ברבעון האחרון?

"ההפסד נובע משני פרמטרים עיקריים: שומת מס שהחברה נאלצה לשלם והסדר שביצעה החברה על רכישת מפעל בקוריאה. אם אתה מבטל את שתי ההוצאות, החברה גם גמרה ברווח וגם מראה שיפור ב-EBITDA. אז אם מנטרלים את שני הפקטורים האלה המצב לא כזה גרוע".

 

היו לקוחות שעזבו אתכם?

"לא. להפך. יש יותר ויותר לקוחות שבאים אלינו מהמתחרים. אנחנו ממשיכים לעבוד חזק עם הלקוחות והכנסה של לקוחות חדשים, עבודה ששמה אותנו בנקודת פתיחה מאוד טובה כשהשוק יחזור ואנחנו מרגישים שהוא חוזר באמת. אני מאוד אופטימי לגבי העתיד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

היו דיבורים על מיזוגים עם מתחרות – איפה זה עומד?

"בהגדרה אנחנו בבעלות של 60% פרייבט אקוויטי, כך שהאפשרות למיזוג תמיד נמצאת על השולחן. כרגע אנחנו מתרכזים להחזיר את החברה למצבה הטוב. אני בטוח שבמצב הזה אנשים יראו את הדברים הטובים בחברה וירצו אותה. אבל אני לא מתעסק בזה".

 

איך אתם מתכוונים להחזיר את החברה לרווחיות?

"אנחנו מסיימים הרצה מפעל מוליכים למחצה בתאילנד, שיהיה מנוע משמעותי כשהתעשייה תחזור, ביצענו רכישות בשלוש השנים האחרונות בנורווגיה, סינגפור וקוריאה- כך שאנחנו ממוצבים מאוד טוב בעולם.

 

"גם בתעשיית ספינות ה-LNG (מיכליות גז טבעי), 77%, שהן 107 מתוך 133 אוניות ה-LNG ייוצרו בקוריאה ואנחנו ספקים משמעותיים למספנות שם. אז זה ביזנס שבדרכו אלינו. אנחנו גם עובדים חזק מאוד על טרמינלים של גז טבעי וקידוחים בים הצפוני ובברזיל.

 

"הרבעונים הכי טובים שלנו היו הראשון והשני ב-2018. הרבעון הזה מבחינת מכירות הוא טוב יותר. יחד עם החזרה של שוק הסמיקונדקטורים, אנחנו צופים עלייה בביצועים של ב-30%-40%. את ההתאוששות נראה ברבעונים הקרובים ובוודאי ב-2020, התחזיות נראות טוב ונראה סינרגיה של הרכישות האחרונות שלנו".

 

מה עם תעשיות האנרגיות המתחדשות? זה משפיע עליכם?

"המ-לט מעורבת באנרגיות המתחדשות בצורה משמעותית. באנרגיה הסולארית אנחנו ספקים מרכזיים לחברות שמייצרות את הפאנלים. חלק מההתאוששות שלנו נובעת מהשוק הזה. ישנה גם מגמה עולמית של תנועה חזקה למעבר מפחם ומזו"ט לתחנות הפועלות על גז טבעי ובשוק הזה אנחנו מאוד משמעותיים בכל העולם וגם בתחום אנרגיית הרוח אנחנו מאוד פעילים.

 

"גם בתחום האנרגיה הגרעינית יש לנו אחיזה משמעותית. כיום יש לנו מפעל בסין שהוא אחד מבין 2 המפעלים המספקים מוצרים לכורים גרעיניים בסין, ובונים 3-4 כורים כאלה בשנה, אז זו גם פעילות מאוד משמעותית".

 

איך אתה רואה את החברה 5 שנים קדימה?

"זו חברת צמיחה של תעשיה מתקדמת. יש לנו מוצרים מצוינים ויש התפתחות אורגנית, כולל בתחום הסמיקונדקטור, כי יש שימוש גובר בצ'יפים במוצרים חכמים, ברכבים אוטונומיים, רובוטיקה ועוד, כשההתרחבות משפיעה עלינו לטובה.

"אני תמיד אומר למשקיעים שבסופו של דבר, החברה מנוהלת בטווח הארוך ולא מרבעון לרבעון. יש רבעונים יותר טובים וכאלה שפחות טובים. חצי השנה הקרובה תהיה מאוד מעניינת בחיי החברה ואנחנו בטוחים ש-2020 תהיה שנה משמעותית".

הדוח הרבעוני שהפיל את המניה

כאמור, המ-לט מדווחת על מעבר להפסד של 677 אלף דולר ברבעון השני. הרווח הגולמי ירד מ-5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, ל-3.5 מיליון דולר ברבעון האחרון.

המכירות ברבעון עלו כאמור ל-45.6 מיליון דולר לעומת 44.5 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, אבל ההוצאות התפעוליות עלו והרווח התפעולי הסתכם ב-1 מיליון דולר לעומת מעל 5 מיליון דולר ברבעון המקביל. התמונה למחצית דומה, ואפילו קשה יותר- ההכנסות ירדו ל-88.5 מיליון דולר לעומת 89 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018, ובשורה התחתונה החברה הפסידה 500 אלף דולר, לעומת רווח של 8 מיליון דולר במחצית המקבילה.

 

הוצאות המכירה והשיווק של החברה שמתמחה בפיתוח של מחברים, ברזים ושסתומים לתעשייה התהליכית, הצטמצמו אף הן מ-1.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, לכמיליון דולר ברבעון האחרון. מנגד, הוצאות ההנהלה עלו ל-810 אלף דולר, ביחס ל-775 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ירד מ-2.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, ל-442 אלף דולר בתקופה המקבילה השנה.

גם במאזן יש סימני חולשה. לחברה יש אמנם ירידה בהתחייבויות השוטפות מ-75 מיליון דולר ל-69 מיליון דולר, אבל עלייה של כמעט 70% בהתחייבויות שאינן שוטפות מ-49.5 מיליון דולר, ל-82 מיליון דולר.

החברה מסרה כי בניית המפעל בסין מורידה את רווחי החברה. עם זאת, החברה צופה שלקראת סוף 2020 ייפתח המפעל החדש בסין שעשוי לייעל ולשפר את מצבה הפיננסי. כמו כן, החברה החלה בשיתוף פעולה עם סמסונג העולמית, מה שיכול להתפתח לשיתוף פעולה אסטרטגי עבור המ-לט.

ירידה בביקושים, ברקזיט וצבר הזמנות

החברה מדווחת כי הירידה בהכנסות ברבעון האחרון נובעת בעיקרה "מירידה בביקושים למוצרי החברה בטריטוריות צפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק. וכן משינוי יזום בתמהיל המכירות בחברת הבת בסין".

 

הירידה במכירות המוצרים האולטרה נקיים ברבעון האחרון נובעת מירידה זמנית בביקושים למוצרי החברה באירופה ובצפון אמריקה. באירופה הירידה במכירות נובעת מירידה במכירות של חברת הבת היצרנית באנגליה, עקב החשש של הלקוחות באירופה מהשפעת ה"ברקזיט" על האספקות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    התחזית של המנכ״ל תתממש רק אם יפטרו אותו (ל"ת)
    מאירה 26/08/2019 09:45
    הגב לתגובה זו
  • איילה 26/08/2019 18:13
    הגב לתגובה זו
    כישלון, רכב תקופה על כוח האנרציה של אלו שהיו לפניו מהדור של משפחת טופז....יהירות ושחצנות מובילות לאבדון...
  • 1.
    איך אין תגובות? (ל"ת)
    משה 24/08/2019 08:44
    הגב לתגובה זו
  • עדי 24/08/2019 11:36
    הגב לתגובה זו
    החברה באמת עשתה את כל הצעדים הנדרשים כדי להכין את עצמה לצמיחה מועצת. אך התזמון הנוכחי בשווקים לא נותן לפוטנציאל שלה להתממש. משקיעים נבונים צריכים לראות 10 שנים קדימה ולא להתרגש מרבעון-שניים חלשים, כאשר החולשה היא קשורה למקרו ולא לחברה עצמה
  • איילה 26/08/2019 19:44
    רב הנסתר על הגלוי....
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?