קאר שולץ טבע
צילום: יח"צ

טבע סוגרת את מפעל פלנטקס בנתניה

סגירת המפעל היא חלק מתוכנית הקיצוצים הכוללת פיטורי 14 אלף עובדים ברחבי העולם
מערכת Bizportal |

טבע סוגרת את מפעל פלנטקס בנתניה. המפעל, המעסיק 240 עובדים, ייסגר בתוך כשנתיים. סגירת המפעל היא חלק מתוכנית ההבראה של טבע -0.63% , השרויה במצוקה פיננסית מאז רכישת אקטביס.  הדו"ח השנתי המורחב של טבע שפורסם בתחילת השבוע הראה כי מספר העובדים בישראל ירד ב-9%. בשנת 2017 היו לטבע בישראל 6,245 עובדים, לעומת 6,863 עובדים בסיום 2016. שיעור העובדים בישראל עומד על 12% מכלל העובדים של טבע בעולם - שיעור דומה לסוף 2016. מספר העובדים של טבע בעולם עמד בסוף 2017 על 51,792, ירידה של 9% בהשוואה ל- 56,960 עובדים בסיום 2016. נתונים אלו לא כוללים את מהלך הפיטורים הנרחב עליו דיווחה, שכולל פיטורי 14,000 עובדים ברחבי העולם. מהלך קיצוצים זה ייצא אל הפועל רק ב-2018, וסגירת המפעל הנתניה היא חלק ממהלך זה. טבע מכינה את המשקיעים להשלכות הפיטורים: "מהלך הפיטורים עלול לגרום לאיבוד הטבות המס בישראל", נכתב בדו"ח. מטבע נמסר בתגובה: "בהתאם להודעתה של טבע מדצמבר בנוגע לתהליך הרה-ארגון הגלובאלי והשלכותיו האפשריות על חלק מאתרי הייצור של טבע בישראל – החליטה החברה לסגור את אתר הייצור הכימי 'פלנטקס' שבנתניה. האתר ייסגר בתחילת שנת 2020 ומרבית עובדיו ימשיכו להיות מועסקים בחברה עד אמצע 2019. אתר זה הוא הקטן מבין שני אתרי ייצור כימי הפועלים בישראל. אתר טבע טק שבנגב ימשיך להיות האתר המרכזי של טבע בישראל לייצור חומרים פעילים לתרופות".   עוד נמסר מהחברה: "טבע קבלה החלטה קשה זו בכובד ראש, ולאחר בחינה מתמשכת ויסודית, בשל הצורך המיידי שלה בצמצום בסיס עלויותיה נוכח החוב הגדול שעליה לשרת, ובשל חוסר הכדאיות הכלכלית שבהמשך הפעלת האתר לאור השינויים הדרמטיים המתחוללים בענף התרופות בשנים האחרונות. טבע תנהג בכבוד, בהגינות וברגישות ותעניק לעובדי פלנטקס תנאי פרישה מיטיבים – מעל ומעבר לחוק – כמו גם שירותי השמה, הכשרה וייעוץ מקצועי שיאפשרו לעובדים מעבר מהיר ופשוט, ככל הניתן, למקום עבודה חלופי עם סגירת המפעל. טבע מקיימת דיאלוג פתוח עם נציגות העובדים וההסתדרות ומקווה שכמו בשאר האתרים גם דיאלוג זה יסתיים בהבנות והסכמות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.