הוריקן הרווי סיפק תמיכה - בזן תחלק דיבידנד ביניים של 65 מיליון דולר

ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר. ההדממות במתקני הייצור בעולם סיפקו תמיכה
גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה בזן

חברת בתי הזיקוק (בזן 2.27% ) דיווחה היום על תוצאות הרבעון שבמהלכו ההוריקנים בארה"ב הביאו להקטנת ההיצע בשוק וסיפקו תמיכה לתוצאות די פושרות בהתחשב ברווח התפעולי לעומת אלו שנרשמו ברבעונים האחרונים. בתוך כך, בזן הודיעה על חלוקת דיבידנד ביניים בגובה של 65 מיליון דולר, בהמשך לדיבידנד של 85 מיליון דולר שחילקה מתחילת השנה.

ברבעון המקביל אשתקד השפעות הטיפול התקופתי באו לידי ביטוי בתוצאות, כך שצריך לקחת זאת בחשבון בהסתכלות על תוצאות ברבעון הנוכחי.

מרווח האורל הממוצע הסתכם ברבעון השלישי בכ-6.4 דולר לחבית, לעומת מרווח ממוצע של 3.8 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד. מרווח הזיקוק המנוטרל של בזן עמד ברבעון על 9.3 דולר לחבית, בהשוואה ל-4.4 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד.

המחיר הממוצע של נפט גולמי מסוג ברנט ברבעון השלישי עמד על כ-52 דולר לחבית, לעומת כ-46 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד, ובסוף הרבעון עמד המחיר על כ-57 דולר לחבית. העלייה נרשמה על רקע החזרה לפעילות של מתקני זיקוק לאחר סופת ההוריקן 'הרווי', והקטנת יצוא הנפט הכורדי.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2017 הסתכם בכ-92 מיליון דולר, בהשוואה לכ-1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2017 הסתכם בכ-183 מיליון דולר, לעומת כ-116 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.

הרווח הנקי המנוטרל ברבעון השלישי  הסתכם בכ-105 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של כ-16 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המנוטרל בתשעת החודשים הראשונים הסתכם בכ-141 מיליון דולר, לעומת כ-68 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.

ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ-4 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-3.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    7 א"ג 16/11/2017 10:34
    הגב לתגובה זו
    לתת דיבידנדים. בינתיים השער רחוק מ 300 וספק אם יגיע אי פעם. עידן עופר אלוף בהשמדת ערך מה שהוא נוגע הופך להפסד. אלוף לקנות עסקים כושלים מהמדינה ומעניין שהמדינה מחזירה לו רעה תחת טובה הציל אותה מהפסדי עתק בצים והפסדי עתק בבזן. וקיבל סטירת לחי מביבי לפיד והחשבת ומעיתונאים כמו יחימוביץ ורוזנטל שחגגו בקריירה פוליטית על חשבונו. לא רק שבזבז כסף לחינם כמובן על חשבון המשקיעים אלא שכעת גם יקחו לו את הזכיון מכיל ויפרו איתו חוזה. יקחו ממנו אפילו את האפשרות לגשת למכרז ולקבל באותם תנאים של זוכה אחר. וכולם יודעים שאי אפשר למכור את כיל לאף אדיוט בעל הון ישראלי אלא לפוטאש אם בכלל הם יסכימו לקנות כעת או שסידרו להם מחיר מהסרטים שוב על חשבון המשקיע . אז 7 א"ג זה צחוק על חשבון המשקיעים
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.