טאואר מרחיבה את ההסכם עם קרוקוס - המניה מזנקת
חברת השבבים ממגדל העמק, טאואר ג'אז, הודיעה היום על הרחבת ההסכם עם חברת קרוקוס (Crocus). מדובר על מעבר לייצור המוני של חיישנים מגנטיים המבוססים על טכנולוגיית ה-Tunnel Magnet Resistance שפיתחה קרוקוס, תוך שימוש בפלטפורמת ה-0.13 מיקרון של טאואר.
מניית טאואר 7.38% עולה כעת בכ-3% בבורסה בתל אביב במחזור מסחר של 10 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 26 מיליון שקל בחודש האחרון.
על פי חברת המחקר MarketstandMarkets, שוק החיישנים המגנטיים הוערך בשווי שוק של 2.25 מיליארד דולר בשנת 2015 והוא צפוי לצמוח ל-4.16 מיליארד דולר עד 2022, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-9% בין שנים אלו. צמיחתו של שוק ייחודי זה מתבססת על הדרישה ההולכת וגדלה לחיישנים מבוססי MEMS עבור יישומים המתפתחים בשווקים התעשייתיים למיניהם, שוק הרכב, שווקים רפואיים למיניהם ושוק מוצרי הצריכה, הנמצאים כולם בשינוי ופיתוח מתמיד ומגלים צורך גדל והולך בחיישנים באיכות גבוהה.
מייקל דסבארד, מנכ"ל קרוקוס: "בחרנו בטאואר-ג'אז בזכות הגמישות התפעולית הרבה ויכולתה להתאים את פלטפורמת ה-0.13 מיקרון שלה, כך שתתאים לדרישות טכנולוגית ה-TMR שלנו הכוללת חומרים מגנטיים אשר (בדרך כלל) אינם בשימוש נפוץ בייצור CMOS. הידע הנרחב ומומחיותה של טאואר-ג'אז אפשרו לנו לעמוד בהצלחה בדרישות ובצרכים של מספר פלחי שוק תוך השגת רמת ביצועים גבוהה הנדרשת לדור הבא של עולם החיישנים. טאואר-ג'אז הינה שותפה אסטרטגית שלנו כבר לאורך שנים רבות וביחד הצלחנו להביא טכנולוגיה מבוססת מובילה המגדילה את הפעילות העסקית של שתי החברות".
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זמירה שטרנפלד-לביא, סמנכ"לית בכירה, יחידה עסקית TOPS, טאואר-ג'אז: "ככל שהדרישה לאפליקציות IoT (אינטרנט של הדברים) בחיי היום יום הולכת וגדלה, כך גם גדל הצורך בחיישנים חכמים יותר – הדורשים מתח נמוך עם שיפור בביצועים וביכולות. הקניין הרוחני אותו הצליחה קרוקוס לפתח, בשילוב עם יכולות הייצור והידע הנרחב של טאואר-ג'אז, אפשרו לנו לספק פתרונות משולבים מתקדמים ותחרותיים ללקוחות במגוון רחב של שווקים. דרך שיתוף הפעולה שלנו עם קרוקוס אנו מחזקים את נוכחותנו בשוק החיישנים, שוק בעל קצב צמיחה מהיר מאוד, תוך שאנו משלימים את ההיצע שלנו בטכנולוגיות ה-MEMS וחיישני התמונה".
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
