ראסל אלוונגר טאוואר
צילום: יח"צ

טאואר מרחיבה את ההסכם עם קרוקוס - המניה מזנקת

מדובר על מעבר לייצור המוני של חיישנים מגנטיים המבוססים על טכנולוגייה שפיתחה קרוקוס
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה טאואר שבבים

חברת השבבים ממגדל העמק, טאואר ג'אז, הודיעה היום על הרחבת ההסכם עם חברת קרוקוס (Crocus). מדובר על מעבר לייצור המוני של חיישנים מגנטיים המבוססים על טכנולוגיית ה-Tunnel Magnet Resistance שפיתחה קרוקוס, תוך שימוש בפלטפורמת ה-0.13 מיקרון של טאואר.

מניית טאואר -1.74% עולה כעת בכ-3% בבורסה בתל אביב במחזור מסחר של 10 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 26 מיליון שקל בחודש האחרון.

על פי חברת המחקר MarketstandMarkets, שוק החיישנים המגנטיים הוערך בשווי שוק של 2.25 מיליארד דולר בשנת 2015 והוא צפוי לצמוח ל-4.16 מיליארד דולר עד 2022, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-9% בין שנים אלו. צמיחתו של שוק ייחודי זה מתבססת על הדרישה ההולכת וגדלה לחיישנים מבוססי MEMS עבור יישומים המתפתחים בשווקים התעשייתיים למיניהם, שוק הרכב, שווקים רפואיים למיניהם ושוק מוצרי הצריכה, הנמצאים כולם בשינוי ופיתוח מתמיד ומגלים צורך גדל והולך בחיישנים באיכות גבוהה.      

מייקל דסבארד, מנכ"ל קרוקוס: "בחרנו בטאואר-ג'אז בזכות הגמישות התפעולית הרבה ויכולתה להתאים את פלטפורמת ה-0.13 מיקרון שלה, כך שתתאים לדרישות טכנולוגית ה-TMR שלנו הכוללת חומרים מגנטיים אשר (בדרך כלל) אינם בשימוש נפוץ בייצור CMOS. הידע הנרחב ומומחיותה של טאואר-ג'אז אפשרו לנו לעמוד בהצלחה בדרישות ובצרכים של מספר פלחי שוק תוך השגת רמת ביצועים גבוהה הנדרשת לדור הבא של עולם החיישנים. טאואר-ג'אז הינה שותפה אסטרטגית שלנו כבר לאורך שנים רבות וביחד הצלחנו להביא טכנולוגיה מבוססת מובילה המגדילה את הפעילות העסקית של שתי החברות".

זמירה שטרנפלד-לביא, סמנכ"לית בכירה, יחידה עסקית TOPS, טאואר-ג'אז: "ככל שהדרישה לאפליקציות IoT (אינטרנט של הדברים) בחיי היום יום הולכת וגדלה, כך גם גדל הצורך בחיישנים חכמים יותר – הדורשים מתח נמוך עם שיפור בביצועים וביכולות. הקניין הרוחני אותו הצליחה קרוקוס לפתח, בשילוב עם יכולות הייצור והידע הנרחב של טאואר-ג'אז, אפשרו לנו לספק פתרונות משולבים מתקדמים ותחרותיים ללקוחות במגוון רחב של שווקים. דרך שיתוף הפעולה שלנו עם קרוקוס אנו מחזקים את נוכחותנו בשוק החיישנים, שוק בעל קצב צמיחה מהיר מאוד, תוך שאנו משלימים את ההיצע שלנו בטכנולוגיות ה-MEMS וחיישני התמונה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.