ראסל אלוונגר טאוואר
צילום: יח"צ

טאואר מרחיבה את ההסכם עם קרוקוס - המניה מזנקת

מדובר על מעבר לייצור המוני של חיישנים מגנטיים המבוססים על טכנולוגייה שפיתחה קרוקוס
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה טאואר שבבים

חברת השבבים ממגדל העמק, טאואר ג'אז, הודיעה היום על הרחבת ההסכם עם חברת קרוקוס (Crocus). מדובר על מעבר לייצור המוני של חיישנים מגנטיים המבוססים על טכנולוגיית ה-Tunnel Magnet Resistance שפיתחה קרוקוס, תוך שימוש בפלטפורמת ה-0.13 מיקרון של טאואר.

מניית טאואר 0.8% עולה כעת בכ-3% בבורסה בתל אביב במחזור מסחר של 10 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 26 מיליון שקל בחודש האחרון.

על פי חברת המחקר MarketstandMarkets, שוק החיישנים המגנטיים הוערך בשווי שוק של 2.25 מיליארד דולר בשנת 2015 והוא צפוי לצמוח ל-4.16 מיליארד דולר עד 2022, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-9% בין שנים אלו. צמיחתו של שוק ייחודי זה מתבססת על הדרישה ההולכת וגדלה לחיישנים מבוססי MEMS עבור יישומים המתפתחים בשווקים התעשייתיים למיניהם, שוק הרכב, שווקים רפואיים למיניהם ושוק מוצרי הצריכה, הנמצאים כולם בשינוי ופיתוח מתמיד ומגלים צורך גדל והולך בחיישנים באיכות גבוהה.      

מייקל דסבארד, מנכ"ל קרוקוס: "בחרנו בטאואר-ג'אז בזכות הגמישות התפעולית הרבה ויכולתה להתאים את פלטפורמת ה-0.13 מיקרון שלה, כך שתתאים לדרישות טכנולוגית ה-TMR שלנו הכוללת חומרים מגנטיים אשר (בדרך כלל) אינם בשימוש נפוץ בייצור CMOS. הידע הנרחב ומומחיותה של טאואר-ג'אז אפשרו לנו לעמוד בהצלחה בדרישות ובצרכים של מספר פלחי שוק תוך השגת רמת ביצועים גבוהה הנדרשת לדור הבא של עולם החיישנים. טאואר-ג'אז הינה שותפה אסטרטגית שלנו כבר לאורך שנים רבות וביחד הצלחנו להביא טכנולוגיה מבוססת מובילה המגדילה את הפעילות העסקית של שתי החברות".

זמירה שטרנפלד-לביא, סמנכ"לית בכירה, יחידה עסקית TOPS, טאואר-ג'אז: "ככל שהדרישה לאפליקציות IoT (אינטרנט של הדברים) בחיי היום יום הולכת וגדלה, כך גם גדל הצורך בחיישנים חכמים יותר – הדורשים מתח נמוך עם שיפור בביצועים וביכולות. הקניין הרוחני אותו הצליחה קרוקוס לפתח, בשילוב עם יכולות הייצור והידע הנרחב של טאואר-ג'אז, אפשרו לנו לספק פתרונות משולבים מתקדמים ותחרותיים ללקוחות במגוון רחב של שווקים. דרך שיתוף הפעולה שלנו עם קרוקוס אנו מחזקים את נוכחותנו בשוק החיישנים, שוק בעל קצב צמיחה מהיר מאוד, תוך שאנו משלימים את ההיצע שלנו בטכנולוגיות ה-MEMS וחיישני התמונה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.