ראסל אלוונגר טאוואר
צילום: יח"צ

טאואר מרחיבה את ההסכם עם קרוקוס - המניה מזנקת

מדובר על מעבר לייצור המוני של חיישנים מגנטיים המבוססים על טכנולוגייה שפיתחה קרוקוס
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה טאואר שבבים

חברת השבבים ממגדל העמק, טאואר ג'אז, הודיעה היום על הרחבת ההסכם עם חברת קרוקוס (Crocus). מדובר על מעבר לייצור המוני של חיישנים מגנטיים המבוססים על טכנולוגיית ה-Tunnel Magnet Resistance שפיתחה קרוקוס, תוך שימוש בפלטפורמת ה-0.13 מיקרון של טאואר.

מניית טאואר 2.57% עולה כעת בכ-3% בבורסה בתל אביב במחזור מסחר של 10 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 26 מיליון שקל בחודש האחרון.

על פי חברת המחקר MarketstandMarkets, שוק החיישנים המגנטיים הוערך בשווי שוק של 2.25 מיליארד דולר בשנת 2015 והוא צפוי לצמוח ל-4.16 מיליארד דולר עד 2022, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-9% בין שנים אלו. צמיחתו של שוק ייחודי זה מתבססת על הדרישה ההולכת וגדלה לחיישנים מבוססי MEMS עבור יישומים המתפתחים בשווקים התעשייתיים למיניהם, שוק הרכב, שווקים רפואיים למיניהם ושוק מוצרי הצריכה, הנמצאים כולם בשינוי ופיתוח מתמיד ומגלים צורך גדל והולך בחיישנים באיכות גבוהה.      

מייקל דסבארד, מנכ"ל קרוקוס: "בחרנו בטאואר-ג'אז בזכות הגמישות התפעולית הרבה ויכולתה להתאים את פלטפורמת ה-0.13 מיקרון שלה, כך שתתאים לדרישות טכנולוגית ה-TMR שלנו הכוללת חומרים מגנטיים אשר (בדרך כלל) אינם בשימוש נפוץ בייצור CMOS. הידע הנרחב ומומחיותה של טאואר-ג'אז אפשרו לנו לעמוד בהצלחה בדרישות ובצרכים של מספר פלחי שוק תוך השגת רמת ביצועים גבוהה הנדרשת לדור הבא של עולם החיישנים. טאואר-ג'אז הינה שותפה אסטרטגית שלנו כבר לאורך שנים רבות וביחד הצלחנו להביא טכנולוגיה מבוססת מובילה המגדילה את הפעילות העסקית של שתי החברות".

זמירה שטרנפלד-לביא, סמנכ"לית בכירה, יחידה עסקית TOPS, טאואר-ג'אז: "ככל שהדרישה לאפליקציות IoT (אינטרנט של הדברים) בחיי היום יום הולכת וגדלה, כך גם גדל הצורך בחיישנים חכמים יותר – הדורשים מתח נמוך עם שיפור בביצועים וביכולות. הקניין הרוחני אותו הצליחה קרוקוס לפתח, בשילוב עם יכולות הייצור והידע הנרחב של טאואר-ג'אז, אפשרו לנו לספק פתרונות משולבים מתקדמים ותחרותיים ללקוחות במגוון רחב של שווקים. דרך שיתוף הפעולה שלנו עם קרוקוס אנו מחזקים את נוכחותנו בשוק החיישנים, שוק בעל קצב צמיחה מהיר מאוד, תוך שאנו משלימים את ההיצע שלנו בטכנולוגיות ה-MEMS וחיישני התמונה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.99%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מוסיף 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.3% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יציב על שערי הפתיחה בנטיה לעליות קלות. ת"א נדל"ן עולה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך