אידיבי פתוח חתמה על מזכר הבנות למכירת כלל ביטוח לפי 4.9 מיליארד שקל

מדובר בחברה הרשומה באיי קיימן. עם זאת, היתר השליטה הנכסף בחברת ביטוח ישראלית עד כה לא אושר לידיים סיניות
גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה כלל ביטוח

חברת אידיבי פתוח דיווחה היום לבורסה על חתימת מזכר הבנות למכירת כלל ביטוח לחברת Huabang Financial Holdings לפי שווי של 4.88 מיליארד שקל. צריך לציין כי מדובר בחברה הרשומה באיי קיימן ונסחרת בהונג קונג לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר. נזכיר כי בשוק ההון מאוד סקפטיים לגבי האפשרות שבאוצר יאשרו לחברה סינית לרכוש חברת ביטוח ישראלית.

בהתאם למזכר ההבנות, התמורה הכוללת בגין המניות הנמכרות של כלל עסקי ביטוח 1.73% (44.9%) תהיה מבוססת על שווי לכלל עסקי ביטוח נכון לתום החציון הראשון של השנה. ההתקשרות בעסקה כפופה לביצוע הליך בדיקת נאותות על ידי הקונה במשך תקופה של 60 ימים החל ממועד חתימת מזכר ההבנות אשר הארכתה כפופה להסכמת הצדדים. במסגרת מזכר ההבנות התחייבה החברה כי במהלך תקופת בדיקת הנאותות היא לא תתקשר ו/או תחתום על כל הסכם למכירת המניות הנמכרות (כולן או חלקן) לצד ג'. השלמת העסקה כפופה להתקיימות מספר תנאים מתלים, וכן מזכר ההבנות מחייב את הצדדים לבלעדיות למשך התקופה הקצובה לבדיקת נאותות.

נזכיר כי המפקחת על הביטוח, דורית סלנגר, לא העניקה עד כה אף מתן היתר שליטה לידיים סיניות מסיבות כאלה ואחרות למרות שאלו דפקו בדלתות המפקחת, ועל כן צריך לרסן את הציפיות במקרה זה. 

מניות השליטה בכלל ביטוח נמצאות בשנים האחרונות בידי נאמן, לאחר שהממונה על הביטוח, דורית סלינגר, שללה מאי.די.בי את היתר השליטה בחברת הביטוח. נזכיר כי  אי.די.בי פתוח נדרשה במסגרת חוק הריכוזיות להשלים את המכירה עד סוף 2019. הצדדים חתמו על הסכם שבמסגרתו ניתן לאי.די.בי שנתיים למציאת רוכש. משלא נעשה כך, סלנגר הורתה לפני כשנה לנאמן משה טרי להתחיל ביישום המתווה למכירת מניות השליטה לציבור. למרות התנגדותה של אי.די.בי, בית המשפט המחוזי הורה להחל למכור את החזקותיה בחברת הביטוח בבורסה במנות.

ביולי האחרון כלל ביטוח דיווחה על הצעה שקיבלה מחברה סינית אחרת, בשם סיריוס, אך נראה כי המגעים לא הבשילו לכדי הסכם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מזה השטויות האלה ? (ל"ת)
    גוגו חלסטרה 05/09/2017 09:40
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.