אלו אירועי השבוע בעולם שצפויים לנתב את כיוון השווקים

מפרוטוקלי הפד', דרך שיעור האבטלה בגוש האירו ועד לדו"ח התעסוקה בארה"ב ולרצף נתוני מאקרו נוספים - אלו האירועים המרכזיים השבוע
נדב לוי |

דריכות לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט. בסיכום השבוע החולף השיל מדד ה-S&P500 כ-0.6% והמשיך במגמת הדשדוש שמאפיינת אותו מאז נגע בשיא כל הזמנים בתחילת החודש החולף. השאלה הגדולה כעת היא האם המדד יצליח לפרוץ לשיא חדש וכמובן האם התנודתיות החריפה במדד הנאסד"ק (צלל 2% בשבוע החולף) בהובלת ענקיות הטכנולוגיה תימשך או תראה סימני דעיכה.

בארה"ב יפנו המשקיעים השבוע את תשומת הלב לדו"ח התעסוקה, להתפתחויות בגזרה הפוליטית, לפרוטוקולי הפד' וכמובן לסקטור הטכנולוגיה שממשיך לספק דרמות. בצד השני של הים ימתינו הסוחרים לרצף נתוני מאקרו שיצביע על מצבו של הגוש האירופי כמו גם לדבריו של מארק קרני, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, שעשוי לספק הבהרות בנוגע למדיניות הבנק המרכזי ביבשת ולעיתוי להעלאת ריבית בגוש. הנה רשימת האירועים המרכזיים השבוע שיכתיבו את הטון:

דו"ח התעסוקה החודשי בארה"ב (NFP) ולקט נתונים כלכליים

מחלקת העבודה האמריקאית תשחרר את דו"ח התעסוקה לחודש יוני ביום שישי הקרוב (7.7) כאשר הדו"ח צפוי להצביע, על פי תחזיות מוקדמות, על תוספת של 180 אלף משרות לשוק העבודה האמריקאי, זאת לאחר נתון מאכזב של 138 אלף משרות חדשות בלבד בחודש מאי. יחד עם זאת, קונצנזוס האנליסטים צופה כי שיעור האבטלה צפוי להיוותר על רמה של 4.3%, בעוד שהרווח לשעה הממוצע צפוי לעלות ב-0.3%, לאחר עלייה של 0.2% בחודש קודם לכן.

בנוסף לדו"ח התעסוקה, צפויים להשתחרר גם נתונים כלכליים חשובים נוספים במהלך השבוע כדוגמת מדד מנהלי הרכש (ISM) במגזר הייצור, הזמנות ממפעלים, מכירות רכב, צמיחה במגזר השירותים ומלאי הנפט במדינה, נתון מהותי שעשוי להשפיע על תנועת הנוזל השחור.

כמו כן, גם התקדמות ביישום הפחתות המס והחייאתה של רפורמת הבריאות שנכשלה בפעם הקודמות ושהצבעתה נדחתה לפני כשבוע, עשויים לרכז עניין רב בקרב המשקיעים.

פרסום פרוטוקולי ישיבת ועדת השוק הפתוח

ביום רביעי יפורסמו הפרוטוקולים של ישיבת ועדת השוק הפתוח (FOMC) של הבנק הפדרלי שבה התקבלה ההחלטה להעלות את הריבית באמצע החודש האחרון. המשקיעים מצידם ינסו לדלות רמזים מאותם הפרוטוקולים בנוגע לעיתוי העלאת ריבית נוספת בטווח הקצר, כאשר ההסברות להעלאה נוספת השנה עלו מעט לאחר דבריה של הנגידה ילן כי הפד' ימשיך להעלות ריבית כמתוכנן. השוק צופה כעת עוד העלאה אחת עד סוף שנת 2017 לטווח של בין 1.25% ל-1.5%, על-פי הסתברות של מעל ל- 50%.  

סקטור הטכנולוגיה והפיננסים במוקד

מניות הטכנולוגיה הגדולות בוול סטריט המשיכו להיסחר גם בשבוע החולף בתנודתיות רבה כאשר היו אלה נורות האזהרה בנוגע לתמחור הגבוהה אליו הגיעו המניות שהצית את הירידות החדות בתחילה. עם זאת, רצף אירועים שונים המשיך להשפיע על כיוון המניות כאשר רק ביום שני האחרון התקבל דיווח מכיוון לא צפוי כאשר בית המשפט בארה"ב העניק לממשל טראמפ ניצחון חלקי בכל הקשור לאיסור הכניסה לארצות הברית מ-6 מדינות בעלות רוב מוסלמי. בעניין זה נציין כי חברות רבות מעסיקות עובדים מאותן מדינות דבר שעלול לפגוע בתפקודן ולהוביל לכאוס בענף.

כמו כן, מניות הפיננסים הגדולות ימשיכו לרכז עניין ברקע לעמידתם במבחני הלחץ שערך הפד' לבנקים האמריקנים. לראשונה מאז 2008 כל הגופים הפיננסיים עברו את המבחן והמשמעות הינה אור ירוק לבנקים האמריקנים לבצע רכישות עצמיות של מניות ולחלק דיבידנדים. נזכיר כי בתגובה רשמו מניות הבנקים בוול סטריט מיני-ראלי ביומיים שלאחר התוצאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דברי נגיד הבנק המרכזי של בריטניה ומדד מנהלי הרכש (PMI) במדינה ובגוש האירו

ביום שני צפוי מארק קארני, נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, לשאת דברים במסגרת כנס היציבות הפיננסית שנערך בגרמניה כאשר ארבעה ימים לאחר מכן צפוי שוב האחרון לנאום במסגרת אותו כנס. דבריו של קארני יהיו במעקב הדוק מצד הסוחרים שינסו לדלות רמזים בנוגע למדיניות הבנק המרכזי ביבשת ולגבי עיתוי העלאת הריבית. נציין כי הדריכות נרשמת ברקע לשינוי המסוים שחל ברטוריקה של בכירי הבנק המרכזי באירופה בנוגע לריבית גבוהה ביבשת. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?