המלצות

רשימת אג"ח מומלצות: האנליסטים של הראל מסמנים 11 אג"ח להשקעה בחו"ל

"במבט ל-2017, למי שמעוניין להגדיל אג"ח קונצרני, ההעדפה שלנו היא להגדיל דווקא את הדירוגים הגבוהים"
אבי שאולי |
נושאים בכתבה אג"ח

שנת 2016 הסתיימה עם אינפלציה שלילית ושקל חזק (הדולר נחלש אשתקד ב-1.32% מול השקל). הריבית עדיין בשפל של 0.1% בלבד ובנק ישראל מסמן שלמרות שינוי קל במגמת הריבית בארה"ב העלאת ריבית בישראל עדיין לא נראית באופק. ריבית נמוכה "שומרת" על מחירי אג"ח ברמה גבוהה אז היכן ניתן בשוק האג"ח למצוא הזדמנויות.

רוצים חו"ל? כלכלני בית ההשקעות הראל-פיננסים של קבוצת הראל ביטוח מספקים 11 המלצות על אג"ח קונצרניות וממשלתיות ברמת סיכון שונות - כולן מחו"ל.

מרווחי האג"ח הקונצרני בעולם המשיכו לרדת בשבוע האחרון לרמות שפל חדשות, גם בדירוגי השקעה וגם בדירוגי High Yield. בשוק המקומי ירידת תשואות האג"ח הממשלתי תורגמה לעליות גם במדדי האג"ח הקונצרני. בולטים לחיוב הם ביצועי האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקניות בין היתר בשל החיפוש אחר תשואה וברקע נתונים חזקים בשוק הנדל"ן בארה"ב.

"המרווחים התכווצו מאוד ובמקרים רבים אינם מפצים על הסיכון"

הראל פיננסים: "במבט ל-2017, למי שמעוניין להגדיל אג"ח קונצרני, ההעדפה שלנו היא להגדיל דווקא את הדירוגים הגבוהים. 2016 הייתה שנה של הדירוגים הנמוכים, אך המרווחים שם התכווצו מאוד ובמקרים רבים אינם מפצים על הסיכון. במצב הזה, דווקא אג"חים בדירוגים גבוהים, אשר במח"מ של 4 שנים מספקים פיצוי של 0.8%-1% מעל ממשלתי מהווים חלופה מעניינת. בשנה האחרונה המרווחים של האג"חים האלה לא ירדו באופן דרמתי כמו בדירוגים הנמוכים וכן העובדה שבשנה האחרונה גדל מאוד ההיצע של אג"חים כאלה, שתרמו כ-63% מהיקף ההנפקות (לפי נתונים של בנק ישראל נכון לאמצע נובמבר)".

אילו אג"ח מעניינות יש בחו"ל?

"אג"ח חו"ל ממשיך להיות אטרקטיבי להשקעה לאור המרווחים הגבוהים יותר בדירוגי ה-A (עולמי) ובמיוחד על רקע ההערכה כי חשיפה דולרית עשויה להטיב עם המשקיעים בתקופה הקרובה (ניתן גם לנטרל חשיפה למי שמעדיף ללא חשיפה מטבעית). למשקיעים המוכנים להסתכן, כדאי לשקול גם חשיפה לאג"ח חו"ל של שווקים מתעוררים, שמצד אחד הפוטנציאל התשואה הגלום בו גדול מאוד ומצד שני עשוי ליהנות מרווח מטבעי אם יהיה (כמו במקרה של הרובל הרוסי, למשל), אם כי צריך להביא בחשבון שזה יהיה אפיק תנודתי".

הנטייה של האנליסטים בהראל פיננסים היא היא להכניס לתיקי ההשקעות אג"ח נקוב בדולר. למשקיעים ישירות במטבעות האקזוטיים חשוב לדעת שיש חשיפה לתנודתיות גבוהה. הדירוגים שמופיעים בטבלה הם הדירוגים הבינלאומיים הגבוהים מדירוג ישראלי, דירוג BBB- עולמי שקול לדירוג A ישראלי.

דוגמאות איך תנודתיות חריפה של מטבעות בחו"ל משפיעה על התשואה

רוסיה - בשנת 2016 הרובל הרוסי התחזק ב-18.53% מול השקל. באג"ח מתווספת גם התשואה הפנימית של האג"ח לשינוי המטבעי, כך שהתשואה השקלית של האג"ח הייתה כ-26%.

הודו - בשנת 2016 נחלש הרופי ההודי ב-3.90% מול השקל, כך שהתשואה השקלית של האג"ח הייתה כ-1.61%.

ברזיל - בשנת 2016 התחזק הריאל הברזילאי ב-20.35% מול השקל, כך שהתשואה השקלית של  האג"ח, כולל התשואה הפנימית הייתה כ 31%.

לשם השוואה בין התשואות הפוטנציאליות בין ישראל לחו"ל נזכיר כי:

אג"ח ממשלת ישראל שקלית ל-5/19 נותנת תשואה של 0.47%

אג"ח ממשלת ישראל שקלית ל-1/22 נותנת תשואה של 1.1%

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.