המלצות

רשימת אג"ח מומלצות: האנליסטים של הראל מסמנים 11 אג"ח להשקעה בחו"ל

"במבט ל-2017, למי שמעוניין להגדיל אג"ח קונצרני, ההעדפה שלנו היא להגדיל דווקא את הדירוגים הגבוהים"
אבי שאולי |
נושאים בכתבה אג"ח

שנת 2016 הסתיימה עם אינפלציה שלילית ושקל חזק (הדולר נחלש אשתקד ב-1.32% מול השקל). הריבית עדיין בשפל של 0.1% בלבד ובנק ישראל מסמן שלמרות שינוי קל במגמת הריבית בארה"ב העלאת ריבית בישראל עדיין לא נראית באופק. ריבית נמוכה "שומרת" על מחירי אג"ח ברמה גבוהה אז היכן ניתן בשוק האג"ח למצוא הזדמנויות.

רוצים חו"ל? כלכלני בית ההשקעות הראל-פיננסים של קבוצת הראל ביטוח מספקים 11 המלצות על אג"ח קונצרניות וממשלתיות ברמת סיכון שונות - כולן מחו"ל.

מרווחי האג"ח הקונצרני בעולם המשיכו לרדת בשבוע האחרון לרמות שפל חדשות, גם בדירוגי השקעה וגם בדירוגי High Yield. בשוק המקומי ירידת תשואות האג"ח הממשלתי תורגמה לעליות גם במדדי האג"ח הקונצרני. בולטים לחיוב הם ביצועי האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקניות בין היתר בשל החיפוש אחר תשואה וברקע נתונים חזקים בשוק הנדל"ן בארה"ב.

"המרווחים התכווצו מאוד ובמקרים רבים אינם מפצים על הסיכון"

הראל פיננסים: "במבט ל-2017, למי שמעוניין להגדיל אג"ח קונצרני, ההעדפה שלנו היא להגדיל דווקא את הדירוגים הגבוהים. 2016 הייתה שנה של הדירוגים הנמוכים, אך המרווחים שם התכווצו מאוד ובמקרים רבים אינם מפצים על הסיכון. במצב הזה, דווקא אג"חים בדירוגים גבוהים, אשר במח"מ של 4 שנים מספקים פיצוי של 0.8%-1% מעל ממשלתי מהווים חלופה מעניינת. בשנה האחרונה המרווחים של האג"חים האלה לא ירדו באופן דרמתי כמו בדירוגים הנמוכים וכן העובדה שבשנה האחרונה גדל מאוד ההיצע של אג"חים כאלה, שתרמו כ-63% מהיקף ההנפקות (לפי נתונים של בנק ישראל נכון לאמצע נובמבר)".

אילו אג"ח מעניינות יש בחו"ל?

"אג"ח חו"ל ממשיך להיות אטרקטיבי להשקעה לאור המרווחים הגבוהים יותר בדירוגי ה-A (עולמי) ובמיוחד על רקע ההערכה כי חשיפה דולרית עשויה להטיב עם המשקיעים בתקופה הקרובה (ניתן גם לנטרל חשיפה למי שמעדיף ללא חשיפה מטבעית). למשקיעים המוכנים להסתכן, כדאי לשקול גם חשיפה לאג"ח חו"ל של שווקים מתעוררים, שמצד אחד הפוטנציאל התשואה הגלום בו גדול מאוד ומצד שני עשוי ליהנות מרווח מטבעי אם יהיה (כמו במקרה של הרובל הרוסי, למשל), אם כי צריך להביא בחשבון שזה יהיה אפיק תנודתי".

הנטייה של האנליסטים בהראל פיננסים היא היא להכניס לתיקי ההשקעות אג"ח נקוב בדולר. למשקיעים ישירות במטבעות האקזוטיים חשוב לדעת שיש חשיפה לתנודתיות גבוהה. הדירוגים שמופיעים בטבלה הם הדירוגים הבינלאומיים הגבוהים מדירוג ישראלי, דירוג BBB- עולמי שקול לדירוג A ישראלי.

דוגמאות איך תנודתיות חריפה של מטבעות בחו"ל משפיעה על התשואה

רוסיה - בשנת 2016 הרובל הרוסי התחזק ב-18.53% מול השקל. באג"ח מתווספת גם התשואה הפנימית של האג"ח לשינוי המטבעי, כך שהתשואה השקלית של האג"ח הייתה כ-26%.

הודו - בשנת 2016 נחלש הרופי ההודי ב-3.90% מול השקל, כך שהתשואה השקלית של האג"ח הייתה כ-1.61%.

ברזיל - בשנת 2016 התחזק הריאל הברזילאי ב-20.35% מול השקל, כך שהתשואה השקלית של  האג"ח, כולל התשואה הפנימית הייתה כ 31%.

לשם השוואה בין התשואות הפוטנציאליות בין ישראל לחו"ל נזכיר כי:

אג"ח ממשלת ישראל שקלית ל-5/19 נותנת תשואה של 0.47%

אג"ח ממשלת ישראל שקלית ל-1/22 נותנת תשואה של 1.1%

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.