גרף

"הצעת הרכש של נסטלה לאסם - לא הגיוני לסרב לה"

בירושלים ברוקראז' קובעים כי הצעת הרכז צפויה להתקבל ללא צורך בשיפור ההצעה מצד נסטלה
גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה אסם

ענקית המזון הישראלית אסם דיווחה הבוקר על הצעה למיזוג עם נסטלה בפרמייה נאה על מחיר השוק, והאנליסטים מחבקים את ההצעה וכותבים כי מדובר בפרמייה גדולה, ובהצעה נדיבה שקשה ולא הגיוני לסרב לה.

מנית אסםמגיבה בחיוב בת"א ומזנקת ביותר מ-20%.

לפי האנליסט גיל דטנר מלאומי שוקי הון, נסטלה ידועה כחברה שמחזיקה את חברות הבנות שלה בשליטה מלאה, ולכן הגיוני שתרצה להחזיק גם את אסם באותה צורה. עם זאת, יש פה מידה מסוימת של הפתעה, משום שהשליטה באסם הושגה כבר לפני 16 שנים - כך שנדמה היה שמדובר בסטטוס קוו. "אין חולק שאסם היא חברה מצוינת - מהאיכותיות ביותר שייצרה הכלכלה המקומית. עם זאת, בשנים האחרונות החברה סובלת מירידה בקצב הצמיחה ומסביבה עסקית ורגולטורית קשה יותר. כמו כן, לא נראה כי הסביבה העסקית תשתנה לטובה בזמן הקרוב". 

זה קטן על נסטלה

"למרות השנים הארוכות של החזקת הציבור כמיעוט, אנו מניחים כי לנסטלה, כחברה שוויצרית שמרנית, נוח להחזיק את אסם ב-100%. היום, בעידן שמחירי המזון הינם נושא חברתי ופוליטי טעון, אין ספק כי בעלי השליטה מעדיפים להחזיק את החברה באופן פרטי. בשל כך, למרות שזו נראית התשובה הטריוויאלית, לא נראה לנו כי נסטלה התמקדה בנושא השווי. זאת ועוד, עבור נסטלה מדובר בהשקעה שמהווה כ-0.3% משווי השוק שלה, כך שגם אם המיעוט נרכש ביוקר, זה כמעט חסר משמעות מבחינתה".

פחות שקיפות בתעשיית המזון

מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' כותב, כי הצעת הרכש לאסם צפויה להתקבל. "הצעת הרכש תתבצע במתווה של מיזוג משולש הופכי ולא בהצעת רכש רגילה. מיזוג משולש הופכי מבוצע באמצעות הקמת חברה ייעודית למיזוג על ידי נסטלה (במקרה הזה נקראת "אודיסיי") אשר תתמזג עם אסם. כלומר מדובר פה על החלטת מיזוג של בעלי המניות ולא החלטת קבלת הצעת רכש. המשמעות היא שהרוב הדרוש לאישור העסקה הוא רק 75% מבעלי המניות ורוב רגיל של יותר מ-50% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין, לעומת 95% מבעלי המניות בהצעת רכש רגילה. להערכתנו, מתווה הצעה זה גוזר סיכוי גבוה מאוד לביצוע בפועל, ללא צורך בשיפור המחיר מצידה של נסטלה".

"מיזוג אסם לתוך נסטלה הינו חלק מהאסטרטגיה של נסטלה, אשר פועלת בכל רחבי העולם, אך רק במקרים ספורים (פחות מחמישה בכל רחבי העלם) באמצעות חברות ציבוריות. כלומר נסטלה מעדיפה לפעול בהחזקות ישירות של חברות בבעלות מלאה, והעובדה שאסם היא חברה ציבורית הוא ספיח של הרכישה של חברה שהייתה ציבורית עוד לפני כן. נסטלה הגדילה את ההחזקות שלה באסם לאורך השנים, והרעיון שתבצע הצעת רכש כבר עלה בעבר בקרב המשקיעים".

בדיוק בזמן הנכון

מיכל אלשייך, מאקסלנס ברוקראז': "ההצעה מגיעה בדיוק בזמן הנכון אחרי שהמשקיעים התחילו להיות פסימיים. השער המקסימלי אליו הגיעה אסם בשנה האחרונה עמד על כ-84 שקל למניה. בחודשים האחרונים נשחקה מניית אסם על רקע חוק המזון, לחצים ברמת המחירים ואיום מצד התחזקות המותג הפרטי. לכן מדובר בידיעה חיובית ביותר למשקיעים, שהחלו להיות פסימיים בנוגע לאפשרויות הצמיחה של אסם, בייחוד בשוק המקומי, המהווה מעל ל-85% מפעילותה. יש לקחת בחשבון כי בעלי המניות עשויים לדרוש מחיר אף גבוה יותר, וכאן טמון פוטנציאל נוסף, אך גם סיכון".

אלשייך מעריכה כי "גם חברות מזון אחרות עשויות להירכש בעתיד, כאשר ה"אקזיט" הבא עשוי להיות של פרוטרום, שמרבית פעילותה גלובלית. אחרי שתנובה, שהייתה מפרסמת דוחות לבורסה דרך מבטח שמיר, נרכשה באופן מלא ע"י ברייטפוד הסינית ואסם נרכשת כעת באופן מלא ע"י נסטלה, מתמעטות חברות המזון המקומיות הנסחרות בבורסה. המשמעות היא שהשקיפות בשוק המזון הולכת ופוחתת. אז נכון שהמחוקק יכול לדרוש מהחברות להציג נתונים ושיעורי רווחיות במוצרים ספציפיים, בהם יש חשש לרווחיות עודפת, אבל מדובר בצפי לירידה משמעותית בשקיפות ובאפשרות להיחשף לתוצאות של החברות. בנוגע לרמת מחירי המוצרים בשוק, לא בהכרח נראה שינוי, כי גם ככה, עד כה מי שניהל את אסם בפועל הייתה נסטלה, שהחזיקה את השליטה בחברה (64%)". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אסם ב-12 החודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שנסטלה תסחר כאן, כמו אגיס ! (ל"ת)
    בן 05/02/2016 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לילי 05/02/2016 08:53
    הגב לתגובה זו
    אף מונופול לא רוצה להראות לציבור את הרווח עם הפוליטיקאים והפקידים אפשר להסתדר על חשבון הציבור.
  • 4.
    המשקיע המופסד 04/02/2016 19:29
    הגב לתגובה זו
    שמעתי להמלצה שלו ומכרתי בהפסד. עכשיו הוא אומר לי שכדאי לי להיענות להצעה ב-82.5? על מה בדיוק? אין לי מניות כי בגללך מכרתי!!! אם לא הייתי שומע למומחה הזה הייתי מרוויח 20% במקום למכור בהפסד העיקר שהוא ממשיך לפרסם מה כדאי לעשות לאלו שלא שמעו לו והרוויחו מכך שלא שמעו לו עוד מומחה כזה ואני פושט רגל
  • 3.
    מה עם חברות הביטוח?? (ל"ת)
    מניות הביטוח ברצפה 04/02/2016 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי הטייס 04/02/2016 12:09
    הגב לתגובה זו
    יש תחושה כי גם אל על תעבור לידיים של חברת תעופה גדולה זרה... משל אוסם יחזור על עצמו בקרוב בתחום התעופה? שנה מעניינת בפנינו רוויה באקזיטים
  • 1.
    יוסי המלונאי 04/02/2016 12:02
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שרשת בינ"ל תציע הצעה כזו לנץ מלונות ותעיר המניה משנת החורף שלה ?
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: