גרף

"הצעת הרכש של נסטלה לאסם - לא הגיוני לסרב לה"

בירושלים ברוקראז' קובעים כי הצעת הרכז צפויה להתקבל ללא צורך בשיפור ההצעה מצד נסטלה
גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה אסם

ענקית המזון הישראלית אסם דיווחה הבוקר על הצעה למיזוג עם נסטלה בפרמייה נאה על מחיר השוק, והאנליסטים מחבקים את ההצעה וכותבים כי מדובר בפרמייה גדולה, ובהצעה נדיבה שקשה ולא הגיוני לסרב לה.

מנית אסםמגיבה בחיוב בת"א ומזנקת ביותר מ-20%.

לפי האנליסט גיל דטנר מלאומי שוקי הון, נסטלה ידועה כחברה שמחזיקה את חברות הבנות שלה בשליטה מלאה, ולכן הגיוני שתרצה להחזיק גם את אסם באותה צורה. עם זאת, יש פה מידה מסוימת של הפתעה, משום שהשליטה באסם הושגה כבר לפני 16 שנים - כך שנדמה היה שמדובר בסטטוס קוו. "אין חולק שאסם היא חברה מצוינת - מהאיכותיות ביותר שייצרה הכלכלה המקומית. עם זאת, בשנים האחרונות החברה סובלת מירידה בקצב הצמיחה ומסביבה עסקית ורגולטורית קשה יותר. כמו כן, לא נראה כי הסביבה העסקית תשתנה לטובה בזמן הקרוב". 

זה קטן על נסטלה

"למרות השנים הארוכות של החזקת הציבור כמיעוט, אנו מניחים כי לנסטלה, כחברה שוויצרית שמרנית, נוח להחזיק את אסם ב-100%. היום, בעידן שמחירי המזון הינם נושא חברתי ופוליטי טעון, אין ספק כי בעלי השליטה מעדיפים להחזיק את החברה באופן פרטי. בשל כך, למרות שזו נראית התשובה הטריוויאלית, לא נראה לנו כי נסטלה התמקדה בנושא השווי. זאת ועוד, עבור נסטלה מדובר בהשקעה שמהווה כ-0.3% משווי השוק שלה, כך שגם אם המיעוט נרכש ביוקר, זה כמעט חסר משמעות מבחינתה".

פחות שקיפות בתעשיית המזון

מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' כותב, כי הצעת הרכש לאסם צפויה להתקבל. "הצעת הרכש תתבצע במתווה של מיזוג משולש הופכי ולא בהצעת רכש רגילה. מיזוג משולש הופכי מבוצע באמצעות הקמת חברה ייעודית למיזוג על ידי נסטלה (במקרה הזה נקראת "אודיסיי") אשר תתמזג עם אסם. כלומר מדובר פה על החלטת מיזוג של בעלי המניות ולא החלטת קבלת הצעת רכש. המשמעות היא שהרוב הדרוש לאישור העסקה הוא רק 75% מבעלי המניות ורוב רגיל של יותר מ-50% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין, לעומת 95% מבעלי המניות בהצעת רכש רגילה. להערכתנו, מתווה הצעה זה גוזר סיכוי גבוה מאוד לביצוע בפועל, ללא צורך בשיפור המחיר מצידה של נסטלה".

"מיזוג אסם לתוך נסטלה הינו חלק מהאסטרטגיה של נסטלה, אשר פועלת בכל רחבי העולם, אך רק במקרים ספורים (פחות מחמישה בכל רחבי העלם) באמצעות חברות ציבוריות. כלומר נסטלה מעדיפה לפעול בהחזקות ישירות של חברות בבעלות מלאה, והעובדה שאסם היא חברה ציבורית הוא ספיח של הרכישה של חברה שהייתה ציבורית עוד לפני כן. נסטלה הגדילה את ההחזקות שלה באסם לאורך השנים, והרעיון שתבצע הצעת רכש כבר עלה בעבר בקרב המשקיעים".

בדיוק בזמן הנכון

מיכל אלשייך, מאקסלנס ברוקראז': "ההצעה מגיעה בדיוק בזמן הנכון אחרי שהמשקיעים התחילו להיות פסימיים. השער המקסימלי אליו הגיעה אסם בשנה האחרונה עמד על כ-84 שקל למניה. בחודשים האחרונים נשחקה מניית אסם על רקע חוק המזון, לחצים ברמת המחירים ואיום מצד התחזקות המותג הפרטי. לכן מדובר בידיעה חיובית ביותר למשקיעים, שהחלו להיות פסימיים בנוגע לאפשרויות הצמיחה של אסם, בייחוד בשוק המקומי, המהווה מעל ל-85% מפעילותה. יש לקחת בחשבון כי בעלי המניות עשויים לדרוש מחיר אף גבוה יותר, וכאן טמון פוטנציאל נוסף, אך גם סיכון".

אלשייך מעריכה כי "גם חברות מזון אחרות עשויות להירכש בעתיד, כאשר ה"אקזיט" הבא עשוי להיות של פרוטרום, שמרבית פעילותה גלובלית. אחרי שתנובה, שהייתה מפרסמת דוחות לבורסה דרך מבטח שמיר, נרכשה באופן מלא ע"י ברייטפוד הסינית ואסם נרכשת כעת באופן מלא ע"י נסטלה, מתמעטות חברות המזון המקומיות הנסחרות בבורסה. המשמעות היא שהשקיפות בשוק המזון הולכת ופוחתת. אז נכון שהמחוקק יכול לדרוש מהחברות להציג נתונים ושיעורי רווחיות במוצרים ספציפיים, בהם יש חשש לרווחיות עודפת, אבל מדובר בצפי לירידה משמעותית בשקיפות ובאפשרות להיחשף לתוצאות של החברות. בנוגע לרמת מחירי המוצרים בשוק, לא בהכרח נראה שינוי, כי גם ככה, עד כה מי שניהל את אסם בפועל הייתה נסטלה, שהחזיקה את השליטה בחברה (64%)". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אסם ב-12 החודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שנסטלה תסחר כאן, כמו אגיס ! (ל"ת)
    בן 05/02/2016 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לילי 05/02/2016 08:53
    הגב לתגובה זו
    אף מונופול לא רוצה להראות לציבור את הרווח עם הפוליטיקאים והפקידים אפשר להסתדר על חשבון הציבור.
  • 4.
    המשקיע המופסד 04/02/2016 19:29
    הגב לתגובה זו
    שמעתי להמלצה שלו ומכרתי בהפסד. עכשיו הוא אומר לי שכדאי לי להיענות להצעה ב-82.5? על מה בדיוק? אין לי מניות כי בגללך מכרתי!!! אם לא הייתי שומע למומחה הזה הייתי מרוויח 20% במקום למכור בהפסד העיקר שהוא ממשיך לפרסם מה כדאי לעשות לאלו שלא שמעו לו והרוויחו מכך שלא שמעו לו עוד מומחה כזה ואני פושט רגל
  • 3.
    מה עם חברות הביטוח?? (ל"ת)
    מניות הביטוח ברצפה 04/02/2016 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי הטייס 04/02/2016 12:09
    הגב לתגובה זו
    יש תחושה כי גם אל על תעבור לידיים של חברת תעופה גדולה זרה... משל אוסם יחזור על עצמו בקרוב בתחום התעופה? שנה מעניינת בפנינו רוויה באקזיטים
  • 1.
    יוסי המלונאי 04/02/2016 12:02
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שרשת בינ"ל תציע הצעה כזו לנץ מלונות ותעיר המניה משנת החורף שלה ?
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?