המספרים עודכנו - האוצר חתך את תחזית הצמיחה לשנת 2014 ל-3.1%
לאחר שהממשלה אישרה היום (א') באופן רשמי את הצעת שר האוצר לביטול העלאת מס הכנסה, הציג שר האוצר את הנתונים הכלכליים לשנת 2013 ואת התחזיות העדכניות לשנת 2014, שמצביעות על ירידה בקצב הצמיחה בשנה הבאה ל-3.1% לעומת צמיחה בקצב של 3.6% בשנה הנוכחית ולעומת התחזית המקורית ל-2014 שהעריכה שהצמיחה ב-2014 תסתכם ב-3.3%.
כאמור הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, לביטול העלאת מס הכנסה שתוכננה ל-1 בינואר 2014. ביטול העלאת מס הכנסה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ- 3.3 מיליארד שקל.
בכדי להמשיך ולשמור על מסגרת פיסקאלית אחראית ולעמוד ביעד הגרעון שקבעה הממשלה, תופחת מגבלת ההוצאה לשנת 2014 בסכום זהה. האוצר מסר כי הפחתת מגבלת התקציב תתבצע על-ידי הפחתה בתקציב הוצאות הריבית בסכום של 2 מיליארד שקל והקטנת הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה בסכום של 1.3 מיליארד שקל.
הנתונים הכלכליים בשנת 2013:
צמיחה 3.6%
הוצאה 303 מיליארד שקל
הכנסות (מיסים+אחרות) 271.6 מיליארד שקל
גרעון חזוי 31.4 מיליארד שקל
גרעון כאחוז מהתוצר 3%
גרעון מהתוצר על פי תכנון התקציב 4.3%
(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).
התחזיות הכלכליות המעודכנות לשנת 2014:
צמיחה 3.1%
הוצאה 315.3 מיליארד שקל
הכנסות (מיסים+אחרות) 281.6 מיליארד שקל
גרעון 33.7 מיליארד שקל
גרעון כאחוז מהתוצר 3%
גרעון כאחוז מהתוצר על פי תכנון התקציב 2.8%
(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).
תחזית הצמיחה המקורית שפירסם האוצר לשנת 2013 היתה 3.8% כך שהתחזית נוכחית נמוכה ממנה ב-0.2%, וגם התחזית המקורית של האוצר לצמיחה בשנת 2014 הופחתה בשיעור דומה ל-3.1% לעומת תחזית מקורית לצמיחה של 3.3%.
- יאיר לפיד כעיתונאי נפגש עם ציפי לבני כדי להיות שר חוץ; איפה האתיקה?
- ביידן: "לא ישראל ביצעה את המתקפה. חמאס? דאעש נראים הגיוניים לידם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, החליטה הממשלה להקצות את תקציב ההתאמות לשנת 2014 ליישום תכנית משולבת ומתואמות לטיפול בתופעות ההסתננות הבלתי חוקית הנאמד בכ 100 מיליון שקל.
- 3.צביקה דורון 08/12/2013 20:10הגב לתגובה זוהריבית הנמוכה הזניקה את מחירי הדיור שהורידה מההכנסה הפנויה וזה מוביל לירידה בצמיחה במשק. יש ריצת אמוק של אנשים למשרדי מכירות בלי לחשוב על המחר. אנשים קונים באור עקיבא כי חדרה יקרה להם, אבל לא חושבים איך יגיעו לעבודה. משקיעים קונים בבאר שבע בשכונה ד' או בחיפה בהדר ואחר כך לא יבינו למה אין להם שוכרים. צריך להכיר את השוק ולבדוק כיוונים לפני שעושים צעד כזה גדול. הצעירים מחפשים דירות עד 1.2 מיליון וזה השוק הגדול אליו פונים היזמים. מסתבר שמה שמריץ את השוק זה ירושות שנשפכות לכיסי הרוכשים אחרת אין אפשרות להסביר איך דירה בקרית אונו עולה 2 מיליון מבלי להניד עפעף. האינטרנט גרם לעושר אצל קבוצה מצומצמת שמתרכזת בנדל"ן התל אביבי, ומחוץ לגבולות חדרה-גדרה אין למשפחות עם ילדים איך לגמור את החודש בכבוד.
- 2.קחו מס רכוש על דירות להשקעה ותרוויחו פעמיים - קצת שכל (ל"ת)להוריד מחירי נדלן 08/12/2013 19:22הגב לתגובה זו
- 1.סוחר מעוף 08/12/2013 13:36הגב לתגובה זואני קורא לממשלת ישראל האיוולת ללמוד ברמי לווי. תורידו את המיסים והפדיון בשורה התחתונה יגדל! טיפשים! הולכים עם הראש בקיר, מנסים לשכנע אדם להלשין על זולתו, במקום לקחת צעד אחורה ולהבין שלא שווה לנסות להעלים מיסים אם הם יהיו נמוכים מספיק!! כל כך פשוט לעזזל!!!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
