המספרים עודכנו - האוצר חתך את תחזית הצמיחה לשנת 2014 ל-3.1%

הממשלה אישרה את ביטול העלאת מס הכנסה וזה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ-3.3 מיליארד שקל. הצמיחה ב-2013 תסתכם רק ב-3.6% לעומת צפי קודם ל-3.8%
יעל גרונטמן | (3)

לאחר שהממשלה אישרה היום (א') באופן רשמי את הצעת שר האוצר לביטול העלאת מס הכנסה, הציג שר האוצר את הנתונים הכלכליים לשנת 2013 ואת התחזיות העדכניות לשנת 2014, שמצביעות על ירידה בקצב הצמיחה בשנה הבאה ל-3.1% לעומת צמיחה בקצב של 3.6% בשנה הנוכחית ולעומת התחזית המקורית ל-2014 שהעריכה שהצמיחה ב-2014 תסתכם ב-3.3%.

כאמור הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, לביטול העלאת מס הכנסה שתוכננה ל-1 בינואר 2014. ביטול העלאת מס הכנסה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ- 3.3 מיליארד שקל.

בכדי להמשיך ולשמור על מסגרת פיסקאלית אחראית ולעמוד ביעד הגרעון שקבעה הממשלה, תופחת מגבלת ההוצאה לשנת 2014 בסכום זהה. האוצר מסר כי הפחתת מגבלת התקציב תתבצע על-ידי הפחתה בתקציב הוצאות הריבית בסכום של 2 מיליארד שקל והקטנת הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה בסכום של 1.3 מיליארד שקל.

הנתונים הכלכליים בשנת 2013:

צמיחה 3.6%

הוצאה 303 מיליארד שקל

הכנסות (מיסים+אחרות) 271.6 מיליארד שקל

גרעון חזוי 31.4 מיליארד שקל

גרעון כאחוז מהתוצר 3%

גרעון מהתוצר על פי תכנון התקציב 4.3%

(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).

התחזיות הכלכליות המעודכנות לשנת 2014:

צמיחה 3.1%

הוצאה 315.3 מיליארד שקל

הכנסות (מיסים+אחרות) 281.6 מיליארד שקל

גרעון 33.7 מיליארד שקל

גרעון כאחוז מהתוצר 3%

גרעון כאחוז מהתוצר על פי תכנון התקציב 2.8%

(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).

תחזית הצמיחה המקורית שפירסם האוצר לשנת 2013 היתה 3.8% כך שהתחזית נוכחית נמוכה ממנה ב-0.2%, וגם התחזית המקורית של האוצר לצמיחה בשנת 2014 הופחתה בשיעור דומה ל-3.1% לעומת תחזית מקורית לצמיחה של 3.3%.

בנוסף, החליטה הממשלה להקצות את תקציב ההתאמות לשנת 2014 ליישום תכנית משולבת ומתואמות לטיפול בתופעות ההסתננות הבלתי חוקית הנאמד בכ 100 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צביקה דורון 08/12/2013 20:10
    הגב לתגובה זו
    הריבית הנמוכה הזניקה את מחירי הדיור שהורידה מההכנסה הפנויה וזה מוביל לירידה בצמיחה במשק. יש ריצת אמוק של אנשים למשרדי מכירות בלי לחשוב על המחר. אנשים קונים באור עקיבא כי חדרה יקרה להם, אבל לא חושבים איך יגיעו לעבודה. משקיעים קונים בבאר שבע בשכונה ד' או בחיפה בהדר ואחר כך לא יבינו למה אין להם שוכרים. צריך להכיר את השוק ולבדוק כיוונים לפני שעושים צעד כזה גדול. הצעירים מחפשים דירות עד 1.2 מיליון וזה השוק הגדול אליו פונים היזמים. מסתבר שמה שמריץ את השוק זה ירושות שנשפכות לכיסי הרוכשים אחרת אין אפשרות להסביר איך דירה בקרית אונו עולה 2 מיליון מבלי להניד עפעף. האינטרנט גרם לעושר אצל קבוצה מצומצמת שמתרכזת בנדל"ן התל אביבי, ומחוץ לגבולות חדרה-גדרה אין למשפחות עם ילדים איך לגמור את החודש בכבוד.
  • 2.
    קחו מס רכוש על דירות להשקעה ותרוויחו פעמיים - קצת שכל (ל"ת)
    להוריד מחירי נדלן 08/12/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר מעוף 08/12/2013 13:36
    הגב לתגובה זו
    אני קורא לממשלת ישראל האיוולת ללמוד ברמי לווי. תורידו את המיסים והפדיון בשורה התחתונה יגדל! טיפשים! הולכים עם הראש בקיר, מנסים לשכנע אדם להלשין על זולתו, במקום לקחת צעד אחורה ולהבין שלא שווה לנסות להעלים מיסים אם הם יהיו נמוכים מספיק!! כל כך פשוט לעזזל!!!
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.


אודי מוקדי יור סייברארק
צילום: דויד שופר
ראיון

אחרי אקזיט של 25 מיליארד דולר - ״אל תסתכלו לטווח קצר ועל מסיבת אקזיט מהירה, אפשר לבנות דברים גדולים״

יו"ר ומייסד סייברארק אודי מוקדי מדבר על עסקת המכירה לפאלו אלטו, על ריצה למרחקים ארוכים ומספק עצות ליזמים צעירים
ליאור דנקנר |


בוועידה הכלכלית של ביזפורטל ראיינו אנשים שיש להם "מניות" בהצלחה הכלכלית של המדינה - אחד מהם הוא אודי מוקדי, מייסד ומנכ״ל סייברארק CyberArk Software  . במהלך הראיון הוא סיפר איך נולדה העסקה למכירת החברה לפאלו אלטו, מה זה אומר לנהל אותה יותר מ-25 שנה מאור יהודה עד לעסקת ענק, ולאן הוא חושב שהתעשייה והיזמים הישראלים צריכים לכוון מכאן.


"הכרזנו ביולי, מחכים לאישורים"

כשנשאל על מועד סגירת העסקה, מוקדי אומר: "הכרזנו ב-30 ביולי ומחכים לכל מיני אישורים". לדבריו, "כרגע הצפי הוא פברואר, מרץ או אפריל 2026". העסקה, כמו שהוא מדגיש, עדיין לא מאחוריהם: "קודם כל, זה לא מסתיים עד שזה לא מסתיים, מחכים לאישורים".

ברקע יש נתון אחד שמסדר את המספרים - פאלו אלטו רכשה את סייברארק בעסקה ששווייה נע "ב-25 בערך, תלוי במחיר המניה, סביב 23-25 מיליארד דולר", לדבריו. "סיכמנו מה המחיר עם מנגנון בעיקר מנייתי".

איך זה הרגיש לסגור עסקה כזו אחרי 25 שנה כמוביל החברה, מה היה הכי מרגש?

"זה היה מרגש מאוד, הישג גדול. אבל, הרבה יותר ריגש אותי שהנפקנו את החברה בנאסד"ק". בהנפקה בנאסד"ק והנפקה בכלל יש משהו נוסף - הבעת אמון, היכרות, וזה מתורגם גם לביצועים בשטח. כשאיש המכירות הולך למכור, יש מאחוריו שם, מותג, חברה שנסחרת בוול סטריט. הדלתות נפתחות מהר יותר.