המספרים עודכנו - האוצר חתך את תחזית הצמיחה לשנת 2014 ל-3.1%

הממשלה אישרה את ביטול העלאת מס הכנסה וזה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ-3.3 מיליארד שקל. הצמיחה ב-2013 תסתכם רק ב-3.6% לעומת צפי קודם ל-3.8%
יעל גרונטמן | (3)

לאחר שהממשלה אישרה היום (א') באופן רשמי את הצעת שר האוצר לביטול העלאת מס הכנסה, הציג שר האוצר את הנתונים הכלכליים לשנת 2013 ואת התחזיות העדכניות לשנת 2014, שמצביעות על ירידה בקצב הצמיחה בשנה הבאה ל-3.1% לעומת צמיחה בקצב של 3.6% בשנה הנוכחית ולעומת התחזית המקורית ל-2014 שהעריכה שהצמיחה ב-2014 תסתכם ב-3.3%.

כאמור הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, לביטול העלאת מס הכנסה שתוכננה ל-1 בינואר 2014. ביטול העלאת מס הכנסה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ- 3.3 מיליארד שקל.

בכדי להמשיך ולשמור על מסגרת פיסקאלית אחראית ולעמוד ביעד הגרעון שקבעה הממשלה, תופחת מגבלת ההוצאה לשנת 2014 בסכום זהה. האוצר מסר כי הפחתת מגבלת התקציב תתבצע על-ידי הפחתה בתקציב הוצאות הריבית בסכום של 2 מיליארד שקל והקטנת הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה בסכום של 1.3 מיליארד שקל.

הנתונים הכלכליים בשנת 2013:

צמיחה 3.6%

הוצאה 303 מיליארד שקל

הכנסות (מיסים+אחרות) 271.6 מיליארד שקל

גרעון חזוי 31.4 מיליארד שקל

גרעון כאחוז מהתוצר 3%

גרעון מהתוצר על פי תכנון התקציב 4.3%

(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).

התחזיות הכלכליות המעודכנות לשנת 2014:

צמיחה 3.1%

הוצאה 315.3 מיליארד שקל

הכנסות (מיסים+אחרות) 281.6 מיליארד שקל

גרעון 33.7 מיליארד שקל

גרעון כאחוז מהתוצר 3%

גרעון כאחוז מהתוצר על פי תכנון התקציב 2.8%

(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).

תחזית הצמיחה המקורית שפירסם האוצר לשנת 2013 היתה 3.8% כך שהתחזית נוכחית נמוכה ממנה ב-0.2%, וגם התחזית המקורית של האוצר לצמיחה בשנת 2014 הופחתה בשיעור דומה ל-3.1% לעומת תחזית מקורית לצמיחה של 3.3%.

בנוסף, החליטה הממשלה להקצות את תקציב ההתאמות לשנת 2014 ליישום תכנית משולבת ומתואמות לטיפול בתופעות ההסתננות הבלתי חוקית הנאמד בכ 100 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צביקה דורון 08/12/2013 20:10
    הגב לתגובה זו
    הריבית הנמוכה הזניקה את מחירי הדיור שהורידה מההכנסה הפנויה וזה מוביל לירידה בצמיחה במשק. יש ריצת אמוק של אנשים למשרדי מכירות בלי לחשוב על המחר. אנשים קונים באור עקיבא כי חדרה יקרה להם, אבל לא חושבים איך יגיעו לעבודה. משקיעים קונים בבאר שבע בשכונה ד' או בחיפה בהדר ואחר כך לא יבינו למה אין להם שוכרים. צריך להכיר את השוק ולבדוק כיוונים לפני שעושים צעד כזה גדול. הצעירים מחפשים דירות עד 1.2 מיליון וזה השוק הגדול אליו פונים היזמים. מסתבר שמה שמריץ את השוק זה ירושות שנשפכות לכיסי הרוכשים אחרת אין אפשרות להסביר איך דירה בקרית אונו עולה 2 מיליון מבלי להניד עפעף. האינטרנט גרם לעושר אצל קבוצה מצומצמת שמתרכזת בנדל"ן התל אביבי, ומחוץ לגבולות חדרה-גדרה אין למשפחות עם ילדים איך לגמור את החודש בכבוד.
  • 2.
    קחו מס רכוש על דירות להשקעה ותרוויחו פעמיים - קצת שכל (ל"ת)
    להוריד מחירי נדלן 08/12/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר מעוף 08/12/2013 13:36
    הגב לתגובה זו
    אני קורא לממשלת ישראל האיוולת ללמוד ברמי לווי. תורידו את המיסים והפדיון בשורה התחתונה יגדל! טיפשים! הולכים עם הראש בקיר, מנסים לשכנע אדם להלשין על זולתו, במקום לקחת צעד אחורה ולהבין שלא שווה לנסות להעלים מיסים אם הם יהיו נמוכים מספיק!! כל כך פשוט לעזזל!!!
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.