המספרים עודכנו - האוצר חתך את תחזית הצמיחה לשנת 2014 ל-3.1%

הממשלה אישרה את ביטול העלאת מס הכנסה וזה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ-3.3 מיליארד שקל. הצמיחה ב-2013 תסתכם רק ב-3.6% לעומת צפי קודם ל-3.8%
יעל גרונטמן | (3)

לאחר שהממשלה אישרה היום (א') באופן רשמי את הצעת שר האוצר לביטול העלאת מס הכנסה, הציג שר האוצר את הנתונים הכלכליים לשנת 2013 ואת התחזיות העדכניות לשנת 2014, שמצביעות על ירידה בקצב הצמיחה בשנה הבאה ל-3.1% לעומת צמיחה בקצב של 3.6% בשנה הנוכחית ולעומת התחזית המקורית ל-2014 שהעריכה שהצמיחה ב-2014 תסתכם ב-3.3%.

כאמור הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, לביטול העלאת מס הכנסה שתוכננה ל-1 בינואר 2014. ביטול העלאת מס הכנסה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ- 3.3 מיליארד שקל.

בכדי להמשיך ולשמור על מסגרת פיסקאלית אחראית ולעמוד ביעד הגרעון שקבעה הממשלה, תופחת מגבלת ההוצאה לשנת 2014 בסכום זהה. האוצר מסר כי הפחתת מגבלת התקציב תתבצע על-ידי הפחתה בתקציב הוצאות הריבית בסכום של 2 מיליארד שקל והקטנת הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה בסכום של 1.3 מיליארד שקל.

הנתונים הכלכליים בשנת 2013:

צמיחה 3.6%

הוצאה 303 מיליארד שקל

הכנסות (מיסים+אחרות) 271.6 מיליארד שקל

גרעון חזוי 31.4 מיליארד שקל

גרעון כאחוז מהתוצר 3%

גרעון מהתוצר על פי תכנון התקציב 4.3%

(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).

התחזיות הכלכליות המעודכנות לשנת 2014:

צמיחה 3.1%

הוצאה 315.3 מיליארד שקל

הכנסות (מיסים+אחרות) 281.6 מיליארד שקל

גרעון 33.7 מיליארד שקל

גרעון כאחוז מהתוצר 3%

גרעון כאחוז מהתוצר על פי תכנון התקציב 2.8%

(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).

תחזית הצמיחה המקורית שפירסם האוצר לשנת 2013 היתה 3.8% כך שהתחזית נוכחית נמוכה ממנה ב-0.2%, וגם התחזית המקורית של האוצר לצמיחה בשנת 2014 הופחתה בשיעור דומה ל-3.1% לעומת תחזית מקורית לצמיחה של 3.3%.

בנוסף, החליטה הממשלה להקצות את תקציב ההתאמות לשנת 2014 ליישום תכנית משולבת ומתואמות לטיפול בתופעות ההסתננות הבלתי חוקית הנאמד בכ 100 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צביקה דורון 08/12/2013 20:10
    הגב לתגובה זו
    הריבית הנמוכה הזניקה את מחירי הדיור שהורידה מההכנסה הפנויה וזה מוביל לירידה בצמיחה במשק. יש ריצת אמוק של אנשים למשרדי מכירות בלי לחשוב על המחר. אנשים קונים באור עקיבא כי חדרה יקרה להם, אבל לא חושבים איך יגיעו לעבודה. משקיעים קונים בבאר שבע בשכונה ד' או בחיפה בהדר ואחר כך לא יבינו למה אין להם שוכרים. צריך להכיר את השוק ולבדוק כיוונים לפני שעושים צעד כזה גדול. הצעירים מחפשים דירות עד 1.2 מיליון וזה השוק הגדול אליו פונים היזמים. מסתבר שמה שמריץ את השוק זה ירושות שנשפכות לכיסי הרוכשים אחרת אין אפשרות להסביר איך דירה בקרית אונו עולה 2 מיליון מבלי להניד עפעף. האינטרנט גרם לעושר אצל קבוצה מצומצמת שמתרכזת בנדל"ן התל אביבי, ומחוץ לגבולות חדרה-גדרה אין למשפחות עם ילדים איך לגמור את החודש בכבוד.
  • 2.
    קחו מס רכוש על דירות להשקעה ותרוויחו פעמיים - קצת שכל (ל"ת)
    להוריד מחירי נדלן 08/12/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר מעוף 08/12/2013 13:36
    הגב לתגובה זו
    אני קורא לממשלת ישראל האיוולת ללמוד ברמי לווי. תורידו את המיסים והפדיון בשורה התחתונה יגדל! טיפשים! הולכים עם הראש בקיר, מנסים לשכנע אדם להלשין על זולתו, במקום לקחת צעד אחורה ולהבין שלא שווה לנסות להעלים מיסים אם הם יהיו נמוכים מספיק!! כל כך פשוט לעזזל!!!
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.07%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.