המספרים עודכנו - האוצר חתך את תחזית הצמיחה לשנת 2014 ל-3.1%

הממשלה אישרה את ביטול העלאת מס הכנסה וזה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ-3.3 מיליארד שקל. הצמיחה ב-2013 תסתכם רק ב-3.6% לעומת צפי קודם ל-3.8%
יעל גרונטמן | (3)

לאחר שהממשלה אישרה היום (א') באופן רשמי את הצעת שר האוצר לביטול העלאת מס הכנסה, הציג שר האוצר את הנתונים הכלכליים לשנת 2013 ואת התחזיות העדכניות לשנת 2014, שמצביעות על ירידה בקצב הצמיחה בשנה הבאה ל-3.1% לעומת צמיחה בקצב של 3.6% בשנה הנוכחית ולעומת התחזית המקורית ל-2014 שהעריכה שהצמיחה ב-2014 תסתכם ב-3.3%.

כאמור הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, לביטול העלאת מס הכנסה שתוכננה ל-1 בינואר 2014. ביטול העלאת מס הכנסה צפוי להפחית את הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 בסכום של כ- 3.3 מיליארד שקל.

בכדי להמשיך ולשמור על מסגרת פיסקאלית אחראית ולעמוד ביעד הגרעון שקבעה הממשלה, תופחת מגבלת ההוצאה לשנת 2014 בסכום זהה. האוצר מסר כי הפחתת מגבלת התקציב תתבצע על-ידי הפחתה בתקציב הוצאות הריבית בסכום של 2 מיליארד שקל והקטנת הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה בסכום של 1.3 מיליארד שקל.

הנתונים הכלכליים בשנת 2013:

צמיחה 3.6%

הוצאה 303 מיליארד שקל

הכנסות (מיסים+אחרות) 271.6 מיליארד שקל

גרעון חזוי 31.4 מיליארד שקל

גרעון כאחוז מהתוצר 3%

גרעון מהתוצר על פי תכנון התקציב 4.3%

(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).

התחזיות הכלכליות המעודכנות לשנת 2014:

צמיחה 3.1%

הוצאה 315.3 מיליארד שקל

הכנסות (מיסים+אחרות) 281.6 מיליארד שקל

גרעון 33.7 מיליארד שקל

גרעון כאחוז מהתוצר 3%

גרעון כאחוז מהתוצר על פי תכנון התקציב 2.8%

(שני הנתונים האחרונים על פי שיטת המדידה החדשה).

תחזית הצמיחה המקורית שפירסם האוצר לשנת 2013 היתה 3.8% כך שהתחזית נוכחית נמוכה ממנה ב-0.2%, וגם התחזית המקורית של האוצר לצמיחה בשנת 2014 הופחתה בשיעור דומה ל-3.1% לעומת תחזית מקורית לצמיחה של 3.3%.

בנוסף, החליטה הממשלה להקצות את תקציב ההתאמות לשנת 2014 ליישום תכנית משולבת ומתואמות לטיפול בתופעות ההסתננות הבלתי חוקית הנאמד בכ 100 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צביקה דורון 08/12/2013 20:10
    הגב לתגובה זו
    הריבית הנמוכה הזניקה את מחירי הדיור שהורידה מההכנסה הפנויה וזה מוביל לירידה בצמיחה במשק. יש ריצת אמוק של אנשים למשרדי מכירות בלי לחשוב על המחר. אנשים קונים באור עקיבא כי חדרה יקרה להם, אבל לא חושבים איך יגיעו לעבודה. משקיעים קונים בבאר שבע בשכונה ד' או בחיפה בהדר ואחר כך לא יבינו למה אין להם שוכרים. צריך להכיר את השוק ולבדוק כיוונים לפני שעושים צעד כזה גדול. הצעירים מחפשים דירות עד 1.2 מיליון וזה השוק הגדול אליו פונים היזמים. מסתבר שמה שמריץ את השוק זה ירושות שנשפכות לכיסי הרוכשים אחרת אין אפשרות להסביר איך דירה בקרית אונו עולה 2 מיליון מבלי להניד עפעף. האינטרנט גרם לעושר אצל קבוצה מצומצמת שמתרכזת בנדל"ן התל אביבי, ומחוץ לגבולות חדרה-גדרה אין למשפחות עם ילדים איך לגמור את החודש בכבוד.
  • 2.
    קחו מס רכוש על דירות להשקעה ותרוויחו פעמיים - קצת שכל (ל"ת)
    להוריד מחירי נדלן 08/12/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר מעוף 08/12/2013 13:36
    הגב לתגובה זו
    אני קורא לממשלת ישראל האיוולת ללמוד ברמי לווי. תורידו את המיסים והפדיון בשורה התחתונה יגדל! טיפשים! הולכים עם הראש בקיר, מנסים לשכנע אדם להלשין על זולתו, במקום לקחת צעד אחורה ולהבין שלא שווה לנסות להעלים מיסים אם הם יהיו נמוכים מספיק!! כל כך פשוט לעזזל!!!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?

היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.  במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.

מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65%  (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12%  (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.

אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.


עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11%  הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד