5 זוויות

אוריאל לין: "כנסת ישראל ממשיכה לשחוק ולהרוס את המגזר העסקי"

כך אמר נשיא איגוד לשכות המסחר במסגרת כנס "5 זוויות" של Bizportal ובנק דיסקונט. "מרבית המגזר העסקי הם משפחות, לא טייקונים"
חן דרסינובר | (8)

כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל השבוע(ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הציג את הזווית העסקית במסגרת הנושא "מצב החברות, נוכח הגזירות".

לין דיבר אחרי דיקאן המכללה האקדמית ת"א-יפו ויו"ר דירקטוריון אל על בעבר, איזי בורוביץ', שהדגיש במסגרת נאומו כי "המדינה נדרשת להחיות את המשק ע"י הזרמת כספים".

לין השיב לאותו נאום של בורוביץ' וציין כי הוא סבור שהמדינה לא צריכה להזרים כסף כדי לעודד את הכלכלה. לדבריו, "אנחנו כלכלה חזקה היום. לא הגענו למיצוי היכולות שלנו. המדינה צריכה לעשות רק את מה שהיא צריכה בתחומי אחריותה. לדוגמא, אם היא תפתח את נמלי ישראל, כך שתהיה תחרות בין הנמלים, תפתח רשת רכבות יעילה ורשות שדות התעופה שהיא לא מונופול, אז המדינה לא תצטרך להזרים כספים כדי לעודד את המגזר העסקי".

"מרבית המגזר העסקי זה משפחות, לא טייקונים"

לין עבר לתקוף את מדיניות הממשלה. לדבריו, "יש תפישות אנכרוניסטיות בממשלה, הם לא מבינים את מבנה המשק ואת התפתחות המשק. אם לא יודעים זה פשוט לא עובד. ככל שהמגזר המסחר והשירותים מפותח, מצבה של המדינה יותר טוב".

לין ציין כי בישראל יש חצי מיליון עסקים. מתוכם 385 אלף עסקים אשר המחזור השנתי אינו עולה על מיליון שקלים בשנה. לדבריו, "מאחורי כל עסק ניצבת משפחה, שהשקיעה חסכונות, הלוואות ונאבקת לקיים עסק משל עצמה. כאשר במדינת ישראל מדברים על המגזר העסקי אנשים רואים לנגד עיניהם טייקונים וחברות ענק, זו טעות. כל הכבדה על המגזר העסקי נופלת גם על העסקים קטנים, ובשנה האחרונה 40 אלף עסקים נסגרו.

"אל תתנו לנו פרוטה שחוקה. מה שהמגזר העסקי צריך זה שיהיה כאן מדיניות אחראית שמבינה מה זה מגזר עסקי. שנות הצמיחה המרשימות של מדינת ישראל היו מ-2005-2008. בנימין נתניהו אמר אז שהוא רוצה צמיחה. אמרתי לו - אני רוצה שתבין שצמיחה לא בנויה על בסיס סלקטיבי. מדובר בצמיחה של כל המגזר העסקי. לא רק הענקים יוצרים צמיחה. בישראל היה נהוג לחשוב שרק חברות ההיטק והחברות הגדולות יוצרים צמיחה וזה לא נכון. וויז זה נחמד מאוד, אבל מנועי צמיחה זה לא רק חברות הייטק".

"כנסת ישראל ממשיכה להרוס את המגזר העסקי"

לין עבר לתקוף את החקיקה בכנסת שמטיבה עם העובדים. לדבריו, "כנסת ישראל בשנים האחרונות ממשיכה להרוס את המגזר העסקי בישראל. הכנסת פוגעת בזכויות יסוד של המעסיקים. מדובר ב-5-6 מגמות חקיקה שהתקבעו בכנסת ישראל כמגמות קבע ששוחקות את המגזר העסקי בישראל. מהי התבונה האמיתית לניהול כלכלה לאומית? לא לחכות למשבר, אלא לדעת לזהות תהליכים שמובילים למשבר לפני שהמשבר מתרחש".

לין ציין דוגמאות שממחישות את דבריו: "יש פגיעה חמורה בזכות הקניין. למשל נציג ארגון עובדים יכול להיכנס לעסק פיזית מתי שהוא רוצה וללא תיאום מוקדם. אם מעסיק לא נותן לו, העונש יהיה רבע מיליון שקל. כוח כזה לא ניתן לתת לשום ארגון במדינה. יש פה כוח על".

"בנוסף, יש חוק דרקוני מאוד נגד הלנת שכר. שכר שבפיגור עולה ומוכפל ולא רק זה - המעסיק גם נחשב לעבריין. אני לא מתכוון שלא צריך לשלם שכר בזמן, אך יש גם מצוקה אמיתית של עסקים".

"זה לא קשה להגיע לרמת תוצר לנפש של 35 אלף דולר בשנה"

לדבריו של לין, "בעוד שהאוכלוסיה גדלה ב-18% בעשור, המגזר העסקי גדל ב-31% ו-270 אלף עובדים נוספו למשק באותו פרק זמן. אנחנו כלכלה חזקה. עם תוצר לנפש של 28 אלף דולר לאדם. הממוצע של מדינות ה-OECD הוא 35 אלף, פער של 8 אלף דולר. אנחנו יכולים להגיע ל-35 אלף, זה לא קשה".

"צריך לקבוע 3 יעדי על מרכזיים, ברורים וממוקדים. הראשון- הרחבת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. כדי שהמדינה תרוויח ממס חברות החברות צריכות להרוויח. קודם כל, צריך להחזיר את תוכנית ויסקונסין. התוכנית מכניסה למאגר העבודה אנשים שאין להם כושר בסיסי לעבוד. דבר שני- צריך לעלות את גיל הפרישה גם לנשים. צריך לעשות את זה בצורה רצינית, מול החרדים מול בני המיעוטים. יעד העל הוא הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה".

"צריכים לדחוף את המשק קדימה. תוצר לנפש של 35 אלף זה אומר תוספת של 200 מיליארד שקלים להכנסות המדינה".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חזי 16/06/2013 13:03
    הגב לתגובה זו
    המגזר הפרטי נאנק לממן את הציבורי שממשיך להשמין לגייס עוד ועוד עובדים שלא צריך לתת להם תנאים ומשכורות והכי גרוע שזה מה שיגרום סופית לקריסת המדינה-לתת פנסיות שמנות מגיל 42 ולכל החזקים כמו נמלים חברת חשמל פנסיות תקציביות שממונות מהמיסים של אלו שגולים מהם את הפנסיה. זה לא יגמר בטוב
  • 6.
    pel 16/06/2013 10:05
    הגב לתגובה זו
    כבר אין בושה!! האנשים "שדואגים"" למשק בוכים ומז.....(כמו חתולים)בורוביץ' שהורס כול דבר שהוא נוגע בו ומר לין "שאוהב" את העובדים על האש מטיפים מוסר שנוגע אך ורק לעסק שלהם. לא למדינה!!!כנסת ישראל וכול "הקפיטליזם" המזויף כאן מתנהל כמו מאפיה.כן לין ובורוביץ' גם עיסקכם מתנהל כך.
  • 5.
    צודק (ל"ת)
    בוגר מנעס_חשבונאות 16/06/2013 01:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוריאל (אסו)לין צודק.לפעמים. (ל"ת)
    ממרוד 15/06/2013 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קליפ 15/06/2013 15:56
    הגב לתגובה זו
    רק שכר עבדים מאפשר לפרנס עסק בכבוד!!! מי צריך שומרים בקניון?
  • 2.
    אילן 15/06/2013 13:19
    הגב לתגובה זו
    למה אתם לא מעסיקים לוביסטים ? עד היום הוכחתם שאין לכם באמת כוח משמעותי שמסוגל להגן על המגזר הפרטי וכל החוקים עוברים להם בלי שיש לכם כוח לעשות משהו
  • 1.
    אלי 15/06/2013 11:44
    הגב לתגובה זו
    אך משכורת חייבים לתת לעובד בזמן! ולא משנה מצב העסק,מאחורי כל עובד יש משפחה עם הוצאות. אתה מקבל כל חודש משכורת בזמן ? ואני בתור מעסיק ממן אותך ואת הברבורים שלכם,מבלי לקבל שרות בכלל (קוראים לזה דמי טיפול ארגוני...גועל נפש) בושה.... אני במקומך הייתי מתפטר מזמן.
  • zeeviq 16/06/2013 15:42
    הגב לתגובה זו
    דמי הטיפול האירגוני שאתה מלין עליו - ההשקעה המניבה ביותר שלך
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.