אוריאל לין: "כנסת ישראל ממשיכה לשחוק ולהרוס את המגזר העסקי"
כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל השבוע(ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הציג את הזווית העסקית במסגרת הנושא "מצב החברות, נוכח הגזירות".
לין דיבר אחרי דיקאן המכללה האקדמית ת"א-יפו ויו"ר דירקטוריון אל על בעבר,
לין השיב לאותו נאום של בורוביץ' וציין כי הוא סבור שהמדינה לא צריכה להזרים כסף כדי לעודד את הכלכלה. לדבריו, "אנחנו כלכלה חזקה היום. לא הגענו למיצוי היכולות שלנו. המדינה צריכה לעשות רק את מה שהיא צריכה בתחומי אחריותה. לדוגמא, אם היא תפתח את נמלי ישראל, כך שתהיה תחרות בין הנמלים, תפתח רשת רכבות יעילה ורשות שדות התעופה שהיא לא מונופול, אז המדינה לא תצטרך להזרים כספים כדי לעודד את המגזר העסקי".
"מרבית המגזר העסקי זה משפחות, לא טייקונים"
לין עבר לתקוף את מדיניות הממשלה. לדבריו, "יש תפישות אנכרוניסטיות בממשלה, הם לא מבינים את מבנה המשק ואת התפתחות המשק. אם לא יודעים זה פשוט לא עובד. ככל שהמגזר המסחר והשירותים מפותח, מצבה של המדינה יותר טוב".
לין ציין כי בישראל יש חצי מיליון עסקים. מתוכם 385 אלף עסקים אשר המחזור השנתי אינו עולה על מיליון שקלים בשנה. לדבריו, "מאחורי כל עסק ניצבת משפחה, שהשקיעה חסכונות, הלוואות ונאבקת לקיים עסק משל עצמה. כאשר במדינת ישראל מדברים על המגזר העסקי אנשים רואים לנגד עיניהם טייקונים וחברות ענק, זו טעות. כל הכבדה על המגזר העסקי נופלת גם על העסקים קטנים, ובשנה האחרונה 40 אלף עסקים נסגרו.
"אל תתנו לנו פרוטה שחוקה. מה שהמגזר העסקי צריך זה שיהיה כאן מדיניות אחראית שמבינה מה זה מגזר עסקי. שנות הצמיחה המרשימות של מדינת ישראל היו מ-2005-2008. בנימין נתניהו אמר אז שהוא רוצה צמיחה. אמרתי לו - אני רוצה שתבין שצמיחה לא בנויה על בסיס סלקטיבי. מדובר בצמיחה של כל המגזר העסקי. לא רק הענקים יוצרים צמיחה. בישראל היה נהוג לחשוב שרק חברות ההיטק והחברות הגדולות יוצרים צמיחה וזה לא נכון. וויז זה נחמד מאוד, אבל מנועי צמיחה זה לא רק חברות הייטק".
"כנסת ישראל ממשיכה להרוס את המגזר העסקי"
לין עבר לתקוף את החקיקה בכנסת שמטיבה עם העובדים. לדבריו, "כנסת ישראל בשנים האחרונות ממשיכה להרוס את המגזר העסקי בישראל. הכנסת פוגעת בזכויות יסוד של המעסיקים. מדובר ב-5-6 מגמות חקיקה שהתקבעו בכנסת ישראל כמגמות קבע ששוחקות את המגזר העסקי בישראל. מהי התבונה האמיתית לניהול כלכלה לאומית? לא לחכות למשבר, אלא לדעת לזהות תהליכים שמובילים למשבר לפני שהמשבר מתרחש".
לין ציין דוגמאות שממחישות את דבריו: "יש פגיעה חמורה בזכות הקניין. למשל נציג ארגון עובדים יכול להיכנס לעסק פיזית מתי שהוא רוצה וללא תיאום מוקדם. אם מעסיק לא נותן לו, העונש יהיה רבע מיליון שקל. כוח כזה לא ניתן לתת לשום ארגון במדינה. יש פה כוח על".
"בנוסף, יש חוק דרקוני מאוד נגד הלנת שכר. שכר שבפיגור עולה ומוכפל ולא רק זה - המעסיק גם נחשב לעבריין. אני לא מתכוון שלא צריך לשלם שכר בזמן, אך יש גם מצוקה אמיתית של עסקים".
"זה לא קשה להגיע לרמת תוצר לנפש של 35 אלף דולר בשנה"
לדבריו של לין, "בעוד שהאוכלוסיה גדלה ב-18% בעשור, המגזר העסקי גדל ב-31% ו-270 אלף עובדים נוספו למשק באותו פרק זמן. אנחנו כלכלה חזקה. עם תוצר לנפש של 28 אלף דולר לאדם. הממוצע של מדינות ה-OECD הוא 35 אלף, פער של 8 אלף דולר. אנחנו יכולים להגיע ל-35 אלף, זה לא קשה".
"צריך לקבוע 3 יעדי על מרכזיים, ברורים וממוקדים. הראשון- הרחבת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. כדי שהמדינה תרוויח ממס חברות החברות צריכות להרוויח. קודם כל, צריך להחזיר את תוכנית ויסקונסין. התוכנית מכניסה למאגר העבודה אנשים שאין להם כושר בסיסי לעבוד. דבר שני- צריך לעלות את גיל הפרישה גם לנשים. צריך לעשות את זה בצורה רצינית, מול החרדים מול בני המיעוטים. יעד העל הוא הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה".
"צריכים לדחוף את המשק קדימה. תוצר לנפש של 35 אלף זה אומר תוספת של 200 מיליארד שקלים להכנסות המדינה".
- 7.חזי 16/06/2013 13:03הגב לתגובה זוהמגזר הפרטי נאנק לממן את הציבורי שממשיך להשמין לגייס עוד ועוד עובדים שלא צריך לתת להם תנאים ומשכורות והכי גרוע שזה מה שיגרום סופית לקריסת המדינה-לתת פנסיות שמנות מגיל 42 ולכל החזקים כמו נמלים חברת חשמל פנסיות תקציביות שממונות מהמיסים של אלו שגולים מהם את הפנסיה. זה לא יגמר בטוב
- 6.pel 16/06/2013 10:05הגב לתגובה זוכבר אין בושה!! האנשים "שדואגים"" למשק בוכים ומז.....(כמו חתולים)בורוביץ' שהורס כול דבר שהוא נוגע בו ומר לין "שאוהב" את העובדים על האש מטיפים מוסר שנוגע אך ורק לעסק שלהם. לא למדינה!!!כנסת ישראל וכול "הקפיטליזם" המזויף כאן מתנהל כמו מאפיה.כן לין ובורוביץ' גם עיסקכם מתנהל כך.
- 5.צודק (ל"ת)בוגר מנעס_חשבונאות 16/06/2013 01:01הגב לתגובה זו
- 4.אוריאל (אסו)לין צודק.לפעמים. (ל"ת)ממרוד 15/06/2013 22:35הגב לתגובה זו
- 3.קליפ 15/06/2013 15:56הגב לתגובה זורק שכר עבדים מאפשר לפרנס עסק בכבוד!!! מי צריך שומרים בקניון?
- 2.אילן 15/06/2013 13:19הגב לתגובה זולמה אתם לא מעסיקים לוביסטים ? עד היום הוכחתם שאין לכם באמת כוח משמעותי שמסוגל להגן על המגזר הפרטי וכל החוקים עוברים להם בלי שיש לכם כוח לעשות משהו
- 1.אלי 15/06/2013 11:44הגב לתגובה זואך משכורת חייבים לתת לעובד בזמן! ולא משנה מצב העסק,מאחורי כל עובד יש משפחה עם הוצאות. אתה מקבל כל חודש משכורת בזמן ? ואני בתור מעסיק ממן אותך ואת הברבורים שלכם,מבלי לקבל שרות בכלל (קוראים לזה דמי טיפול ארגוני...גועל נפש) בושה.... אני במקומך הייתי מתפטר מזמן.
- zeeviq 16/06/2013 15:42הגב לתגובה זודמי הטיפול האירגוני שאתה מלין עליו - ההשקעה המניבה ביותר שלך
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 5.05% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים
של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.
הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%,
הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של יעקב פיננסים -7.73% נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10
שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.66% נעה סביב המכפיל.
על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.
אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?
- יעקב פיננסים עם קפיצה של 52% בתיק האשראי ועלייה של 21% ברווח הנקי
- ״הבנקים מחזיקים את המשק; הכלכלה מפתיעה לטובה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."
