5 זוויות

אוריאל לין: "כנסת ישראל ממשיכה לשחוק ולהרוס את המגזר העסקי"

כך אמר נשיא איגוד לשכות המסחר במסגרת כנס "5 זוויות" של Bizportal ובנק דיסקונט. "מרבית המגזר העסקי הם משפחות, לא טייקונים"
חן דרסינובר | (8)

כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל השבוע(ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הציג את הזווית העסקית במסגרת הנושא "מצב החברות, נוכח הגזירות".

לין דיבר אחרי דיקאן המכללה האקדמית ת"א-יפו ויו"ר דירקטוריון אל על בעבר, איזי בורוביץ', שהדגיש במסגרת נאומו כי "המדינה נדרשת להחיות את המשק ע"י הזרמת כספים".

לין השיב לאותו נאום של בורוביץ' וציין כי הוא סבור שהמדינה לא צריכה להזרים כסף כדי לעודד את הכלכלה. לדבריו, "אנחנו כלכלה חזקה היום. לא הגענו למיצוי היכולות שלנו. המדינה צריכה לעשות רק את מה שהיא צריכה בתחומי אחריותה. לדוגמא, אם היא תפתח את נמלי ישראל, כך שתהיה תחרות בין הנמלים, תפתח רשת רכבות יעילה ורשות שדות התעופה שהיא לא מונופול, אז המדינה לא תצטרך להזרים כספים כדי לעודד את המגזר העסקי".

"מרבית המגזר העסקי זה משפחות, לא טייקונים"

לין עבר לתקוף את מדיניות הממשלה. לדבריו, "יש תפישות אנכרוניסטיות בממשלה, הם לא מבינים את מבנה המשק ואת התפתחות המשק. אם לא יודעים זה פשוט לא עובד. ככל שהמגזר המסחר והשירותים מפותח, מצבה של המדינה יותר טוב".

לין ציין כי בישראל יש חצי מיליון עסקים. מתוכם 385 אלף עסקים אשר המחזור השנתי אינו עולה על מיליון שקלים בשנה. לדבריו, "מאחורי כל עסק ניצבת משפחה, שהשקיעה חסכונות, הלוואות ונאבקת לקיים עסק משל עצמה. כאשר במדינת ישראל מדברים על המגזר העסקי אנשים רואים לנגד עיניהם טייקונים וחברות ענק, זו טעות. כל הכבדה על המגזר העסקי נופלת גם על העסקים קטנים, ובשנה האחרונה 40 אלף עסקים נסגרו.

"אל תתנו לנו פרוטה שחוקה. מה שהמגזר העסקי צריך זה שיהיה כאן מדיניות אחראית שמבינה מה זה מגזר עסקי. שנות הצמיחה המרשימות של מדינת ישראל היו מ-2005-2008. בנימין נתניהו אמר אז שהוא רוצה צמיחה. אמרתי לו - אני רוצה שתבין שצמיחה לא בנויה על בסיס סלקטיבי. מדובר בצמיחה של כל המגזר העסקי. לא רק הענקים יוצרים צמיחה. בישראל היה נהוג לחשוב שרק חברות ההיטק והחברות הגדולות יוצרים צמיחה וזה לא נכון. וויז זה נחמד מאוד, אבל מנועי צמיחה זה לא רק חברות הייטק".

"כנסת ישראל ממשיכה להרוס את המגזר העסקי"

לין עבר לתקוף את החקיקה בכנסת שמטיבה עם העובדים. לדבריו, "כנסת ישראל בשנים האחרונות ממשיכה להרוס את המגזר העסקי בישראל. הכנסת פוגעת בזכויות יסוד של המעסיקים. מדובר ב-5-6 מגמות חקיקה שהתקבעו בכנסת ישראל כמגמות קבע ששוחקות את המגזר העסקי בישראל. מהי התבונה האמיתית לניהול כלכלה לאומית? לא לחכות למשבר, אלא לדעת לזהות תהליכים שמובילים למשבר לפני שהמשבר מתרחש".

לין ציין דוגמאות שממחישות את דבריו: "יש פגיעה חמורה בזכות הקניין. למשל נציג ארגון עובדים יכול להיכנס לעסק פיזית מתי שהוא רוצה וללא תיאום מוקדם. אם מעסיק לא נותן לו, העונש יהיה רבע מיליון שקל. כוח כזה לא ניתן לתת לשום ארגון במדינה. יש פה כוח על".

"בנוסף, יש חוק דרקוני מאוד נגד הלנת שכר. שכר שבפיגור עולה ומוכפל ולא רק זה - המעסיק גם נחשב לעבריין. אני לא מתכוון שלא צריך לשלם שכר בזמן, אך יש גם מצוקה אמיתית של עסקים".

"זה לא קשה להגיע לרמת תוצר לנפש של 35 אלף דולר בשנה"

לדבריו של לין, "בעוד שהאוכלוסיה גדלה ב-18% בעשור, המגזר העסקי גדל ב-31% ו-270 אלף עובדים נוספו למשק באותו פרק זמן. אנחנו כלכלה חזקה. עם תוצר לנפש של 28 אלף דולר לאדם. הממוצע של מדינות ה-OECD הוא 35 אלף, פער של 8 אלף דולר. אנחנו יכולים להגיע ל-35 אלף, זה לא קשה".

"צריך לקבוע 3 יעדי על מרכזיים, ברורים וממוקדים. הראשון- הרחבת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. כדי שהמדינה תרוויח ממס חברות החברות צריכות להרוויח. קודם כל, צריך להחזיר את תוכנית ויסקונסין. התוכנית מכניסה למאגר העבודה אנשים שאין להם כושר בסיסי לעבוד. דבר שני- צריך לעלות את גיל הפרישה גם לנשים. צריך לעשות את זה בצורה רצינית, מול החרדים מול בני המיעוטים. יעד העל הוא הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה".

"צריכים לדחוף את המשק קדימה. תוצר לנפש של 35 אלף זה אומר תוספת של 200 מיליארד שקלים להכנסות המדינה".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חזי 16/06/2013 13:03
    הגב לתגובה זו
    המגזר הפרטי נאנק לממן את הציבורי שממשיך להשמין לגייס עוד ועוד עובדים שלא צריך לתת להם תנאים ומשכורות והכי גרוע שזה מה שיגרום סופית לקריסת המדינה-לתת פנסיות שמנות מגיל 42 ולכל החזקים כמו נמלים חברת חשמל פנסיות תקציביות שממונות מהמיסים של אלו שגולים מהם את הפנסיה. זה לא יגמר בטוב
  • 6.
    pel 16/06/2013 10:05
    הגב לתגובה זו
    כבר אין בושה!! האנשים "שדואגים"" למשק בוכים ומז.....(כמו חתולים)בורוביץ' שהורס כול דבר שהוא נוגע בו ומר לין "שאוהב" את העובדים על האש מטיפים מוסר שנוגע אך ורק לעסק שלהם. לא למדינה!!!כנסת ישראל וכול "הקפיטליזם" המזויף כאן מתנהל כמו מאפיה.כן לין ובורוביץ' גם עיסקכם מתנהל כך.
  • 5.
    צודק (ל"ת)
    בוגר מנעס_חשבונאות 16/06/2013 01:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוריאל (אסו)לין צודק.לפעמים. (ל"ת)
    ממרוד 15/06/2013 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קליפ 15/06/2013 15:56
    הגב לתגובה זו
    רק שכר עבדים מאפשר לפרנס עסק בכבוד!!! מי צריך שומרים בקניון?
  • 2.
    אילן 15/06/2013 13:19
    הגב לתגובה זו
    למה אתם לא מעסיקים לוביסטים ? עד היום הוכחתם שאין לכם באמת כוח משמעותי שמסוגל להגן על המגזר הפרטי וכל החוקים עוברים להם בלי שיש לכם כוח לעשות משהו
  • 1.
    אלי 15/06/2013 11:44
    הגב לתגובה זו
    אך משכורת חייבים לתת לעובד בזמן! ולא משנה מצב העסק,מאחורי כל עובד יש משפחה עם הוצאות. אתה מקבל כל חודש משכורת בזמן ? ואני בתור מעסיק ממן אותך ואת הברבורים שלכם,מבלי לקבל שרות בכלל (קוראים לזה דמי טיפול ארגוני...גועל נפש) בושה.... אני במקומך הייתי מתפטר מזמן.
  • zeeviq 16/06/2013 15:42
    הגב לתגובה זו
    דמי הטיפול האירגוני שאתה מלין עליו - ההשקעה המניבה ביותר שלך
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'
דוחות

טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת

רווח של 0.78 דולר למניה 16% מעל התחזית; הכנסות 4.5 מיליארד דולר לעומת 4.33 בצפי; התחזית עודכנה מעט למעלה 

מנדי הניג |

טבע טבע 0.03%  עם רבעון חזק מהצפוי עם רווח מתואם של 0.78 דולר למניה - גבוה בכ-16% מציפיות האנליסטים שעמדו על 0.67 דולר - והכנסות של 4.5 מיליארד דולר, לעומת צפי של 4.33 מיליארד דולר. ההכנסות עלו בכ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והחברה ממשיכה להציג שיפור עקבי ברווחיות וברמת היעילות. שיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-28.9%, לעומת 28% אשתקד, והחברה מציינת כי היא נמצאת במסלול לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2027.

הצמיחה ברבעון נתמכה בעיקר בפעילות בצפון אמריקה, שבה ההכנסות עלו ב-12% בזכות ביקושים גבוהים לתרופות המקור AUSTEDO ו-AJOVY. באירופה נרשמה ירידה של כ-10% במונחים מקומיים, ובשווקים הבינלאומיים נרשמה ירידה דומה - אך לאחר נטרול השפעת מכירת הפעילות ביפן, נרשמה בהם דווקא עלייה קלה של כ-2%. מנועי הצמיחה החדשניים של טבע רשמו יחד צמיחה של 33% במונחי מטבע מקומי, להכנסות כוללות של 830 מיליון דולר - מה שממחיש את התרומה ההולכת וגדלה של תחום התרופות החדשניות לתוצאות החברה.

במקביל, הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עלה ל-910 מיליון דולר, עלייה של כ-14% לעומת השנה שעברה, והרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב-433 מיליון דולר לעומת הפסד של 437 מיליון דולר בתקופה המקבילה. התזרים החופשי עמד על 515 מיליון דולר, והחוב הכולל ירד ל-16.8 מיליארד דולר - ירידה של מיליארד דולר מתחילת השנה, בעיקר הודות למחזור חוב בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ולפירעון אג"ח קיימות.

״ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו״

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ"ל טבע ציין עם פרסום הדוחות: "מנועי הצמיחה החדשניים שלנו, אשר הניעו את הרבעון ה-11 ברציפות של צמיחה ברבעון השלישי, משקפים את תהליכי הצמיחה והחדשנות שלנו ואת עוצמת אסטרטגיית 'חוזרים לנתיב של צמיחה' המובלת על ידי חדשנות. מנועי הצמיחה העיקריים שלנו - ובפרט המוצרים החדשניים - הניבו צמיחה של 33% בהכנסות במונחי מטבע מקומי, ובכך הם מדגישים את השפעתם על מטופלים ועל התוצאות העסקיות שלנו. אנו ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו, ומאמינים כי אנו על המסלול הנכון להשגת היעדים של 30% רווח תפעולי (במונחי Non-GAAP) וחיסכון של כ-700 מיליון דולר נטו להשקעה מחדש. כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

"כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.