אוריאל לין: "כנסת ישראל ממשיכה לשחוק ולהרוס את המגזר העסקי"
כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל השבוע(ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הציג את הזווית העסקית במסגרת הנושא "מצב החברות, נוכח הגזירות".
לין דיבר אחרי דיקאן המכללה האקדמית ת"א-יפו ויו"ר דירקטוריון אל על בעבר,
לין השיב לאותו נאום של בורוביץ' וציין כי הוא סבור שהמדינה לא צריכה להזרים כסף כדי לעודד את הכלכלה. לדבריו, "אנחנו כלכלה חזקה היום. לא הגענו למיצוי היכולות שלנו. המדינה צריכה לעשות רק את מה שהיא צריכה בתחומי אחריותה. לדוגמא, אם היא תפתח את נמלי ישראל, כך שתהיה תחרות בין הנמלים, תפתח רשת רכבות יעילה ורשות שדות התעופה שהיא לא מונופול, אז המדינה לא תצטרך להזרים כספים כדי לעודד את המגזר העסקי".
"מרבית המגזר העסקי זה משפחות, לא טייקונים"
לין עבר לתקוף את מדיניות הממשלה. לדבריו, "יש תפישות אנכרוניסטיות בממשלה, הם לא מבינים את מבנה המשק ואת התפתחות המשק. אם לא יודעים זה פשוט לא עובד. ככל שהמגזר המסחר והשירותים מפותח, מצבה של המדינה יותר טוב".
לין ציין כי בישראל יש חצי מיליון עסקים. מתוכם 385 אלף עסקים אשר המחזור השנתי אינו עולה על מיליון שקלים בשנה. לדבריו, "מאחורי כל עסק ניצבת משפחה, שהשקיעה חסכונות, הלוואות ונאבקת לקיים עסק משל עצמה. כאשר במדינת ישראל מדברים על המגזר העסקי אנשים רואים לנגד עיניהם טייקונים וחברות ענק, זו טעות. כל הכבדה על המגזר העסקי נופלת גם על העסקים קטנים, ובשנה האחרונה 40 אלף עסקים נסגרו.
"אל תתנו לנו פרוטה שחוקה. מה שהמגזר העסקי צריך זה שיהיה כאן מדיניות אחראית שמבינה מה זה מגזר עסקי. שנות הצמיחה המרשימות של מדינת ישראל היו מ-2005-2008. בנימין נתניהו אמר אז שהוא רוצה צמיחה. אמרתי לו - אני רוצה שתבין שצמיחה לא בנויה על בסיס סלקטיבי. מדובר בצמיחה של כל המגזר העסקי. לא רק הענקים יוצרים צמיחה. בישראל היה נהוג לחשוב שרק חברות ההיטק והחברות הגדולות יוצרים צמיחה וזה לא נכון. וויז זה נחמד מאוד, אבל מנועי צמיחה זה לא רק חברות הייטק".
"כנסת ישראל ממשיכה להרוס את המגזר העסקי"
לין עבר לתקוף את החקיקה בכנסת שמטיבה עם העובדים. לדבריו, "כנסת ישראל בשנים האחרונות ממשיכה להרוס את המגזר העסקי בישראל. הכנסת פוגעת בזכויות יסוד של המעסיקים. מדובר ב-5-6 מגמות חקיקה שהתקבעו בכנסת ישראל כמגמות קבע ששוחקות את המגזר העסקי בישראל. מהי התבונה האמיתית לניהול כלכלה לאומית? לא לחכות למשבר, אלא לדעת לזהות תהליכים שמובילים למשבר לפני שהמשבר מתרחש".
לין ציין דוגמאות שממחישות את דבריו: "יש פגיעה חמורה בזכות הקניין. למשל נציג ארגון עובדים יכול להיכנס לעסק פיזית מתי שהוא רוצה וללא תיאום מוקדם. אם מעסיק לא נותן לו, העונש יהיה רבע מיליון שקל. כוח כזה לא ניתן לתת לשום ארגון במדינה. יש פה כוח על".
"בנוסף, יש חוק דרקוני מאוד נגד הלנת שכר. שכר שבפיגור עולה ומוכפל ולא רק זה - המעסיק גם נחשב לעבריין. אני לא מתכוון שלא צריך לשלם שכר בזמן, אך יש גם מצוקה אמיתית של עסקים".
"זה לא קשה להגיע לרמת תוצר לנפש של 35 אלף דולר בשנה"
לדבריו של לין, "בעוד שהאוכלוסיה גדלה ב-18% בעשור, המגזר העסקי גדל ב-31% ו-270 אלף עובדים נוספו למשק באותו פרק זמן. אנחנו כלכלה חזקה. עם תוצר לנפש של 28 אלף דולר לאדם. הממוצע של מדינות ה-OECD הוא 35 אלף, פער של 8 אלף דולר. אנחנו יכולים להגיע ל-35 אלף, זה לא קשה".
"צריך לקבוע 3 יעדי על מרכזיים, ברורים וממוקדים. הראשון- הרחבת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. כדי שהמדינה תרוויח ממס חברות החברות צריכות להרוויח. קודם כל, צריך להחזיר את תוכנית ויסקונסין. התוכנית מכניסה למאגר העבודה אנשים שאין להם כושר בסיסי לעבוד. דבר שני- צריך לעלות את גיל הפרישה גם לנשים. צריך לעשות את זה בצורה רצינית, מול החרדים מול בני המיעוטים. יעד העל הוא הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה".
"צריכים לדחוף את המשק קדימה. תוצר לנפש של 35 אלף זה אומר תוספת של 200 מיליארד שקלים להכנסות המדינה".
- 7.חזי 16/06/2013 13:03הגב לתגובה זוהמגזר הפרטי נאנק לממן את הציבורי שממשיך להשמין לגייס עוד ועוד עובדים שלא צריך לתת להם תנאים ומשכורות והכי גרוע שזה מה שיגרום סופית לקריסת המדינה-לתת פנסיות שמנות מגיל 42 ולכל החזקים כמו נמלים חברת חשמל פנסיות תקציביות שממונות מהמיסים של אלו שגולים מהם את הפנסיה. זה לא יגמר בטוב
- 6.pel 16/06/2013 10:05הגב לתגובה זוכבר אין בושה!! האנשים "שדואגים"" למשק בוכים ומז.....(כמו חתולים)בורוביץ' שהורס כול דבר שהוא נוגע בו ומר לין "שאוהב" את העובדים על האש מטיפים מוסר שנוגע אך ורק לעסק שלהם. לא למדינה!!!כנסת ישראל וכול "הקפיטליזם" המזויף כאן מתנהל כמו מאפיה.כן לין ובורוביץ' גם עיסקכם מתנהל כך.
- 5.צודק (ל"ת)בוגר מנעס_חשבונאות 16/06/2013 01:01הגב לתגובה זו
- 4.אוריאל (אסו)לין צודק.לפעמים. (ל"ת)ממרוד 15/06/2013 22:35הגב לתגובה זו
- 3.קליפ 15/06/2013 15:56הגב לתגובה זורק שכר עבדים מאפשר לפרנס עסק בכבוד!!! מי צריך שומרים בקניון?
- 2.אילן 15/06/2013 13:19הגב לתגובה זולמה אתם לא מעסיקים לוביסטים ? עד היום הוכחתם שאין לכם באמת כוח משמעותי שמסוגל להגן על המגזר הפרטי וכל החוקים עוברים להם בלי שיש לכם כוח לעשות משהו
- 1.אלי 15/06/2013 11:44הגב לתגובה זואך משכורת חייבים לתת לעובד בזמן! ולא משנה מצב העסק,מאחורי כל עובד יש משפחה עם הוצאות. אתה מקבל כל חודש משכורת בזמן ? ואני בתור מעסיק ממן אותך ואת הברבורים שלכם,מבלי לקבל שרות בכלל (קוראים לזה דמי טיפול ארגוני...גועל נפש) בושה.... אני במקומך הייתי מתפטר מזמן.
- zeeviq 16/06/2013 15:42הגב לתגובה זודמי הטיפול האירגוני שאתה מלין עליו - ההשקעה המניבה ביותר שלך
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אורן הר נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, צילום: שלומי יוסף"חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
אורן הר נבו ראש אגף החשבות והכספים של אל על מדבר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל על הענף, על איך אל על ניצלה את תקופת הגאות כדי לחזק את המאזן; ולאן הוא חושב שהענף צועד "בעשור הקרוב נגיע לרף של 30 מיליון נוסעים, וזה הקיבולת המלאה של נתב״ג"
אל על אל על 1.36% של סוף 2025 היא לא אותה חברת תעופה שהכרתם בעבר. מי שזוכר מבנה חוב כבד, יעילות נמוכה ואינסוף מאבקים תפעוליים, ופותח את הדוחות האחרונים מגלה חברה רזה יותר, חברה שניצלה את הגאות כדי לנקות חובות, חברה שהסתכלה קדימה והכינה את מבנה ההון שלה להתחרות בגל של החברות שנחת כאן בתום המערכה הארוכה.
אבל דווקא כשהחברה מגיעה לאחת התקופות היציבות ביותר שלה, מרחף מעליה איום חדש. טוב, אולי לא כל כך חדש כיוון שהדיבורים על הקמת בסיס מקומי לוויזאייר על השולחן כבר כמה חודשים. מנכ״ל החברה, ג'וזף וראדי, נחת פה לפני כמה ימים נפגש עם שרת התחבורה והדרג המקצועי, והצהיר שבהשקעה של כמיליארד דולר בשלוש שנים הם יקימו בסיס מקומי לקראת אפריל 2026.
באותו יום המניות של אל על וישראייר נפלו. אבל אל על הספיקה לתקן מאז כנראה השוק יודע להבדיל בין הצהרות מפוצצות לבין המציאות התפעולית: עדיין אין כיום מספיק סלוטים, אין תשתית בשלה, וכמו שאמרנו אל על - לראשונה זה שנים - מגיעה למשחק עם אפס חוב ועם מועדון נוסעים שחצי מדינה מחוברת אליו. איך שלא מסתכלים על זה, החברה עצמה ממוקמת היום אחרת לחלוטין.
על הרקע הזה הגענו לשמוע את הזווית של אל על בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. בוועידה שעמדה בסימן ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים רצינו להבין אם הגאות בשווקים משתקפת גם בשטח. אחרי שסקרנו את המצב מהזוויות של הקמעונאות, מהזווית של אנשי הנדל"ן וגם בתי ההשקעות רצינו לקבל את התמונה של אחד הענפים שמחברים כמעט הכל ביחד צרכנות, תשתיות וביטחון לאומי: תעופה.
אורן הר-נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, עלה לבמה והביא איתו מבט רחב ומדויק על מה שקורה בענף מהפערים בין ביקוש להיצע ועד מקומה של אל על במערכת שמנסה להמריא, אבל נתקעת שוב ושוב בחסמים מבניים.
