כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל השבוע(ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הציג את הזווית העסקית במסגרת הנושא "מצב החברות, נוכח הגזירות".

לין דיבר אחרי דיקאן המכללה האקדמית ת"א-יפו ויו"ר דירקטוריון אל על בעבר, איזי בורוביץ', שהדגיש במסגרת נאומו כי "המדינה נדרשת להחיות את המשק ע"י הזרמת כספים".

לין השיב לאותו נאום של בורוביץ' וציין כי הוא סבור שהמדינה לא צריכה להזרים כסף כדי לעודד את הכלכלה. לדבריו, "אנחנו כלכלה חזקה היום. לא הגענו למיצוי היכולות שלנו. המדינה צריכה לעשות רק את מה שהיא צריכה בתחומי אחריותה. לדוגמא, אם היא תפתח את נמלי ישראל, כך שתהיה תחרות בין הנמלים, תפתח רשת רכבות יעילה ורשות שדות התעופה שהיא לא מונופול, אז המדינה לא תצטרך להזרים כספים כדי לעודד את המגזר העסקי".

"מרבית המגזר העסקי זה משפחות, לא טייקונים"

לין עבר לתקוף את מדיניות הממשלה. לדבריו, "יש תפישות אנכרוניסטיות בממשלה, הם לא מבינים את מבנה המשק ואת התפתחות המשק. אם לא יודעים זה פשוט לא עובד. ככל שהמגזר המסחר והשירותים מפותח, מצבה של המדינה יותר טוב".

לין ציין כי בישראל יש חצי מיליון עסקים. מתוכם 385 אלף עסקים אשר המחזור השנתי אינו עולה על מיליון שקלים בשנה. לדבריו, "מאחורי כל עסק ניצבת משפחה, שהשקיעה חסכונות, הלוואות ונאבקת לקיים עסק משל עצמה. כאשר במדינת ישראל מדברים על המגזר העסקי אנשים רואים לנגד עיניהם טייקונים וחברות ענק, זו טעות. כל הכבדה על המגזר העסקי נופלת גם על העסקים קטנים, ובשנה האחרונה 40 אלף עסקים נסגרו.

"אל תתנו לנו פרוטה שחוקה. מה שהמגזר העסקי צריך זה שיהיה כאן מדיניות אחראית שמבינה מה זה מגזר עסקי. שנות הצמיחה המרשימות של מדינת ישראל היו מ-2005-2008. בנימין נתניהו אמר אז שהוא רוצה צמיחה. אמרתי לו - אני רוצה שתבין שצמיחה לא בנויה על בסיס סלקטיבי. מדובר בצמיחה של כל המגזר העסקי. לא רק הענקים יוצרים צמיחה. בישראל היה נהוג לחשוב שרק חברות ההיטק והחברות הגדולות יוצרים צמיחה וזה לא נכון. וויז זה נחמד מאוד, אבל מנועי צמיחה זה לא רק חברות הייטק".

"כנסת ישראל ממשיכה להרוס את המגזר העסקי"

לין עבר לתקוף את החקיקה בכנסת שמטיבה עם העובדים. לדבריו, "כנסת ישראל בשנים האחרונות ממשיכה להרוס את המגזר העסקי בישראל. הכנסת פוגעת בזכויות יסוד של המעסיקים. מדובר ב-5-6 מגמות חקיקה שהתקבעו בכנסת ישראל כמגמות קבע ששוחקות את המגזר העסקי בישראל. מהי התבונה האמיתית לניהול כלכלה לאומית? לא לחכות למשבר, אלא לדעת לזהות תהליכים שמובילים למשבר לפני שהמשבר מתרחש".

לין ציין דוגמאות שממחישות את דבריו: "יש פגיעה חמורה בזכות הקניין. למשל נציג ארגון עובדים יכול להיכנס לעסק פיזית מתי שהוא רוצה וללא תיאום מוקדם. אם מעסיק לא נותן לו, העונש יהיה רבע מיליון שקל. כוח כזה לא ניתן לתת לשום ארגון במדינה. יש פה כוח על".

"בנוסף, יש חוק דרקוני מאוד נגד הלנת שכר. שכר שבפיגור עולה ומוכפל ולא רק זה - המעסיק גם נחשב לעבריין. אני לא מתכוון שלא צריך לשלם שכר בזמן, אך יש גם מצוקה אמיתית של עסקים".

"זה לא קשה להגיע לרמת תוצר לנפש של 35 אלף דולר בשנה"

לדבריו של לין, "בעוד שהאוכלוסיה גדלה ב-18% בעשור, המגזר העסקי גדל ב-31% ו-270 אלף עובדים נוספו למשק באותו פרק זמן. אנחנו כלכלה חזקה. עם תוצר לנפש של 28 אלף דולר לאדם. הממוצע של מדינות ה-OECD הוא 35 אלף, פער של 8 אלף דולר. אנחנו יכולים להגיע ל-35 אלף, זה לא קשה".

"צריך לקבוע 3 יעדי על מרכזיים, ברורים וממוקדים. הראשון- הרחבת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. כדי שהמדינה תרוויח ממס חברות החברות צריכות להרוויח. קודם כל, צריך להחזיר את תוכנית ויסקונסין. התוכנית מכניסה למאגר העבודה אנשים שאין להם כושר בסיסי לעבוד. דבר שני- צריך לעלות את גיל הפרישה גם לנשים. צריך לעשות את זה בצורה רצינית, מול החרדים מול בני המיעוטים. יעד העל הוא הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה".

"צריכים לדחוף את המשק קדימה. תוצר לנפש של 35 אלף זה אומר תוספת של 200 מיליארד שקלים להכנסות המדינה".