האם תוכנית ה-QE3 תצליח להביא ל"נשימה עצמאית"
ה'פד' הכריז על תוכנית להקלה כמותית נוספת (QE-3). זהו הניסיון השלישי לייצר תכנית כדי לתמוך ולעורר את כלכלת ארה"ב. על פי התוכנית ירכוש הפד 40 מיליארד דולר אג"ח מגובות משכנתאות בכל חודש. הפד לא הציב תאריך יעד לסיום התכנית ויעריך מחדש את האפקטיביות שלה על חוסנה של הכלכלה בחודשים הקרובים. מטרת הרכישות היא לשמר את שיעור הרבית הנמוכה בטווח הארוך ולתמוך בשוק המשכנתאות והדיור.
בתוך כך ימשיך הפד במדיניות הנוכחית הנקראת ""Operation twist. שתי התוכניות יוסיפו בטווח הרחוק $85 מיליארד למאזנו של הפד בכל חודש. בנוסף ציין הפד כי בכוונתו להשאיר את הריבית ברמה נמוכה עד אמצע 2015.
התקווה היא שעל ידי כך ניתן יהיה לעודד את הצריכה ובכך בסופו של דבר להעלות את שיעור התעסוקה. עם זאת, ציין ברננקי, כי אין בכוחו של הפד לבדו להסדיר את שוק העבודה, וכי ידרשו פעולות נוספות ע"י גופים אחרים.
שני הסיבובים הראשונים של תוכניות ההקלות הכמותיות הביאו לירידת הריבית ולהגדלת כמות הכסף במערכת הפיננסית, אך עם זאת הבנקים היו מאוד סלקטיביים במתן אשראי ובכך לא ניצלו את מלוא הפוטנציאל שהיה גלום בתוכניות התמריצים.
מי ירוויח מהתוכנית? ההערכות הן כי פעולות הפד ישפיעו על שוק הדיור באופן מינורי. התחלות בניה ומחירי הבתים כבר החלו להתאושש בתקופה האחרונה ובמידה והריבית על המשכנתאות תמשיך לרדת, ההתאוששות תמשך. הביקורת כלפי התוכנית היא שרק האמידים ירוויחו מהתוכנית ולא האנשים שבאמת זקוקים לתמיכה.
הבנקים ממשיכים לגלות זהירות רבה במתן אשראי ומשכנתאות. הבנקים מאוד סלקטיביים בהענקת אשראי כאשר עדיין קיים חוסר אמון בין הבנקים ללווים. נראה כי פעולות התוכנית ישפרו את מצבם של אלו שמצבם הפיננסי כיום איתן, מאחר שרק לווים בעלי דרוג אשראי גבוה עם הון עצמי יוכלו ליהנות מההטבות הללו. עדיין מצבם של רבים מנוטלי המשכנתאות קשה או ששווי המשכנתא גבוה משווי הנכס, כך שבמצב כזה לא יוכלו למחזר את המשכנתא בתנאים טובים יותר.
כוונת הפד אינה כמובן להעשיר את העשירים, כי אם לסייע למעמד הביניים על ידי יצירה של מקומות עבודה חדשים. ההנחה היא שאם האזרחים יחושו כי מצבם הכלכלי יציב יותר וכי שוווי נכסיהם גבוה יותר העלייה בצריכה תגיע במהרה ומכאן הביקוש לעבודה ויצירה של משרות חדשות.
אך עם זאת, למרות כוונות הפד, וניסיונו הפעם לכוון את התמיכה בצורה ממוקדת יותר לשוק הדיור, אנו רואים כי תוכניות התמריצים הקודמות אינן מצליחות לאושש את הכלכלה אלה תומכות בה באופן מלאכותי בלבד, אנו לא מצליחים לראות "נשימה עצמאית" של הכלכלה ותוך כדי התהליך מממשיכים להגדיל את רמת החוב לרמות שלא היו בעבר. עם ההשלכות של פעולות אלה האמריקאים יצטרכו להתמודד בעתיד, ככל הנראה, במשך שנים רבות. השאלה היא האם העלויות הגבוהות שיצטרכו לשלם בעתיד אכן מצדיקות הפעלת תוכנית כזו, שלא נראה כי אכן תצליח להשיג את המטרה.
*מסמך זה הוכן על ידי תכלית דיסקונט- ניהול תיקים בע"מ (להלן: "החברה"). מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במסמך זה הצעה, המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך או בכל מוצר פיננסי אחר. החברה עוסקת בניהול תיקי לקוחות ועשוי להיות לה עניין באמור במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמה ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסים כלשהם. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים, והינו כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. במידע הכלול במסמך זה עלולות להיות טעויות, שינויי שוק ו/או שינויים אחרים. החברה אינה אחראית לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל הזכויות, לרבות קניין רוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לחברה ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות הפצתו ו/או העתקתו, כולו או חלקו, ללא קבלת אישורה מראש ובכתב.
- 1.אייל 02/10/2012 09:46הגב לתגובה זואיך שתי התכניות יביאו לגידול של 85 מליארד במאזן הפד??? הרי ה"TWIST" זה מכירה של אג"ח קצרות וקניה של ארוכות, כך שבסך הכל המאזן לא משתנה. אז מאיפה צצו עוד 45 מיליארד כל חודש? אגב, כמות הכסף כמעט לא גדלה כי כמעט כל הכספים חזרו לפד בצורה של פקדונות. בקיצור, תעשו שיעורי בית לפני שאתם מפרסמים דברים.

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.