יותר יבוא - פחות יצוא הגירעון המסחרי של ישראל זינק ב-Q1 ב-72% ל-24 מיליארד ש'

הגירעון המסחרי במארס הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל. בחודשים ינואר- מארס 2012 ירד יצוא הסחורות ב- 5.6% בחישוב שנתי למרות ההתאוששות ביצוא לארה"ב. לעומת זאת היבוא זינק ב-9.1%
יעל גרונטמן | (3)

הגירעון המסחרי של ישראל בחודש מארס הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל, כאשר יבוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-21.8 מיליארד שקל ואילו יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-15.4 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום (א').

התרחבות הפער בין היצוא ליבוא נמשך ועל פי הנתונים בין החודשים ינואר - מארס 2012 זינק הגירעון המסחרי של ישראל ל-24 מיליארד שקל לעומת 13.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, זינוק של כ-72%.

במארס היתה החלוקה הגיאוגרפית בין היבוא ליצוא כזו: 36% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 19% מארצות אסיה, 12% מארצות הברית ו-33% הנותרים מקבוצת יתר ארצות העולם. היצוא לארצות האיחוד האירופי היווה 35%, היצוא לארצות הברית 23%, היצוא לארצות אסיה 20% ו-22% הנותרים ליתר ארצות העולם.

על פי נתוני המגמה בחודשים ינואר- מארס 2012 ירד יצוא הסחורות (למעט יהלומים), ב- 5.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.1% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011.

נציין כי לאחר תקופה ארוכה בה נרשמה ירידה ביצוא לארה"ב, חלה בשלושת החודשים הראשונים של השנה התאוששות והיצוא הישראלי לארה"ב עלה ב-12.1%. לאחר ירידה של 20.6% בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011 בחישוב שנתי.

ארה"ב היא היחידה מבין אזורי החלוקה הגיאוגרפית שלה יש עודף במאזן המסחרי מאחר שהיצוא אליה עולה על היבוא ממנה, אך בשלושת החודשים הראשונים של השנה קטנו עודפי הסחר בשיעור חד והסתכמו ב-932.5 מיליון שקל לעומת 4.337 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2011.

לעומת היצוא שנמצא במגמת ירידה, ביבוא הסחורות אל ישראל נמשכה הנסיקה לשיאים חדשים במרבית האיזורים, כאשר בשלושת החודשים הראשונים של השנה עלה היבוא הסחורות ב- 9.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.4% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2011. היקפי היבוא ממרבית האיזורים נמצאים ברמתם הגבוהה ביותר בשנים האחרונות, לאחר השפל שנקבע בעיצומו של המשבר העולמי ב-2009.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מדינתנו מייצאת כסף,אין איך לגלגל (למחזר)הכסף. (ל"ת)
    שמעון 29/04/2012 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יעקב 29/04/2012 14:45
    הגב לתגובה זו
    כאשר הורגים את היצוא עם שער חליפין לא ריאלי הבועה בשער החליפין של השקל היא הבייבי של הנגיד , בדיוק כמו הבועה במחירי הנדל" ן ועוד ישנם המאמינים שיש לנו נגיד מוצלח הנגיד יחזור בקרוב למולדתו ואנחנו נשאר עם ההריסות שיותיר אחריו
  • 1.
    רפי 29/04/2012 14:33
    הגב לתגובה זו
    הדולר צריך לעמוד על 5 שח משבר קטן והיתרות נעלמות לנו קצב שריפה של מטח עומד על 2.5 מיליארד דולר לחודש!!!!
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.