יותר יבוא - פחות יצוא הגירעון המסחרי של ישראל זינק ב-Q1 ב-72% ל-24 מיליארד ש'

הגירעון המסחרי במארס הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל. בחודשים ינואר- מארס 2012 ירד יצוא הסחורות ב- 5.6% בחישוב שנתי למרות ההתאוששות ביצוא לארה"ב. לעומת זאת היבוא זינק ב-9.1%
יעל גרונטמן | (3)

הגירעון המסחרי של ישראל בחודש מארס הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל, כאשר יבוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-21.8 מיליארד שקל ואילו יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-15.4 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום (א').

התרחבות הפער בין היצוא ליבוא נמשך ועל פי הנתונים בין החודשים ינואר - מארס 2012 זינק הגירעון המסחרי של ישראל ל-24 מיליארד שקל לעומת 13.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, זינוק של כ-72%.

במארס היתה החלוקה הגיאוגרפית בין היבוא ליצוא כזו: 36% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 19% מארצות אסיה, 12% מארצות הברית ו-33% הנותרים מקבוצת יתר ארצות העולם. היצוא לארצות האיחוד האירופי היווה 35%, היצוא לארצות הברית 23%, היצוא לארצות אסיה 20% ו-22% הנותרים ליתר ארצות העולם.

על פי נתוני המגמה בחודשים ינואר- מארס 2012 ירד יצוא הסחורות (למעט יהלומים), ב- 5.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.1% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011.

נציין כי לאחר תקופה ארוכה בה נרשמה ירידה ביצוא לארה"ב, חלה בשלושת החודשים הראשונים של השנה התאוששות והיצוא הישראלי לארה"ב עלה ב-12.1%. לאחר ירידה של 20.6% בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011 בחישוב שנתי.

ארה"ב היא היחידה מבין אזורי החלוקה הגיאוגרפית שלה יש עודף במאזן המסחרי מאחר שהיצוא אליה עולה על היבוא ממנה, אך בשלושת החודשים הראשונים של השנה קטנו עודפי הסחר בשיעור חד והסתכמו ב-932.5 מיליון שקל לעומת 4.337 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2011.

לעומת היצוא שנמצא במגמת ירידה, ביבוא הסחורות אל ישראל נמשכה הנסיקה לשיאים חדשים במרבית האיזורים, כאשר בשלושת החודשים הראשונים של השנה עלה היבוא הסחורות ב- 9.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.4% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2011. היקפי היבוא ממרבית האיזורים נמצאים ברמתם הגבוהה ביותר בשנים האחרונות, לאחר השפל שנקבע בעיצומו של המשבר העולמי ב-2009.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מדינתנו מייצאת כסף,אין איך לגלגל (למחזר)הכסף. (ל"ת)
    שמעון 29/04/2012 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יעקב 29/04/2012 14:45
    הגב לתגובה זו
    כאשר הורגים את היצוא עם שער חליפין לא ריאלי הבועה בשער החליפין של השקל היא הבייבי של הנגיד , בדיוק כמו הבועה במחירי הנדל" ן ועוד ישנם המאמינים שיש לנו נגיד מוצלח הנגיד יחזור בקרוב למולדתו ואנחנו נשאר עם ההריסות שיותיר אחריו
  • 1.
    רפי 29/04/2012 14:33
    הגב לתגובה זו
    הדולר צריך לעמוד על 5 שח משבר קטן והיתרות נעלמות לנו קצב שריפה של מטח עומד על 2.5 מיליארד דולר לחודש!!!!
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.