יותר יבוא - פחות יצוא הגירעון המסחרי של ישראל זינק ב-Q1 ב-72% ל-24 מיליארד ש'

הגירעון המסחרי במארס הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל. בחודשים ינואר- מארס 2012 ירד יצוא הסחורות ב- 5.6% בחישוב שנתי למרות ההתאוששות ביצוא לארה"ב. לעומת זאת היבוא זינק ב-9.1%
יעל גרונטמן | (3)

הגירעון המסחרי של ישראל בחודש מארס הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל, כאשר יבוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-21.8 מיליארד שקל ואילו יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-15.4 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום (א').

התרחבות הפער בין היצוא ליבוא נמשך ועל פי הנתונים בין החודשים ינואר - מארס 2012 זינק הגירעון המסחרי של ישראל ל-24 מיליארד שקל לעומת 13.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, זינוק של כ-72%.

במארס היתה החלוקה הגיאוגרפית בין היבוא ליצוא כזו: 36% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 19% מארצות אסיה, 12% מארצות הברית ו-33% הנותרים מקבוצת יתר ארצות העולם. היצוא לארצות האיחוד האירופי היווה 35%, היצוא לארצות הברית 23%, היצוא לארצות אסיה 20% ו-22% הנותרים ליתר ארצות העולם.

על פי נתוני המגמה בחודשים ינואר- מארס 2012 ירד יצוא הסחורות (למעט יהלומים), ב- 5.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.1% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011.

נציין כי לאחר תקופה ארוכה בה נרשמה ירידה ביצוא לארה"ב, חלה בשלושת החודשים הראשונים של השנה התאוששות והיצוא הישראלי לארה"ב עלה ב-12.1%. לאחר ירידה של 20.6% בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011 בחישוב שנתי.

ארה"ב היא היחידה מבין אזורי החלוקה הגיאוגרפית שלה יש עודף במאזן המסחרי מאחר שהיצוא אליה עולה על היבוא ממנה, אך בשלושת החודשים הראשונים של השנה קטנו עודפי הסחר בשיעור חד והסתכמו ב-932.5 מיליון שקל לעומת 4.337 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2011.

לעומת היצוא שנמצא במגמת ירידה, ביבוא הסחורות אל ישראל נמשכה הנסיקה לשיאים חדשים במרבית האיזורים, כאשר בשלושת החודשים הראשונים של השנה עלה היבוא הסחורות ב- 9.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.4% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2011. היקפי היבוא ממרבית האיזורים נמצאים ברמתם הגבוהה ביותר בשנים האחרונות, לאחר השפל שנקבע בעיצומו של המשבר העולמי ב-2009.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מדינתנו מייצאת כסף,אין איך לגלגל (למחזר)הכסף. (ל"ת)
    שמעון 29/04/2012 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יעקב 29/04/2012 14:45
    הגב לתגובה זו
    כאשר הורגים את היצוא עם שער חליפין לא ריאלי הבועה בשער החליפין של השקל היא הבייבי של הנגיד , בדיוק כמו הבועה במחירי הנדל" ן ועוד ישנם המאמינים שיש לנו נגיד מוצלח הנגיד יחזור בקרוב למולדתו ואנחנו נשאר עם ההריסות שיותיר אחריו
  • 1.
    רפי 29/04/2012 14:33
    הגב לתגובה זו
    הדולר צריך לעמוד על 5 שח משבר קטן והיתרות נעלמות לנו קצב שריפה של מטח עומד על 2.5 מיליארד דולר לחודש!!!!
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.