יותר יבוא - פחות יצוא הגירעון המסחרי של ישראל זינק ב-Q1 ב-72% ל-24 מיליארד ש'
הגירעון המסחרי של ישראל בחודש מארס הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל, כאשר יבוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-21.8 מיליארד שקל ואילו יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-15.4 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום (א').
התרחבות הפער בין היצוא ליבוא נמשך ועל פי הנתונים בין החודשים ינואר - מארס 2012 זינק הגירעון המסחרי של ישראל ל-24 מיליארד שקל לעומת 13.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, זינוק של כ-72%.
במארס היתה החלוקה הגיאוגרפית בין היבוא ליצוא כזו: 36% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 19% מארצות אסיה, 12% מארצות הברית ו-33% הנותרים מקבוצת יתר ארצות העולם. היצוא לארצות האיחוד האירופי היווה 35%, היצוא לארצות הברית 23%, היצוא לארצות אסיה 20% ו-22% הנותרים ליתר ארצות העולם.
על פי נתוני המגמה בחודשים ינואר- מארס 2012 ירד יצוא הסחורות (למעט יהלומים), ב- 5.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.1% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011.
נציין כי לאחר תקופה ארוכה בה נרשמה ירידה ביצוא לארה"ב, חלה בשלושת החודשים הראשונים של השנה התאוששות והיצוא הישראלי לארה"ב עלה ב-12.1%. לאחר ירידה של 20.6% בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011 בחישוב שנתי.
ארה"ב היא היחידה מבין אזורי החלוקה הגיאוגרפית שלה יש עודף במאזן המסחרי מאחר שהיצוא אליה עולה על היבוא ממנה, אך בשלושת החודשים הראשונים של השנה קטנו עודפי הסחר בשיעור חד והסתכמו ב-932.5 מיליון שקל לעומת 4.337 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2011.
לעומת היצוא שנמצא במגמת ירידה, ביבוא הסחורות אל ישראל נמשכה הנסיקה לשיאים חדשים במרבית האיזורים, כאשר בשלושת החודשים הראשונים של השנה עלה היבוא הסחורות ב- 9.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.4% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2011. היקפי היבוא ממרבית האיזורים נמצאים ברמתם הגבוהה ביותר בשנים האחרונות, לאחר השפל שנקבע בעיצומו של המשבר העולמי ב-2009.
- 3.מדינתנו מייצאת כסף,אין איך לגלגל (למחזר)הכסף. (ל"ת)שמעון 29/04/2012 14:51הגב לתגובה זו
- 2.יעקב 29/04/2012 14:45הגב לתגובה זוכאשר הורגים את היצוא עם שער חליפין לא ריאלי הבועה בשער החליפין של השקל היא הבייבי של הנגיד , בדיוק כמו הבועה במחירי הנדל" ן ועוד ישנם המאמינים שיש לנו נגיד מוצלח הנגיד יחזור בקרוב למולדתו ואנחנו נשאר עם ההריסות שיותיר אחריו
- 1.רפי 29/04/2012 14:33הגב לתגובה זוהדולר צריך לעמוד על 5 שח משבר קטן והיתרות נעלמות לנו קצב שריפה של מטח עומד על 2.5 מיליארד דולר לחודש!!!!
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
