ישראכרט_בנייןישראכרט_בניין
דוחות

ישראכרט: ירידה ברווח - נסחרת במכפיל 15.4

ישראכרט מדווחת על המשך צמיחה בהכנסות אך ירידה ברווח הנקי המנוטרל; רן עוז, מנכ״ל: ״אנו ממשיכים להרחיב את סל השירותים והפתרונות המתקדמים ללקוחותינו״

חיים בן הקון | (1)

ישראכרט - חברת האשראי הצרכני והעסקי ישראכרט -0.5%   הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב-838 מיליון שקל, עליה של 9.5% לעומת 765 מיליון שקל ברבעון המקביל. מתוכן, 594 מיליון שקל מיוחסות לעסקאות בכרטיסי אשראי, 238 מיליון הכנסות ריבית ו-6 מיליון הכנסות אחרות. הרווח הנקי הסתכם ב-7 מיליון שקל, לעומת 64 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנטרול הוצאה חד פעמית, הרווח הנקי הסתכם ב-55 מיליון שקל, ירידה של 14%. 


דו״ח רווח והפסד של ישראכרט (מתוך דוחות החברה)


ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון של שנת 2025 קטנו ל-69 מיליון שקל מ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע בעיקר מקיטון במחיקות נטו לצד ירידה ביתרות החובות הבעייתיים. זאת בקיזוז חלקי עם הגידול בהוצאות בגין הפרשה קבוצתית לאור העלייה ביתרת תיק האשראי.


הרווח הנקי ברבעון הראשון של שנת 2025, בנטרול הוצאה חד פעמית הסתכם ב-55 מיליון שקל, וב-7 מיליון שקל ללא הנטרול. ברבעון הראשון 2025 נרשמה הוצאה חד פעמית בסך של כ-62 מיליון שקל (כ-48 מיליון שקל נטו ממס), בשל דמי ביטול הסכם ההשקעה עם חברת מנורה. הרווח ברבעון המקביל אשתקד עמד על 64 מיליון שקל.


תשואת הרווח הנקי להון ממוצע, בנטרול ההשפעה החד פעמית, ברבעון הראשון של שנת 2025 עמדה על כ-6.9%, לעומת תשואה להון ממוצע של 8.5% ברבעון המקביל אשתקד.


רן עוז, מנכ"ל ישראכרט: "האצנו את הצמיחה בשני מגזרי הפעילות, וסיימנו את הרבעון הראשון של 2025, עם תיק אשראי שחצה לראשונה את רף ה-10 מיליארד שקל. כמו כן, הצגנו שיפור מתמשך באיכות תיק האשראי. יישמנו שינוי ארגוני כדי לאפשר חוויית לקוח מיטבית, ואנו ממשיכים להרחיב את סל השירותים והפתרונות המתקדמים ללקוחותינו. מעל הכל, ליבנו עם החטופים ומשפחותיהם, ואנו מתפללים לחזרתם במהרה, ולשובם בשלום של כוחות הביטחון".



מניית ישראכרט ב-5 השנים האחרונות (מקור: ביזפורטל)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Bubble 21/05/2025 12:43
    הגב לתגובה זו
    לתשובה הנוכל. להתרחק מהם כמו מהאש
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.