לווין לוויין עמוס 17
צילום: חלל תקשורת

התחרות על חברת חלל - 3 הצעות בהסדר החוב, מי הטובה ומי צפויה לזכות?

חלל תקשורת נמצאת ביישורת האחרונה של הסדר החוב של החברה, מה עשוי לקרות ואיך תראה החברה ביום שאחרי

תמיר חכמוף | (3)
נושאים בכתבה חלל עמוס 17

חברת חלל תקשורת, המפעילה את לווייני "עמוס", נמצאת בעיצומו של משבר חוב גדול ומתקרבת לנקודת ההכרעה. לאחר שנים של פעילות מורכבת, ירידה בהכנסות, שחיקה בשווי, צבירה של חובות ואי יכולת לשלם אותם, החברה מנסה להגיע להסדר מול מחזיקי האג"ח, על מנת להימנע מפירוק.

 

כך הגיעה חלל תקשורת להסדר חוב

ברבעון השני של 2022 נכללה בדוחותיה הכספיים של החברה הערת "עסק חי", שהעידה על ספקות משמעותיים לגבי יכולתה להמשיך בפעילותה השוטפת. ברבעון שאחרי החברה קיבלה שוב הערת "עסק חי", דבר אשר מהווה עילה לפירעון מיידי של מחזיקי האגח.

החברה צברה חובות כבדים בשלוש סדרות אג"ח, כאשר רק שתי סדרות מגובות בשעבודים על לוויינים ותזרים עתידי, אך בקופה אין מספיק כסף לכסות את החוב ותזרים המזומנים מהפעילות אינו צפוי להספיק לפירעון החוב המלא בשנים הקרובות.

בעבר ניסתה החברה למכור את השליטה לגורמים זרים, כמו חברת 4iG ההונגרית, אך הרגולטור הישראלי בלם את העסקה. כעת נראה שישנן שלוש הצעות עיקריות להסדר, מצד החברה עצמה בתמיכת דיסקונט קפיטל, מצד איפקס והפניקס, ומצד לידר וברק קפיטל, כל אחת עם מבנה שונה של גיוס, פירעון, אך מעט מאוד תקווה עבור בעלי המניות.

על פי הנתונים שפרסמה היום החברה, נכון לסוף הרבעון השני של 2025, חלל תקשורת תהיה תחת עומס חוב כבד של כ־378 מיליון דולר, המתחלק בין שלוש סדרות אג"ח:


סדרה ט"ז מגובה בשעבוד ראשון על הלוויינים עמוס 3, 4 ו־17, עם חוב של 259 מיליון דולר כולל יתרת הקרן והריבית הנצברת, סדרה י"ח מובטחת בשעבוד שני על אותם נכסים עם חוב מצטבר של 54 מיליון דולר, וסדרה י"ז, בהיקף של כ־64 מיליון דולר, שאינה מובטחת כלל.

לחברה יתרת מזומנים של כ-210 מיליון דולר, אך שווי הנכסים המשועבדים (בעיקר הלוויינים) מוערך בכ־183 מיליון דולר בלבד, מצב שמעיד על מינוף גבוה ומגבלות יכולת החזר עצמית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בבורסה, שווי השוק של החברה עומד על כ־17.3 מיליון ש"ח בלבד, במחיר מניה של כ־48 אגורות. הפער העצום בין החוב לשווי השוק משקף את עוצמת המשבר, ואת הסיבה לכך שכל אחד מהמתווים שעל הפרק כולל דילול דרמטי לבעלי המניות.

שלוש הצעות להסדר – כולן מסתיימות בדילול

כל אחת מההצעות מבקשת לפתור את אותה בעיה - חוב כבד שלא מאפשר להחברה להמשיך ולפעול, אך עושה זאת בגישה שונה: באמצעות מיזוג של רכיבי חוב, מניות ואופציות. ההבדלים בין מדגישים את השאלה מה יישאר לבעלי המניות אחרי שהאבק ישקע.

הצעת החברה: בהצעה הרשמית של חלל תקשורת, החברה מבקשת לבצע גיוס של עד 153 מיליון דולר באג"ח דולרי ושקלי רגילות (סטרייט), עם ריבית משוערת של 7-8.5% (אך לא יעלה על 10%), שיהיו מובטחות בשעבוד ראשון על הלוויינים עמוס 3, 4 ו־17, וכן על תזרימי ההכנסות וחוזי הביטוח. החוב המגויס ישמש, יחד עם יתרת המזומנים שבקופה (כ־210 מיליון דולר), כדי לפרוע את חובות החברה למחזיקי האג"ח הקיימים. הגיוס כולל כרית תפעולית של 20 מיליון דולר, שתיוותר בקופת החברה להמשך פעילות. בנוסף לגיוס יתבצע גיוס של אג"ח להמרה, בהיקף שלא יעלה על 55 מיליון דולר (מינימום 35 מיליון דולר), ויהיה השלמה לתשלום יתרת החוב עד לסכום של 188 מיליון דולר.



אם החברה לא תצליח לגייס את מלוא ה־188 מיליון דולר הדרושים (153 מיליון סטרייט + 35 מיליון נוספים להשלמה באג"ח להמרה), תופעל השלמה באג"ח להמרה, בסכום של עד 35 מיליון דולר מבעלי האג"ח ט"ז ו-י"ז. אג"ח אלה יישאו ריבית של 10% ויומרו למניות לפי מחיר מימוש של 30 אגורות למניה, המשקף שווי חברה של 10 מיליון ש"ח בלבד, שווי נמוך משמעותית ממחיר השוק כיום. מדובר במנגנון "פארי", כלומר ההמרה מתבצעת לפי ערך נומינלי מלא של החוב.

במילים פשוטות, החברה תנסה לגייס כסף כדי להחזיר את החוב שלה. היא מקווה לגייס 153 מיליון דולר באג"ח רגילות עם ריבית ו-35 מיליון דולר באג"ח להמרה, ואם לא תצליח לגייס את כל הסכום, תמיר חלק מהחוב הקיים לאג"ח להמרה, כך שבכל מקרה יהיה דילול משמעותי לבעלי המניות שכן בשני המקרים יונפק אג"ח להמרה לפי שווי חברה נמוך. במקרה האידאלי לבעלי המניות הקיימים, יונפקו כ-420 מיליון מניות חדשות, ובעלי המניות הנוכחיים ידוללו לכ-7.9% בלבד מהחברה. במונחים כספיים, אם שווי החברה לאחר ההמרה ייקבע לפי שווי ההמרה (10 מיליון ש"ח), ההחזקה שלהם תצטמצם לכ-790 אלף ש"ח בלבד, ירידה של מעל 95% מהשווי הנוכחי. גם אם נניח שהשווי לאחר מכן יעלה כי אחרי הכל המניה היא סוג של אופציה על הפעילות והביזנס עצמו רווחי, הרי שמדובר בהפסד גדול לבעלי המניות.  

ומה עם ההצעות האחרות?

בהצעה שהוגשה על ידי קבוצת איפקס והפניקס, מוצע לבצע גיוס של עד 150 מיליון דולר באג"ח רגילות (סטרייט), עם ריבית של 8.5% ושעבוד ראשון על הלוויינים עמוס 3, 4 ו־17, וכן על תזרימי ההכנסות. בנוסף, מחזיקי האג"ח החדשים יקבלו כתבי אופציה למניות, ללא תמורה, בהיקף זהה לסכום הגיוס. כתבי האופציה יהיו ניתנים למימוש במשך 4 שנים, לפי מחיר של 30 אגורות למניה, המשקף שווי חברה של כ־4 מיליון דולר בלבד (כ־14.4 מיליון ש"ח), נמוך ממחיר השוק הנוכחי. תמורת מימוש האופציות תשמש לפירעון מוקדם של החוב. ככל שהאופציות ימומשו, סכום נוסף של עד 150 מיליון דולר ייכנס לחברה. בנוסף, אם ייגויסו פחות מ־150 מיליון דולר, והסכום יעמוד לפחות על 120 מיליון דולר, תתבצע המרה כפויה של החוב הקיים לאג"ח + כתבי אופציה, בתנאים דומים.

במילים פשוטות, מדובר בהצעה שבשלב הראשון כוללת רק חוב רגיל, אך לכל דולר חוב ניתנת אופציה למניה לפי שווי חברה נמוך מאוד. אם בעתיד ימומשו כל כתבי האופציה, יונפקו עד כ־1.8 מיליארד מניות חדשות, והמשקיעים הקיימים ידוללו לכ-2% בלבד מהחברה. ההבדל המרכזי מול הצעת החברה הוא בתזמון, כאן הדילול מתרחש רק אם האופציות ימומשו, אך אם זה יקרה, הפגיעה בבעלי המניות הקיימים תהיה עמוקה אף יותר. חשוב להבין שהתמורה ממימוש האופציות לא תיכנס ישירות לקופת החברה, אלא תשמש לפירעון החוב החדש, כך שמבחינת בעלי המניות, ההשפעה על השווי בפועל עשויה להיות מוגבלת מאוד.

בהצעה שהוגשה על ידי לידר וברק קפיטל, מתוכנן גיוס של 180 מיליון דולר באג"ח להמרה בלבד, ללא מרכיב של חוב רגיל. האג"ח יישאו ריבית של 10%, יהיו מובטחות בשעבוד על נכסי החברה, ויומרו למניות לפי מחיר של 30 אגורות למניה, על בסיס שווי חברה של 4 מיליון דולר בלבד. כל המזומנים שבקופת החברה (210 מיליון דולר) יחד עם כספי הגיוס, ישמשו לפירעון מלא של החוב הקיים למחזיקי האג"ח, כולל קרן וריבית. החברה תותיר לעצמה כרית תפעולית של 20 מיליון דולר, אך לא יוזרם אליה כסף חדש מעבר לכך.

מדובר בהצעה של גיוס הון חדש שמומר כולו למניות, לפי שווי נמוך מאוד. בעלי האג"ח יקבלו גם מזומן וגם מניות, ובעלי המניות הקיימים ידוללו עד לרמה של כ־1.6% בלבד מהחברה. מדובר בדילול המשמעותי ביותר מבין ההצעות שעל הפרק.


מה יקרה ביום שאחרי אחרי ההצעה?

במידת ההצלחה של הגיוס, החברה צפויה להחזיק ביתרת מזומנים של 20 מיליון דולר, חוב משועבד של 153 מיליון דולר (בהנחה שתצליח לגייס את כל הסכום), חוב המיר של 35 מיליון דולר (שוב, בהנחה שתצליח בגיוס), ונכסי לווין בשווי של כ-183 מיליון דולר. 

על פי תזרים חזוי הנשען על הנחות של החברה (ובוצע על ידי הפניקס ואייפקס), ייתכן ונראה תזרים של 25-36 מיליון דולר בכל שנה עד לשנת 2030, ולאחר מכן תזרים של כ-20 מיליון דולר עד שנת 2037.

עם זאת, עיקר המזומנים ינותבו לתשלומי החוב, תלוי במידת ההצלחה של הגיוס והריביות שישולמו, כך שעיקר הפעילות עשויה להטיב עם מחזיקי החוב. בעלי המניות הקיימים היום מקבלים מעיין אופציה על הצלחת חלל, ככל שהחברה תצליח בגיוס, ותחזור לפעילות רווחית ותשלם את חובותיה, תוכל לייצר ערך עבור בעלי המניות, אך הדרך לשם רצופה אתגרים.  


בשורה התחתונה

שלוש ההצעות משקפות מציאות קשה מאוד לבעלי המניות של חלל תקשורת. החברה מתקרבת לנקודת הכרעה, כשברור לכל הצדדים שכדי לשרוד היא לכל הפחות תצטרך להמיר חוב למניות במחיר נמוך מאוד, קרי בכל מתווה הסדר שיוחלט, מי שישלם את המחיר הגבוה ביותר יהיו בעלי המניות הקיימים, שצפויים לדילול אגרסיבי ביותר, עד כדי איבוד כמעט מוחלט של ההחזקה הנוכחית שלהם בחברה. יהיה מעניין לעקוב מתי זה יקרה וכיצד תגיב המניה. החברה נכנסת ליישורת האחרונה לקראת ההצבעה שצפויה לקרות ב-18.5 במידה ולא יהיו עיכובים נוספים, כאשר במהלך חודש יוני החברה מקווה להשלים את גיוס האג"ח ולהתחיל בדרכה החדשה.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מושיקו 11/05/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
    בהמשום מה מחיר המנייה 50 אג.בהסדר החוב ובהתעלמות של הרשות הם מודעים לכך מניות נוכחיות פשוט יתנדפו ויועלמו מהעולם. בקיצר שוות אפס!
  • 2.
    יאיר 3 11/05/2025 12:16
    הגב לתגובה זו
    לטז 17 זו טעות בכתבהלגבי ההפסד לבעלי המניות בהסדר שהיה על הפרק עד לא מזמן הן נשאר עם 0 כך שעכשיו עוד נשאר משהו וזה שיפור
  • 1.
    מדהים 11/05/2025 11:14
    הגב לתגובה זו
    באמת הפתעה מדהימההייתי מצפה שבעלי המינות ירוויחוובעלי האגח יפסידו מרוב יאוש בעלי חברות יפסיקו לקחת הלוואות שאינם יכולים להחזיר...
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.