בית המשפט
צילום: Pixbay

מהפכת נגד בליטיגציה של בעלי המניות בארצות הברית, בקרוב בישראל?

נושאים בכתבה ממשל תאגידי חוק

בשנת 2011 ביצע המחוקק הישראלי מהפכה של ממש בתחום הליטיגציה של בעלי המניות בישראל, בניסיון לחקות את הנהוג בדלאוור, ארה"ב. מהפכה זו איפשרה לבעלי מניות, באופן חריג, לדרוש ולקבל ראיות לידיהם המצויות בידיה של חברה, וזאת, עוד לפני שהגישו תביעה בשמם כנגד הדירקטורים שלה. ואולם, כעת, כשבדלאוור, ארה"ב, מתחוללת מהפכה הפוכה באותו תחום, המבקשת להגביל זכות זו, הגיעה העת לחישוב מסלול מחדש גם בישראל.

כאשר לחברה נגרם נזק, הנהלת החברה היא שמופקדת לקבל החלטה על הגשת תביעת כנגד הגורם המזיק. מכאן השאלה המתבקשת: כאשר הדירקטורים של החברה עצמה הם שגרמו את הנזק לחברה, מי ידאג לאינטרס של החברה ויתבע אותם? הרי לא סביר שהם יחליטו לתבוע את עצמם. לשם כך נקבע בחוק הישראלי מנגנון התביעה הנגזרת, המאפשר לכל בעל מניות לבקש מבית המשפט אישור לתבוע בשם החברה את המנהלים במקרים בהם הם פעלו שלא כדין. לצורך קבלת רשות מבית המשפט לנהל את התביעה הזו בשם החברה, נדרשים בעלי מניות לשכנע את בית המשפט שקיים סיכוי לא מבוטל שיצליחו להוכיח בסופו של יום את אחריותם של נושאי המשרה.

בשנת 2011 התווסף סעיף חדש וחריג לחוק החברות, המאפשר לכל בעל מניות שמעוניין להגיש תביעה נגזרת, לפנות לבית המשפט גם לפני שהוא מתחיל בתביעה עצמה, ולדרוש מהחברה לספק לו מסמכים שיעזרו לו לבסס את אותה תביעה עתידית. במילים פשוטות, בעלי מניות קיבלו מעין "כרטיס כניסה" לפתוח את מגירות החברה ולחפש ראיות לתביעה פוטנציאלית נגד הדירקטורים, עוד לפני שהוכיחו באופן מלא שיש להם בסיס אמיתי לתביעה; הפוך, המטרה היא לסייע להם לייצר בסיס שכזה.


מטרת התיקון: להתאים את החוק הלאומי לבינלאומי

הסיבה לתיקון הייתה, בין היתר, הרצון להתאים את החוק הישראלי לחוקים אחרים בעולם - במיוחד לחוק שנהוג במדינת דלאוור בארה"ב. חשוב להבין שדלאוור אינה סתם מדינה קטנה בארה"ב - היא המדינה שבה רשומות רוב החברות הגדולות בארה"ב, והיא נחשבת למובילה עולמית בתחום דיני החברות. השפעתה על דיני התאגידים ברחבי העולם (ובישראל בפרט) משמעותית ביותר.

משמעות השינוי הייתה שלבעל המניות עומדת הזכות לפנות ולדרוש מהחברה לספק לו שלל מסמכים, תוך הקצאת זמן ומשאבים לא מבוטלים – אפילו לפני שהוא נדרש להראות, באופן רציני ומלא, שיש לו עילת תביעה מבוססת המצדיקה זאת. התוצאה: הגברה משמעותית של העומס על בתי המשפט, ויצירת כאב ראש לחברות עצמן, הנדרשות להתגונן בפני כמות הולכת וגוברת של בקשות שכאלה, שרבות מהן נוגעות ל"מסעות דיג" שיתבררו בעתיד כתביעות חסרות בסיס. ואמנם, הנתונים מראים שמאז חקיקת הסעיף, השימוש בכלי זה הלך והתגבר באופן דרמטי, משנה לשנה.

יותר ויותר בעלי מניות מנצלים את הכלי הזה - לפעמים בצדק, אך לעיתים גם ככלי לחץ על החברות. צריך להגיד, שלא בטוח ששאיבת ההשראה מהחוק בדלאוור בהקשר זה הייתה נכונה מלכתחילה. בדלאוור, בתי המשפט מציבים מגבלות קשיחות על בעלי מניות שמבקשים להגיש תביעה נגזרת, ולא מהססים לסלק על הסף רבות מהתביעות המוגשות. האפשרות לקבל שם מסמכים בשלב מוקדם נועדה, בין היתר, כדי לתת לבעלי המניות הזדמנות הוגנת לבסס את תביעותיהם, כדי להתמודד עם מדיניות קשוחה זו של בתי המשפט.

בישראל, לעומת זאת, האצבע של בתי המשפט ממילא קלה בהרבה על ההדק, והם נוטים לאפשר לתביעות נגזרות להתקדם ושלא לסלק אותן על הסף (גם אם הן אינן מבוססות די הצורך). הוספת שלב נוסף ומקדים יצרה סרבול שהוא לא פעם מיותר, ובעיקר גורם לפגיעה בחברות ללא תועלת של ממש.



כעת: דלאוור משנה כיוון

מכל מקום, לאחרונה חל שינוי משמעותי גם בדלאוור עצמה: רפורמה חדשה שנערכה ממש בימים אלה, צמצמה באופן ניכר את האפשרות של בעלי מניות לדרוש מסמכים. אפשרות זו הוגבלה למסמכים מסוימים בלבד, לתקופה של 3 שנים; התנאים לקבלת מסמכים אחרים הוקשחו, וניתנה לחברות אפשרות להציב תנאים לעיון במסמכים.

הסיבה לשינוי בדלאוור פשוטה: כמו בישראל, גם שם הזכות הרחבה לקבלת מסמכים הפכה לכלי לחץ בידי חלק מבעלי המניות. חברות נאלצו לספק כמויות עצומות של מסמכים, כולל למשל תכתובות אישיות ורגישות של מנהליהם, ועוד. מציאות זו פגעה באטרקטיביות של דלאוור כיעד מועדף לרישום חברות, וחיזקה את מגמת "בריחת" החברות ממנה (תופעה שכבר זכתה לכינוי "DExit"). הרפורמה כעת היא חלק מניסיון מצד המחוקק שם לצמצם את התופעה, ולהשיב לדלאוור את התדמית שהייתה לה כמדינה נוחה לחברות.  אחרי שהמדינה שעליה ביסס המחוקק את ההסדר הישראלי ביצעה פניית פרסה (לפחות חלקית), הגיע הזמן להרהר על ההסדר גם בישראל.

 אם הסיבה המקורית לשינוי הישראלי הייתה להתאים את החוק לסטנדרטים העולמיים, עלינו להיזהר ממצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו צעד אחד רחוק מדי, ביחס ליתר העולם. דלאוור, המובילה העולמית בתחום דיני החברות, כבר הסיקה את המסקנות המתבקשות. הגיע הזמן שגם ישראל תשקול לחשב מסלול מחדש.



המשמעות לישראל

אחרי שהמדינה שעליה ביסס המחוקק את ההסדר הישראלי ביצעה פניית פרסה (לפחות חלקית), הגיע הזמן להרהר על ההסדר גם בישראל. אם הסיבה המקורית לשינוי הישראלי הייתה להתאים את החוק לסטנדרטים העולמיים, עלינו להיזהר ממצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו צעד אחד רחוק מדי, ביחס ליתר העולם. דלאוור, המובילה העולמית בתחום דיני החברות, כבר הסיקה את המסקנות המתבקשות. הגיע הזמן שגם ישראל תשקול לחשב מסלול מחדש.


נכתב על ידי נועם זמיר ויחיאל אורן-הרוש, ממחלקת הליטיגציה של ש. הורוביץ ושות'.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעניין. תודה. (ל"ת)
    הקורא 28/04/2025 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מישהו אמר טבע (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 19:40
    הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.