מהפכת נגד בליטיגציה של בעלי המניות בארצות הברית, בקרוב בישראל?
בשנת 2011 ביצע המחוקק הישראלי מהפכה של ממש בתחום הליטיגציה של בעלי המניות בישראל, בניסיון לחקות את הנהוג בדלאוור, ארה"ב. מהפכה זו איפשרה לבעלי מניות, באופן חריג, לדרוש ולקבל ראיות לידיהם המצויות בידיה של חברה, וזאת, עוד לפני שהגישו
תביעה בשמם כנגד הדירקטורים שלה. ואולם, כעת, כשבדלאוור, ארה"ב, מתחוללת מהפכה הפוכה באותו תחום, המבקשת להגביל זכות זו, הגיעה העת לחישוב מסלול מחדש גם בישראל.
כאשר לחברה נגרם נזק, הנהלת החברה היא שמופקדת לקבל החלטה על הגשת תביעת כנגד הגורם המזיק.
מכאן השאלה המתבקשת: כאשר הדירקטורים של החברה עצמה הם שגרמו את הנזק לחברה, מי ידאג לאינטרס של החברה ויתבע אותם? הרי לא סביר שהם יחליטו לתבוע את עצמם. לשם כך נקבע בחוק הישראלי מנגנון התביעה הנגזרת, המאפשר לכל בעל מניות לבקש מבית המשפט אישור לתבוע בשם החברה את
המנהלים במקרים בהם הם פעלו שלא כדין. לצורך קבלת רשות מבית המשפט לנהל את התביעה הזו בשם החברה, נדרשים בעלי מניות לשכנע את בית המשפט שקיים סיכוי לא מבוטל שיצליחו להוכיח בסופו של יום את אחריותם של נושאי המשרה.
בשנת 2011 התווסף סעיף חדש וחריג לחוק החברות,
המאפשר לכל בעל מניות שמעוניין להגיש תביעה נגזרת, לפנות לבית המשפט גם לפני שהוא מתחיל בתביעה עצמה, ולדרוש מהחברה לספק לו מסמכים שיעזרו לו לבסס את אותה תביעה עתידית. במילים פשוטות, בעלי מניות קיבלו מעין "כרטיס כניסה" לפתוח את מגירות החברה ולחפש ראיות לתביעה
פוטנציאלית נגד הדירקטורים, עוד לפני שהוכיחו באופן מלא שיש להם בסיס אמיתי לתביעה; הפוך, המטרה היא לסייע להם לייצר בסיס שכזה.
מטרת התיקון: להתאים את החוק הלאומי לבינלאומי
הסיבה
לתיקון הייתה, בין היתר, הרצון להתאים את החוק הישראלי לחוקים אחרים בעולם - במיוחד לחוק שנהוג במדינת דלאוור בארה"ב. חשוב להבין שדלאוור אינה סתם מדינה קטנה בארה"ב - היא המדינה שבה רשומות רוב החברות הגדולות בארה"ב, והיא נחשבת למובילה עולמית בתחום דיני החברות.
השפעתה על דיני התאגידים ברחבי העולם (ובישראל בפרט) משמעותית ביותר.
משמעות השינוי הייתה שלבעל המניות עומדת הזכות לפנות ולדרוש מהחברה לספק לו שלל מסמכים, תוך הקצאת זמן ומשאבים לא מבוטלים – אפילו לפני שהוא נדרש להראות, באופן רציני ומלא, שיש לו עילת
תביעה מבוססת המצדיקה זאת. התוצאה: הגברה משמעותית של העומס על בתי המשפט, ויצירת כאב ראש לחברות עצמן, הנדרשות להתגונן בפני כמות הולכת וגוברת של בקשות שכאלה, שרבות מהן נוגעות ל"מסעות דיג" שיתבררו בעתיד כתביעות חסרות בסיס. ואמנם, הנתונים מראים שמאז חקיקת הסעיף,
השימוש בכלי זה הלך והתגבר באופן דרמטי, משנה לשנה.
יותר ויותר בעלי מניות מנצלים את הכלי הזה - לפעמים בצדק, אך לעיתים גם ככלי לחץ על החברות. צריך להגיד, שלא בטוח ששאיבת ההשראה מהחוק בדלאוור בהקשר זה הייתה נכונה מלכתחילה. בדלאוור, בתי המשפט מציבים
מגבלות קשיחות על בעלי מניות שמבקשים להגיש תביעה נגזרת, ולא מהססים לסלק על הסף רבות מהתביעות המוגשות. האפשרות לקבל שם מסמכים בשלב מוקדם נועדה, בין היתר, כדי לתת לבעלי המניות הזדמנות הוגנת לבסס את תביעותיהם, כדי להתמודד עם מדיניות קשוחה זו של בתי המשפט.
בישראל, לעומת זאת, האצבע של בתי המשפט ממילא קלה בהרבה על ההדק, והם נוטים לאפשר לתביעות נגזרות להתקדם ושלא לסלק אותן על הסף (גם אם הן אינן מבוססות די הצורך). הוספת שלב נוסף ומקדים יצרה סרבול שהוא לא פעם מיותר, ובעיקר גורם לפגיעה בחברות ללא תועלת של
ממש.
כעת: דלאוור משנה כיוון
מכל מקום, לאחרונה חל שינוי משמעותי גם בדלאוור עצמה: רפורמה חדשה שנערכה ממש בימים אלה, צמצמה באופן ניכר את האפשרות של
בעלי מניות לדרוש מסמכים. אפשרות זו הוגבלה למסמכים מסוימים בלבד, לתקופה של 3 שנים; התנאים לקבלת מסמכים אחרים הוקשחו, וניתנה לחברות אפשרות להציב תנאים לעיון במסמכים.
הסיבה לשינוי בדלאוור פשוטה: כמו בישראל, גם שם הזכות הרחבה לקבלת מסמכים הפכה לכלי
לחץ בידי חלק מבעלי המניות. חברות נאלצו לספק כמויות עצומות של מסמכים, כולל למשל תכתובות אישיות ורגישות של מנהליהם, ועוד. מציאות זו פגעה באטרקטיביות של דלאוור כיעד מועדף לרישום חברות, וחיזקה את מגמת "בריחת" החברות ממנה (תופעה שכבר זכתה לכינוי "DExit").
הרפורמה כעת היא חלק מניסיון מצד המחוקק שם לצמצם את התופעה, ולהשיב לדלאוור את התדמית שהייתה לה כמדינה נוחה לחברות. אחרי שהמדינה שעליה ביסס המחוקק את ההסדר הישראלי ביצעה פניית פרסה (לפחות חלקית), הגיע הזמן להרהר על ההסדר גם בישראל.
אם הסיבה המקורית
לשינוי הישראלי הייתה להתאים את החוק לסטנדרטים העולמיים, עלינו להיזהר ממצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו צעד אחד רחוק מדי, ביחס ליתר העולם. דלאוור, המובילה העולמית בתחום דיני החברות, כבר הסיקה את המסקנות המתבקשות. הגיע הזמן שגם ישראל תשקול לחשב מסלול מחדש.
המשמעות לישראל
אחרי שהמדינה שעליה ביסס המחוקק את ההסדר הישראלי ביצעה פניית פרסה (לפחות חלקית), הגיע הזמן להרהר על ההסדר גם בישראל. אם הסיבה המקורית לשינוי הישראלי הייתה להתאים את החוק לסטנדרטים העולמיים, עלינו להיזהר ממצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו צעד אחד רחוק מדי, ביחס ליתר העולם. דלאוור, המובילה העולמית בתחום דיני החברות, כבר הסיקה את המסקנות המתבקשות. הגיע הזמן שגם ישראל תשקול לחשב מסלול מחדש.
נכתב על ידי נועם זמיר ויחיאל אורן-הרוש, ממחלקת הליטיגציה של ש. הורוביץ ושות'.
- 2.מעניין. תודה. (ל"ת)הקורא 28/04/2025 12:26הגב לתגובה זו
- 1.מישהו אמר טבע (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 19:40הגב לתגובה זו
צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״
ארי נדל״ן ארי נדלן -0.51% , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי.
נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.
כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.
המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.
- ארי נדל"ן במגעים לעסקת נדל"ן של 154 מיליון שקל בבירה
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:
אורן שקדי סמנכ״ל כספים ופיתוח עסקי פיננסי, מימון ישיר קרדיט: עופר חג'יובמימון ישיר: "האיגוחים דוחפים אותנו קדימה - אבל ברכב יש עוד עבודה"
מימון ישיר מימון ישיר מימון ישיר -0.3% פרסמה את דוח הרבעון השלישי וזינקה לאור התוצאות. לאחר שפתחה את 2025 עם רבעון ראשון שבו הרווח הנקי עמד על 20.1 מיליון שקל, רבעון שני שגם בו נראתה ירידה ברווח הנקי ל-17.5 מיליון שקל, החברה הציגה רבעון שלישי עם זינוק משמעותי בשורת הרווח, 77% לעומת הרבעון המקביל, ועמדה על 66.8 מיליון שקל , ובהתאם, המנייה זינקה.
רוב הרווחים הגיעו ממגזר המשכנתאות, בעוד מגזר הרכב המשיך להראות שחיקה, והחברה בעיצומו של תהליך התייעלות שיבוא לידי ביטוי ב-2026. ישבנו לשיחה עם אורן שקדי, סמנכ"ל הכספים של החברה, כדי להבין את השינוי יותר לעומק.
ספר לנו על מהלכי האיגוח שבמגזר המשכנתאות
אנחנו נוקטים כבר מזה הרבה שנים במודל שנקרא מודל היברידי. מודל היברידי נפוץ מאוד בחו"ל, ובמסגרתו, חברות אשראי, מחזיקות בחלק מתיק האשראי במאזן שלהם, ואת חלקו הן מוכרת לצדדים שלישיים כדי לשפר את התשואה להון. הדבר גם מאפשר פינוי אשראי להעמדה של הלוואות חדשות. בסקטור הרכב, זו פרקטיקה מקובלת שלנו כבר שנים, ויש הרבה מאד שחקנים שאנחנו פועלים מולם, כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים ועוד. גם במשכנתאות אנחנו מבקשים ליישם את אותה אסטרטגיה, ולאגח חלק מהתיק.
במשכנתאות זה נמצא יחסית בשלב ראשוני. עשינו שני איגוחים, עסקה אחת בסוף 2024, ברבעון הרביעי, והשניה ביולי השנה, במהלך הרבעון השלישי. בשני המקרים עשינו עסקאות מול הגופים המוסדיים. זו רק אחת השיטות שבאמצעותה אפשר לבצע מכירת תיקים. מבחינת הלוואות על רכב, למשל, אנחנו מבצעים עכשיו עסקאות פרטיות. כך שאפשר לבצע את זה במגוון שיטות ועם מגוון של שחקנים.
- מימון ישיר קופצת בעקבות זינוק של 77% ברווח הנקי, לאור צמיחה בפעילות המשכנתאות
- מימון ישיר: "צופים שיפור משמעותי בשנה הבאה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשכנתא הראשונה שהחברה העמידה היתה בסוף יוני 2022, כך שמבחינתנו הצלחנו לבצע כבר את האיגוחים, אבל גם כאן יש עוד כר נרחב להמשך פעילות, כלומר היום זה איגוחים ברצף מוסדי, ומחר כבר נרחיב את זה למעגלים נוספים, לשותפים חדשים ולגורמים נוספים בשיטות אחרות, אולי עסקאות פרטיות, לא מדורגות כמו שאנחנו עושים ברכב.
