מהפכת נגד בליטיגציה של בעלי המניות בארצות הברית, בקרוב בישראל?
בשנת 2011 ביצע המחוקק הישראלי מהפכה של ממש בתחום הליטיגציה של בעלי המניות בישראל, בניסיון לחקות את הנהוג בדלאוור, ארה"ב. מהפכה זו איפשרה לבעלי מניות, באופן חריג, לדרוש ולקבל ראיות לידיהם המצויות בידיה של חברה, וזאת, עוד לפני שהגישו
תביעה בשמם כנגד הדירקטורים שלה. ואולם, כעת, כשבדלאוור, ארה"ב, מתחוללת מהפכה הפוכה באותו תחום, המבקשת להגביל זכות זו, הגיעה העת לחישוב מסלול מחדש גם בישראל.
כאשר לחברה נגרם נזק, הנהלת החברה היא שמופקדת לקבל החלטה על הגשת תביעת כנגד הגורם המזיק.
מכאן השאלה המתבקשת: כאשר הדירקטורים של החברה עצמה הם שגרמו את הנזק לחברה, מי ידאג לאינטרס של החברה ויתבע אותם? הרי לא סביר שהם יחליטו לתבוע את עצמם. לשם כך נקבע בחוק הישראלי מנגנון התביעה הנגזרת, המאפשר לכל בעל מניות לבקש מבית המשפט אישור לתבוע בשם החברה את
המנהלים במקרים בהם הם פעלו שלא כדין. לצורך קבלת רשות מבית המשפט לנהל את התביעה הזו בשם החברה, נדרשים בעלי מניות לשכנע את בית המשפט שקיים סיכוי לא מבוטל שיצליחו להוכיח בסופו של יום את אחריותם של נושאי המשרה.
בשנת 2011 התווסף סעיף חדש וחריג לחוק החברות,
המאפשר לכל בעל מניות שמעוניין להגיש תביעה נגזרת, לפנות לבית המשפט גם לפני שהוא מתחיל בתביעה עצמה, ולדרוש מהחברה לספק לו מסמכים שיעזרו לו לבסס את אותה תביעה עתידית. במילים פשוטות, בעלי מניות קיבלו מעין "כרטיס כניסה" לפתוח את מגירות החברה ולחפש ראיות לתביעה
פוטנציאלית נגד הדירקטורים, עוד לפני שהוכיחו באופן מלא שיש להם בסיס אמיתי לתביעה; הפוך, המטרה היא לסייע להם לייצר בסיס שכזה.
מטרת התיקון: להתאים את החוק הלאומי לבינלאומי
הסיבה
לתיקון הייתה, בין היתר, הרצון להתאים את החוק הישראלי לחוקים אחרים בעולם - במיוחד לחוק שנהוג במדינת דלאוור בארה"ב. חשוב להבין שדלאוור אינה סתם מדינה קטנה בארה"ב - היא המדינה שבה רשומות רוב החברות הגדולות בארה"ב, והיא נחשבת למובילה עולמית בתחום דיני החברות.
השפעתה על דיני התאגידים ברחבי העולם (ובישראל בפרט) משמעותית ביותר.
משמעות השינוי הייתה שלבעל המניות עומדת הזכות לפנות ולדרוש מהחברה לספק לו שלל מסמכים, תוך הקצאת זמן ומשאבים לא מבוטלים – אפילו לפני שהוא נדרש להראות, באופן רציני ומלא, שיש לו עילת
תביעה מבוססת המצדיקה זאת. התוצאה: הגברה משמעותית של העומס על בתי המשפט, ויצירת כאב ראש לחברות עצמן, הנדרשות להתגונן בפני כמות הולכת וגוברת של בקשות שכאלה, שרבות מהן נוגעות ל"מסעות דיג" שיתבררו בעתיד כתביעות חסרות בסיס. ואמנם, הנתונים מראים שמאז חקיקת הסעיף,
השימוש בכלי זה הלך והתגבר באופן דרמטי, משנה לשנה.
יותר ויותר בעלי מניות מנצלים את הכלי הזה - לפעמים בצדק, אך לעיתים גם ככלי לחץ על החברות. צריך להגיד, שלא בטוח ששאיבת ההשראה מהחוק בדלאוור בהקשר זה הייתה נכונה מלכתחילה. בדלאוור, בתי המשפט מציבים
מגבלות קשיחות על בעלי מניות שמבקשים להגיש תביעה נגזרת, ולא מהססים לסלק על הסף רבות מהתביעות המוגשות. האפשרות לקבל שם מסמכים בשלב מוקדם נועדה, בין היתר, כדי לתת לבעלי המניות הזדמנות הוגנת לבסס את תביעותיהם, כדי להתמודד עם מדיניות קשוחה זו של בתי המשפט.
בישראל, לעומת זאת, האצבע של בתי המשפט ממילא קלה בהרבה על ההדק, והם נוטים לאפשר לתביעות נגזרות להתקדם ושלא לסלק אותן על הסף (גם אם הן אינן מבוססות די הצורך). הוספת שלב נוסף ומקדים יצרה סרבול שהוא לא פעם מיותר, ובעיקר גורם לפגיעה בחברות ללא תועלת של
ממש.
כעת: דלאוור משנה כיוון
מכל מקום, לאחרונה חל שינוי משמעותי גם בדלאוור עצמה: רפורמה חדשה שנערכה ממש בימים אלה, צמצמה באופן ניכר את האפשרות של
בעלי מניות לדרוש מסמכים. אפשרות זו הוגבלה למסמכים מסוימים בלבד, לתקופה של 3 שנים; התנאים לקבלת מסמכים אחרים הוקשחו, וניתנה לחברות אפשרות להציב תנאים לעיון במסמכים.
הסיבה לשינוי בדלאוור פשוטה: כמו בישראל, גם שם הזכות הרחבה לקבלת מסמכים הפכה לכלי
לחץ בידי חלק מבעלי המניות. חברות נאלצו לספק כמויות עצומות של מסמכים, כולל למשל תכתובות אישיות ורגישות של מנהליהם, ועוד. מציאות זו פגעה באטרקטיביות של דלאוור כיעד מועדף לרישום חברות, וחיזקה את מגמת "בריחת" החברות ממנה (תופעה שכבר זכתה לכינוי "DExit").
הרפורמה כעת היא חלק מניסיון מצד המחוקק שם לצמצם את התופעה, ולהשיב לדלאוור את התדמית שהייתה לה כמדינה נוחה לחברות. אחרי שהמדינה שעליה ביסס המחוקק את ההסדר הישראלי ביצעה פניית פרסה (לפחות חלקית), הגיע הזמן להרהר על ההסדר גם בישראל.
אם הסיבה המקורית
לשינוי הישראלי הייתה להתאים את החוק לסטנדרטים העולמיים, עלינו להיזהר ממצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו צעד אחד רחוק מדי, ביחס ליתר העולם. דלאוור, המובילה העולמית בתחום דיני החברות, כבר הסיקה את המסקנות המתבקשות. הגיע הזמן שגם ישראל תשקול לחשב מסלול מחדש.
המשמעות לישראל
אחרי שהמדינה שעליה ביסס המחוקק את ההסדר הישראלי ביצעה פניית פרסה (לפחות חלקית), הגיע הזמן להרהר על ההסדר גם בישראל. אם הסיבה המקורית לשינוי הישראלי הייתה להתאים את החוק לסטנדרטים העולמיים, עלינו להיזהר ממצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו צעד אחד רחוק מדי, ביחס ליתר העולם. דלאוור, המובילה העולמית בתחום דיני החברות, כבר הסיקה את המסקנות המתבקשות. הגיע הזמן שגם ישראל תשקול לחשב מסלול מחדש.
נכתב על ידי נועם זמיר ויחיאל אורן-הרוש, ממחלקת הליטיגציה של ש. הורוביץ ושות'.
- 2.מעניין. תודה. (ל"ת)הקורא 28/04/2025 12:26הגב לתגובה זו
- 1.מישהו אמר טבע (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 19:40הגב לתגובה זו
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ארית תעשיות -2.49% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבנקים מזנקים 1.5%, נקסט ויז'ן מתממשת 4.5%
המדדים המובילים עולים בכ-0.9%. הייפר גלובל מזנקת 14%, ארית יורדת 2.3%; השבבים עולים בעקבות עלייה בחוזה על הנאסד"ק
מניות הבנקים מזנקות ב-1.5%, מתחילת השנה הן סיפקו תשואה חלומית של מעל 70% - פועלים 1.68% בעלייה של 80%, לאומי 1.4% בעלייה של 76%. העליות האלו הן למרות שבאוצר מתכננים להטיל מס על רווחים עודפים של הבנקים. חלק מהעליות מוסבר בראלי סוף שנה וברצון של הגופים המוסדיים לשפץ תשואות לקראת סוף השנה.
רוטציה ביטחוניות. נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -4.63% , ואר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -5.02% מאבדות גובה היום. נקסט ויז'ן קיבלה בשבוע שעבר הזמנה של 76.8 מיליון דולר שהצטרפה לעסקה של כ-10 מיליון דולר מלפני כשבועיים ששתיהן שוות לכ-86% מהכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, המניה זינקה לאחר ההודעה ומתחילת החודש היא בתשואה של מעל 45%, כעת אנחנו רואים כנראה מימוש טבעי. גם אר פי אופטיקל שדיווחה על הזמנה של כ-21.5 מיליון דולר זינקה מתחילת דצמבר בלמעלה מ-60% (!) כך שסביר שאנו רואים פה מהלך של לקיחת רווחים.
הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים. ארית תעשיות -2.49%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
