הלחץ בשוק האג"ח: רפי גוזלן מסביר למה הוא מעריך שהתשואות לא צפויות לטפס

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI מתייחס לשוק האג"ח הממשלתי. בימים האחרונים המחירים עולים
אבי שאולי | (1)
נושאים בכתבה אג"ח

במהלך השבועיים האחרונים נרשמה עליית תשואות חדה בשוקי איגרות החוב בעולם. המפתח לשוקי האג"ח בחודשים האחרונים נמצא באירופה בעיקר בגלל תוכנית הרחבה כמותית אגרסיבית שמוביל הבנק המרכזי של האיחוד. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI מסביר על שוק האג"ח בישראל על רקע הירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות בימים האחרונים.לא צפויות לעלות

עוצמת השקל ואינפלציה נמוכה תומכים בירידת תשואות 

רפי גוזלן: "הלחץ המתמיד על בנק ישראל שמייצר שילוב של אינפלציה נמוכה ושקל חזק מהווה גורם חיובי עבור שוק האג"ח המקומי וככזה שממתן את האפשרות לעליית תשואות ממושכת. למרות מאמצי בנק ישראל הכוללים הפחתת ריבית ורכישות מט"ח, השקל מוסיף להפגין עוצמה, ובאופן כללי חזר לרמות שאיפיינו אותו במהלך המחצית הראשונה של 2014 ואף מעט נמוך מכך. התפתחות זו משקפת את מאזן הכוחות 'הבעייתי' שנוצר בשוק המט"ח ולפיו בנק ישראל מצליח לבלום במידה מסויימת את הכוחות הריאליים החיוביים הפועלים לטובת השקל, אך לא מעבר לכך".

משרד האוצר ביצע בשבוע שעבר הנפקת אג"ח בבורסה בתל-אביב בהיקף של כ-0.8 מיליארד שקל ומתחילת השנה השנה גייס כ-14.4 מיליארד שקל. בשנת 2014 גייס האוצר 51.5 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח בבורסה בתל-אביב.

ביום שישי פורסם נתון תעסוקה חזק בארה"ב - תוספת של 223 אלף מקומות מועסקים שמשמעותו אבטלה של 5.4% - שפל של 7 שנים. נתון המאקרו החזיר את הראלי לשווקים עם עלייה במחירי האג"ח וירידת תשואות.

גם אם תועלה הריבית בארה"ב השנה - בנק ישראל לא יעקוב אחר מהלך זה

"כל עוד סביבת הביקושים העולמיים מתונה וסביבת האינפלציה נמוכה מהווה מצב השקל מעין תעודת ביטוח מפני עליית תשואות ממושכת בשוק האג"ח. כפי שעולה מהגרף הבא, רמת שע"ח הנוכחית הובילה את בנק ישראל לעליית מדרגה מחודשת בהיקף רכישות המט"ח, כך שמחודש פברואר השנה בו התגבר הייסוף בשער החליפין של השקל, רכש הבנק כ-2.2 מיליארד דולר (מזה כ-1/3 בלבד במסגרת תוכנית הגז). מכאן מתקבלת התמיכה להערכה כי גם אם תועלה הריבית בארה"ב בחלקים המאוחרים של השנה, בנק ישראל לא יעקוב אחר מהלך זה, מכיוון שייתכן והעלאת ריבית בארה"ב תוביל להיחלשות מסויימת של השקל, תהליך שיאפשר לבנק ישראל לנשום לרווחה ובוודאי שלא לפעול בכדי לנטרל אותו באמצעות העלאת הריבית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי 12/05/2015 09:53
    הגב לתגובה זו
    חחחחח. יום אחרי מה שכתב ה"מומחה" הוא מקבל את התגובה בפרצוף : תשואות האגח מזנקות לשחקים והשערים צונחים בנפילה חופשית. אבל אתה נמצא בחברה טובה ישנם אין ספור מומחים באגורה שאומרים דבר אחד ולא מספיקים לסיים מקבלים הפוך בדיוק.
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.