לתרגם זבל לכסף: מי המשקיע אשר הגיש בימים האחרונים שלוש הצעות רכש לאג"ח זבל?
מיהו השחקן המסתורי אשר עומד מאחורי שלוש הצעות הרכש שהוגשו בימים האחרונים בתחום האג"ח זבל? על השאלה הזאת מנסים פעילי שוק ההון להשיב, עד כה ללא הצלחה.
בימים האחרונים הוגשו שלוש הצעות רכש לאיגרות חוב לא סחירות של חברות שנקלעו בעבר למשבר. שלוש החברות הן סיביל ג'רמני, חבס וסוהו נדל"ן. בעוד שתי החברות הראשונות הגיעו לפירוק - איגרות החוב של סוהו נדל"ן שמוצעות לרכישה הן שאריות של חברת התשתיות מלרג שפשטה רגל, נרכשה על ידי ארקו ונמכרה לערן מיטל.
הדבר המשותף לשלושת ההצעות הן מגיש ההצעה - עורך הדין ויקטור תשובה. מדובר בעורך דין פעיל בשוק ההון שמלווה עסקאות רבות. ככל הנראה, תשובה הוא לא הרוכש הסופי של איגרות החוב. בכל אחד ממפרטי הצעת הרכש מצוין כי "הצעת הרכש מוגשת עבורו ועבור אחרים" - משקיעים אשר שמם אינו מצוין.
כאמור, כל אחת מאיגרות החוב אינן סחירות. משקיעים אשר החזיקו באיגרות החוב בעבר, אינם יכולים כיום למכור את איגרות החוב שבידם - אלא דרך עסקאות מחוץ לבורסה. הצעת הרכש שהוגשה מאפשרת למשקיעים "לחלץ" חלק מהשקעתם - ואף לקזז את ההפסד שנרשם מההשקעה כנגד רווחים אחרים בשוק ההון.
לשם הדוגמא, נניח שמשקיע רכש אג"ח של סיביל ג'רמני בשער 100 ונענה להצעת הרכש בשער 13. אם המשקיע ייענה להצעת הרכש הוא קודם כל יקבל 13 אגורות. כמו כן, מגן המס שיווצר לו יעמוד על 21.75 אגורות. בהנחה שלמשקיע ישנם רווחים אחרים בשוק ההון - המחיר שייראה לנגד עיניו המשקיע עומד על 34.75 אגורות - הרבה מעל השווי הראוי לאג"ח.
השקעה בתיק של אג"ח זבל היא השקעה מסוכנת. מדובר באג"ח לא סחיר שבו המחזיקים מקווים למקסם את ההשקעה שלהם מתוך המקורות שיווצרו להם מהנכסים המשועבדים להם ומנכסי החברה - זאת בהתאם להסדר חוב. כמו כן, מרכיב נוסף בתמחור החברה שיוצר אי וודאות רבה הוא מרכיב התביעות. בדרך כלל במקרה של הסדר מוגשות תביעות כנגד דירקטוריון החברה ונושאי המשרה. את סיכויי התביעה מאוד קשה להעריך ומעבר לכך - מדובר בתהליך ארוך שיכול להימשך שנים ארוכות.
חשוב לציין - שלוש הצעות הרכש שהוגשו אינן בהיקף כספי מהותי ואם שלושת ההצעות ייענו במלואם ישלמו המשקיעים סכום של 5 מיליון שקל. הצעת הרכש לסיביל ג'רמני מתייחסת ל-8 מיליון ערך נקוב לפי מחיר של 13 אגורות ובסה"כ - 1.04 מיליון שקל. הצעת הרכש לסוהו נדל"ן מתייחסת ל-9 מיליון ערך נקוב לפי מחיר של 7.1 אגורות - ובסה"כ 0.64 מיליון שקל.
הצעת הרכש לחבס אג"ח 4 היא המשמעותית מבין השלוש. ההצעה מתייחסת ל-25.7 מיליון ערך נקוב לפי מחיר של 13.3 אגורות. ההיקף הכספי של העסקה מסתכם ב-3.42 מיליון שקל.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- 7.א 24/02/2015 21:35הגב לתגובה זואם שער המכירה נמוך משער הבורסה הידוע. וזה מתייחס רק למשקיעים פרטיים.
- 6.pan 24/02/2015 20:14הגב לתגובה זוהשאלה למה מפרקי חבס לדוגמא לא מעדכנים את משקיעים באופן סדיר
- 5.הגולש 24/02/2015 14:54הגב לתגובה זונא לא להטעות את הקוראיםבכל מכירה המחזיק יראה מגן מס - הצעת הרכש אינה שונה ולכן אין להוסיף שווי ההגנה השאלה היחידה היא המחיר הראוי
- 4.עדי 24/02/2015 13:57הגב לתגובה זוואתה כתב כלכלי?
- 3.הנהלת הבורסה חייבת 24/02/2015 13:20הגב לתגובה זוולהשיב למחזיקים במניה זו את הכספים המגיעים להם!!! לא ייתכן להמשיך ולסחוב את הטיפול בנושא במשך זמן כה רב ולהתעלל במחזיקים במניית גבעות עולם.
- 2.יאיר 24/02/2015 12:43הגב לתגובה זופראייר מי שמוכר ב-13 אג', ממכירת נכסי החברה אמור להתקבל 42 מליון ש"ח, שככל שיחולקו למחזיקי האג"ח (כ-130 מליון) אמור להתקבל כ-30 אג' לפחות.
- 1.בן 24/02/2015 12:34הגב לתגובה זוההסדר לא מדווחים כמעט שום דבר למשקיעים. כמה כספים יש לחלוקה למשל בסוהו נדלן??
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
