לתרגם זבל לכסף: מי המשקיע אשר הגיש בימים האחרונים שלוש הצעות רכש לאג"ח זבל?

בימים האחרונים הוגשו הצעות רכש קטנות למספר ניירות ערך קטנים . Bizportal מביא את הסיפור
תומר קורנפלד | (7)

מיהו השחקן המסתורי אשר עומד מאחורי שלוש הצעות הרכש שהוגשו בימים האחרונים בתחום האג"ח זבל? על השאלה הזאת מנסים פעילי שוק ההון להשיב, עד כה ללא הצלחה.

בימים האחרונים הוגשו שלוש הצעות רכש לאיגרות חוב לא סחירות של חברות שנקלעו בעבר למשבר. שלוש החברות הן סיביל ג'רמני, חבס וסוהו נדל"ן. בעוד שתי החברות הראשונות הגיעו לפירוק - איגרות החוב של סוהו נדל"ן שמוצעות לרכישה הן שאריות של חברת התשתיות מלרג שפשטה רגל, נרכשה על ידי ארקו ונמכרה לערן מיטל. 

הדבר המשותף לשלושת ההצעות הן מגיש ההצעה - עורך הדין ויקטור תשובה. מדובר בעורך דין פעיל בשוק ההון שמלווה עסקאות רבות. ככל הנראה, תשובה הוא לא הרוכש הסופי של איגרות החוב. בכל אחד ממפרטי הצעת הרכש מצוין כי "הצעת הרכש מוגשת עבורו ועבור אחרים" - משקיעים אשר שמם אינו מצוין.

כאמור, כל אחת מאיגרות החוב אינן סחירות. משקיעים אשר החזיקו באיגרות החוב בעבר, אינם יכולים כיום למכור את איגרות החוב שבידם - אלא דרך עסקאות מחוץ לבורסה. הצעת הרכש שהוגשה מאפשרת למשקיעים "לחלץ" חלק מהשקעתם - ואף לקזז את ההפסד שנרשם מההשקעה כנגד רווחים אחרים בשוק ההון.

לשם הדוגמא, נניח שמשקיע רכש אג"ח של סיביל ג'רמני בשער 100 ונענה להצעת הרכש בשער 13. אם המשקיע ייענה להצעת הרכש הוא קודם כל יקבל 13 אגורות. כמו כן, מגן המס שיווצר לו יעמוד על 21.75 אגורות. בהנחה שלמשקיע ישנם רווחים אחרים בשוק ההון - המחיר שייראה לנגד עיניו המשקיע עומד על 34.75 אגורות - הרבה מעל השווי הראוי לאג"ח.

השקעה בתיק של אג"ח זבל היא השקעה מסוכנת. מדובר באג"ח לא סחיר שבו המחזיקים מקווים למקסם את ההשקעה שלהם מתוך המקורות שיווצרו להם מהנכסים המשועבדים להם ומנכסי החברה - זאת בהתאם להסדר חוב. כמו כן, מרכיב נוסף בתמחור החברה שיוצר אי וודאות רבה הוא מרכיב התביעות. בדרך כלל במקרה של הסדר מוגשות תביעות כנגד דירקטוריון החברה ונושאי המשרה. את סיכויי התביעה מאוד קשה להעריך ומעבר לכך - מדובר בתהליך ארוך שיכול להימשך שנים ארוכות.

חשוב לציין - שלוש הצעות הרכש שהוגשו אינן בהיקף כספי מהותי ואם שלושת ההצעות ייענו במלואם ישלמו המשקיעים סכום של 5 מיליון שקל. הצעת הרכש לסיביל ג'רמני מתייחסת ל-8 מיליון ערך נקוב לפי מחיר של 13 אגורות ובסה"כ - 1.04 מיליון שקל. הצעת הרכש לסוהו נדל"ן מתייחסת ל-9 מיליון ערך נקוב לפי מחיר של 7.1 אגורות - ובסה"כ 0.64 מיליון שקל.

הצעת הרכש לחבס אג"ח 4 היא המשמעותית מבין השלוש. ההצעה מתייחסת ל-25.7 מיליון ערך נקוב לפי מחיר של 13.3 אגורות. ההיקף הכספי של העסקה מסתכם ב-3.42 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א 24/02/2015 21:35
    הגב לתגובה זו
    אם שער המכירה נמוך משער הבורסה הידוע. וזה מתייחס רק למשקיעים פרטיים.
  • 6.
    pan 24/02/2015 20:14
    הגב לתגובה זו
    השאלה למה מפרקי חבס לדוגמא לא מעדכנים את משקיעים באופן סדיר
  • 5.
    הגולש 24/02/2015 14:54
    הגב לתגובה זו
    נא לא להטעות את הקוראיםבכל מכירה המחזיק יראה מגן מס - הצעת הרכש אינה שונה ולכן אין להוסיף שווי ההגנה השאלה היחידה היא המחיר הראוי
  • 4.
    עדי 24/02/2015 13:57
    הגב לתגובה זו
    ואתה כתב כלכלי?
  • 3.
    הנהלת הבורסה חייבת 24/02/2015 13:20
    הגב לתגובה זו
    ולהשיב למחזיקים במניה זו את הכספים המגיעים להם!!! לא ייתכן להמשיך ולסחוב את הטיפול בנושא במשך זמן כה רב ולהתעלל במחזיקים במניית גבעות עולם.
  • 2.
    יאיר 24/02/2015 12:43
    הגב לתגובה זו
    פראייר מי שמוכר ב-13 אג', ממכירת נכסי החברה אמור להתקבל 42 מליון ש"ח, שככל שיחולקו למחזיקי האג"ח (כ-130 מליון) אמור להתקבל כ-30 אג' לפחות.
  • 1.
    בן 24/02/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    ההסדר לא מדווחים כמעט שום דבר למשקיעים. כמה כספים יש לחלוקה למשל בסוהו נדלן??
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.