בנק ישראל מזהיר מפורשות מבועה בקונצרני - "תמחור חסר של הסיכון"
אם הכרתם עד היום את המושג "מבחני הלחץ" שעורך ה'פד' לבנקים בארה"ב, החל מהיום, תכירו את ה'גרסא הישראלית' שנקראת "דו"ח היציבות הפיננסית". מדובר בדו"ח תקופתי אותו עורך בנק ישראל שסוקר את יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, כמקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות.
המטרה היא להעריך את הסיכונים המערכתיים הנשקפים למערכת הפיננסית הכוללת את: הבנקים, חברות הביטוח, הגופים המוסדיים, השווקים הפיננסיים, ומערכות התשלומים והסליקה.
מהדו"ח הראשון שפורסם היום, ומתייחס לאירועים שהתחשו עד לסוף חודש יוני 2014, עולה שהמערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות גם בחודשים האחרונים, בסביבה גלובלית מאתגרת ולנוכח שיעורי ריבית נמוכים בארץ ובחו"ל.
יחד עם זאת הדו"ח מצביע על שני סיכונים עיקריים : הראשון והמוכר מזה זמן ממושך הוא הסיכון הנובע מהחשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הבינוי והנדל" ולמשכנתאות. הסיכון השני וה"חדש יותר", עליו מתריע בנק ישראל נוגע לתמחור חסר של סיכונים בשוק אג"ח החברות (הקונצרני).
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"סיכון זה עלול לפגוע בתהליך הקצאת המקורות במשק, ובמקרה של תפנית חדה בשווקים - הוא עלול לפגוע בחוסכים באפיק החיסכון הפנסיוני, בבנקים החשופים לאותן חברות שהנפיקו אג"ח, ובהיצע האשראי בשוק החוץ בנקאי."
צריך לציין כי מספר גורמים בשוק ההון כבר התריעו בתקופה האחרונה על כך שהתמחור באפיק הקונצרני אינו משקף את רמת הסיכון הגלומה בו. המנכ"ל המשותף של אלטשולר שחם, גלעד אלטשולר, אמר בסוף חודש מאי בכנס Bizportal
בדו"ח נכתב כי "ההתפתחויות שחלו בשוק אג"ח החברות בין ינואר למאי
2014 מעידות כי מתחזקים הסימנים לסטייה של מחיריהן מהערך הכלכלי האובייקטיבי של הטווח הארוך, בדומה למצב בשווקים אחרים בעולם."
בנק ישראל מציין כי סביבת הריבית הנמוכה דוחפת את המשקיעים לנכסים פיננסיים בעלי תשואות צפויות גבוהות ובפרט לשוק האג"ח, "ביקושיהם הערים של החוסכים מתועלים לגופים פיננסיים בעלי אסטרטגיית השקעה של
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
טווח קצר (קרנות הנאמנות), והם פוגשים היצע מתרחב של אג"ח חברות בעלות סיכון בינוני-גבוה סיכון זה משתקף במשקלן הרב של החברות ממגזר הנדל"ן הן בסך היתרה והן בהנפקות החדשות, בירידה באיכות ההנפקות, וגם בגידול בביטחונות באיכות נמוכה."
"החשיבות הרבה של אג"ח החברות באשראי המשקי, ריכוזיותו הגבוהה, והדמיון הקיים בין הגופים המוסדיים מבחינת אסטרטגיית החשיפה לשוק הנכסים ולאפיק אג"ח החברות בפרט מתגברים גם הסיכונים המערכתיים, ואלה מציבים אתגר למדיניות המקרו-יציבותית."
בהמשך, מציינים בבנק ישראל כי הגורם העיקרי שישפיע על שוק האג"ח הוא התפתחויות בשוק הריבית: "התשואות לפדיון של האג"ח הממשלתיות נמצאות ברמה נמוכה מבחינה היסטורית (כמו בעולם), בפרט לנוכח צמצום הפער בין האג"ח הממשלתיות של ארה"ב לאג"ח הממשלתיות של ישראל: פער זה הצטמצם באופן משמעותי מחודש מאי 2013 והגיע במאי 2014 לכ-0.5% בלבד."
"התחדשותן של הירידות במחירי האג"ח בארה"ב עשויה לגרור תגובת שרשרת בשוק אג"ח החברות בישראל, תוך עדכון כלפי מטה של המדדים המובילים של אג"ח החברות, בפרט על רקע העובדה שהמרווחים בין ישראל לחו"ל בשוק אג"ח החברות התכווצו יותר מהמרווחים בשוק האג"ח הממשלתיות." - ואת זה מסמנים בבנק ישראל כסיכון המרכזי באפיק הקונצרני.
לסיום, בבנק ישראל מעריכים שהסכנה אינה מיידית "לנוכח התוואי הצפוי של המדיניות המוניטרית בשנה הקרובה אין לראות בסיכון הריבית סיכון מיידי לפעילות בשוק אג"ח החברות; עלייה עתידית בריבית עשויה לייקר את מקורות ההון ותקשה למחזר את החוב בעתיד, ועליית התשואות שתתלווה לעליית הריבית עשויה להסב הפסדי הון למשקיעים."
- 6.ובסוף 29/07/2014 09:23הגב לתגובה זוטירוף
- 5.בינתיים - נזק בל יאומן בשל התחזקות אדירה של שער החליפין (ל"ת)יורו 22/07/2014 22:40הגב לתגובה זו
- 4.משקיע 16/07/2014 13:23הגב לתגובה זואת הציבור מהאגחים באמצעות התקשורת
- 3.חובבן 14/07/2014 20:14הגב לתגובה זובנק ישראל חייב לפוצץ את הבועה בשוק האגח כדי למנע נזק אדיר לפנסיות. רק פעולה החלטית ואגרסיבית בשוק האגח תשנה את מגמת העלייה ותאפשר חזרה הדרגתית תוך כמה חודשים לשפיות זמנית.
- 2.בא 14/07/2014 14:24הגב לתגובה זומצויירים .וגם בכיסוי תחת .
- 1.יוסי 14/07/2014 13:31הגב לתגובה זואין שום בועה באגח הקונצרני זהו הבל בהשוואה לעבר האגחים הקיימים בשוק הם בעלי התניות פיננסיות טובות מבעבר והמרווחים הנמוכים הם כתוצאה מכך כמו כן התשואה בארה"ב לא הולכת לעלות זוהי טעות מחשבתית ,לדעתי היא רק תרד וזאת עקב ההרחבות הכמותיות הצפויות באירופה,מה שיוריד עוד יותר את התשואות של גרמניה ובארה"ב התשואות יירדו בשל כך גם כן. כ

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
