החל מאמש (יום ה'), דניאלה סמרי מספורט 1 של צ'רלטון, תהיה עסוקה מאד בחודש הקרוב. היא מגישה 2 תכניות יומיות ב-ynet שעבר למתכונת מונדיאל עם תחילת הטורניר אתמול במשחק בין ברזיל לקרואטיה.
התכנית הראשונה תסכם את משחקי הלילה ואילו התכנית השנייה תשודר אחר הצהריים, כמעין פרה-גיים לקראת משחקי הערב. לצידה של סמרי מפרשן ערן זהבי, כוכב מכבי תל אביב בעונה האחרונה, ולצידם פרשנים מתחלפים.
אז איך עוברים מתכנית טלוויזיה ארוכה, למתכונת אינטרנט של 7 דקות, איך - אם בכלל - אפשר להתכונן לתגובות הטוקבקיסטים, ומתי יפסיקו לשאול אותה אם היא באמת מבינה בכדורגל?
-מה זה אומר מבחינתך הפורמט הזה, של תכנית באינטרנט?
ללמוד לדבר במשפטים קצרים יותר... אבל ברצינות, הקונספט הוא כמו בטלוויזיה: ראיונות, פרשנים וכדורגל. מבחינת התוכן זה זהה. עשיתי אינטרנט בעברי, כשהתחלתי ב-ONE לפני 7 שנים. לי ולערן זהבי יש כבר ניסיון להגיש יחד, האינטראקציה קיימת ואנחנו יודעים זה את מגבלותיו ואת יתרונותיו של זה. התלכיד עובד.
-מה האתגר ב-ynet לעומת טלוויזיה?
הטלוויזיה מתקרבת לאינטרנט - האתגר הוא לקחת את זה עוד צעד לשם ולגרום לצופה לפתוח את התכנית שם ולא בטלוויזיה ושהיא תיתן לו מענה כמו תכנית של 40 דקות. כשמישהו בוחר לראות את התכנית ב-ynet, הוא בחר בה כי זה נגיש אפילו בעבודה, והוא לא צריך לבקש מהבוס להעביר לערוץ הספורט. אז הנגישות היא יתרון שלנו, אבל האתגר הוא לתת את המענה שהצופה היה מקבל בשעה שלמה. הדבר הנוסף הוא שהמונדיאל חושף אותך לקהל נוסף, לא רק של כדורגל.
-ומה הצופים מחפשים בתכנית כזאת?
כאוהדת כדורגל, אני יכולה להרגיש את האווירה היחודית שיש למונדיאל, זה לא משחק רגיל, והחכמה היא להעביר את האווירה הזאת לצופים. מצד שני, להצליח לעשות את זה ברמת מקצועיות ופרשנות גבוהה במסגרת מגבלות הזמן. הצופה מתעניין בטקטיקה ובדברים שהוא לא יודע, וכמובן צריך לתת לו ידיעות באמצעות הכתבים שנמצאים שם.
-ניסיתם את הפורמט הזה? עשיתם פיילוט?
לא עשינו פיילוטים, כולנו חבורה שמכירים אחד את השני, וכולנו התנסנו בשידורים בטלוויזיה אחד עם השני.
-למה בעצם עזבת את ONE בפעם השנייה?
הרגשתי שמיציתי. הייתי שם 3 שנים בקדנציה הנוכחית, ושנה וקצת בקדנציה הקודמת, כשהתחלתי. הרגשתי שלקחתי מהם את מה שאני יכולה, וכך הם ממני.
-מה רצית מהם?
רציתי לקחת חלק במשהו חדש שנבנה מהתחלה, להיבנות איתו ולבנות אותו.
-ואיך הסתדרת עם אופירה אסייג?
הסתדרתי איתה מצויין. אפשר להגיד עליה המון דברים, אבל היא אחת הנשים המקצועיות ביותר שיצא לי להיחשף אליהן.
-נשים בעיתונות ספורט עדיין צריכות להוכיח את עצמן בפני אוהדים ביציע או בפני קולגות?
העניין הזה של נשיות במקצוע הזה, יש בו גם מהדבש וגם מהעוקץ. אני לא אגיד שלמראה שלי לא היה תפקיד בלפתוח לי דלתות, אבל אני במקצוע הזה כבר 8 שנים, זאת לא אפיזודה חולפת, ולא המראה שלי השאיר אותי פה. אבל העובדה שאני אשה, שמה אותי במבחן כל הזמן. גם אחרי 8 שנים אנשים מתפלאים שאני באמת מבינה בכדורגל, וזה נורא מרגיז אותי, וכששואלים אותי את זה - אני תמיד עונה בציניות: לא, אני רק עושה פה סיבובון, אני מקווה להגיע לחדשות.
-את מרגישה את זה גם בעבודה?
יוצא לי להיתקל בקולגות שלא יודעים מה לעשות עם בחורה שיש לה דעות מוצקות על כדורגל. קל להם לקבל שדרית קווים או מישהי שמקריאה טלפרומטר. אבל פרשנית? בדרך מדובר כלל בבני הדור הישן.
-מערוץ 1?
את אמרת... אני נוטה לא להתרגש מהם. אני שמה פס בדרך כלל. אני מאד רוצה שזה יהיה אחרת ולא רק בתחום הספורט. אני לא פמיניסטית גדולה...
-מה רע בלהיות פמיניסטית?
אני לא אוהבת קידום נשים, אני בעד קידום אנשים טובים בתחומם. אני לא חושבת שאי-פעם דלתות נפתחו או נסגרו בפניי בגלל או בשל היותי אישה.
-ואיך המשכורת שלך, בהשוואה לעמיתים גברים?
לא יודעת. מעולם לא פזלתי לתלוש המשכורת של אחרים, גברים או נשים. אם היה מובא לידיעתי שאני משדרת ליד בחור שמרוויח יותר ממני, הייתי יוצאת למלחמה. אני משתדלת להיות שמחה בחלקי. אם המשכורת לא היתה מספקת, הייתי עושה משהו בעניין. אבל נראה לי שאני מקבלת שכר הוגן.
-שאלו אותך פעם אם את מתכננת משפחה בראיון עבודה?
לא, אבל אולי כי נכנסתי לעבוד בתחום בגיל צעיר. יכול להיות שיתחילו לשאול אותי...
-אני מבינה מה מרגש בלשדר במונדיאל, אבל מה מרגש בכדורגל ישראלי?
אותי הרבה יותר מרגש כדורגל ישראלי - ואני אומרת את זה רגע לפני המונדיאל. הערך הסנטימנטלי עושה לי את זה. בני יהודה שלי נמצאת רק פה, בישראל. אם תשאלי אותי מה אני מעדיפה לשדר - גמר המונדיאל או בני יהודה בגמר גביע המדינה - יסלח לי המונדיאל...
-למה בני יהודה?
זיכרון הילדות הכי גדול שלי היה בכיתה ג', כשאבא שלי העיר אותי ב-7:30 בבוקר ואני מסתכלת עליו ורואה עליו משהו נורא. מה קרה, אבא? שאלתי אותו, והוא אמר: קודריצקי נהרג. בחיים לא ראיתי אותו בוכה. המורה ראתה אותי וגם שאלה מה קרה, ואמרתי לה - קודריצקי נהרג. אבא שלי טען שזו הקבוצה הישראלית היחידה ששווה לראות אותה ולא נתן לי לראות קבוצות אחרות, למרות ששיחקתי אותה כמו כולם ואמרתי שאני אוהדת את מכבי תל אביב כי כולם אהבו אותה.
-איך הפכת את זה למקצוע?
התגייסתי לדובר צה"ל. החלום שלי היה בכלל להיות דוברת שטראוס או תנובה. בצבא היה לי חבר מכור לכדורגל שהיה גורר אותי כל שבוע לטדי ומכריח אותי לראות חדשות הספורט, ואז נפתח קורס שדרים והלכנו יחד. אני תמיד אומרת שמה שהרווחתי מהחבר הזה, זה את הקריירה שלי.
-יש לך מודלים לחיקוי במקצוע?
אני משתדלת להיות עצמי, אני לא מחקה אחרים. אבל יש אנשים בתחום שאני מעריכה, כמו ניב רסקין, מודי בראון ומירי נבו שהיא אדירה בתחומה. אני לוקחת קצת מכל אחד מהם בניסיון לגבש את הדמות הטלוויזיונית שלי.
-בואי נדבר רגע על התקרית האלימה שבה הותקפת אחרי שבני יהודה ירדה ליגה
אני עבדתי פעם בבני יהודה (שימשה כדוברת הקבוצה, נ"ת), ואחרי שעזבתי יצא לי להתבטא בתקשורת שצריך להחליף את ההנהלה במועדון. וכשהקבוצה ירדה ליגה לפני כמה שבועות, אני הופעתי בזווית העין של מישהו שם, עם כל האמוציות... זה הוביל לעניין הזה. לא ידעתי איך להגיב.
-למה לא הגשת תלונה במשטרה?
לא הגשתי תלונה, לא בגלל שלא צריך, אלא כי בארץ גם אם אתה הקורבן - אתה זה שתשלם ביוקר. לא רציתי למצוא את עצמי נרדפת על ידי הסיפור עוד 5 שנים. יכול להיות שזה פחדני, אבל בשיקולי עלות מול תועלת, לא ראיתי איך זה יכול לשרת משהו.
-את מכירה אלימות במגרשים? זה באמת מקום אלים במיוחד?
אנחנו חיים במציאות שהאלימות יכולה להיות ברחוב. המגרשים הם מראה למה שקורה בחוץ. אני לא מסכימה עם זה שזה אות קלון של הכדורגל בלבד. אני לא מוכנה להגיד את זה, אני יותר מידי אוהבת כדורגל.
-ומה דעתך על הדימוי של נשות הכדורגל והכדורגלנים מסדרות כמו 'מאמא ליגה'?
דימוי הכדורגלנים והנשים שלהן הוא הרבה באשמתנו, התקשורת. יותר קל להציג את הדוגמניות ואת נשות הכדורגלנים הטיפשות מאשר לעשות דוקו רציני על אוהדת כדורגל שהיא לא ההיא מבית"ר או על עיתנואית רצינית. פנו אליי שהשתתף בזה, אבל כשהתחילו לשאול אותי על גליצ'ים, אמרתי לא תודה.
-אחרי ONE הלכת להשתתף ב'חדשות הבידור'. למה בעצם?
כי זה הכי רחוק והכי קרוב. ספורט הוא סוג של בידור. נהנתי להתאוורר, אבל אני לא הייתי מחליפה את הספורט. להיפך, זה חידד לי את ההבנה של כמה אני אוהבת את מה שאני עושה. אם היית שואלת אותי אם הייתי רוצה להחליף את מודי בר-און בליגת האלופות או את יונית לוי בחדשות - חד משמעית את מודי.
-יש לך חברות שאוהבות כדורגל כמוך?
יש לי 2 חברות מהבית שכל קשר בינן ובין ספורט מקרי - וזה יפה מצידן שהן מתעניינות. ויש לנו חבורה של בנות מהספורט - 2 מגישות ועורכת תוכן ובמאית, ואנחנו מסתדרות נהדר יחד.
-כשהתחלת לעבוד בזה, הבנת מספיק בכדורגל?
נכנסתי עם ידע בסיסי בכדורגל. ידעתי מי הקבוצות ומי הכוכבים וגם זה לא ברמה עולמית. בגלל זה היה לי חשוב להיכנס ל-ONE. הם לקחו אותי כשהייתי עוד חומר גולמי. ניר קינן היה אז עורך תוכן והוא ערך לי את ראיונות הקבלה. הוא מספר שאחרי זה הוא הלך לאופירה ואמר לה: 'יש פה בחורה שלא לגמרי מבינה אבל אני מהמר עליה'. והם הימרו עלי ונתנו לי הזדמנות. אז נכון שלמראה שלי היה שיקול בפתיחת הדלת, אבל מאותו רגע אף אחד לא עשה לי הנחות. פעם אחת אופירה התקשרה אליי ושאלה מה תוצאת המשחק. אמרתי לה: אחד אחד. אז היא אמרה: 'אחת-אחת וזו פעם אחרונה שאת טועה פה בעברית'. ולקחתי את זה כמו שזה. היא עשתה לי שירות, ומאז לא טעיתי בעברית.
-ואיך העבודה בצ'רלטון?
כל עניין האולפן שם הוא חדש, וגם פה יש עניין של לבוא ולצמוח איתם, אפשר לעשות שם הרים וגבעות. רק לשמוע את אבי נמני או ניר לוין או מוטי איווניר מדברים איתי על כדורגל - מה עוד אפשר לבקש? משלמים לי לשבת ולדבר עם אבי נמני על כדורגל! מבחינתי הוא היה המועמד המתאים לנשיאות.
-השידורים ב-ynet יחשפו אותך גם למימד של הטוקבקים. את מוכנה לזה?
בדיוק היה לנו דיון על זה. אני חושבת שיש הרבה תגובות שמטרתן ללכלך. אנחנו ישראלים ויש לנו מה להגיד ע כל דבר. אני כוהנת גדולה של חופש הביטוי, מצד שני אני קוראת תגובות אפילו לא עליי, שמכעיסות אותי.
-אז תקראי או לא?
אני חוטאת בקריאת טוקבקים, וכן אם הם שליליים אני סוחבת את זה איתי. החכמה היא להגיד לעצמך שיש הרבה אנשים שנהנים לכתוב רע על מישהו אחר. ויש תגובות שיש בהן גם ביקורת נכונה. וזו דרכו של עולם. בסוף היום צריך לעשות דליט ולהתחיל מהתחלה ולקוות שרוב הטוקבקים יהיו טובים.
