3 חודשים לאחר התביעה שהגיש זרמון DDB כנגד אדלר חומסקי, בעקבות מעבר תקציב הפרסום של דלתא בכיכוב נינט טייב אליו, מגיש משרד הפרסום את כתב ההגנה לבית המשפט, ובו נטען כי מדובר ב"כתב תביעה מניפולטיבי, חלקי ומגמתי, ומשולל כל יסוד". כזכור, משרד הפרסום זרמון DDB, הגיש תביעה על סך 7 מיליון שקל נגד אדלר חומסקי בטענה לגניבת קריאייטיב ומהלכי מיתוג נוספים עבור קמפיין דלתא בכיכובה של נינט. אדלר חומסקי טוען בכתב ההגנה, כי לא היה שום קשר בינו לבין החלטתה של דלתא לעזוב את משרד הפרסום של זרמון. דלתא החליטה להחליף את משרד הפרסום של זרמון במשרד פרסום אחר, בעיקר נוכח עזיבתו של הדר גולדמן את משרד הפרסום ונוכח חוסר שביעות הרצון של דלתא מהעבודה המשותפת עם אילון זרמון. רק לאחר החלטתה לעזוב את משרד הפרסום של זרמון, נפגשה דלתא עם שלושה משרדי פרסום, ובסופו של דבר בחרה באדלר חומסקי כמשרד הפרסום החדש שלה. "אילון זרמון אדם חסר תום לב; המשרד שלו בגסיסה" בפתח כתב ההגנה מתייחסים עורכי הדין של אדלר חומסקי לאילון זרמון, הבעלים של זרמון DDB ומציינים כי מדובר ב"אדם חסר תום לב, בעל כוונות זדון, אשר בחר לנהל הליך משפטי ריק מתוכן, במטרה לסחוט כספים מהנתבעות". עוד טוען אדלר חומסקי בכתב ההגנה כי "כל תכליתה של התביעה נעוצה אך ביצירת מנוף להוצאת כספים שלא כדין". לדברי אדלר, זאת "לאור העובדה הברורה והחד משמעית כי בשנים האחרונות מצוי משרד הפרסום של זרמון בנסיגה ובגסיסה מתמדת הן במספר הלקוחות אשר עזבו את משרד הפרסום זרמון גולדמן ועודם עוזבים את משרד הפרסום זרמוןן DDB והן בהיקף הפעילות השנתית של המשרד - גסיסה שהתחזקה נוכח עזיבתו של הדר גולדמן". בכתב ההגנה מתוארת גם מערכת יחסים עכורה לכאורה בין דלתא ונציגיה לבין אילון זרמון. כך למשל נטען כי מאז 2002 ועד לפרישתו של גולדמן מהבעלות על המשרד, הפעילות התקיימה אך ורק מולו ומול צוותו, ובין זרמון לדלתא לא היה שום קשר ישיר. לעניין הבחירה בנינט נטען בכתב ההגנה על ידי אדלר חומסקי כי בדלתא ביקשו מגולדמן לקדם את המגעים מול נינט במטרה לחתום עימה על חוזה ייצוג. משזה נכשל מנכ"ל דלתא בעצמו החל לנהל מו"מ ישיר מול נינט ואילו זרמון וגולדמן נכחו בפגישה אחת או שתיים. לגבי הטענות כי זרמון, באופן בלעדי, הגו ויצרו עבור דלתא קמפיין, אסטרטגיה, קריאייטב וכו', נטען באדלר חומסקי כי מדובר בסיפור שאין קשר בינו לבין המציאות. בנוסף טוען אדלר חומסקי בכתב ההגנה, כי למשרד הפרסום של זרמון אין שום זכויות בקמפיין הנוכחי של דלתא ובליהוקה של נינט טייב לפריזנטורית של דלתא, וכי הקמפיין הנוכחי של דלתא שמובל על ידי אדלר חומסקי, הינו תוצר של קריאייטיב חדש מבית היוצר של אדלר חומסקי. עוד נכתב בכתב ההגנה כי אין קשר בין הקמפיין שכביכול גיבש משרד זרמון שמעולם לא יצא לפועל, לבין הקמפיין הנוכחי של דלתא שכולל קריאייטיב חדש של אדלר חומסקי. מה גם שלדלתא לא היתה כל מגבלה חוזית או משפטית לעזוב את משרד הפרסום זרמון. עוד מצויין כי דלתא שילמה לזרמון את מלוא התמורה עבור שירותי הקריאייטיב שסיפק לה בזמנו ולכן היא הבעלים של מוצרי הקריאייטיב. זאת בדומה למקרה אחר כאשר חברת החשמל עזבה את משרד הפרסום אדלר חומסקי ועברה למשרד הפרסום זרמון גולדמן, היא לא נפרדה לשלום מדמויות השיווק המזוהות עם החברה והעונות לשם "תקע ושקע". חרף העובדה כי משרד הפרסום אדלר חומסקי עבד והשקיע עמל רב ביצירת הדמויות ובהטמעתם אצל ציבור הצרכנים, ברור שעם המעבר לחברת פרסום אחרת (במקרה המדובר במשרד הפרסום זרמון גולדמן) עברו אף "שקע ותקע" לחברת הפרסום על כל המשתמע מכך. זרמון DDB: "חומסקי עסקן וגנב קריאייטיב" תגובת זרמון DDB לכתב ההגנה של אדלר חומסקי: "חומסקי הוא יותר עסקן מפרסומאי. דבריו היום הם ניסיון להסית את תשומת הלב מן האמת הפשוטה והיא שחומסקי גנב מזרמון DDB קריאייטיב ובהתנהלותו הוא מבזה את ענף הפרסום כולו. הוא לא לא מתבייש לגנוב קריאייטיב מאחרים בלי לשלם". עוד נמסר: "איננו מופתעים מנכונותו של חומסקי לנסות ולהכפיש את זרמון ללא בסיס, כמו גם מהרמה הירודה של טענותיו. עוד טרם שזרמון DDB הגישה את התביעה, חומסקי ניסה למנוע את הגשתה בכל דרך והציע לשלם סכומי פשרה בלי מבוטלים ואף העביר איומים. בין האיומים שחומסקי העביר, הוא הבטיח להכפיש את זרמון בתקשורת, ולהמציא טענות שכנגד יש מאין - וכך בדיוק הוא עושה כעת".