המאבק בין 'קשת' לבין 'ידיעות אחרונות', הגיע גם לכנס שמקיים היום (יום ג') בית הספר לתקשורת במכללת נתניה, על "סוד הקסם של כוכב נולד". מול הסטודנטים, התייחס מנחה התכנית, צביקה הדר, כי "מאז העונות השלישית והרביעית שמנו לב שעיתון כלשהו (ברומזו כמובן ל'ידיעות אחרונות', א"כ) הפסיק לסקר את 'כוכב נולד' באופן אובייקטיבי, מבקר אותך וקובע כי 'אין יותר כוכבים בתכנית', בגלל אינטרסים כלכליים". הדר רמז לכך שההתעלמות החלקית היא בגלל המאבקים המסחריים בין הצדדים.

לדבריו של הדר, "הנרטיב הבסיסי של התכנית זה לשיר, פשוט צריך לדעת לשיר". הדר סיפר על תחילת דרכה של התכנית: "ב'קשת' רצו תכנית מוזיקה, אז פיתחנו את 'לא נפסיק לשיר'. התכנית היה בעיקר סימפטית, וחשבנו איך להפוך אותה מתוכנית חביבה לתכנית שחייבים לצפות בה. וככה יצא לדרך הפרומו שמחפשים אנשים שיודעים לשיר, נסענו לחיפה לאודישנים, ובאולם בחיפה חיכה לנו נחיל היסטרי של אנשים. מיום אודישנים שהיה אמור להיות קטן וחמוד, הבנו את הנושא של הפריפריה: אין להם איפה לשיר. הבנו שיש דבר שהרבה יותר חזק מתכנית טלוויזיה, אנחנו לא גאונים, פשוט קראנו נכון את המפה. זה הנרטיב שקיים בתכנית, וזה התפקיד שלנו בכל המערך המשומן הזה - החוזה הבלתי כתב שכל אחד יכול לבוא ולעמוד מול בוחן שיקשיב לך. הגמר הראשון בניצנים התחיל מסורת - ניצנים היה נס, היה מיני אירוויזיון קטן שהפך עם השנים לענק. פתאום לפני הגמר אנחנו רואים מיליונים תופסים מקום".

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

על ההשפעה של התכנית, סיפר הדר אנקדוטה: "כמגיש, לא חשבתי שאדחה את שביתת הכבאים בצפון, אבל זה מה שקרה. בסופו של דבר, התכנית גדולה מעצמה. התכנית עברה מהמורות, כמו המקרה עם עומר הדר, ההצבעות של תמר יהלומי, הסיפור עם מרגול, ושרדה אותן".

במאי התכנית ועורך המשנה שלה, זאביק גורדצקי, סיפר על דרך העבודה של מערכת משומנת היטב, שמטרתה לעניין את הקהל: " אם האיש ששר שם לא מרגש, אז כל שעות העריכה יכולות ללכת לפח. מה שאני רוצה שיקרה אחרי אותו מפגש ראשון עם האיש באודישנים, זה שאנשים למחרת ידברו על זה, שבכמה מילים אני יכול להזכיר לאנשים על איזה מתמודד אני מדבר. צריך למתג את הבנאדם, זה מיתוג שאתה צריך לעמוד מאחוריו: אסור לזייף בו".

מפיקת 'כוכב נולד', טמירה ירדני, סיפרה לסטודנטים: "אנחנו בטדי הפקות עשינו דרך ארוכה יחד - אנחנו יחד עוד מימי 'הקומדי סטור', אחר כך עשינו את 'שמש', 'לא נפסיק לשיר', 'כוכב נולד' ו'בית ספר למוזיקה', ואנחנו כל הזמן מחדשים ומשנים. במשך חודשים אנחנו יושבים וחושבים על איך לעשות את הדברים אחרת. אבל ישנם דברים שלא משתנים כמו הישראליות והמורשת התרבותית והישראלית. זה מה שעושה לנו נחת".

דוד לביא הגיע לגמר 'כוכב נולד' 9' בשנה שעברה. לסטודנטים סיפר את הדרך שעבר כמתמודד: "דיברתי הרבה על החזרה שלי בשאלה במהלך התכנית, וזה לא דבר שנתבקשתי לעסוק בו אלא משהו שבחרתי לדבר עליו. זה היה דבר שמאוד העסיק אותי באותה התקופה ולכן זה ניכר גם על המסך. זה היופי בתכנית מהסוג הזה - אתה מביא את עצמך לחלוטין ולא יכול לשחק דמות שונה גם אם תרצה. מה שמייחד את התכנית הזו היא שהכל קרה בזמן מאוד קצר ונראה לי שמה שחשוב זה ללמוד את חוקי המשחק מאוד מהר, וככה מגיעים רחוק. חוקי המשחק מתבטאים בהרבה ניואנסים בעבודה המוזיקלית, במתי ואיך לומר את הדברים, איך לחבר את החיים לתכנית. התהליך הקשה של החשיפה צריך לדעת לבחור מה להרגיש ומה לא, בבית או בעבודה".

בכנס הוצגו נתוני סקר שנערך לקראת יום העיון על ידי מכון שילוב Millward Brown באפריל 2012, בקרב מדגם ארצי, אקראי ומייצג של כ-500 איש, מהאוכלוסייה היהודית בגילאי 18+. מהסקר עולה כי 84% מהמשיבים מכירים בתרומתה של התכנית לחשיפה ולהיכרות של צופים צעירים עם מוזיקה וקלאסיקות ישראליות מכל הזמנים.

לדברי ד"ר מוטי נייגר מבית הספר לתקשורת במכללת נתניה, "'כוכב נולד' היא אחת התכניות הבולטות ביותר בעשור האחרון, והשפעתה חורגת מהמסך כשהיא מביאה אל עולם המוזיקה הישראלי כמה מהכוכבים הגדולים ביותר שלו. התכנית מצליחה לייצר את תמצית 'הישראליות' תוך שהיא מספקת חוויה טלוויזיונית מתחדשת בכל עונה. התכנית מצליחה כל פעם מחדש לספר סיפור סינדרלה על אנשים עם סיפור אישי שקל להתחבר אליו. האנשים שמגיעים מרקעים וממקומות שונים בארץ. מהצפון ועד הדרום, אנשים שמייצגים את שכבות האוכלוסייה".

ד"ר מיכל חמו, גם היא מבית הספר למוזיקה במכללת נתניה, טוענת כי "מי שבסוף מדבר על המסך הוא האדם הפרטי, הרי איש לא שם את המילים בפיו. אי אפשר לזייף את זה. כל מתמודד יודע לסכם את עצמו ב-4 מילים: מה שמי, מאיפה אני, ובאיזו תכונת אופי אני מתהדר. זה עניין תרבותי שנשען לא על הריאליטי, אלא הריאליטי נשען על התרבות: מה שמניע את התרבות זה ההיגיון הקפיטליסטי הצרכני שגורם לכולנו לתמצת את עצמנו לכמה מילים".