אבשלום הרשקוביץ
צילום: יח"צ רנט סייף

צריכים אישור מהיר לערבות במכרזים? תקראו את זה

חברת פינטק מציעה לכם, שירות לקבלת אישור עקרוני לערבות, בלי צורך במתן פקדון ולאחר מילוי טופס קצר בלבד. הסיכון למשקיעים הוא כמובן אם החברה לא תזהה בזמן הפרשות להפסדי אשראי
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טכנולוגיה ערבות

אתם בעלי עסקים, ניגשתם למכרז ואתם צריכים כסף לערבות למכרז? בחברת הפינטק RentSafe רוצים לעזור לכם לקבל אישור מהיר ב"קליק" לערבות מכרז ללא צורך בפיקדון. על פי החברה, לאחר מילוי טופס קצר תקבלו אישור מיידי.

נותני הערבויות הם בדרך כלל הבנקים, אבל החברות החוץ בנקאיות נכנסו לתמונה בשנים האחרונות ולכן האפשרויות גדלו. הבעיה היא שכפי שראינו את הסיכונים בחברות כמו יונט קרדיט וגיבוי אחזקות, שהתגלו בהם מעילות, רמאויות והיעלמויות של כספים - יש כאן סיכון לא קטן. מעבר לכך, יש בירוקרטיה כך שלוקח זמן לקבל תשובה. בחברת RentSafe רוצים לאפשר לקבל את ה"ערבות בקליק" במהירות. השאלה היא האם כמובן המשקיעים יוכלו להיות רגועים, ולא ניתקל בעוד מקרים של יונט קרדיט וגיבוי אחזקות. לא כי חברת RentSafe היא חברה מהסוג של יונט או גיבוי, אלא כי כשהחיתום מתבצע כל כך במהירות - יכולים לקבל ממנה ערבות גם חברות ואנשים בעייתיים, ואז החברה עלולה לספוג את אותו הפסד שלהם ולהיאלץ לשלם בפועל את הערבות. כלומר הסיכון הוא שהבעיות של אנשים יפלו בסופו של דבר על החברה.

 

ב-RentSafe אומרים ש"בכל רגע נתון ישנם בישראל מיליארדי שקלים ש"תקועים" כערבויות למכרזים ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור. ההערכה היא כי סך הערבויות הכולל בישראל, יחד עם מכרזים ממשלתיים וערבויות שכירות לבעלי עסקים, גבוה בהרבה ומגיע למאות מיליארדי שקלים. כאשר ערבות ממוצעת הנדרשת במכרז הינה בטווח של   10% - 2.5% מגובה הפרויקט: ערבות טיפוסית בישראל בטווחים של 300-100 אלף שקל סגורים בבנק, ועבור עסק קטן או בינוני שמבקש לגשת למספר מכרזים מדובר במכה כלכלית קשה מאוד לכיס ובמגבלת הון משמעותית, שלא מאפשרת לו להתחרות במספר מכרזים".

 

החברה הוקמה בשנת 2020 אבשלום הרשקוביץ, מייסד קבוצת "אלבר" ורוצה לספק ללקוחות עסקיים ולחברות נדל"ן פלטפורמה פשוטה להעמדת ערבויות  להבטחת הסכמי השכירות ומכרזים, ללא צורך בריתוק כספים הנדרשים במסגרת הסכמים אלו. שותפים נוספים בחברה הם "נפתלי השקעות" בשליטת אודי רקנאטי בניהולו של מאיר הדר ועם "וגנדיר השקעות" בשליטת אודי רקנאטי ובניהולם של דוד ברוך וחיים דביר. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיות

דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם

הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת,  אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים

רן קידר |
נושאים בכתבה AI אינטרנט

המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות. 

עם זאת, למרות שכרגע הם אינם תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.

דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.

מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד. 

במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך, אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.