צריכים אישור מהיר לערבות במכרזים? תקראו את זה
אתם בעלי עסקים, ניגשתם למכרז ואתם צריכים כסף לערבות למכרז? בחברת הפינטק RentSafe רוצים לעזור לכם לקבל אישור מהיר ב"קליק" לערבות מכרז ללא צורך בפיקדון. על פי החברה, לאחר מילוי טופס קצר תקבלו אישור מיידי.
נותני הערבויות הם בדרך כלל הבנקים, אבל החברות החוץ בנקאיות נכנסו לתמונה בשנים האחרונות ולכן האפשרויות גדלו. הבעיה היא שכפי שראינו את הסיכונים בחברות כמו יונט קרדיט וגיבוי אחזקות, שהתגלו בהם מעילות, רמאויות והיעלמויות של כספים - יש כאן סיכון לא קטן. מעבר לכך, יש בירוקרטיה כך שלוקח זמן לקבל תשובה. בחברת RentSafe רוצים לאפשר לקבל את ה"ערבות בקליק" במהירות. השאלה היא האם כמובן המשקיעים יוכלו להיות רגועים, ולא ניתקל בעוד מקרים של יונט קרדיט וגיבוי אחזקות. לא כי חברת RentSafe היא חברה מהסוג של יונט או גיבוי, אלא כי כשהחיתום מתבצע כל כך במהירות - יכולים לקבל ממנה ערבות גם חברות ואנשים בעייתיים, ואז החברה עלולה לספוג את אותו הפסד שלהם ולהיאלץ לשלם בפועל את הערבות. כלומר הסיכון הוא שהבעיות של אנשים יפלו בסופו של דבר על החברה.
ב-RentSafe אומרים ש"בכל רגע נתון ישנם בישראל מיליארדי שקלים ש"תקועים" כערבויות למכרזים ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור. ההערכה היא כי סך הערבויות הכולל בישראל, יחד עם מכרזים ממשלתיים וערבויות שכירות לבעלי עסקים, גבוה בהרבה ומגיע למאות מיליארדי שקלים. כאשר ערבות ממוצעת הנדרשת במכרז הינה בטווח של 10% - 2.5% מגובה הפרויקט: ערבות טיפוסית בישראל בטווחים של 300-100 אלף שקל סגורים בבנק, ועבור עסק קטן או בינוני שמבקש לגשת למספר מכרזים מדובר במכה כלכלית קשה מאוד לכיס ובמגבלת הון משמעותית, שלא מאפשרת לו להתחרות במספר מכרזים".
החברה הוקמה בשנת 2020 אבשלום הרשקוביץ, מייסד קבוצת "אלבר" ורוצה לספק ללקוחות עסקיים ולחברות נדל"ן פלטפורמה פשוטה להעמדת ערבויות להבטחת הסכמי השכירות ומכרזים, ללא צורך בריתוק כספים הנדרשים במסגרת הסכמים אלו. שותפים נוספים בחברה הם "נפתלי השקעות" בשליטת אודי רקנאטי בניהולו של מאיר הדר ועם "וגנדיר השקעות" בשליטת אודי רקנאטי ובניהולם של דוד ברוך וחיים דביר.
- שבע המופלאות וה-AI: הפערים בביצועי ענקיות הטכנולוגיה נחשפים
- UBS: העליות במניות הטכנולוגיה לא נגמרו, ה-AI רק בהתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.
