העסקה שנחתמה בין מיקרוסופט לחברת Constellation Energy (סימול:CEG) עוררה את תעשיית האורניום כולה. האורניום, יסוד כימי מתכתי כסוף-לבן, שהתגלה ב-1789, משמש בעיקר בתחום הביטחוני כחלק מפצצת האטום ובתחום האזרחי להפעלת כורים גרעיניים לצורך אספקת חשמל ומופק מסלעים וממי הים. האורניום התחיל להיסחר בוול סטריט בשנת 1988 ובמחיר של 10 דולר לפאונד (450 גרם). בשנת 2007, כתוצאה מעלייה חדה בביקוש ועקב שיבושים גדולים בהיצע (במיוחד בעיות שיצר הטבע בזמנו), הגיע האורניום למחיר של 164 דולר, ומשם התדרדר בסוף 2016, ל-7.5 דולר.

בעקבות העניין שהתחדש באנרגיה גרעינית לצד בעיות האספקה, חזר המחיר לטפס ובינואר השנה הגיע ל-106 דולר. העלייה מאז 2016 קשורה בעיקר לעלייה הדרמטית בביקוש לאנרגיה שיצרה מהפכת האינפורמציה בהתקדמותה ובמיוחד מצד מרכזי המידע. בחודשים האחרונים ירד המחיר עד 79 דולר, וזאת בשל העובדה שהבעיות השונות בהיצע האורניום נפתרו.

כל זה נכון עד לשבוע שעבר, אז נחתם ההסכם בין MSFT ל-CEG, הסכם, שהבהיר, בטח לוול סטריט, שהאנרגיה הגרעינית נכנסת לעידן חדש של ביקוש שילך ויגדל, "זו דוגמה לכך שמהפכת הטכנולוגיה, לצד כל הדברים הנפלאים שהביאה לאנושות, כמו ה-AI, גם מחזקת את הצמיחה", אמר השבוע מנכ"ל חברת Uranium Energy (סימול:UEC) אמיר עדנאני בריאיון. "כל ענקיות הטכנולוגיה פונות כעת לגרעין בשל הרעב לאספקת האנרגיה בתחום ה-AI, מה שגם יתרום לא מעט לכלכלה", לדעתי, כידוע, זו רק ההתחלה.

 

תעשייה שסבלה מיחסי ציבור גרועים 

חשוב להבין שתעשיית האנרגיה באמצעות כורים גרעיניים התדרדרה מאוד בעשור שקדם ל-2022, שבמהלכו הושבתו 13 כורים גרעיניים. הסיבה לכך הייתה שתעשיית הגרעין סבלה מיחסי ציבור גרועים כתוצאה מתאונות מתוקשרות לצד תחרות מכיוון הגז הטבעי ומקורות אנרגיה מתחדשים אחרים. אבל מאז 2022-3 התהפך הגלגל בגלל ענקיות הטכנולוגיה, שהכירו בערך של הכורים כמקור אנרגיה נקייה 24/7, והחליטו לבחור בכורים הגרעיניים כספקים. בנוסף גם ממשלת ארה"ב החליטה לסבסד הקמה ושיפוץ של כורים חדשים וקיימים.

• כולם מדברים על אורניום - אבל, מה זה בכלל? כל מה שצריך לדעת
• האם איראן עדיין קרובה לפצצה - ככה רומז ראש סבא"א שאמור לדעת יותר טוב מכולם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההסכם בין MSFT ל-CEG חשוב לא רק למילוי צרכיה של מיקרוסופט (שאגב, יש לה חוזה נוסף לשימוש במתקן גרעיני של Constellation בווירג'יניה שם מרוכזים רוב מרכזי המידע בארה"ב), אלא שהסכם זה ישקם, כלכלית וחברתית, את אזור ה-Three Mile Island בפנסילבניה, שנפגע קשות בארה"ב כתוצאה מדליפה גרעינית בכור ב-1979. ניקוי האי מרדיואקטיביות ארך 14 שנים והעלות היתה 2 מיליארד דולר, והציפיות הן שהכורים יופעלו במלואם רק ב-2028.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: צילום מסך, עמוד הטוויטר של Satya Nadella 

לאור העסקה עם מיקרוסופט, הודיעהConstellation  שהיא מוותרת על סובסידיה ממשלתית של כ-2 מיליארד לשיקום האתר, שגם יספק חשמל לכ-700,000 בתים. מדוע? כי התנאי היחיד לקבלת הסובסידיה הוא פיקוח רגולטורי של המדינה, ולטענת החברה זה יעכב את תהליך השיקום.

• ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
• לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אמזון (סימול:AMZN) קיבלה לאחרונה 2 מיליארד סובסידיה לשיקום מרכז נתונים גרעיני במישיגן. עסקת מיקרוסופט-קונסטליישן תחזיר 835 מגה וואט של אנרגיה אמינה, נקייה ונטולת פחמן לרשת, תייצר 3,400 מקומות עבודה חדשים, תוסיף 16 מיליארד דולר לתוצר של מדינת פנסילבניה ותזרים 3.6 מיליארד דולר כמס לרשויות. בנוסף תפחית העסקה 61 מיליון טון של פליטת CO2 (בעשרים השנים שנחתמה) ועוד.  

באפט זיהה את הפוטנציאל 

Constellation עצמה היא חברה מעניינת עם היסטוריה מעניינת עוד יותר. זו אחת מספקיות החשמל הגדולות בארה"ב, חברת שירותי אנרגיה (Utility) שנכנסה לתחום האורניום בתוך משבר 2008, באמצעות רכישת חברה גדולה בתחום. לאחר מכן נקלעה החברה למשבר קשה בעקבות הקשרים שלה עם בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, אחד הגורמים לפריצת המשבר, מה שהבהיל את המשקיעים, ומניית Constellation שברה אז "שיא" - הירידה החדה ביותר ביום אחד בוול סטריט. זה כמעט הוביל לפשיטת רגל ולביטול רכישת חברת האורניום. מי שראה את הפוטנציאל שנוצר היה וורן באפט, שניסה לרכוש את החברה. מאז החברה הצליחה להשתקם.

"The comeback kid", כך מכנים בוול סטריט את תעשיית הגרעין וההתלהבות גדולה, ובדיוק כפי שהכול מתלהבים מה-AI כך גם כולם מבינים ש"ה-AI קשור לאנרגיה הגרעינית", כפי שהסביר עדנאני. כדאי להאזין כי האיש מומחה מוביל במתכות. לדבריו, אנרגיית הגרעין היא ממש הצלה לאנושות.

איך משקיעים באנרגיה גרעינית?

העובדה שמיקרוסופט מתכננת להפעיל את מרכזי הנתונים שלה באנרגיה גרעינית נקייה באמצעות הסכם רכישת חשמל ל-20 שנה עם Constellation Energy וש- Constellation Energy תפעיל מחדש את הכור הגרעיני ב-Three Mile הביאה לזרימת כספים למניות וסלי האורניום. המשקיעים מאמינים שהעסקה מהווה איתות ברור לעלייה בביקוש לאורניום, לתהליך של שיקום תעשיית הגרעין, לצירוף הגרעין כספק של אנרגיה נקייה. חלום האנרגיה הנקייה באמצעות הכורים הגרעיניים, שנופץ בגלל מקרים כמו צ'רנוביל או ה-Three Mile Island , חוזר בגלל התקדמות מהפכת האינפורמציה.

יש מגוון רחב של חברות שעיסוקן באורניום. החברה הציבורית הגדולה בעולם היא Cameco (סימול:CCJ) הקנדית שמכסה את כל התחומים של השימוש באורניום, צבאי ואזרחי. המניה, שבחמש השנים האחרונות עלתה ביותר מפי 5, "יקרה" מאוד במונחים אקדמיים, אבל אם האורניום באמת יפרוץ, היא בהחלט המניה המובילה כשלצדה שתי מניות מומלצות, Energy Fuels (סימול:UUUU) ו-Uranium Energy (סימול:UEC) שהזכרנו ושגם הן "יקרות" (סביבות שיא כל הזמנים).

ההשקעה ההגיונית באורניום היא באמצעות סלים וקרנות וגם כאלו יש לא מעט. שני הגדולים הם ה-Global X Uranium (סימול:URA) שמנהל למעלה מ-3 מיליארד דולר

וSprott Uranium Miners-(סימול:URNM) שמנהל כ-1.5 מיליארד. שני אלו מכסים היטב את התעשייה. בהחלט מצב מעניין אבל כרגע מחירי הכניסה גבוהים.

 

מסאיושי סאן עוד לא אמר את המילה האחרונה

שווי ענקית ההשקעות היפנית סופטבנק (סימול: SFTBY בארה"ב או 9984.T בטוקיו) הוא כ-87 מיליארד דולר. המוטו של החברה, שהקים ב-1981 מסאיושי סאן בגיל 24, הוא "מהפכת האינפורמציה = אושר לכל האנושות". לי אין ספק שהצדק אתו. האיש הוא סיפור מדהים אבל שאינו יוצא דופן אצל משפחות קוריאניות שהיפנים העבירו ליפן כעבדים במהלך השנים 1870 ועד 1951 (סוף מלחמת קוריאה), רובם בכפייה ומיעוטם שברחו מקוריאה בשל הרעב שם.

כ-5 מיליון קוריאנים ברחו או הועברו בכפייה באותן שנים, 3 מיליון ליפן וכ-2 מיליון לסין. למה זה חשוב? כי רוב אלו שהגיעו ליפן חזרו במהלך השנים לקוריאה והם האנשים שבנו את עוצמתה הכלכלית של דרום קוריאה, הם אלה שעומדים מאחורי הקמתן של ענקיות תעשייה כמו סמסונג, LG, יונדאי ואחרות. היפנים, שאכזריותם כלפי הקוריאנים, במיוחד הקוריאניות, ידועה, אפשרו לקוריאנים ללמוד ולחזור לארצם עם חינוך והשכלה יפנית. ביפן כיום ביפן נותרו פחות מחצי מיליון קוריאנים.

מייסד סופטבנק, מסאיושי סאן. צילום: סופטבנק

משפחתו של מסאיושי סאן לא חזרה לקוריאה אלא הצליחה, בעזרת מנכ"ל מקדונלד'ס ביפן, להעביר אותו בגיל 16 לארה"ב, שם סיים לימודי מדעי המחשב ולימודי מנהל עסקים בבארקלי, ובין לבין התגלה כאשף מכירות כשהוא מתמקד ביבוא משחקי וידאו מיפן ובשיווק מחשבים ליפן. ב-1981 חזר ליפן וייסד את קבוצת סופטבנק כמכשיר לסחר במוצרי אלקטרוניקה ובהצלחה גדולה.

בתחילת שנות ה-90 התחיל להשקיע בחברות טכנולוגיה שמתמחות בהעברת אינפורמציה כאשר שתי ההשקעות הגדולות היו ב-Yahoo Japan  ובעליבאבא. ב-2016, ולאחר שהפך לחברת התקשורת השנייה בגודלה ביפן, רכש את ענקית התקשורת האמריקאית ספרינט שהתמזגה עם T-Mobile ורכשה 4.5% מדויטשה טלקום.

בין 2011 ל-2018 נכנס לתחום אנרגיית השמש וביולי 2016 רכש את ARM Holdings ב-31.4 מיליארד דולר במזומן, הרכישה הגדולה ביותר של חברה טכנולוגית אירופית. הרכישה הגדילה משמעותית את החובות של סופטבנק וכתוצאה מכר סאן לאנבידיה את חטיבת עיצוב השבבים ב-40 מיליארד. אנבידיה ניסתה לרכוש את ARM כולה ב-66 מיליארד, אבל הדיל נפל בעקבות התנגדות הרגולטורים. שנה לאחר מכן הונפקה ARM לפי שווי של 60 מיליארד דולר, ומאז עלה השווי ל-146 מיליארד כאשר בדרך הגיע אף ל-190 מיליארד. סופטבנק עדיין מחזיקה  ב-90%  מ-ARM.

בשנת 2017 הקים סאן את קרן החזון Vision Fund שגייסה 100 מיליארד דולר ובמטרה ספציפית "להשקיע בטכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית (AI), רובוטיקה ואינטרנט של הדברים". נכון ל-2019, הקרן הכפילה כמעט את תיק החברות שלה בבינה מלאכותית מ-70 ל-125".

באותה שנה הגיע גם הפיאסקו כאשר סן נכנס, כמשקיע מוביל, בחברתWeWork  של אדם נוימן הישראלי (10 מיליארד דולר) לפי הערכת שווי של 47 מיליארד דולם. הוא בהחלט לא עשה זאת כשיקול מוטעה אלא בעקבות בדיקות מעמיקות של החברה (שלו ושל כמה בנקים להשקעות מהגדולים בעולם). ארבעה חודשים לאחר ההשקעה הוציאה WeWork

תשקיף להנפקת מניות שהובילו גולדמן סאקס וג'יי פי מורגן לגיוס 900 מיליון דולר. יותר מכך, גם הפרופסור המובילה לטכנולוגיה וניהול מהרווארד, פרנסס פריי, הצטרפה לחברה כדירקטורית ערב ההנפקה, ובטוח שבדקה להיכן היא נכנסת. הסוף ידוע, אבל אדם נוימן לא רק שקיבל מסופטבנק 1.7 מיליארד תמורת הסכמתו לעזוב, אלא הוא גם פונה היום למסלול חדש, עם שותף חדש, קרן ההשקעות היוקרתית ביותר בתחום הטכנולוגיה,

Andreessen Horowitz. ממש לא יאומן.

מדוע כל ההקדמה הארוכה הזו? כי סופטבנק היא דוגמה מצוינת לשאלה "כיצד פועלת וול סטריט?" מניית SFTBY שנרשמה בניו יורק ב-2011 לפי 10 דולר, עלתה פי 5 עד תחילת 2021. נכון, "הדחיפה" האחרונה למחיר השיא של המניה, 50 דולר, באה בעיקר בשל הדיבורים על הנפקת ARM, אבל גם הדיבורים על הנפקת WeWork תרמו לעליות. סופטבנק וסאן (למרות המוזרויות שלו) היו מחביביה של וול סטריט אבל הפיאסקו ב-WeWork הפך את האהבה לאיבה ולחששות, בעיקר מסאן שבמכה אחת הפך מגאון השקעות טכנולוגיות לאדם לא אחראי ומסוכן למשקיעים.

אבל הגלגל מסתובב לו וסאן כאמור עדיין מחזיק ב-90% מ-ARM ששווה היום 70% יותר מסופטבנק כולה, ו-ARM, עם כל הכבוד, אינה ההחזקה היחידה, תבדקו כמו שוות 2.8 מיליון מניות BABA או כמה שוות מניות TMUS, ואפילו ההחזקה הקטנה של 10.5 מיליון מניות NVDA, שלא להזכיר את ההחזקות המרובות ב-AI, IOT ורובוטיקה. 

נכון, המעבר משנאה לאהבה וההפך לוקח זמן, אבל הכיוון שלוקח השוק, למוליכים למחצה, ל-AI ולרובוטיקה עובד לטובת סאן, אז דעתי היא שכדאי לבדוק כי התפכחות עשויה להגיע. איך כתבו בחברת המחקר הפופולרי Zacks לפני חודש? "אם אתה מחפש מניה חדשה שאמורה להמריא בטווח הקרוב, הקפד להשאיר SoftBank  את ברשימה הקצרה שלך".

 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד והעושה במידע שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.