השותפות פורקה, שותף אחד תבע - ואז התגלתה האמת על העסק
שני אנשים שהקימו שותפות בתחום הקמת וקידום אתרי אינטרנט, הסתכסכו ונפרדו. לטענת אחד מהם, הוא הוטעה על ידי השני לחשוב כי מדובר בעסק רווחי, ולכן הוא הסכים להשקיע בעסק 465 אלף שקל. ואולם בדיעבד התברר כי השותפות לא שווה אפילו אגורה, והכסף שהוא השקיע ירד לטמיון. השופט מוחמד עלי מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי על השני לפצות אותו בגובה ההשקעה, בתוספת הוצאות משפט.
הצדדים נפגשו והכירו במקרה ב-2017 והחליטו להקים פעילות עסקית משותפת. בפברואר 2018 הם חתמו על "הסכם יסוד שותפות", שלפיו הם מעוניינים להקים שותפות רשומה שעיקר עיסוקה בהקמה וקידום של אתרי אינטרנט. עוד צוין בהסכם כי התובע השקיע בעסק 465 אלף שקל, וכי עליו להעביר 270 אלף שקל נוספים בפריסה לתשלומים כדי לרכוש 49% מהשותפות, שכן שוויה הוערך אז בסכום של 1.5 מיליון שקל.
הפעילות העסקית לא האריכה ימים בשל סכסוך שהתגלע בין הצדדים, וכעבור שלושה חודשים ממועד החתימה על ההסכם, הודיע התובע לנתבע על סיום יחסי השותפות ביניהם. בחלוף חודשיים נוספים, הוא הגיש את התביעה לבית המשפט, שבה דרש את השבת ההשקעה שלו בשותפות.
לטענתו, הנתבע רימה אותו והציג בפניו מצגים מטעים באשר לפעילות העסק, מה שגרם לו לטעות באשר לשווי שלו ולהיכנס לשותפות ללא כל היגיון פיננסי. לטענתו, מדובר בהטעיה לפי חוק החוזים, שמצדיקה את ביטול ההסכם והשבת ההשקעה. מנגד, טען הנתבע כי לא היתה שום הטעיה מצדו, וכי מדובר רק בטעות שביצע השותף שלו לשעבר לגבי הכדאיות של העסקה, שהיא לא עילה לביטול של החוזה.
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- רוכשת דירה טענה שהמוכר הסתיר רטיבות, מה ההכרעה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצורך הבירור של התביעה מונתה רואת חשבון מטעם בית המשפט, שתפקידה היה, בין היתר, לבחון את השווי של השותפות בתקופה הרלוונטית לתביעה. המסקנה שלה היתה לא פחות ממדהימה. רואת החשבון העריכה כי העסק הנ"ל שווה למעשה אפס שקלים, כך שגם 49% מהשותפות - חלקו של התובע, שווה אפס ולא מאות אלפי שקלים, כפי שנקבע במסגרת ההסכם.
השופט עלי הסביר כי השאלה המרכזית שניצבת בפניו היא אם הנתבע רימה את התובע בנוגע לשווי העסק. הוא הדגיש כי היה מדובר בעסק של הנתבע, שאליו הצטרף התובע, לכן על הנתבע חלה חובת גילוי מוגברת ביחס לפעילות העסקית.
הנתבע לא סיפק מידע מפורט
השופט גם קבע כי הנתבע לא סיפק מידע מפורט על הפרמטרים שנלקחו בחשבון בהערכת שווי העסק, כאשר "היעדר פירוט בנושא שהוא בלב ליבתו של הסכסוך, לגבי נתונים שמצויים ברשות הנתבע, פועלת לחובתו". המסקנה של השופט היתה כי התובע התקשר בהסכם השותפות בעקבות הסתרת מידע מצד הנתבע לגבי מצבו האמיתי של העסק. "ההטעיה היא לגבי נתון שהוא בבחינת קודש הקודשים של העסקה – שוויו של העסק", כתב השופט עלי.
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופט ציין אמנם כי התובע התרשל בכך שהזרים את הכסף שלו למיזם מבלי שהתייעץ קודם לכן עם עורך דין או רואה חשבון, כדי לוודא שההשקעה שלו בטוחה, אבל לא מדובר רק בטעות מצדו - אלא גם בהטעיה, ולכן הוא זכאי לקבל בחזרה את ההשקעה שלו. לכן נקבע על ידי בית המשפט כי הנתבע ישלם לתובע סכום של 624,223 שקל – סכום שמגלם את השקעת התובע במיזם, בתוספת הוצאות המשפט שלהן הוא זכאי בעקבות זכייתו בהליך.
שותפות היא התאגדות משפטית בין כמה שותפים (כמה בני אדם, כמה חברות וכו'), שמנהלים ביחד עסק לשם הפקת רווחים, ולא מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית. לאחר הקמת השותפות, כל שותף שעושה עסק מהסוג שהשותפות עושה, מחייב בכך את השותפות ואת יתר השותפים, אלא אם היו נסיבות מיוחדות. השותפים זכאים לנתח מהרווחים של השותפות כפי שהוסכם ביניהם, ובניגוד לצורות אחרות של התאגדות, כמו חברה בע"מ, הם חבים בחובות של השותפות באופן אישי. השותפות הרשומה יכולה לתבוע ולהיתבע. אין הפרדה בין השותפות לשותפים בנוגע לחובות השותפות, וזאת בניגוד לחברה בע"מ. השותפים, כאמור, אחראים באופן בלתי מוגבל, ביחד ולחוד, לחובות של השותפות, למעט האחריות של שותף מוגבל בשותפות מוגבלת. נושים של השותפות עלולים לתבוע באופן אישי את השותפים ולפרוע מהכיס הפרטי שלהם את חובות השותפות. יש לשלם אגרה לרשם השותפויות בעת רישום השותפות וכן אגרה שנתית בכל שנה.
הסכמי שותפות מהווים מסגרת משפטית לשיתוף פעולה כלכלי בין שותפים. סעיפי הפירוק בהסכמים אלו כמו כן, גם הם בעלי חשיבות רבה; שכן מתפקידם לקבוע את הכללים וההסדרים שיחולו, במקרה של פירוק שותפות מרצון או שלא מרצון. קביעת סעיפי פירוק ברורים ומפורטים מראש חיונית כדי להגן על זכויות השותפים, למנוע מחלוקות בעת הפירוק ולאפשר חלוקה הוגנת של נכסי השותפות. במאמר זה, נבחן את הנושאים העיקריים שיש להתייחס אליהם במסגרת סעיפי הפירוק, כגון חלוקה של נכסים, הסדרי ניהול, זכות סירוב ראשונה ועוד.
- 1.אבל צריך גם ריבית, פיצוי וכו (ל"ת)אלון 29/04/2024 11:54הגב לתגובה זו
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
