מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: ללא

למה הקנסות של מבקר המדינה על הפוליטיקאים מגוחכים?

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום דוח על הוצאות חברי הכנסת בפריימריז ועל ליקויים שמצא בדיווחיהם. את הקנס הגבוה ביותר על ליקויים יצטרך לשלם שר הכלכלה ניר ברקת שישלם קנס של 50 אלף שקל. אך זה לא הקנס שירתיע אותו מלעשות ליקויים בבחירות הבאות. לדוחות המבקר על הוצאות הפוליטיקאים אין השפעה אמיתית פשוט בגלל שאין לו סמכות לעשות משהו. את החוק קובעים הפוליטיקאים וכולם מיישרים קו ומשחקים את המשחק במקום לעשות משהו
נחמן שפירא |

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שוב מצא ליקויים בדיווחים של חברי הכנסת בפריימריז. הוא שוב הטיל קנסות מגוחכים על חברי הכנסת שלא דיווחו ולא התנהלו לפי החוק במימון הקמפיינים שלהם. אז מה אתם מתפלאים שחברי הכנסת ממשיכים לצפצץ על החוק?

המבקר מצא כי 36% מחברי הכנסת שהתמודדו בפריימריז עברו על החוק. הדוח מתייחס לפריימריז שנערכו באיחוד הלאומי, הליכוד, העבודה ומרצ לכנסת ה-25 וכן לתפקיד יו"ר המפלגה למפלגות האיחוד הלאומי, הליכוד, העבודה ומרצ. מבקר המדינה בדק ומצא כי מתוך 216 מועמדים בבחירות המקדימות, ל-138 מועמדים לא נמצאו ליקויים ול-78 נמצאו ליקויים. כזכור על פי החוק חברי כנסת המתמודדים בפריימריז מקבלים מימון מהמדינה. מבקר המדינה הטיל קנסות של 226 אלף שקל על חברי הכנסת שנמצא ליקוי בדיווחיהם כאשר הקנס הגבוה ביותר ניתן לשר הכלכלה ניר ברקת מהליכוד שהוציא מעל 200 אלף שקל יותר מתקרת ההוצאות בפריימריז.

לפי חוק המפלגות האופציות של מבקר המדינה די מוגבלות. בחוק נכתב כי  "מצא מבקר המדינה כי מועמד עשה אחד מאלה, יעביר המועמד לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

"קיבל מועמד תרומה בסכום העולה על הסכום המותר – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר;  קיבל מועמד תרומה אסורה אחרת לפי חוק זה – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה;

"הוציא מועמד הוצאה העולה על הסכום המותר לפי פרק זה – סכום שגובהו סכום ההוצאה החורג מהסכום המותר; הוציא מועמד הוצאה אסורה אחרת לפי חוק זה – סכום שגובהו סכום ההוצאה;

"לא מסר מועמד דוח – סכום שגובהו 30% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא; איחר מועמד במסירת דוח  – סכום שגובהו 15% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא; לא מילא מועמד אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי חוק זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה.

זו הסיבה לקנסות המגוחכים. חברי הכנסת יודעים לחוקק חוקים שיגנו עליהם. כל זמן שהם אלה שקובעים את החוקים גם לגבי עצמם וזה לא נקבע על ידי ועדה חיצונית הם ימשיכו לעשות צחוק מכולנו. החוקים קיימים המבקר כותב דוח, אבל הכל נשאר אותו דבר.

קיראו עוד ב"בארץ"

במסגרת הפריימריז בארבעת המפלגות לפני הבחירות האחרונות קיבל כל חבר כנסת מהליכוד שהתמודד 330 אלף שקל. חבר כנסת ממפלגת העבודה קיבל 175 אלף שקל. חבר כנסת במפלגת הציונות הדתית קיבל 145 אלף שקל וחברי הכנסת של מרצ שהתמודדו קיבלו 129 אלף שקל. גם חברי כנסת שהתמודדו ולא נבחרו לא צריכים להחזיר את הכסף משום שהוא ניתן כמענק להחזר הוצאותיהם בהתמודדות.

 מבקר המדינה צילום דוברות המבקר

מבקר המדינה. צילום דוברות המבקר​

מתמודדים שאינם חברי כנסת שהתמודדו בפריימריז ונכנסו לכנסת קיבלו גם הם החזר.  6 חברי הכנסת של מרצ שהתמודדו וכזכור לא הצליחו להיכנס לכנסת בבחירות יאיר גולן, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, מוסי רז, גבי לסקי ועלי סלאלחה קיבלו יחדיו 770 אלף שקל.  

מחשבות הכנסת נמסר כי מאוצר המדינה התקבלו מענקים בסך של כ-13 מיליון שקל. בסך הכל קיבלו כ-30 חברי כנסת מהליכוד מעל 10 מיליון שקל למימון הפריימריז וחברי הכנסת של הציונות הדתית קיבלו כמיליון שקל. כזכור החוק שמעניק החזר למימון הפריימריז נחקק ב-2018 ביוזמתו של השר דודי אמסלם מהליכוד.

 

דוח המבקר בחן את הפריימריז שערכו ארבע מפלגות בחודש אוגוסט 2022. האיחוד הלאומי-תקומה (17 מועמדים), הליכוד (151 מועמדים), מפלגת העבודה (33 מועמדים) ומרצ (23 מועמדים).

בחוק נקבע כי על כל מועמד למסור למבקר המדינה, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות, דוח כספי על הכנסותיו והוצאותיו בשל הבחירות המקדימות, וכי מועמד שלא קיבל תרומות או לא הוציא הוצאות במסגרת בחירות אלה ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת זאת.

 

לגבי שמונה מועמדים שמסרו דוחות כספיים באיחור ניכר, ולכן הביקורת בעניינם לא הושלמה (ברזילי רועי, גולן יאיר, דיין עוזי, כהן-טנוג'י פרננד, לובוביקוב מיכאל, מארק אסנת הילה, מועלם יוסף נעם ומנע חיה). קבע מבקר המדינה אנגלמן כי בשל האינטרס הציבורי גם דיווחים אלה ייבדקו,  ויפורסמו לציבור בנפרד.

 

מבקר המדינה בדק ומצא כי מתוך 216 מועמדים בבחירות המקדימות, ל-138 מועמדים לא נמצאו ליקויים ול-78 נמצאו ליקויים.

 

12 מתוך 78 המועמדים לא הגישו דוחות כספיים ולכן קבע מבקר המדינה כי מועמדים אלו לא מילאו את הוראות החוק. כמו כן, קבע המבקר כי עליהם להעביר סכומים לאוצר המדינה.

 

בבדיקת חשבונותיהם של יתר 66 המועמדים נמצאו ליקויים חלקם הגישו דוחות כספיים לאחר המועד הקבוע בחוק, או שלא נפתחו חשבונות בנק שיוחדו להוצאות ולהכנסות של מערכת הבחירות, ליקויים אחרים שנמצאו היו על כך שהוצאות הבחירות חרגו מתקרת ההוצאות, שבוצעו תשלומים שלא באמצעות חשבונות הבנק הייעודיים לבחירות, שנערכו הסכמים כלליים עם נותני שירותים בלי שצורפו להם המסמכים הנדרשים המאפשרים לבחון את מהות ההתקשרויות, את היקפן ואת מידת סבירותן.

 

 מבקר המדינה קבע כי על המועמדים להעביר לאוצר המדינה במצטבר 226,200 שקל בעקבות הליקויים שנמצאו.

על פי הוראות החוק, על כל מועמד בבחירות לתפקיד במפלגה או מטעמה חלה החובה להגיש למבקר המדינה דוח על הפעילות הכספית הקשורה לבחירתו או הודעה ולפיה לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות.

בחוק נקבעו כללים לגבי מקורות המימון המותרים למימון התמודדות בבחירות המקדימות, וכן הוטלה בו מגבלה על סכום ההוצאות שמותר למועמדים להוציא בבחירות המקדימות ועל סכום התרומות שמותר להם לקבל במסגרתן.

מבקר

 נתוני מבקר המדינה

שר הכלכלה קיבל את הקנס הגבוה ביותר

שר הכלכלה ניר ברקת נקנס על ידי המבקר בעקבות הליקויים שנמצאו ב-50 אלף שקל, הסכום הגבוה ביותר מבין חברי הכנסת שהתמודדו בפריימריז. השר ברקת שלא מוכן לקבל משכורת מהכנסת ולא מוכן להעביר את חשבון הבנק שלו לשם העברתה ואשר בחשבונו נצברו כבר מעל 2 מיליון שקל בזכות בעקבות זאת, נוקט אסטרטגיה אחרת בכל הנוגע לקבלת מימון עבור הפריימריז אותו הוא דווקא כן מסכים לקחת וכאמור עפ"י דוח המבקר נמצא כי היו ליקויים בדיווח שלו. לפי המבקר ברקת הוציא בפריימריז 561 אלף שקל, מתוכם 330 אלף שקל אותם קיבל מימון מהמדינה והיתר מתרומות. בכך חרג ברקת ב-231 אלף שקל מתקרת ההוצאות שנקבעו להוצאה לפריימריז. בנוסף סיים ברקת את הקמפיין עם כ-10 אלף שקל גירעון.

ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה ישלם קנס של 15,000 שקל, ח"כ אביחי בוארון מהליכוד ישלם קנס של 10,000. גלעד שרון שלם קנס של 8,000 שקל, חבר הכנסת לשעבר רם שפע ישחם קנס של 7,000 שקל, גדי יברקן , דוד שרן, ליאור קצב ודור חרלפ מהליכוד ישלמו 7,000 שקל קנס. ח"כ צבי סוכות ישלם 5,000 שקל קנס, ניסים ואטורי ישלם 2,500 שקל וגילה גמליאל 2,400 שקל.

לפי דיווחי המועמדים, הכנסותיהם בבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת ה-25 הסתכמו בכ-17.3 מיליון שקל - 11.7 מיליון שקל  ממענקים ו- 5.6 מיליון שקל מתרומות.

68% (3.8 מיליון שקל) מהתרומות שהתקבלו הגיעו מתרומות ממימון עצמי ובני משפחה, 27% (1.5 מיליון שקל) תרומות מהארץ ו-5% (0.3 מיליון שקל) תרומות מחו"ל.

 

תקרת ההוצאות של המועמדים בכל אחת מהמפלגות עמדה בציונות הדתית (איחוד הלאומי)  על 148,022 שקל, בליכוד על 330,630 שקל. במפלגת העבודה על 175,264 שקל, ובמרצ על 128,814 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.