ספיריט גייס 13.5 מיליון דולר - רוצה לבנות לכם אפליקציות עם AI
הסטארטאפ ספיריט (SPIRITT), המפתח פלטפורמה לפיתוח אפליקציות באופן אוטומטי בעזרת בינה מלאכותית, מודיע על השלמת סבב גיוס ראשוני (סיד) בסך 13.5 מיליון דולר. בסבב השקיעו הקרנות Square Peg, Disruptive AI, ו-SVB.
הפלטפורמה של ספיריט מאפשרת לאנשים שאין להם שום ידע בתכנות או גישה למתכנתים, לפתח אפליקציות מורכבות מקצה-לקצה בעצמם. על ידי תיאור מילולי של הרעיון למחשב, בשפה שלהם, ללא צורך בידע מוקדם של הלקוח בתכנון ובניית אפליקציות. תהליך יצירת האפליקציה, מתחיל בשיחת צ'אט עם בינה מלאכותית, ששואלת את המשתמש על הרעיון העסקי והטעם העיצובי. משם הבינה המלאכותית לוקחת את כל המידע שנצבר ומייצרת אפליקציה מקצה-לקצה, למובייל ולדסקטופ. לאחר יצירת האפליקציה המשתמש יכול לחזור לאותו ממשק צ'אט, כדי לבצע עריכה מתמדת ושינויים באפליקציה. חלק מהלקוחות של SPIRITT כבר גייסו הון בעצמם בעזרת האפליקציות שפיתחו בעזרת הפלטפורמה. הפלטפורמה מבוססת על מודלי בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI), המציעים יכולות הכוללות ממשקי משתמש מורכבים, סרוויסים שונים, מסדי נתונים, פתרונות ענן ועוד.
החברה הוקמה ב-2020 על ידי תמיר מגן (מנכ"ל) ואור קליגר (נשיא ומנהל הטכנולוגיות), אליהם הצטרף בהמשך לידור כהן (VP Research). ההון שגויס ישמש להרחבת הצוות, בדגש על גיוס אנשי שיווק ופרפורמנס לטובת התרחבות בשוק האמריקאי, מעצבים, מהנדסים, ומנהלי לקוחות לליווי לקוחות בצמיחה העסקית שלהם.
תמיר מגן, מנכ"ל SPIRITT: "הפלטפורמה היא חלק מהחזון הגדול שלנו, להפוך את עולם היזמות לנגיש לכולם. יש קהל עצום שעד היום מעולם לא חלם על יזמות, בגלל החסם הטכנולוגי. למעשה כ-99.7% מהאוכלוסיה בכדור הארץ אינם יודעים לתכנת. רק תארו לעצמכם כמה רעיונות טובים אנחנו מפספסים" אמר .
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונתן סלע, שותף מנהל בקרן Square Peg: ״אנחנו בעיצומה של מהפכה בעולם היצירה. כלים כמו ChatGPT ו-Midjourney שינו דרמטית כתיבת חיבורים או ציור תמונות, ומגדירים מחדש מי יכול לכתוב או לצייר. SPIRITT רוצים לשנות באופן דומה את עולם יצירת האפליקציות, ולהרחיב את הגישה לעולם היזמות לקהלים עצומים שאין להם שום ידע בתכנות או גישה למתכנתים, על ידי שימוש בשפה חופשית בלבד. החזון של תמיר ואור שאפתני במיוחד, כיף גדול לעבוד על כזה אתגר עם כאלה אנשים. לאחרונה התעצם השיח על כך שהבינה המלאכותית עשויה להחליף מתכנתים. אך מנגד, איננו עוסקים מספיק ביכולת של בינה מלאכותית להכניס כמות אדירה של אנשים לתעשיית הטק".
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
