בנימין נתניהו
צילום: חיים צח /לע"מ

משפט נתניהו; אז מה באמת היה בלשכה הסגורה? השופטים הודיעו באופן רשמי:" יש קשיים בביסוס עבירת השוחד"

שופטי בית המשפט המחוזי, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, השופט משה בר-עם, והשופט עודד שחם פרסמו את עמדתם הרשמית בנוגע לסעיף השוחד בתיק 4,000: "לעמדתנו יש קשיים בביסוס עבירת השוחד. הצענו לפרקליטות לחזור בה מהאישום בשוחד". בנוסף כתבו (בניגוד לעמדת כמה פרשנים בשבוע האחרון) כי אכן אמרו לצדדים כי ברצונם לסיים את המשפט לטובת המדינה, אך אין לזה קשר לכך שלדעתם אין כאן שוחד. כמו כן החליטו כי הם מקבלים את דרישת התביעה להאיץ את המשפט והם יוסיפו ימי דיונים
נחמן שפירא | (24)

שופטי בית המשפט המחוזי, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם, ועודד שחם פרסמו באופן רשמי את עמדתם בנודע לסעיף השוחד בתיק 4,000 כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. השופטים קבעו כי בשיחה שנערכה לפני 9 ימים הם הודיעו לצדדים כי עמדתם היא כי "קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום". "על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה". השופטים ציינו גם כי זו הייתה הסיבה היחידה לזימון הצדדים לישיבה וכי איש מן הנוכחים לא הביע הסתייגות כלשהי מקיום הישיבה בדרך זו ואיש לא ביקש רישום פרוטוקול. השופטים ציינו כי עמדת התביעה שונה וכי היא רואה את הדברים באופן שונה, והיא הודיעה כי תעביר את הדברים לממונים עליה וכי בשלב זה הוצגה לבית המשפט תמונה חלקית בלבד, בנוסף טענה כי צפוי כי בפרשת ההגנה יוצגו עניינים נוספים. השופטים ציינו כי "התקיים שיג ושיח קצר עם באי כוח הצדדים. בסופו צוין הצורך בסיום המשפט לטובת העניין והמדינה" והוסיפו כי "הדברים נאמרו ללא קשר לאופן סיום המשפט וללא קשר לתוצאת המשפט".  במילים אחרות, הפרשנות בכלי התקשורת בשבוע האחרון הייתה לא נכונה. הפרשנים בתקשורת טענו שהשופטים אמנם כן חושבים שיש שוחד אבל הם מוכנים 'להחליק' ולוותר לנתניהו כדי לסיים כבר את המשפט (כשהתקשורת בעצם הפכה פתאום את השופטים לחברים של נתניהו) - אבל הודעת בית המשפט אומרת שזה לא נכון. השופטים בעצם אומרים שני דברים שאינם קשורים אחד לשני - 1. אין שוחד. 2. צריך לסיים את המשפט. הקישור שעשתה התקשורת, מתברר מדברי השופטים המלאים, שגויה. לדבריהם צריך לסיים את המשפט לטובת המדינה, אך זה ללא קשר לעמדתם כי יש לבטל את סעיף השוחד.  בנוסף קיבלו השופטים את דרישת התביעה להאיץ את המשפט והודיעו כי "נוכח הצורך בקידום המשפט לקראת סיומו, בין היתר על רקע המועד בו החל המשפט והשלב בו הוא נמצא כעת, ובשים לב לטעמי בקשתה של המדינה לעניין זה, בכוונתנו להוסיף ימי דיונים בשנת המשפט הבאה". השופטים ציינו כי בישיבה הבאה הם יודיעו על הפרטים.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    שופט עליון 01/07/2023 13:33
    הגב לתגובה זו
    הוא לא אמור לתת הנחיות לאיך שהוא רואה את העניין,מוזר
  • 14.
    נתניהו למעשיהו 30/06/2023 15:42
    הגב לתגובה זו
    גם לא משפטן יכול לראות בנקל את השחיתות של נתניהו: סחר בהטבות רגולטוריות תמורת סיקור אוהד ותעמולה (קמפיין הערבים נוהרים לקלפיות) שבסופו של דבר הביאו לו את הבחירות. יקראו לזה השופטים שוחד או הפרת אמונים מבחינתי זה היינו אך ומקומו של נתניהו
  • אין כלום 01/07/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    שיחזור לרים הוא קופירייטר אדיר,משהו
  • 13.
    דורון 30/06/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    יתכן שהתיק יפתח מחדש לאחר שאלוביץ "יזמר ". אם ביבי יורשע בתיקים אחרים ככל הנראה ילבש לכמה חודשים בגדים כתומים ( לא של טמבור).
  • אזרח ישר 16/07/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
    האם זה מעניק לך תעודת יושר? תגובה מגמתית ומטומטמת.
  • בעיני רוב 01/07/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    חבל שיש דיקטטור מתנהל ללא אמון מינימלי,לפוטין מאמינים יותר
  • 12.
    מתפרות הפרקליטות 30/06/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    לכן לביבי אין ברירה- יסחטו עד מדינה חדש באיומים כי THE HOUSE ALWAYS WIN
  • 11.
    שון 30/06/2023 00:37
    הגב לתגובה זו
    שמאלנים, אכלתם אותה! רואים לכם!!!
  • 10.
    משה 30/06/2023 00:04
    הגב לתגובה זו
    אולמרט נכנס לכלא על מרמה והפרת אמונים.
  • ל 01/07/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
    לא לקח את המדינה בת ערובה,וגם לא משפחתו
  • אולה 01/07/2023 20:51
    הוא לקח מעטפות של כסף
  • 9.
    אין ראיות משפטיות 29/06/2023 22:48
    הגב לתגובה זו
    שלמה פילבר עצר את רפורמת השור הסיטונאי(=שמטרתה לעודד תחרותיות)...וכך אלוביץ "ידיד המשפחה" התעשר בעוד 1 מיליארד ש"ח
  • 8.
    יהודי גאה 29/06/2023 22:45
    הגב לתגובה זו
    לא מתאים לכם ? לכו לעזאזל.
  • מנגיסטו 01/07/2023 00:50
    הגב לתגובה זו
    העתיד של המדינה
  • 7.
    חיים 29/06/2023 22:03
    הגב לתגובה זו
    המושחת נסחט ע"י ההנהגה החרדית הבוזזת את קופת המדינה.
  • 6.
    נראה שיש בישראל דיקטטורה כבר 40 שנה... (ל"ת)
    אור 29/06/2023 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איציקו 29/06/2023 20:34
    הגב לתגובה זו
    יש לשנות / להחליף כמה אותיות כדי להתאים למציאות העגומה .
  • 4.
    חחח. תיק תפור שנתפר בשלומליות תשמעו את אלשייך (ל"ת)
    משה ראשל"צ 29/06/2023 20:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ביבי משך את מדינת ישראל ל 4 מערכות בחירות מיותרות (ל"ת)
    יוני 29/06/2023 18:54
    הגב לתגובה זו
  • מה הקשר למשפט ? (ל"ת)
    כ.ד 29/06/2023 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לילי 29/06/2023 18:49
    הגב לתגובה זו
    הראיות והעדויות לא מותרים ספק . הייתה עסקה בין ביבי ואלוביץ . וזה שוחד .
  • היה שוחד 01/07/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    נמאס ממנו,ולא מהיום ,מנסים להיפטר מחובב הכסא והשלמונים אך הוא אינו יודע ללכת,עור של קרנף נוגח
  • לא קונה 29/06/2023 21:29
    הגב לתגובה זו
    שמאלנים חלאס תכירו בזה שסתם תפרתם תיק והובסתם
  • 1.
    חח בסוף המשפט " לא יהיה כלום כי אין כלום" מקבל ביסוס (ל"ת)
    רן 29/06/2023 18:47
    הגב לתגובה זו
צוואה
צילום: canva

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?

האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?

עוזי גרסטמן |

במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.

האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.

בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.

הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה

במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.

צוואה
צילום: canva

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?

האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?

עוזי גרסטמן |

במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.

האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.

בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.

הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה

במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.